פסקי דין על עו"ד עדי בן חור | פסקי דין על בשמת בר עקיבא | פסקי דין על גיא סלע |

50473-10/19 הפ     10/03/2020




הפ 50473-10/19 עו"ד עדי בן חור נ' בשמת בר עקיבא, גיא סלע








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ה"פ 50473-10-19 בן חור נ' בר עקיבא ואח'




לפני
כבוד השופטת
עינת רביד


מבקש

עדי בן חור

, עו"ד


נגד


משיבים

1.בשמת בר עקיבא
2.גיא סלע




פסק דין


לפני בקשת המשיבים להורות על מחיקת תביעת המבקש על הסף.
המבקש, עו"ד בעיסוקו, הגיש את התביעה הנדונה אשר הוכתרה על ידו כ"בקשה להוצאת צו מניעה קבוע" במסגרתה התבקש בית המשפט להעניק לו את הסעדים הבאים:
·
צו שיאסור על המשיבים ליצור קשר עם מי מלקוחותיו מתוך מטרה להשפיע באופן בלתי חוקי על ההליכים המשפטיים אותם הוא מנהל.
·
להוציא צו שיאסור על מי מהמשיבים לפנות אליו בכל אופן שנועד להשפיע באופן בלתי חוקי על ההליכים המשפטיים אותם הוא מנהל.
·
להורות למשיב 2 (להלן: המשיב) להשיב בתצהיר האם הוא עורך דין מוסמך, באיזו מדינה וממתי.
·
להורות למשיבים להשיב בתצהיר האם יצרו קשר עם גורמים נוספים מהליכודניקים החדשים והקשורים לת"א (ת"א) 21219-01-18 נס נ' בינשטוק (להלן: עניין נס), כדי לממש את תכניתם הבלתי חוקית.
·
להורות למשיבים להשיב בתצהיר ערוך כדין מה טיב היחסים ביניהם ומה יחסיהם עם ארגון הליכודניקים החדשים.
·
להורות למשיב להשיב בתצהיר האם נכח בישיבת קדם משפט בת"א (י-ם) 24033-10-18 בן חור נ' בר עקיבא (להלן: עניין בר עקיבא) ביום 23.6.2019 והאם שוחח, טרם בזמן או לאחר קדם המשפט עם המשיבה 1 (להלן: המשיבה) או באת כוחה עו"ד טלי בן סימון.
כתב התביעה
1.
בכתב התביעה נטען שהמשיבים ביצעו סדרה של עבירות פליליות ואזרחיות מתוך מטרה לשבש הליכים משפטיים בהם מעורב המבקש. לטענת המבקש, המשיבים חברים בארגון הליכודניקים הצעירים (להלן: הארגון) החל מהקמתו בשנת 2011, גוף אשר לטענתו פועל בתוך תנועת הליכוד, על מנת לשנות את אופיו בהתאם למטרותיו.
2.
המבקש מייצג את מר בינשטוק, אשר הביא לחשיפת העובדה, שהארגון הביא להתפקדות המונית של אזרחים, שאינם תומכים בליכוד, ולטענתו, מעוניינים להכשילו. פעולותיו של מר בינשטוק הביאו לגריעת למעלה מ- 1,000 מתפקדים מחברי הארגון מתנועת הליכוד.
לטענת המבקש, תגובת הארגון הייתה בהוצאת לשון הרע נגד מר בינשטוק ואף בהגשת תביעת השתקה נגדו, בה המבקש
מייצג את מר בינשטוק. לטענת המבקש, העובדה שהוא מגן על מר בינשטוק גרמה לסלידתה של המשיבה ממנו, עד כדי הוצאת דיבתו ברשת הפייסבוק. בגין הוצאת דיבתו המבקש הגיש נגד המשיבה תביעת דיבה המתנהלת בבית משפט השלום בירושלים.
3.
לטענת המבקש המשיבים ביצעו פעילות בלתי חוקית ביחס לשלושה תיקים אליהם הוא קשור: עניין בר עקיבא בו המבקש תובע את המשיבה בגין לשון הרע והטרדה מינית; בעניין נס, בו המבקש מייצג את מר בינשטוק, שנתבע בתביעת השתקה, שהגישו נגדו חברי הארגון; בעניין לשון הרע שהוציאה המשיבה כנגד מר בינשטוק ביום 7.2.2019 בפוסט של משתמשת בשם יעל האוורד ברשת הפייסבוק (להלן: עניין האוורד). לטענת המבקש, המשיבים מצאו דרכים כדי לשבש הליכי משפט, הפעילו צד ג' כדי לפנות למר בינשטוק למטרה זאת, תוך כדי שהמשיבה מנהלת שיחות טלפון עם מר בינשטוק ועם המבקש שלא כדין, מתוך מטרה לגרום למבקש להפסיק את תביעתו בעניין בר עקיבא, תוך הטרדת מר בינשטוק בעניין נס, אליו אמורים המשיבים להיות מוזמנים כעדים.
4.
לטענת המבקש, המשיב הוא ידידה של המשיבה, חבר ותומך נלהב של הארגון, אשר סייע לו רבות במהלך השנים.
5.
לטענת המבקש, עת הבינו המשיבים כי קו הגנתה של המשיבה קורס בתביעת המבקש נגדה, פנו המשיבים לדרך פעולה פלילית, הכוללת שימוש בגורמים היכולים לסייע להם לשבש הליכי משפט במגוון דרכים ולהטריד עדים, וזאת כמפורט בכתב התביעה.
6.
על כן עותר המבקש בתביעתו לסעדים שפורטו לעיל.
הבקשה לסילוק התביעה על הסף
7.
המשיבים עותרים לסילוק התביעה על הסף בשל העדר עילה, היעדר יריבות, היעדר התאמת ההליך לסעדים המנויים בו ובשל קיומו של מעשה בית דין.
8.
המשיבים טוענים כי המבקש אינו מפנה לשום עילה בדין שמכוחה הוא זכאי לסעדים הנתבעים על ידו.
9.
לטענת המשיבים ככל שהמבקש מעוניין למנוע השפעה בלתי חוקית על הליכים משפטיים שונים, הסעד שהוא מבקש כבר ניתן על ידי המחוקק בשורה של עבירות הנוגעות לטוהר ההליך המשפטי.
10.
ככל שטענות המבקש הן למניעת הטרדה מאיימת, אזי הסעד המבוקש אינו בסמכות בית משפט זה, אלא בית משפט השלום. לעניין זה נטען כי המבקש כבר ביקש להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת נגד המשיבה במסגרת עניין נס, ובקשתו נדחתה, אך לא טרח לציין הדבר בתביעתו.
11.
המבקש אינו בעל הדין המתאים להגיש את הבקשה לאסור על המשיבים ליצור קשר עם לקוחותיו, ועל לקוחותיו להגיש הבקשה בעצמם, הדברים יפים אף ביחס לסעדים נוספים שנתבעו על ידי המבקש בסעיפים 3- 4 לבקשתו.
12.
ככל שהמבקש מעוניין לקבל מהמשיבים תשובות בתצהיר בעניינים שונים לא ברור מה הוא החוק מכוחו הוא סבור כי על בית המשפט לחייב את המשיבים לספק מענה לכך. החובה לספק אינפורמציה במסגרת הליך משפטי נועדה לייעל ולפשט את ההליך לצורך הכרעה בסעד העיקרי, בעוד שבמקרה זה לא ברור מה הסעד העיקרי המבוקש. ארבעה מתוך ששת הסעדים שנתבעו עניינם בחיוב המשיבים להשיב בתצהיר בנושאים שונים, דבר המעיד שמטרתו העיקרית היא להשיג יתרונות דיוניים בהליכים אותם הוא מנהל. המשיבים מוסיפים, שהמבקש כבר ביקש מהמשיבה להשיב על חלק מהנושאים הנזכרים בבקשה במסגרת עניין בר עקיבא, ובקשתו נדחתה.
13.
לטענת המשיבים, ארבעה מתוך ששת הסעדים הנתבעים על ידי המבקש הם צווים להורות למשיבים לתת תצהירים בעניינים שונים, אשר ערכם הממשי הוא רק בהיותם ראיות בהליכים אחרים שבהם מעוניין המבקש לקבל סעדים. אף שני הסעדים האחרים, שעניינם לאסור על המשיבים ליצור קשר עם גורמים הקשורים בעניינים משפטיים, נועדו לשרת אותם הליכים ולא למטרות עצמאיות. מכאן שהדרך לבירור אותם סעדים היא באותם תיקים.
14.
עוד טוענים המשיבים, שהמרצת פתיחה איננה הליך מתאים לבירור מסכת עובדתית סבוכה. שעה שלתביעה צורפו שני תצהירים ותמלול שיחה עם צד שלישי, ומועלות בה טענות לביצוע עוולות פליליות ואזרחיות,
אין מקום לבררה במסגרת המרצת פתיחה.
15.
לטענת המשיבים בתביעתו מנסה המבקש לעקוף החלטות של ערכאות קודמות. בעניין נס הגיש המבקש בשם מר בינשטוק בקשה למניעת איומים, להורות לנס ו/או כל גורם אחר להימנע ממגע אתו או כל ניסיון לאיים עליו או על קרובים לו או להשפיע על תוצאות ההליך בדרך שאינה פניה ישירה לבא כוחו, כאשר אף המשיבה נכללה באותו עניין, כמי שהסעדים מתבקשים נגדה. הבקשה נדחתה בהחלטת השופט יקואל מיום 20.11.2018 לפיה צו למניעת הטרדה מאיימת אינו בסמכות בית המשפט המחוזי ושמורה לו הזכות לפנות לערכאה המתאימה.
זאת ועוד, שאלותיו של המבקש הן ואריאציות לשאלות שניסה לשאול את המשיבה במסגרת עניין בר עקיבא ונדחה על ידי בית המשפט. שם שלח למשיבה שאלון ובו 232 שאלות ובין היתר התייחסות מפורטת ליחסיה של המשיבה בעניין נס, עם התובע ובא כוחו. באותו עניין קבע בית המשפט כי המדובר בשאלון מכביד ועל המבקש לצמצמו עד 30 שאלות. במסגרת השאלון שנשלח למשיבה נשאלה המשיבה לגבי הליכודניקים החדשים, המשיבה סירבה לענות על שאלות אלו בטענה כי אינן רלוונטיות, ובקשת המבקש לחייבה לענות על שאלות אלו נדחתה על ידי בית המשפט שדן בבקשה. למרות דחיית בקשת המבקש, עותר המבקש כעת, לחייב את המשיבים להשיב בתצהיר לגבי יחסיהם עם ארגון הליכודניקים החדשים.
התשובה לבקשה לסילוק התביעה על הסף
16.
לטענת המבקש, מעיון בבקשה עולה כי מועלות בה טענות עובדתיות ומסמכים שלא הופיעו בהמרצת הפתיחה, ועל כן היה על המשיבים לאמתם בתצהיר, אך הדבר לא נעשה.
17.
עוד העלה המבקש טענות ביחס לכך שהמשיב מייצג בהליך הן את עצמו והן את המשיבה, מבלי שהוברר אם הוא עו"ד פעיל. אציין כבר עתה כי טענות אלו הוכרעו במסגרת החלטותי מימים 23.1.2020 ו- 6.2.2020 במסגרתם נקבע כי ככל שהמשיבה מעוניינת להסתמך על המסמכים שהוגשו על ידי המשיב, עליה להגישם, כאשר היא חתומה עליהם, והמשיבה פעלה בהתאם.
18.
בתשובתו מלין המבקש, שהמשיבים צירפו לבקשתם מסמכים הלקוחים מתיק נס. התנהלות זו מצביעה, לטענתו, שהתובע בתיק נס ובא כוחו מסייעים למשיבים ועובדים עמם בעבודת צוות מלאה, כדי לסייע בכתיבת כתבי טענותיהם. בכך הוכיחו המשיבים את הזיקה ההדוקה הקיימת בינם לבין התובע בתיק נס ובא כוחו, ומכאן שאין כל מניעה שהתובע בעניין נס פנה למשיבים על מנת שאלו יבצעו הטרדת עדים ושיבוש במהלכי משפט, טרם דיון ההוכחות, כנטען בהמרצת הפתיחה, עובדה המדגישה הצורך בסעד המבוקש.
לעניין האמור מוסיף המבקש כי המשיבים לא הגישו בקשה לעיון בתיק נס, כנדרש על פי תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) תשס"ג -2003 (להלן: תקנות העיון) ולו הייתה מוגשת המבקש ומרשו היו מתנגדים לה.
19.
לטענת המבקש, המשיבים הוכיחו כי הם פועלים מתוך מטרה להשפיע על הליכים משפטיים שלא כחוק, בעצם הפניה לתובע ובא כוחו בעניין נס ובניגוד לתקנות העיון, והצגת נספחים א' –ה' לבקשה לסילוק התביעה על הסף מעידה שהמשיבים יצרו קשר עם גורמים הקשורים לתיק נס, כפי שנדרשו להצהיר במסגרת תביעה זאת, ועל כן הם נדרשים להצהיר אף לעניין טיב היחסים ביניהם לרבות עם ארגון הליכודניקים החדשים.
20.
באשר לטענה, שההליך אינו מתאים להתברר כהליך של המרצת פתיחה טוען המבקש, שאין המדובר במחלוקת עובדתית מורכבת, המבקש טען, שהמשיבים ביצעו הטרדת עדים וניסיון לשיבוש הליכי משפט טרם דיוני ההוכחות בעניין נס, המשיבים לא הכחישו עובדות אלו או כפרו באמיתות הראיות שהוצגו על ידי המבקש. עוד טוען המבקש כי המשיבים לא צירפו תצהיר לבקשתם ובכך מנעו מבית המשפט היכולת לעמוד על מורכבותו של ההליך.
21.
באשר לטענה לקיומו של מעשה בית דין, טוען המבקש כי לא הוגשה על ידו או על ידי מרשו כל בקשה למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיבים, מכאן שלא יכול להתקיים מעשה בית דין בעניין זה. עוד נטען כי בכל מקרה הבקשה אליה התייחסו המשיבים היא בעניינו של מר בן נון ולא בעניינם.
22.
עוד מוסיף המבקש כי תביעתו אינה מתאימה להתברר כתביעה למניעת הטרדה מאיימת, שכן בקשתו של המבקש היא כי המשיבים ימנעו מפניה ללקוחותיו בכל הנוגע להליכים משפטיים כלשהם, ומטרתה להגן על לקוחותיו בהווה ובעתיד, והיא אינה מתייחסת רק למבקש או מרשו.
23.
באשר לשאלון שנשלח למשיבה השיב המבקש כי הליך זה אינו ניסיון לבצע מקצה שיפורים, ועניינו של הליך זה הוא אחד, שמירת טוהר ההליכים השיפוטיים בהם הוא מעורב, גם כדי לשמור על כושר השתכרותו וקניינו.
תגובה לתשובה
24.
לטענת המשיבים, אין בטענותיו של המבקש לפיהן המשיבים צירפו לבקשתם מסמכים מתיק נס, כדי להתמודד עם הטענה כי בקשותיו של המבקש כבר נדונו ונדחו. לטענת המשיבים, המבקש לא הביא לידיעת בית משפט זה את העובדה כי הגיש בעבר בקשות דומות לסעדים המבוקשים בעתירה דנן, בקשות אשר נדחו על ידי הערכאות בהליכים אחרים אותם הוא מנהל.
25.
באשר לטענה שהמבקש לא הגיש בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת נגד המשיבה מפנים המשיבים לנספח ב' לבקשתם, שהוא כתב התשובה לבקשה למניעת הטרדה מאיימת בת"א 21219-01-18.
26.
המשיבים אף הם מסכימים שתביעתו של המבקש אינו יכולה להתברר במסגרת תביעה למניעת הטרדה מאיימת, וזו הועלתה על ידי המשיבים כניסיון בדוחק למצוא עילה בדין לבקשות המבקש.
27.
באשר לצו להורות למשיבים להימנע מיצירת קשר עם לקוחותיו של המבקש בעבר ובעתיד, מעבר לכך שהמדובר בקבוצה בלתי מוגדרת של אנשים, אין בדין כל זכר לכך שעורך דין יכול למנוע מאנשים ליצור קשר עם לקוחותיו.
28.
המשיבים עתרו בתשובתם לחייב את המבקש בהוצאות לדוגמא, וזאת נוכח התנהלותו.
דיון והכרעה
29.
לאחר עיון בטענות הצדדים, אני מקבלת את בקשת המשיבים וקובעת כי יש להורות על סילוק התביעה על הסף, זאת כמפורט להלן.
30.
בהתאם לתקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, רשאי בית המשפט לצוות על מחיקת כתב תביעה אם אינו מראה עילת תביעה.
31.
המבחן לקיומה של עילת תביעה לענין זה הוא האם "התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לקבל את הסעד המבוקש על-ידו" (ע"א 109/49 חברה להנדסה ולתעשיה בע"מ נ' מזרח שירות לביטוח, פ"ד ה 1585, 1591 (1951)). יש למחוק כתב תביעה על הסף בשל העדר עילה מקום ש"אפילו יוכיח התובע את כל 'העובדות המהותיות' אשר פירש בו, לא יזכה ב

פסק דין
, משום שאין לצדו חוק המטיל על הנתבע את החובה, עקב העובדות המפורשות בכתב התביעה, להיענות לתובע" (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 384 -385 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995)). תכליתה של הוראה זו למנוע דיוני סרק והוצאת משאבי ציבור לשווא בניהול תביעות שאין להן תכלית. יחד עם זאת, ובשים לב כי המדובר בצעד קיצוני, יש לנקוט בו בזהירות המתחייבת, ולהפעילו רק מקום שנעלה מספק שאין סיכוי, ולו קלוש ביותר, לקבלת התביעה, אם תישמע לגופה. יתר על כן, במסגרת חובת המידתיות הדיונית, ומשיקולי יעילות, מקום שבו ניתן לתקן את כתב התביעה כך שיגלה עילת תביעה, יש להעדיף פתרון זה על פני מחיקת כתב התביעה (ע"א 1/62 כרמי נ' שעשוע, פ"ד טז 1190, 1199 (1962); ע"א 3755/03 בן חמו נ' טנא נגה (שיווק) 1981 בע"מ (12.9.2004). מחיקת התביעה בשל העדר עילת תביעה אינה מחסום בפני
הגשת תביעה חדשה שתתבסס על עילה מוכרת על פי הדין (
ע"א 7547/99 מכבי שירות בריאות נ' דובק בע"מ, סה(1) 144 (2011)).
32.
במקרה הנדון לא מצאתי, שבצדם של הסעדים המבוקשים קיים חוק המטיל על המשיבים את החובה לבצעם, ולכן כתב התביעה אינו מראה עילה ודינו מחיקה על הסף.
33.
בכתב התביעה ותחת הכותרת "מסגרת נורמטיבית" ציין המבקש שהעבירות המנויות בסעיפים 244, 246 ו- 249 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) הן עבירות התנהגות ואין צורך ברכיב תוצאתי כדי להוכיחן, והיסוד העובדתי הנבחן בעבירות אלו הוא פעולות הטרדה, שיבוש והדחה ולא הצלחת הפעולות. עוד נטען שם, שמעשיהם של המשיבים עולים כדי עוולה אזרחית בניגוד להוראות סעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין [נוסח משולב] (להלן: פקודת הנזיקין), וכן עולים כדי עוולה בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הפרטיות) וסעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות, וכן עבירה על כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) תשמ"ו- 1996 (להלן: כללי האתיקה).

34.
בהתייחס לחוק העונשין, הפנה המבקש לסעיף 244, שעניינו ב"שיבוש הליכי משפט", לסעיף 246, שכותרתו "הדחה בעדות", ולסעיף 249 לחוק העונשין העוסק ב"הטרדת עד".
ת"ט תשל"ז-1977
35.
ס"ח תשל"ז עמ'

xvi
36.
בבקשתו טען המבקש, שהמשיבים פנו לדרך פעולה פלילית הכוללת שימוש בגורמים היכולים לסייע להם לשבש הליכי משפט ולהטריד עדים.
35.
העבירות בסעיפי חוק העונשין, אליהן הפנה המבקש, הן עבירות המתבררות במסגרת הליך פלילי אותו יוזמת המדינה נגד נאשם, ואין המדובר במעשים, אשר ניתן לבררן במסגרת הליך אזרחי. על כן, וככל שלטענת המבקש התנהלות המשיבים בהליכים אותם מנהל המבקש, עולה כדי שיבוש הליכי משפט או הדחה בעדות או הטרדת עד, הדרך הראויה היא על ידי הגשת תלונה במשטרה, ולא על ידי הגשת תביעה לצו מניעה אשר יאסור פעולות נטענות אלו.
36.
לעניין זה יש להוסיף, שמעיון בטענותיו של המבקש עולה, שעתירתו היא לאסור על המשיבים ליצור קשר עם לקוחותיו. המדובר בטענה כללית המועלית בשם כלל לקוחותיו של המבקש, ולכאורה עולה כי היא מתייחסת הן ללקוחותיו כיום והן ללקוחותיו בעתיד. המבקש לא פירט מי הם אותם לקוחות (למעט מר בינשטוק, אשר לגביו הוגשה בקשה להצטרפות לתביעה), ואף לא פירט כיצד ניתן לתת צו כללי הצופה פני עתיד באופן כללי, ובייחוד לגבי לקוחות אשר זהותם אינה ידועה. זאת ועוד, המבקש לא פירט מדוע הלקוחות, אשר, לטענתו, עלולים להיפגע ממעשי המשיבים לא צורפו כתובעים בהליך, שעה שהסעד המבוקש מופנה כלפיהם, ואינו סעד אישי של המבקש.
37.
עוד טוען המבקש כי התנהלות המשיבים עולה כדי עוולה אזרחית בניגוד לסעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין. סעיפים אלו קובעים כדלקמן:

"35.

עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.
36.

החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף."

38.
המבקש אינו מפרט בכתב התביעה כיצד קבלת טענותיו לתחולת סעיפים 35 - 36 לפקודת הנזיקין מזכה אותו בסעדים המבוקשים בכתב התביעה, שעיקרם אי יצירת קשר עם לקוחותיו ומסירת מידע על ידי המשיבים ביחס להליכים אחרים אותם מנהל המבקש.

39.
זאת ועוד, כלל בסיסי בתורת הנזיקין הישראלית הוא שאחד מיסודות עוולת הרשלנות הינו קיומו של נזק לנפגע (ראו למשל ע"א 1303/09 מרגלית קדוש נ' בית החולים ביקור חולים (14.3.2012).
המבקש הפנה בתביעתו לסעיפים 35 - 36 לפקודת הנזיקין, אך לא פירט מה הוא הנזק שנגרם לו מהתנהגות המשיבים. על כן, ואף אם יוכיח המבקש את האמור בכתב התביעה, לא יהיה בכך להקנות לו סעד מכוח עוולת הרשלנות, עוולה המחייבת הוכחת נזק.

40.
סעיף נוסף אליו מפנה המבקש תביעתו הוא סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות. סעיף זה קובע שפגיעה בפרטיות היא "בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת". גם לעניין זה יש לקבוע, כי אף אם תתקבל תביעתו של המבקש, וייקבע כי התנהלות המשיבים עולה כדי פגיעה בפרטיותו, לא יהיה בכך כדי לסייע לו, שעה שאין בקביעה זאת כדי להצדיק קבלת ולו אחד מהסעדים המבוקשים בכתב התביעה, שעיקרם כפי שפורט לעיל, אי יצירת קשר עם לקוחותיו וחיוב המשיבים במסירת מידע הנוגע להליכים אחרים המתנהלים בין הצדדים.

41.
עוד עותר המבקש כי המשיב ישיב בתצהיר האם הוא עו"ד מוסמך. לטענתו, המשיב הצהיר על עצמו כעו"ד מוסמך, דבר שאינו נכון, ובכך הפר את כללי לשכת עורכי הדין. אף אם תתקבל טענתו של המבקש לפיה המשיב הפר את כללי לשכת עורכי הדין עת הציג עצמו כעורך דין מוסמך, שעה שאינו כזה, אין למבקש כל עילת תביעה נגד המשיב, המצדיקה מתן סעד המבוקש, ולכל היותר באפשרותו לפנות בעניין זה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.

42.
עוד אפנה בעניין זה לפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין רע"א 9930/17 אל מדאמין בע"מ נ' חביב שחאדה חנא (28.03.2018), שם קבע בית המשפט העליון, כי לבית המשפט נתונה סמכות עקרונית ליתן צווים או סעדים בגין הפרת כללי האתיקה של עורכי הדין, אך המדובר בחריג
בלבד וזאת כמפרט להלן:

"האכסניה הטבעית והרגילה לבירור שאלות שבאתיקה היא מוסדות לשכת עורכי הדין – ועדות האתיקה ובתי הדין המשמעתיים – שהוסמכו לשם כך בחוק (ראו סעיפים 80-53 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961). ....."אין זה נכון או ראוי, לא על פי החוק ולא על פי המהות", שבית משפט אזרחי יחליט, אגב אורחא, אם התנהגות מסוימת פוגעת בכללי האתיקה. עניין הוא למוסדות הלשכה לענות בו

.........עם זאת, קיימים מצבים שבהם נדרש בית המשפט האזרחי להכריע בעצמו בסוגיות אתיות המתעוררות לפניו. בכמה מצבים הוסמך בית המשפט האזרחי ליתן היתר לעורך-דין המבקש לפעול באופן המעורר שאלה. כך, כלל 36 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: כללי האתיקה), אוסר על עורך-דין לייצג בהליך משפטי שהוא עתיד להעיד בו.
......
דומה, כי טעם מרכזי למתן סמכות כזו לבית המשפט הוא "הרצון למנוע דחייה של המשך המשפט, עד אשר יועבר הייצוג לעורך דין אחר. הכוונה היא בעיקר למקרים, שבהם הצורך בעדותו של עורך הדין מתעורר, באופן בלתי צפוי, תוך כדי המשפט" (גבריאל קלינג אתיקה בעריכת דין 376-375 (2001)).
.....
לפיכך, כאשר מועלית טענה הנוגעת למישור האתי, על בית המשפט לברר שאלה מקדמית, והיא האם ההפרה הנטענת עלולה לפגוע באינטרסים לגיטימיים של בעל הדין שהעלה אותה. רק כאשר זהו המצב, קמה הסמכות הכללית של בית המשפט להיזקק לסוגיה; רק אז יש הצדקה עניינית לכך לגופו של עניין. האכסניה הטבעית לבירור שאלות שבאתיקה מקצועית היא מוסדות לשכת עורכי הדין. ברגיל, ככל שמתעוררת שאלה הנוגעת להפרת כללי האתיקה, יפנה בית המשפט את הצדדים למוסדות הלשכה. הכרעה בשאלה אתית במסגרתו של דיון אזרחי היא בגדר חריג בלבד".

(סעיפים 15- 18 לפסק הדין)

43.
במקרה דנן, ושעה שטענתו העיקרית של המבקש היא כי המשיב מפר את כללי האתיקה, והסעד המבוקש נגזר לכאורה מטענה זאת, ואין המדובר בטענה הנדרשת לצורך המשך בירור ההליכים, אלא בחלק מהסעדים הנתבעים, הגורם המוסמך לדון בטענות אלו הן ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין ולא בית משפט זה.

44.
לעניין תביעת המבקש לחייב את המשיבים להשיב בתצהיר על נושאים שונים, הקשורים להליכים אחרים אותם מנהל המבקש, אני סבורה כי בעניין זה ניתן להקיש מהפסיקה המתייחסת לתביעה לגילוי מסמכים, וקובעת כי ניתן לבקש סעד של גילוי מסמכים כסעד עזר בתביעה עיקרית, המושתתת על עילה בדין, ולא כסעד העומד בפני
עצמו, בטרם הוגשה תביעה עיקרית (ר'
ע"א 358/88
דוד בלס נ' בנק דיסקונט בע"מ , 3.8.1999 ו-
ה"פ(ת"א) 817/04
אביטן נ' בנק ירושלים סניף באר שבע,
15.12.2005). בענייננו, ושעה שמתנהלים הליכים בין המבקש, בין בעצמו ובין כמייצג בהליכים שונים, לבין המשיבים, יכול המבקש לעתור לסעדים שונים כלפי המשיבים במסגרת ההליכים המתנהלים מולם, ואף עולה כי המבקש עשה כן, ואין מקום לחייבם להשיב על שאלות אלו במסגרת התביעה דנן כסעד בפני
עצמו בתביעה נפרדת.

45.
אשר לטענתו של המבקש כי המשיבים צירפו בהליך הנדון מסמכים מתיק נס, מסמכים שהגיעו לידיהם מבלי שהגישו באותו התיק בקשת עיון בהתאם לתקנות העיון, התנהלות המחזקת את טענותיו בדבר התנהלות המשיבים, אזי לא מצאתי כי יש בטענה זו כדי להשפיע על ההחלטה לעיל באשר להעדר עילת תביעה, בגינה יש להורות על מחיקת ההליך.


46.
בשולי הדברים אציין כי ביום 16.2.2020 הגיש המבקש בקשה למתן

פסק דין
נגד המשיבים, בקשה אשר בעיקרה חוזרת על האמור בטענות המבקש כפי שפורטו לעיל, ואין בה כדי להצדיק שינוי ההחלטה דנן.


סוף דבר

47.
אני מורה על מחיקת התביעה.

48.
בשים לב כי המשיבים אינם מיוצגים, המבקש ישלם הוצאות המשיבים בסך של 10,000 ₪.
ניתן היום,
י"ד אדר תש"פ, 10 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.












הפ בית משפט מחוזי 50473-10/19 עו"ד עדי בן חור נ' בשמת בר עקיבא, גיא סלע (פורסם ב-ֽ 10/03/2020)