פסקי דין על יוסף פארי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי
46866-10/19 בל 13/03/2020
בל 46866-10/19 יוסף פארי נ' המוסד לביטוח לאומי
administrator
administrator
1
0
2020-03-17t10:32:00z
2020-03-17t10:32:00z
2
2020
10101
microsoft corporation
84
24
12097
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
בית הדין האזורי לעבודה חיפה
ב"ל 46866-10-19
13 מרץ 2020
לפני:
כב' השופטת
סאוסן אלקאסם
ה
מ
ערער
יוסף פארי
ע"י ב"כ: עו"ד עילית איסק- פארי
-
ה
משיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ארז בן דוד
פסק דין
1.
זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), מיום 02.07.19
(להלן: "הוועדה"), אשר קבעה למערער נכות רפואית משוקללת יציבה
בשיעור 73% החל מ- 01.01.17, לפי הפירוט שלהלן-
-
25% בגין
ירידה קוגניטיבית.
-
10% בגין יתר לחץ דם.
-
20% בגין
השמנת יתר.
-
10% בגין
סכרת.
-
0% בגין
בלוטת התריס.
-
10% בגין בקע
טבורי.
-
10% בגין
ליכנסמפלקס כרוני עם שינויים אקטיניים.
-
10% בגין
נזקי שמש.
-
5% בגין
ליקוי שמיעה.
-
5% בגין
הפרעות במתן שתן.
-
10% בגין
ירידה בתפקוד המיני.
-
40% בגין
הפרעת אישיות אורגנית.
-
אין נכות אורולוגית.
-
אין נכות אורטופדית.
(להלן:"ההחלטה")
רקע
2.
המערער יליד 1951, הגיש תביעה לנכות כללית.
3.
ביום 23.01.18 ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער 57%
נכות משוקללת יציבה החל מ- 01.01.17.
4.
על החלטה זו הגיש המערער ערר.
5.
ביום 15.06.18 נבדק המערער על ידי ד"ר קירש, יועץ
פסיכיאטרי אשר קבע בחוות דעתו נכות בשיעור 40% בגין הפרעת אישיות אורגנית לפי סעיף
34(ב)(5-4).
6.
ביום 16.07.18 נבדק המערער על ידי ד"ר משה בולקיאר,
יועץ
אורולוג, אשר קבע בחוות דעתו נכות
בשיעור 5% בגין הפרעות במתן שתן ו- 10% בגין ירידה בתפקוד המיני.
7.
ביום 05.09.18 נבדק המערער על ידי פרופ' גולץ, יועץ א.א.ג
אשר קבע בחוות דעתו נכות בשיעור 5% בגין ליקוי שמיעה לפי סעיף 72(1)(ב)(2).
8.
ביום 31.01.19 נבדק המערער על ידי ד"ר מיכאל זיו,
יועץ עור אשר קבע בחוות דעתו נכות בשיעור 10% בגין נזקי שמש.
9.
ביום 02.07.19 התכנסה ועדה רפואית לעררים על מנת לדון
בערר המערער. בפני
הוועדה התלונן המערער כי הוא סובל משכחה, כאבי גב ורגליים.
ב"כ המערער טענה כדלקמן:
"מערערים על נוירולוגית
ואורטופדיה. מערערים גם על התחום הפנימי.
לגבי העניין הפנימי- יש לתת משקל
גם לנושא לחץ הדם הגבוה, שכן מטופל בצורה פרטית גם כן בנושא. הבדיקות מראות על לחץ
דם גבוה. מציינים כי לחץ הדם הוא 139-145, מערערים גם על תחום ההשמנה.
לגבי התחום האורטופדי- מבקשים
התייחסות לכאבי הגב של התובע עקב השינויים הדיסקוגניים, היו הרבה תרופות שלחק
בעבר, כולל אקרוקסיה, מוסקול, אטופן אך סובל מאוד
מכאבים. לפעמים אף לא מצליח לקום מהמיטה. מתנייד בעזרת מקל הליכה לאחרונה.
ישנן הגבלות בתנועות מעבר לרמה הבינונית.
מבחינה נוירולוגית- מטופל אצל
ד"ר עמר, בוצע
ct
. לאחרונה אושפז בבי"ח בני ציון והומלץ עקב כלי הדם לעשות
המוגלובין מסוכר.
סובל מסכרת מטופלת בכדורים. הידרדר
לאחרונה במצבו הנפשי לדברי ב"כ (אשר הינה גם אשתו)."
10.
הוועדה עיינה בבדיקת
ct
ע"ש מותני מיום 08.01.18 תוך
שהיא מציינת ממצאי הבדיקה "במרווח
l3-4
בלט דיפוזי של הדיסק, לחץ על השק
והיצרות הפורמינות, ב
l4-5
בלט דיסק פראמדיאני ימני עם לחץ על הרצס, במרווח
l5-s1
בלט דיסק עם
לחץ על השק. שינויים ניוונים במפרקים פצטריים מ
l2-s1
"
11.
הוועדה ערכה בדיקה קלינית בתחום הפנימי והאורטופדי תוך
שהיא מפרטת את ממצאיה ומסקנותיה כדלקמן:
"מבחינה פנימית: מספר על יתר לחץ דם ומנתב את עצמו, מקבל
טיפול בקרדילוג, אלפא
d3
, לחצי הדם רוב הזמן בסביבות 135-140 סיסטולי, במוקד רפואה דחופה
נמדד לחץ דם לאחרונה של 148/100. בנוסף, סובל מסכרת מטופלת בגלוקומין, בסעיפים
הפנימיים הוועדה דוחה את הערר.
מבחינה אורטופדית/: גב תחתון-
בעמידה אין עקמת אנטלגית, הגבלה קלה בכפיפה לפנים, ללא הגבלה בהטיה ובסיבוב, מגיע
עם קצות אצבעותיו לשליש מקורב של השוקיים.
נוירולוגית: לפי חומר רפואי שבתיקו
מעקב נוירולוגי מאז 2014, מדווח על מחלה סירברוווסקולרית כרונית, עם אוטמים
לקונריים בשתי ההמיספרות, ממצאים אשר תועדו על ידי בדיקות
ct
מ וח ו
mri
מוח חוזרים,
ההסתמנות הנוירולוגית הייתה בתחומים שונים כולל ההפרעה בראיה, ראיה כפולה, תסמינים
קוגנטיביים.
עבר הערכה קוגנטויבת על ידי
ד"ר אהרון באפריל 2016, דווח על ליקויים בתפקודים ניהוליים והתנהגותיים על
רקע של מחלה ווסקולרית מוחית, לאחרונה נבדק בחדר מיון בני ציון ב2.5.19, הופנה
למיון עקב ממצאי בדיקת
ct
מ וח אליה נשח כנראה בצורה אמבולטורית, בבדיקה זו תועדו ממצאים
דומים למה שהודגם בעבר, דהיינו- מחלה איסכמית מוחית כרונית. בדיקת
ct
מוח
מ26.4.19- בסיכום אטרופיה מוחית עם שינויים איסכמיים, בחלקם ידועים ובחלקם נראים
חדשים.
ללא עדות לדימום תוך מוחי. בבדיקה
הנוירולוגית בחדר המיון במאי 2019- לא דווח על ממצא מוקדי משמעותי. בבדיקה כעת,
בהכרה מלאה, משתף פעולה, דיבור הבנה והתמצאות תקינים, מוסר פרטים ישר, לעניין
וברור, אפילו לעיתים תיקן את אשתו כשמסרה פרטים לא מדויקים.
עצבים קרניאליים תקינים, השמנת יתר
מורבידית, חלק מתסמונת מטבולית, אין ניד. כוח שמור בארבעת הגפיים, תחושה תקינה,
מבחני קוארדינציה תקינים, החזרים תקינים. לאור ממצאי הבדיקה ולאחר עיון בחומר
בתיקו הוועדה דוחה את הערר.
הוועדה עיינה בחוו"ד עור,
פסיכיאטר, א.א.ג ואורולוג ומאמצת את המסקנות"
(טעויות במקור)
12.
על החלטה זו הוגש הערעור שלפני.
טענות
הצדדים
13.
בדיון שהתקיים ביום 10.03.20 בפני
הרשם טארק חסנין הסכימו
הצדדים להשיב עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים בנושא האורטופדי על מנת
שתבחן האם ממצאיה "הגבלה בכפיפה לפנים" מזכים אותו בנכות נוספת.
14.
השאלות שנותרו במחלוקת בין הצדדים נוגעות לתחומים
הנוירולוגי והאורולוגי.
טענות המערער
:
15.
בתחום הנוירולוגי
–
א.
הוועדה התרשמה התרשמות לא סבירה, שעה שציינה כי לא דווח
על ממצא מוקדי משמעותי בחדר המיון ממאי 2017. אין לקבל קביעה זו לאחר בדיקה רגעית
שאין בה כדי להצביע על מצבו החריף של המערער. הוועדה לא עיינה במסמכים שהועברו
אליה כמפורט בפרק מסמכים וחוות דעת המצביעים על החמרה במצב הנוירולוגי.
ב.
לטענת המערער לו הוועדה היתה מעיינת במכתב רפואי משנת
2016 של פרופ' יהודית אהרון פרץ היתה פוסק בגין נכות נוירולוגית אחוז נכות הולם את
מצבו לפי סעיף 32(א)(1)(ה) בשיעור 60% ולא בשיעור 25% לאור ההחמרה הבולטת עוד משנת
2016, קל וחומר בשנת
2019.
ג.
הוועדה לא התייחסה כראוי לבדיקות דימות
ct
מיום
23.4.19 ו
mri
מיום
8.1.15.
16.
בתחום האורולוגי
–
א.
הנכות שנקבעה למערער בשיעור 10% בלבד בגין ההפרעה במתן
שתן וליקוי בתפקוד המיני מוטעית ושגויה. שכן בהתאם למפורט בפרק פרטי הליקויים מפי
המערער, אין למערער זקפה כלל. המערער עבר אירוע מוחי חריף ואין תפקוד מיני לשנתיים
שלוש.
ב.
נכון שלא היתה בדיקת זקפה תוך כדי שינה, אולם גם הקביעה
של 10% של הוועדה היא קביעה שרירותית. הוועדה לא מצאה לנכון לנמק מדוע קבעה 10%
והסתפקה בנימוק שעמד בפני
ה מכתבו של ד"ר מושקוביץ נכון ליום הוועדה. שומה היה
על הוועדה כשיש אי בהירות לגבי טענה מסוימת להפנות את המערער לבדיקת זקפת שינה
ובכך היתה מבהירה את נושא האורולוגי עליו המחלוקת בעניין.
ג.
לטענת המערער, בחוות דעתו מיום 16.07.18 פרופ' גולץ לא
מיישם את הנכויות הנכונות בתחום האורולוגי. שכן בהתאם לסעיף הליקוי 24(8)(ג) כאשר
זקפה חמורה, אין זקפה כלל. הנכות לנכה עד גיל 70 היא בשיעור 30%. דברי ב"כ
המערער כי יש מקום להפעיל סעיף ליקוי זה לגביו לא נרשמו, אף שטען כי אין לו זקפה
כלל. העובדה כי היועץ מציין כי המערער מטופל בויאגרה אין בה כדי להעיד על קיומה של
זקפה בינונית, ולכן היה מקום לקבוע 30% נכות.
טענות המשיב:
לטענת המשיב דין הערעור להידחות.
למערער 73%
נכות רפואית בגינה נקבעה לו
דרגת אי כושר בשיעור של 100% ונראה כי המדובר בערעור תאורטי.
17.
התחום הנוירולוגי
–
א.
יש לדחות את טיעון המערער בנושא הנוירולוגי, שכן הטענות
הן רפואיות, כנגד קביעות המומחה הנוירולוגי בוועדה במיוחד אלו של מסקנות המומחה
מתיעוד חדר המיון.
ב.
ביצוע בדיקה ב"חיפזון רב" ו- "על רגל
אחת" אינם טיעונים משפטיים ובוודאי שלא רלוונטיים בתחום הפסיקה של הוועדות
הרפואיות שכן משך זמן ואופי הבדיקה הם פררוגטיבה ובתחום מקצועיות הוועדה הרפואית.
ג.
גם הטיעון אודות המסמך מאת פרופ' יהודית אהרון פרץ מיום
18.04.16 אינו רלוונטי, לאור העובדה כי המסמך אינו קובע כטענת המערער נכות בשיעור
60% וכל ניסיון המערער להישען על מסקנה שכזו דינו להידחות, גם מהיותה טענה בעניין
שברפואה, בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה.
18.
בתחום האורולוגי –
א.
בתחום האורולוגי מציין המערער בפני
הוועדה, כנראה בשאלה
מכוונת, כי לא ערך בדיקת זקפה בשינה. הוועדה ערכה דיון בעניינו תוך שהיא מציינת כי
החל בירור לאחרונה, עמד בפני
ה תיעוד בודד מאת ד"ר מושקוביץ משם ניתן אך ללמוד
כי קיימות תלונות של המערער ולא מצוינת כל עדות לחוסר זקפה מלאה כנטען בפני
בית
הדין, ועל כן נראה כי פריט הליקוי שהוענק על ידי הוועדה על סמך תלונותיו בלבד
בשיעור 10% תואם אף לקולה את מצבו ואין בטיעוני ב"כ המערער בכדי לקעקע או
להרהר בהחלטת הוועדה.
ב.
הטענה כי יש לקבוע למערער 30% נכות נטענת בעלמא ואין כל
אינדיקציה להתקיימות הסממנים הנדרשים בהתאם לפריט אצל המערער.
דיון
והכרעה
19.
במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין
לדון בשאלות משפטיות בלבד.
20.
לא אחת נפסק כי על בית הדין לבחון אם הוועדה טעתה בשאלה
שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ראו
בין היתר עב"ל 10014/98
הוד -
המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 - 1999). עוד נפסק בהקשר זה כי קביעת
שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום
הסמכויות הבלעדי של הוועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (
עב"ל (ארצי)
17/06
בן צבי - המוסד לביטוח לאומי
, מיום
22.6.2006).
21.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, פרוטוקול הוועדה ובמסמכים
הרפואיים, מצאתי כי דין הערעור להתקבל בהתאם להסכמת הצדדים בנושא האורטופדי בלבד,
ודין טענות המערער בנושאים הנוירולוגי והאורולוגי להידחות, וזאת מן הנימוקים
שיפורטו להלן.
22.
אעיר כבר בראשית הדברים כי מעיון בהודעת הערעור וטיעוני
הצדדים כפי שעלו בדיון עולה,
כי הערעור
מכוון, בעיקר, כנגד קביעות רפואיות מובהקות של הוועדה. בכל הנוגע לקביעותיה
המקצועיות של הוועדה הרפואית לעררים, כלל ידוע הוא כי בית הדין לעבודה אינו נוטה
להתערב בהן, כל עוד לא נפל בהליך פגם של ממש. ההכרעה בשאלה כיצד תקבע הוועדה את
ממצאיה – על אלו בדיקות תסמוך וכיצד תשקלל את כלל הממצאים – היא עניין רפואי מובהק
הנתון לשיקול דעתה של הוועדה, ובית הדין לא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה
המקצועי.
23.
נוירולוגי
– יש לדחות את טיעון המערער בדבר היות הבדיקה
"רגעית", שכן הלכה היא כי אופי הבדיקה ומשכה הם טיעון רפואי מובהק אשר
מצוי במסגרת שיקול דעתה הרפואי מקצועי של הוועדה ובית הדין לא יתערב בו. יש גם
לדחות טיעון המערער כי הוועדה לא עיינה ולא התייחסה לתיעוד הרפואי שהונח לפניה לרבות
סיכום הבדיקה של פרופ' יהודית אהרון מיום 18.04.16. ממקרא הפרוטוקול עולה כי
המדובר בהחלטה מפורטת עת הוועדה מפנה לחומר רפואי מתיקו של המערער לרבות מעקב
נוירולוגי מאז שנת 2014, בדיקות הדמיה (
ct
ו
mri
) וכן מפנה
להערכה קוגניטיבית של ד"ר אהרון מאפריל 2016 בו דווח על ליקויים בתפקודים
ניהוליים והתנהגותיים על רקע של מחלה ווסקולורית מוחית. הוועדה גם עיינה בבדיקה
שבוצעה "לאחרונה" בחדר מיון בני ציון מתאריך 02.05.19, כשבבדיקה תועדו
ממצאים דומים למה שהודגם בעבר, היינו- מחלה איסכמית מוחית כרונית. הוועדה גם עיינה
בבדיקת
ct
מוח עדכנית
מתאריך 26.04.19 ולפיה אטרופיה מוחית עם שינויים איסכמיים בחלקם ידועים ובחלקם
נראים חדשים.
24.
הוועדה גם ערכה בדיקה קלינית משלה תוך שהיא מפרטת את
ממצאי בדיקתה בפרוטוקול. ולאור ממצאי בדיקתה והתיעוד הרפואי שהונח לפניה לרבות
ההערכה הקוגניטיבית של פרופ' אהרון משנת 2016, קבעה את נכותו לפי פריט ליקוי
32א(1)(ג) העוסק בליקוי קוגניטיבי בשניים לפחות מהתחומים קשב, זיכרון ותפקודים
ניהוליים. המדובר בקביעה רפואית של הוועדה אשר מבוססת על בדיקתה הקלינית, תיעוד
רפואי ובדיקות דימות ולא מצאתי כי נפל פגם משפטי בהחלטתה אשר מצדיק התערבות בית
הדין. בהקשר זה יש לדחות טיעון המערער כי יש להעניק לו 60% נכות לפי פריט ליקוי
32א(1)(ה) שכן ראשית המדובר בטיעון רפואי אשר מצוי בלב ליבו של שיקול דעתה המקצועי
של הוועדה ונטען ללא כל ביסוס ושנית לפי פריט ליקוי 32א(1)(ה) יש צורך בדרגת חומרה
שתואמת לסיווג אבחנתי של דמנציה בינונית, ובלא מסוגלות לתפקוד ברמת תפקודו הקודמת;
וייתכן צורך בעזרת הזול לתפקוד, אבחנה שאינה קיימת אצל המערער.
25.
אורולוגי
– בחוות דעת מומחה אורולוג, יועץ רפואי לועדה,טען המערער כי
הוא סובל מתכיפות ודחיפות במתן שתן וכי אין תפקוד מיני קרוב לשנתיים שלוש, אין לו
זקפה כלל, ולא ביצע בדיקת זקפה בשינה. יש לדחות טיעון המערער כי הוא זכאי
לנכות בשיעור 30% בגין בעיות זקפה ו 20% בגין הפרעת שתן, שכן שוב המדובר בטיעון
רפואי מובהק אשר נמצא בלב ליבו של שיקול דעתה המקצועי רפואי של הוועדה ובית הדין
לא יתערב בו. המערער נבדק על ידי יועץ אורולוג אשר עיין בתיעוד הרפואי שהונח לפניו
לרבות במכתבו של ד"ר מושקוביץ מיום 08.02.18 אליו מפנה המערער בערעורו, וערך
בדיקה קלינית ועל יסוד התיעוד הרפואי וממצאי הבדיקה קבע את נכותו המתאימה. המדובר
בהחלטה/קביעה רפואית של הוועדה והמערער אינו מצביע על פגם משפטי בפעולת היועץ אשר
מצדיקה התערבות בית הדין. מקובלת עלי טענת המשיב כי הטענה שיש לקבוע למערער 30%
נכות נטענת בעלמא ובידיים חשופות ואין כל אינדקציה להתקיימות הסממנים הנדרשים
בהתאם לפריט הליקוי אצל המערער.
26.
יש לדחות טיעון המערער כי היה על הוועדה להפנותו לבדיקת
זקפה בשינה שכן מקובלת עליי בהקשר זה טענת המשיב כי שיקול הדעת לעניין זה מסור אך
ורק לשיקול דעתה המקצועי של הוועדה.
סוף דבר
27.
הערעור מתקבל בהתאם להסכמת הצדדים ולפיה עניינו של המערער
יושב
לוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית)
בהרכבה מיום 02.07.19 על מנת שתבחן האם ממצאי בדיקתה "הגבלה קלה בכפיפה
לפנים" מזכה את המערער בנכות נוספת.
28.
המערער ובא כוחו יוזמנו לוועדה לטעון טענותיהם.
29.
החלטת הוועדה תהיה מפורטקת ומנומקת.
30.
הואיל והערעור התקבל בהתאם להסכמת הצדדים וטענות המערער
ביתר הנושאים נדחו, אינני עושה צו להוצאות.
לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם
פסק דין
זה,
זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.
ניתן היום, י"ז
אדר תש"פ, (13 מרץ 2020
)
, בהעדר הצדדים ויישלח
אליהם.
בל בית דין אזורי לעבודה 46866-10/19 יוסף פארי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 13/03/2020)