פסקי דין על יאסר כנעאן חקלאות ושיווק בע"מ | פסקי דין על צ'אם מוצרי מזון (ישראל) בע"מ

18261-11/16 א     12/03/2020




א 18261-11/16 יאסר כנעאן חקלאות ושיווק בע"מ נ' צ'אם מוצרי מזון (ישראל) בע"מ








בית משפט השלום בטבריה


ת"א 18261-11-16 יאסר כנעאן חקלאות ושיווק בע"מ
ואח' נ' צ'אם מוצרי מזון (ישראל) בע"מ
ואח'




תיק חיצוני:



בפני

כבוד השופטת אפרת הלר



תובעת/נתבעת שכנגד

יאסר כנעאן חקלאות ושיווק בע"מ


ע"י ב"כ עוה"ד סלים וקים ואח'

נגד

נתבעת/תובעת שכנגד
צ'אם מוצרי מזון (ישראל) בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד משה חנייא ואח'






פסק דין



1.
בפני
י תביעה ותביעה שכנגד שעניינן מחלוקת חוזית כספית בגין שני הסכמים שנחתמו בין התובעת/הנתבעת שכנגד לנתבעת/התובעת שכנגד לאספקת חצילים לעיבודים תעשייתיים.

2.

הצדדים למחלוקת הינם "יאסר כנעאן חקלאות ושיווק בע"מ
", חברה לגידול ושיווק ירקות מצד אחד (להלן: "חב' כנעאן" ו/או "התובעת") ו - "צ'אם מוצרי מזון (ישראל) בע"מ
", חברה העוסקת בעיבוד תוצרת חקלאית, מצד שני (להלן: "חב' צ'אם").

טענות התובעת, חב' כנעאן, בתביעה העיקרית

3.
התובעת, חב' כנעאן הגישה ביום 8.11.16 תביעה חוזית/כספית על סך של 810,800 ₪, כנגד הנתבעת ולהלן טענותיה.

4.
ביום 28.1.16 נחתם הסכם בין חב' כנעאן לחב' צ'אם ולפיו תספק חב' כנעאן לחב' צ'אם חצילים לעיבודים תעשייתיים בכמות של 900 טונות, במחיר של 1.58 ₪ לק"ג כאשר האספקה תבוצע במהלך שתי תקופות. סוכם כי תחילה יסופקו 300 טונות עד אמצע יוני 2016 ולאחר מכן יסופקו 600 טונות נוספים וזאת החל מחודש אוגוסט 2016
ועד לחודש נובמבר 2016 ובהתאם ללוחות הזמנים שצוינו בהסכם (להלן: "ההסכם").

5.
התובעת טוענת כי היא הכינה את עצמה לקיום תנאי ההסכם וזאת על ידי השקעת סכומי עתק בהכשרת שטח הגידול, רכישת ציוד, ניצול מירבי של מכסות המים העומדות לרשותה, רכישת שתילים, חומרי הדברה, רכישת ציוד והתקשרות עם קבלני כוח אדם.

6.
לטענת התובעת, בחודשים מאי ויוני 2016 היא סיפקה לחב' צ'אם 90 טונות של חצילים והודיעה לנציגיה בתחילת חודש אוגוסט 2016, כי היא מוכנה לספק את הכמות השניה של 600 טונות, כפי שנקבע בהסכם שנחתם בין הצדדים, בניגוד להסכמות הצדדים וביום 14.8.16 הגיעו נציגי חב' צ'אם לשטח הגידול והודיעו למנהל התובעת שמפעלה אינו ערוך לקבלת הכמות השניה של
החצילים.

7.
התובעת טוענת שבעקבות ההודעה הנ"ל, היא פנתה בכתב ביום 17.8.16 לחב' צ'אם באמצעות בא כוחה בדרישה
לקיים את ההסכם ולקבל את כמות החצילים השניה אולם בתגובה השיבה חב' צ'אם במכתב בא כוחה מיום 22.8.16, כי עוד ביום 29.5.16 היא שלחה לתובעת מכתב בו מודיעה על ביטול ההסכם עימה.

8.
התובעת טוענת כי מעולם לא התקבל במשרדיה המכתב הנ"ל. עוד טוענת התובעת כי על מנת להקטין את נזקיה, היא השמידה את שדות החצילים הנותרים שהיו מיועדים לאספקה בהתאם להסכם.

9.
לטענת התובעת, במהלך חודשים מאי ויוני 2016 היא סיפקה לחב' צ'אם 90 טונות בלבד של חצילים וזאת במקום 300 טונות שהתחייבה לספק על פי ההסכם, דבר שהיה ברור לחב' צ'אם מלכתחילה היות ולטענתה, גם נקיטה בכל הפעולות האגרוטכניות, כולל שתילה מוקדמת ככל האפשר, אינה יכולה לקצר את מועד ההנבה הראשון מ – 65 ימים, כאשר הזמן הנדרש ליצירת השתילים הוא 45 ימים.

10.
התובעת הוסיפה כי בהתחשב במועד חתימת ההסכם ביום 28.1.16, היה ברור לצדדים שלא תהיה כל אפשרות לספק את הכמות הראשונה של החצילים במועד שהוסכם, דבר שגם הוסבר מפורשות לנציגי חב' צ'אם.

11.
לטענתה, חב' צ'אם החליטה, משיקולים פסולים, לא לכבד את ההסכם וככל הנראה הדבר נבע מכשל ארגוני ו/או כשל בתכנון קליטת סוגי הירקות השונים או עקב ירידה במחירי החצילים המוצעים בשוק וההזדמנות לקנות אותם במחיר נמוך מהנקוב בהסכם.

12.
התובעת טוענת, כי חב' צ'אם בחרה על דעת עצמה ובאופן חד צדדי לא לקיים את ההסכם והודיעה שאינה מעוניינת לקבל את הכמות השניה של החצילים שהתובעת נערכה לספק לה, ובכך היא הפרה את ההסכם
ביודעין, בחוסר תום לב וביטלה אותו ללא כל הודעה מוקדמת ו/או סיבה מוצדקת, דבר שגרם לה נזקים רבים ולפיכך, על חב' צ'אם לפצותה בגין נזקים אלו.

טענות חב' צ'אם בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד

13.
חב' צ'אם הגישה כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד על סך של 521,250 ₪ בו טענה שהתובעת הפרה שני הסכמים שנחתמו בין הצדדים לאספקת חצילים, הסכם ראשון מתאריך 28.07.15 (להלן: "ההסכם הראשון") והסכם שני מתאריך 28.01.16 (להלן: "ההסכם השני").


14.
לטענת חב' צ'אם, טרם החתימה על ההסכם השני נחתם בין הצדדים ההסכם ראשון לאספקת חצילים, אותו הפרה התובעת עת לא עמדה במועדי האספקה, בכמות ובאיכות החצילים ובכך היא גרמה לה לנזקים.

15.
חב' צ'אם הוסיפה כי בשל אי עמידת התובעת בתנאי ההסכם הראשון היא נאלצה לאתר חצילים במינימום זמן והיא נאלצה לשלם מחירים גבוהים יותר מאלו שנקבעו בהסכם הראשון עם התובעת.

16.
עם זאת, בשל הבטחות מנהל התובעת ולפיהם הוא יעמוד בתנאי ההסכם החדש שייחתם עימו, נתנה חב' צ'אם הזדמנות נוספת לתובעת, וביום 28.1.16 נחתם בין הצדדים ההסכם השני, תוך הבטחות רבות שנמסרו לנציגי חב' צ'אם ולפיהם התובעת תעשה מאמץ לעמוד בכל תנאי ההסכם החדש.

17.
חב' צ'אם מציינת כי נציגיה הדריכו את מנהל התובעת בדבר הגידול והתוצרת המבוקשת ושיתפו אותו במפרטי הקבלה של המוצר הנדרש, הכל על מנת לשפר את ביצועי האיכות שלו שיתאימו לצרכיה של חב' צ'אם. בנוסף, עובר לחתימת ההסכם השני הבהירו נציגיה בפני
מנהל התובעת כי חב' צ'אם לא תוכל לסבול איחור באספקת החצילים או פגיעה באיכותם.

18.
לטענת חב' צ'אם, התובעת הפרה גם את ההסכם השני הפרה יסודית בכך שלא סיפקה את כמות החצילים שצוינה בו, החצילים שסופקו היו באיכות ירודה מזו שנקבעה בהסכם, והאספקה הייתה חלקית בלבד ובאיחור של חודש ימים מהמועד הנקוב בהסכם.

19.
בהתאם להסכם השני היה על התובעת לספק עד לסוף חודש מאי 2016 כמות של 225 טון חצילים באיכות טובה כהגדרתה בהסכם,
75 טון בין התאריכים 17.04.16 ועד 28.04.16
ו- 150 טון בין התאריכים 01.05.16 ועד 31.05.16.

20.
עם זאת, בפועל התובעת סיפקה לחב' צ'אם
14.82 טון של חצילים בלבד וזאת ביום 23.05.16, כאשר אספקת הסחורה הייתה באיחור ניכר ממה שנקבע בהסכם ואיכות החצילים הייתה ירודה, דבר המהווה הפרה יסודית של ההסכם.

21.
עם קבלת המשלוח הנ"ל, ביום 26.05.16 ערכו נציגי חב' צ'אם, מנהלת המפעל ומנהל המחלקה החקלאית במפעל, סיור בשטחי הגידול, על מנת לאמוד מקרוב את כמויות החצילים ואיכותם וכן על מנת לבחון את היתכנות האספקה. משהבינו כי החצילים בשטח לא מוכנים, והינם באיכות ירודה ולא עומדים בקריטריונים שנקבעו על ידי חב' צ'אם, הודיעו בו במקום למנהל התובעת כי חב' צ'אם אינה מעוניינת בהמשך גידול החצילים על ידי התובעת, וכפועל יוצא עליה לחדול מגידול חצילים עבורה.

22.
בנוסף, לטענת חב' צ'אם מלבד מסירת ההודעה בשטח למנהל התובעת על הפסקת הגידול, באותו יום הורתה מנהלת המפעל למנהלת אבטחת האיכות בחב' צ'אם לשלוח למנהל התובעת מכתב רשמי בו מודיעה חב' צ'אם לתובעת כי היא משחררת אותה מקיום התחייבויותיה על פי ההסכם.

23.
ביום 29.5.16, נשלח המכתב הנ"ל לחברה באמצעות הפקס וקבלתו אושרה על ידי אשתו של מנהל התובעת. לא זו בלבד, לטענת חב' צ'אם, המכתב הנ"ל נמסר ידנית למנהל התובעת ביום 30.05.16, בפגישה עם מנהל המחלקה החקלאית בחב' צ'אם.

24.
חב' צ'אם טוענת כי אי אספקת החצילים במועד על ידי התובעת ומסירת חצילים באיכות ירודה, גרמו לה לנזקים. לטענתה, לקוחותיה סירבו לקבל את הסחורה שהייתה באיכות נמוכה וביטלו את ההזמנות, בנוסף היא נאלצה להשמיד כ-48 טון חציל בעלויות של עשרות אלפי שקלים. כמו כן היא נאלצה, לטענתה, לתת הנחה ללקוחותיה בגלל איכות הסחורה ו/או לשלם עלויות עגינה לאור עיכוב באספקה, להשיב סחורה מלקוחות,
וכן להעסיק עובדים בשעות עבודה מיותרות לשם טיפול וקבלת סחורה שלא הגיעה בסופו של יום, דבר שגרם לה נזק בעשרות אלפי שקלים.

25.
לטענתה, התובעת הפרה את שני ההסכמים הפרה יסודית, עת לא סיפקה את כמות החצילים המוסכמת, במועדים המוסכמים ובאיכות המוסכמת, דבר המזכה אותה בשיפוי נזקיה או לפחות בקבלת הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכמים.


טענות התובעת בכתב ההגנה שכנגד

26.
בכתב ההגנה שכנגד אישרה התובעת כי התקשרה בשני הסכמים עם חב' צ'אם אך לטענתה היא עמדה בהסכם הראשון במלואו דבר שהביא לחתימת הסכם נוסף עם חב' צ'אם שהופר בסופו של יום על ידי חב' צ'אם ולא על ידה.

27.


התובעת טוענת כי היא עמדה בהסכם הראשון על כל תנאיו, סיפקה לחב' צ'אם את הסחורה הנדרשת והתמורה שולמה במלואה, מבלי שהועלתה על ידי חב' צ'אם כל טענה בדבר מחיר ו/או כמות ו/או אי התאמה של הסחורה, על כן, חב' צ'אם בחרה להתקשר עימה בשנית וזאת בעקבות מילוי התחייבויותיה על פי ההסכם הראשון והאחריות המקצועית שהפגינה עת הצליחה לספק את הסחורה הנדרשת.

28.
התובעת מודה כי היא סיפקה את החצילים באיחור של כ- 10 ימים מהמועד הנקוב בהסכם השני, אולם חזרה וטענה שהדבר היה ידוע לנציגי חב' צ'אם בעת חתימת ההסכם השני. לטענתה, היא הייתה מוכנה להמשיך ולספק את הסחורה בחודשים מאי עד יוני 2016 בהתאם למועדים שנקבעו בהסכם השני , אלא שהאספקה בוצעה בפועל בהתאם ליכולת הקליטה של חב' צ'אם שהושפעה מתקלות במפעלה או בשל שיקולים שונים ונסיבות אחרות שהיו בשליטתה.

29.
התובעת חוזרת וטוענת, שהיא סיפקה לחב' צ'אם סחורה באיכות טובה ואם נגרמו לחב' צ'אם נזקים, הרי אלו באחריותה בלבד. בהקשר זה טענה התובעת כי במהלך אספקת הסחורה לא היו לחב' צ'אם טענות כלשהן נגד כמויות החצילים ו/או איכותם ואלו החלו לעלות רק לאחר שהחליטה להפר את ההסכם השני.

חוות דעת הצדדים וחוות דעת מומחה בית המשפט

30.
הצדדים הגישו חוות דעת מומחים מטעמם בעניין הנזקים הנטענים שנגרמו להם לטענתם בשל הפרת ההסכמים.

31.
מטעם התובעת הוגשה חוות דעתו של אגרונום ושמאי חקלאי, מר עמרי עתריה, בה קבע כי כתוצאה מהפרת ההסכם השני על ידי חב' צ'אם, נגרמו לחברה נזקים בעלות של 841,800 ₪.

32.
מטעם חב' צ'אם הוגשה חוות דעתו של השמאי, מה שלמה שרף, ולפיה לתובעת לא נגרם נזק ממשי, ולכל היותר נזקיה נאמדים בסך של 42,000 ₪. עם זאת, לטענתו, הפרת שני ההסכמים על ידי התובעת, גרמו לחב' צ'אם נזק בסך של 510,000 ₪.

33.
לאור הפערים בין חוות דעת הצדדים, מונה מומחה מטעם בית המשפט, מר עמיר עזר, שמאי מקרקעין ושמאי חקלאי (להלן: "מומחה בית המשפט") אשר על ממצאיה נעמוד בהמשך.


ראיות הצדדים


34.
בישיבות ההוכחות שהתקיימו בפני
י העידו מטעם התובעת מנהלה, מר יאסר כנעאן, (להלן: "יאסר"), גב' ופא כנעאן (להלן: "וופא") והשמאי מר ניסים סלע (להלן: "ניסים").

35.
מטעם חב' צ'אם העידו מר שי שבי – המנכ"ל (להלן: "שי"), גב' הלנה גורביץ, מנהלת המפעל של חב' צ'אם (להלן, "הלנה"), מר נתן אבנט, מנהל מחלקה חקלאית של חב' צ'אם
(להלן:"נתן") וגב' לובוב (ליבי) גולדברג, מי שבזמנים הרלוונטיים לתביעה שימשה מנהל איכות במפעל חב' צ'אם (להלן: "ליבי").
בנוסף, נחקר בפני
י מומחה בית המשפט, מר עזר.

גדר המחלוקת

36.
השאלות שמצריכות הכרעה במחלוקת בפני
י הינן כדלקמן:

א.
האם עמדו
הצדדים בתנאי ההסכמים עליהם חתמו לאספקת החצילים?

ב.
במידה והתשובה לכך הינה בשלילה, יש לבחון מי הפר את ההסכם/ההסכמים והאם נגרם למי מהצדדים נזק כתוצאה מהפרה זו.

ג.
לבסוף יש לבחון את הנזק ושיעורו.

דיון והכרעה

ההסכם הראשון מיום 28.07.2015

37.
ביום 28.07.15 חתמו הצדדים על ההסכם הראשון. בסעיף 8 להסכם נקבעו כמויות ומועדי האספקה ולפיהם היה על התובעת לספק לחב' צ'אם את החצילים בחמישה מועדים, בין החודשים אוגוסט עד דצמבר 2015.

38.
בסעיף 5 לתצהירו העיד יאסר כי התובעת עמדה בתנאי ההסכם הראשון וסיפקה את החצילים לחב' צ'אם ללא כל טענה מצידה.

39.
אלא מאי, בתשובותיו בחקירתו הנגדית הודה יאסר כי התובעת לא סיפקה לחב' צ'אם את כמות החצילים שנקבעה בהסכם:

"ש:אם זה כך, בהסכם הראשון שחתמת מול הנתבעת התחייבת לספק 400 טון, האם עמדת בכמות שהתחייבת בהסכם הראשון?
ת: לא עמדתי..."
(עמ' 25 לפרוטוקול ש' 16-18)
ובהמשך:
"לפי הכמות הסופית שהם קיבלו בפועל למה שסוכם זה נכון לא עמדתי, אבל יש הסברים.."
(עמ' 25 לפרוטוקול ש' 30)

40.

יאסר טען בעדותו כי אי עמידתו בהסכם הראשון נבע בשל האיחור בגידול שנגרם כתוצאה ממזג האוויר. עם זאת טענותיו אלו נטענו בעלמא בלבד.

41.
תחילה יצוין כי מעיון בהסכם הראשון ניתן ללמוד כי התחייבות התובעת/המגדלת לגדל חצילים לחב' צ'אם הינה לפי תאריכים, כמויות וזנים ובהסכם נקבע כי על התובעת למסור את החצילים בתאריכים ובמועדים שצוינו בהסכם, כאשר הקדמה או איחור של 3 ימי עבודה לא ייחשב הפרה של ההסכם.

42.
אין בהוראות ההסכם הראשון כל סעיף הפוטר את התובעת מהתחייבותה לאספקת החצילים לחב' צ'אם כתוצאה מאיחור כלשהו בגידול בשל תנאי מזג אוויר, ומכאן דין טענת יאסר בעניין זה להידחות.

43.
חשוב לציין, כי בעדותו השיב יאסר כי הוא עובד בענף החקלאות מעל 30 שנה. מכאן, במידה ובמעמד חתימת ההסכם הראשון היו לו חששות שמא לא יצליח לספק את החצילים במועד בשל איחור צפוי בגידול כתוצאה מתנאי מזג אוויר כלשהם, היה עליו לציין זאת מפורשות בהסכם, דבר אשר לא נעשה על ידו.

44.
בנוסף, טענתו הנוספת של יאסר ולפיה תקלות במפעל חב' צ'אם מנעו אספקת החצילים, נטענה מן הפה החוצה
וזאת מבלי שהוכחה כלל.

45.
כמו כן, בעניין זה העיד מטעם הנתבעת - שי
ובסעיף 13 לתצהירו הצהיר שהתובעת לא כיבדה את ההסכם הראשון, סיפקה 65% בלבד מכמות החצילים עליה הוסכם, באיחור מהמועדים שצוינו בהסכם ובאיכות ירודה. עדותו זו של שי לא נסתרה וקיבלה חיזוק בעדותה של הלנה.

46.
הלנה הצהירה בסעיפים 8-12 לתצהירה שהתובעת לא עמדה בתנאי ההסכם הראשון וסיפקה רק חלק קטן מהסחורה וגם זאת באיחור ניכר.

47.
חקירתה הנגדית של הלנה לא היה בה לסתור את עדותה בעניין האיחור באספקת הסחורה והכמות שסופקה בפועל. גם בעניין איכות הסחורה השיבה הלנה כי התובעת לא עמדה באיכות החצילים שהיה עליה לספק (עמ' 48 לפרוטוקול ש' 6-24) ועדותה בעניין זה הייתה עדות משכנעת ואמינה. אדגיש כי עדותה של הלנה מתיישבת גם עם ממצאי חוות מומחה בית המשפט אליה התייחס בהמשך.

48.
מכאן, הן לפי עדותו של יאסר והן לפי עדות שי והלנה, התובעת לא עמדה בתנאי ההסכם הראשון שעה שלא סיפקה את החצילים במועדים ובכמויות עליהם הוסכם. די בכך כדי להביא למסקנה כי התובעת הפרה את תנאי ההסכם הראשון.

ההסכם השני מיום 28.01.2016

49.
אין מחלוקת, כי לאחר סיום תקופת ההתקשרות בגין ההסכם הראשון, חתמו הצדדים ביום 28.01.16
על הסכם נוסף - ההסכם השני - לאספקת 900 טון חצילים. בדומה להסכם הראשון, גם בהסכם השני נקבעו כמויות ומועדי האספקה של החצילים.

50.
בהתאם להוראות ההסכם השני, היה התובעת לספק לחב' צ'אם את החצילים, בשני שלבים, שלב ראשון בין התאריכים 14.4.16 עד 28.4.16 ובין התאריכים 1.5.16 עד 31.05.16 ו- 1.6.16 עד 15.6.16 ושלב שני, לאחר הפסקה בת חודשיים, בארבעה מועדים שונים, בין החודשים אוגוסט ועד נובמבר 2016.

51.
בתצהירו העיד יאסר כי בחודשים מאי ויוני 2016 סיפקה התובעת לחב' צ'אם 90 טונות, ובתחילת חודש אוגוסט 2016 הוא יצר קשר עם נציגי חב' צ'אם והודיע על מוכנותו לספק 600 טונות נוספים - הכמות השנייה שהיה על התובעת לספק אך נתקל בהתחמקות מצד נציגי חב' צ'אם. לטענתו,
ביום 14.8.16 הודיע לו נתן, כי חב' צ'אם אינה ערוכה לקלוט את הסחורה הנוספת ובכך היא הפרה את ההסכם עם התובעת.

52.
ראשית אציין כי מעדותו של יאסר עולה ברורות שהתובעת לא עמדה בתנאי ההסכם השני, שכן היה עליה לספק מיום 28.4.16 ועד ליום 15.6.16 300 טונות, בעוד לפי עדות יאסר עצמו, היא סיפקה 90 טונות בלבד.

53.
בנוסף, גם מתשובת יאסר בחקירתו הנגדית עולה שהתובעת לא סיפקה את הסחורה כפי שנקבע בהסכם השני:

"ש: ההסכם השני, האם בהסכם השני גם עמדת בתנאי. מבחינת כמויות, מועדי אספקה.
ת: יכול להיות בהתחלה מועדי אספקה. עמדתי ב80 אחוז ממנו. היה לי איחור של תחילת קטיף שזה מראש סיכמתי איתם.
ש: מה הכמות שהתחייבת בהסכם השני?
ת: 900 טון.
ש: כמה זה 80 אחוז?
ת: 80 אחוז ממה שסוכם עמדתי.
ש: אם זה 80 אחוז עמדת היית צריך לספק 720. בפועל סיפקת 86 טון. 10 אחוז.
ת: או קיי.
ש: מדוע סיפקת רק 86 טון?
ת: כי קודם כל בהתחלה איחר הקטיף בגלל תנאי מזג האוויר. לקראת סוף-אמצע מאי הם דחו קטיפים.

(עמ' 25 לפרוטוקול ש' 35 , עמ' 26 לפרוטוקול ש'1-11).

ובהמשך:
" כמה זמן איחרת?
ת: לפי היעד? כמעט 20 יום פלוס"
(עמ' 29 לפרוטוקול ש' 22-23)

54.
טענות יאסר לפיהן האיחור באספקת הסחורה נבע הן מתנאי מזג האוויר והן מבקשת חב' צ'אם לדחיית הקטיף ודחיית קבלת הסחורה, לא הוכחו ולא הוצג כל תימוכין לכך.

55.
משנשאל יאסר באם ברשותו אסמכתה ולפיה חב' צ'אם ביקשה לדחות את קבלת הסחורה, השיב "אני שוב אומר ואמרתי, בהתנהגות במפעלים לא נהוג שכל דבר מציינים" (עמ' 27 לפרוטוקול ש' 12-13), "אי אפשר לתעד דברים כאלה" (עמ' 29 לפרוטוקול ש' 35), "לא היו מכתבים כאלה מלכתחילה זה היה בהתנהגות" ( עמ' 30 לפרוטוקול ש' 3).

56.


מנגד, בתצהיריהם העידו שי והלנה כי מאחר והתובעת סיפקה את החצילים לראשונה בתאריך 23.5.16, במועד מאוחר מהמועד הראשון הקבוע בהסכם, בתאריך 26.5.16, הגיעו הלנה ונתן לשטח הגידול של התובעת, שם גילו כי התובעת לא תוכל לספק את הסחורה
מועדים, בכמות ובאיכות שסוכמו. בשל כך, הודיעה הלנה במקום ליאסר שלא יתחיל בגידול החצילים אותם היה אמור לספק לחב' צ'אם במועד השני בחודש אוגוסט 2016, וביום 29.5.16 גם נשלח לו מכתב בנדון.

57.
בנוסף, שי חזר והעיד בפני
י שהתובעת הפרה את ההסכם השני ולא עמדה בתנאיו, הן בעניין כמות החצילים שהיה עליה לספק והן בעניין האיכות ומהסיבה זו הוחלט להפסיק את ההתקשרות עימה, וזאת לאחר סיור אותו עשו הלנה ונתן בשטח הגידול של התובעת (עמ' 44 לפרוטוקול ש' 10-29).

58.
בחקירתו אישר שי כי הוא וידא שנשלח ליאסר מכתב בדבר הפסקת ההתקשרות וביטול ההסכם בין חב' צ'אם לתובעת, שהעתק ממנו נמסר למר יאסר גם באופן ידני באמצעות נתן סמוך לשטח הגידול (עמ' 44 לפרוטוקול ש' 36, ש' 1-9, עמ' 47 ש' 10-12).

59.
עדותו של שי בדבר הסיבה שבגינה הפסיקה חב' צ'אם את ההתקשרות לגבי ההסכם השני עם התובעת ומתן ההודעה על כך ליאסר, הייתה עדות אמינה ומתיישבת עם עדות הלנה שהעידה בפני
י כדלקמן:

"ש: כמה פעמים סיירת אצל יאסר בשטח?
ת: פעם אחת ב-26.5. אחרי שקיבלנו את המשלוח והייתה לנו תקווה שנתחיל לעבוד ולרוץ וגילנו שלא ככה אז ירדנו וגם לא הצלחתי להבין מנתן מתי תהיה הפעם הבאה של המשלוח וגם ירדתי לשטח רק כי זה היה מאוד חשוב והמפעל היה סגור זה היה ל"ג בעומר אנחנו נמצאים במירון ולא היה ניתן ל הגיע, אז אמרתי לנתן זה חשוב אני ארד איתך, ב26.5 ירדנו לשטח.
ש: כמה זמן היה הסיור?
ת: שלוש שעות. לא זוכרת, זה היה לפני...כמה שעות.
ש: ואז התקשרת לשי.
ת: התקשרתי לשי.
ש: מה סיפרת לו?
ת: את האמת. שאני לא רואה שיאסר יצליח לספק לנו חצילים באיכות וכמות כי תכף 15.6 התאריך היה 26.5 נשארו לו שבועיים פלוס לעבוד...
ש: ומה הייתה ההחלטה בינן לבין שי?
ת: באנו ליאסר והתחלנו לראות את השטח.
ש: אני חוזר על השאלה.
ת: הייתה החלטה שלי והודעתי לשי והוא תמך בי שאנחנו מבטלים את הגידול השני שאמור להתחיל באוגוסט. זו הייתה החלטה חד משמעית. ...
ש: אז את הודעת ליאסר ש?
ת: לא יגדל לקיץ. את החלק השני של הגידול.
ש: החלק הראשון?
ת: החלק הראשון אמרתי לו שנשחרר אותו מהתחייבויות כי היא הייתה 300 טון שעד 26.5 קיבלנו 15. סדר גודל שאמרנו שנשחרר ותו ונקבל מה שהיה מוכן עד ה-15. מה שיספיק נקבל ולקיץ אין מצב שהוא מגדל לנו."
(עמ' 55 ש' 18-35, עמ' 56 ש' 15-20)

60.
חיזוק לעדותה של הלנה בדבר הפסקת ההתקשרות של ההסכם השני ניתן ללמוד מהודעת דואר אלקטרוני ששלחה הלנה לליבי, עובדת חב' צ'אם, באותו יום בו ערכה את הסיור, בו ביקשה להוציא ליאסר מכתב בדבר הפסקת ההתקשרות בין התובעת לחב' צ'אם.

61.
בעדותה אישרה ליבי כי היא קיבלה מהלנה את הודעת המייל הנ"ל, הקלידה את המכתב ושלחה אותו בפקס למשרד התובעת (סעיפים 4-5 לתצהיר ליבי, עמ' 38 לפרוטוקול ש' 27-35).

62.
חיזוק נוסף למתן ההודעה בדבר הפסקת ההתקשרות ניתן ללמוד מעדותו של
נתן, שנכח בסיור ביום 26.5.16 יחד עם הלנה בשטח הגידול (עמ' 62 לפרוטוקול ש' 19-30). בעדותו הצהיר נתן כי הוא מסר ליאסר ידנית העתק המכתב בדבר הפסקת ההתקשרות
(עמ' 64 לפרוטוקול ש' 17-18).

63.
אציין שעל אף שיאסר הכחיש את קבלת המכתב הנ"ל וטענת חב' צ'אם בדבר שליחת המכתב בפקס לא הוכחה בפני
י. עם זאת, מצאתי לקבל את עדותה של הלנה ולפיה היא הודיעה ליאסר בסיור ביום 23.05.16 על הפסקת ההתקשרות עם התובעת, וכן את עדותו של נתן לפיה הוא מסר באופן אישי את המכתב ליאסר, עדויות שהיו אמינות בעיניי, ודי בכך כדי לעמוד בנטל ההוכחה לפיה חב' צ'אם הודיעה לתובעת על הפסקת ההתקשרות.

64.

סעיף 20 לחוק החוזים חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973,
קובע:

"ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפיה - תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפיה."

65.
סעיף 6 לחוק חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, קובע לעניין ביטול חוזה כתוצאה מהפרה יסודית של הסכם כלהלן:

"לענין סימן זה, "הפרה יסודית" - הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית; תניה גורפת בחוזה העושה הפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף אלא אם היתה סבירה בעת כריתת החוזה."

66.
סעיף 7 (א) לחוק החוזים תרופות קובע כי:


"הנפגע זכאי לבטל את החוזה אם הפרת החוזה היתה יסודית".

67.
בענייננו, הגם שלא צוין בהסכם השני מה ייחשב כהפרה יסודית של ההסכם, הרי שמעדויות הצדדים עולה כי מחדלה של התובעת עת לא סיפקה את החצילים, הן לעניין המועדים והן לעניין הכמויות, מהווה הפרה יסודית של ההסכם השני.

הנזק ושיעורו

68.
כאמור, את טענותיהם בדבר הנזקים הנטענים ושיעורם, תמכו הצדדים בחוות דעת מומחים מטעמם. בשל הפער בין חוות דעת הצדדים, מונה מומחה בית המשפט.

69.
כידוע, סמכותו של בית המשפט למנות מומחה מטעמו מעוגנת בתקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. המומחה מחווה את דעתו בעניינים מקצועיים שלבית המשפט אין את המומחיות והידע המקצועי לגביהם. תכליתה של חוות הדעת המומחה הממונה מטעם בית המשפט היא לסייע לבית המשפט ולבעלי הדין להגיע לפתרון יעיל של הסכסוך.

70.

בע"א 3056/99


שטרן

נ

'

המרכז

הרפואי

על

שם

חיים

שיבא

,

פ

"

ד

נ

"

ו
(2) 936 נקבע כך:

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שיקול דעתו של בית המשפט.
אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות הדעת של המומחה בהיעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן".
(ההדגשה שלי א.ה).

71.
הלכה נוספת היא כי בית המשפט לא יסטה ממסקנות חוות דעתו של מומחה שמונה על ידו אלא במקרים חריגים. לעניין זה ראו ע"א 4179/17 יותר סוכנות לביטוח (1989) בע"מ נגד ערן רובין (פורסם בנבו) , שם נקבע כי "סטייה מחוות דעתו של מומחה הממונה מטעם בית המשפט ומהווה ידו הארוכה, תיעשה במשורה, במקרים חריגים ומנימוקים כבדי משקל". ניתן להפנות אף אל רע"א 9828/17 דרור אבני נ' ד. שליט בע"מ (מיום 18/1/18, כב' הש' י. וילנר) שם נקבע כך: "מומחה מטעם בית המשפט משמש כידו הארוכה של בית המשפט, וכי סטייה מחוות דעתו תיעשה אך במקרים חריגים ובמשורה".

72.

בנוסף לאמור לעיל, המומחה מטעם בית המשפט אינו מטעם צד כלשהו, על כן יש לייחס לדעתו משקל אובייקטיבי רב יותר מאשר לחוות דעתם של המומחים האחרים.
ראה לעניין אובייקטיביות המומחה - ע"א 680/87

המגן

חברה

לביטוח

נ' יוסף אליהו



פד"י

מו
(4) 154

"הליך זה של מינוי מומחה מטעם בית המשפט מקל על הדיון, מייעלו ומקצרו וראוי לעודדו. בית המשפט נעזר בבעל מקצוע שהוא אובייקטיבי, שאין לו נגיעה לעניין הנדון ולבעלי הדין. בוחן הוא את הסוגיה כשופט עצמו, ללא משוא פנים (שם, בעמ'
182
).


73.
במקרה שלפנינו, ביום 28.03.19 הגיש מומחה בית המשפט את חוות דעתו וזאת לאחר שעיין במסמכים שהונחו בפני
ו, לרבות חוות דעת הצדדים וזאת לאחר שערך סיור בשטח הגידול בנוכחות מנהלי התובעת וחב' צ'אם ושמאיי הצדדים וכן לאחר סיור שערך במפעל חב' צ'אם.

74.
בעניין ההסכם הראשון קבע מומחה בית המשפט כי התובעת לא עמדה באספקת הכמות המוסכמת של החצילים באף אחד מהמועדים שהוגדרו בהסכם הנ"ל ובסיום ההתקשרות עמדה כמות החצילים שסיפקה התובעת לחב' צ'אם בחסר של כ-120 טון, וזאת לאחר שהתובעת נאלצה לרכוש חצילים גם ממקורות חיצוניים ובמחיר גבוה מהמחיר המוסכם בחוזה, בנוסף חב' צ'אם פנתה למגדל אחר לצורך רכישת 15.6 טון חצילים לצורך השלמת הכמות ושילמה בגין סחורה זו סך של 4,364 ₪ ביתר.

75.
על פי קביעת מומחה בית המשפט, חב' צ'אם שילמה לתובעת סך של 95,340 ₪ בעודף עבור החצילים שסופקו, מתוכם סך של 90,976 ₪ מעבר לסכום שהתחייבה לשלם על פי ההסכם הראשון, דבר המהווה נזק כלכלי ישיר וסך נוסף של 4,364 ₪ בגין רכישת חצילים ממגדל אחר.

76.
באשר לאיכות החצילים נשוא ההסכם הראשון קבע מומחה בית המשפט כי מבדיקת דוחות ביקורת האיכות שהועברו לעיונו, עולה כי במרבית המשלוחים נמצא היבול כבלתי עומד בדרישות האיכות ואף על פי כן, חב' צ'אם לא פסלה אף משלוח ועשתה שימוש בסחורה בתהליך הייצור ובמקרים בודדים למטרות ניסוי ופיתוח.

77.
עוד קבע מומחה בית המשפט כי בשל
טעויות חב' צ'אם בתהליך ייצור המוצר, כאשר היא לא דאגה לשלב בהליך קליטת החצילים אגרונום המתמחה בגידול חצילים והתעלמה מבדיקות האיכות שערכה אשר קבעו שמרבית היבול שסיפקה לה התובעת אינו עומד בתנאים הנדרשים, כאשר בעקבות כך הוכנס לתהליך הייצור יבול שאינו מתאים למוצר שביקשה למכור והיה עליה לעשות שימוש בסחורה שעמדה ברמת האיכות שקבעה מראש ושעברה את הבדיקות, היא לקחה על עצמה אחריות לקבלת מוצר לא איכותי שבחלקו נפסל והוחזר על ידי לקוחות.

78.
בשל כך קבע מומחה בית המשפט שלא ניתן לקבל את מרכיבי התביעה בעניין השמדת המוצר הסופי שהתקבל אצל חב' צ'אם או החזרתו על ידי חלק מהלקוחות וכן את ההוצאות העודפות.

79.
מכאן, על פי קביעת מומחה בית המשפט, הנזק היחיד שנגרם לחב' צ'אם בנוגע להסכם הראשון, נגרם בשל אי אספקת כמויות החציל הנדרשות במועד שנקבע בהסכם הראשון, דבר שהסב לחב' צ'אם נזק בסך של 95,340 ₪.

80.
באשר להסכם השני קבע מומחה בית המשפט כי בשלושת מועדי האספקה הראשונים, התובעת לא הצליחה לספק את הכמות המוסכמת ולא עמדה בתנאי הסכם זה, הן מבחינת מועדי האספקה, הן בכמות הנדרשת והן מבחינת האיכות הנדרשת.

81.
בנוסף, קבע מומחה בית המשפט שלא ניתן לקבל את טענת שמאי התובעת לנזק עבורה מאחר שלא היה ניתן לשווק את החצילים לשוק המקומי בשל גודלם, שכן בכל בדיקות האיכות שערך מפעל חב' צ'אם נמצאו חצילים קטנים מ – 20 ס"מ. מכאן, על פי קביעת מומחה בית המשפט, ככל שנגרם נזק לתובעת הרי הוא באחריותה.

82.
מומחה בית המשפט קבע שהתובעת לא עמדה באספקת כמות החצילים בהתאם להסכמים, דבר אשר חייב את חב' צ'אם לרכוש יבול אצל חקלאי אחר במחיר גבוה מהמחיר שנקבע בהסכם, בסך של 10,702 ₪, סכום המהווה נזק כלכלי ישיר ומוכח.

83.
עוד קבע מומחה בית המשפט שאם ייקבע כי חב' צ'אם לא הייתה רשאית לבטל את ההתקשרות עם התובעת, עניין שנתון לקביעת בית המשפט, אזי התובעת זכאית לפיצוי בגין עצירת קליטת החצילים, אותו העריך המומחה בסך של 373,734 ₪.

84.
בסיכום חוות דעתו קובע מומחה בית המשפט כך:

"בין התובעת לנתבעת (התובעת שכנגד), נחתמו שני הסכמים לאספקת יבול חצילים למטרת עיבוד למוצר ייחודי. מרבית יבול החצילים שסופק למפעל הנתבעת, לא עמד בדרישות האיכות שהוגדר בהסכמים, אך למרות זאת אושר לשימוש בהליך הייצור.
התובעת לא עמדה במועדי האספקה, הקבועים בהסכמים ולא סיפקה את כמויות החצילים עליהן התחייבה בהסכמים. כל אחד מהצדדים למחלוקת טוען שהצד השני הפר את ההסכמים.
במצב שתואר לעיל, נגרמו לתובעת, בגין שני ההסכמים, נזקים כלכלים המוערכים על ידי בסכום כולל של: 106,042 ₪ (מאה ושישה אלף, ארבעים ושניים ₪), הסכום נכון לסוף שנת 2015.
התובעת אשר טענה לנזק כלכלי עבור ההסכם השני בלבד, לא עמדה בתנאיו הן בנושא המועדים והכמויות והן בנושא איכות היבול הנדרשת. כפי שהוסבר בחוות הדעת, איני יכול לקבוע האם סיבות אלה מאפשרות לנתבעת לסגת מההסכם השני, סוגיה המופנית לכב' בית המשפט.
הנזק הכלכלי שנגרם לתובעת כתוצאה מהפסקת ההסכם השני עומד ע"ס: 343,734 ₪ (שלוש מאות ארבעים ושלושה אלף, שבע מאות שלושים וארבע ₪, הסכום נכון לסוף שנת 2016.."

85.
התובעת לא השלימה עם חוות דעתו של מומחה בית המשפט וביקשה לחקור אותו על חוות דעתו ואכן מומחה בית המשפט נחקר ביום 18.11.19.

86.
מעיון בחוות דעת של מומחה בית המשפט עולה כי עסקינן בחוות דעת מפורטת אשר מספקת לטעמי תשובות לשאלות המקצועיות המצריכות הכרעה. מומחה בית המשפט התייחס לכל המסמכים והמחלוקות שהובאו לעיונו על ידי הצדדים בענייני שני ההסכמים ובכללם חוות דעתם המומחים ונדרש לכלל הסוגיות הדרושות הכרעה.

87.
בנוסף, עדותו של מומחה בית המשפט לפני הייתה עדות מקצועית ואמינה
ולא מצאתי כי יש בחקירתו כדי למוטט את הממצאים אותם קבע בחוות דעתו אלא להיפך, מומחה בית המשפט עמד מאחורי חוות דעתו ואף חיזק אותה.

88.
בחקירתו הנגדית חזר מומחה בית המשפט וקבע כי התובעת לא פעלה בהתאם להוראות שני ההסכמים הן בעניין כמות ואיכות החצילים שהיה עליה לספק לחב' צ'אם והן לגבי מועדי האספקה שנקבעו בהסכמים וכדלקמן:

"ש: ציינת לא פעם אחת ולא פעמיים הסתייגויות לגבי יאסר כי לא עמד בהסכם הראשון והוא פישל ולא עמד בהסכם השני וגם בו הוא פישל ושאתה אומר פישל אתה מדבר על 3 פרמטרים. פרמטר אחד של כמות, שני של מועדי הספקה ושלישי של איכות. באף אחד בפרמטרים הזה אתה מצייןיאסר לא עמד.
ת: בהתאם לדוחות"
( עמ' 16 לפרוטוקול ש' 18-22).




ובהמשך:

"ש: בלי להכנס לטענות שנכתבו בכתב התביעה שכנגד או אפילו יותר מזה לציין כי גם הנתבעת שכנגד לא ציינה בעיות באיחור, זה זעק לך באופן מובהק בנתונים שמוצגים לך כמומחה. ציינת לא פעם אחת בחוות הדעת וכתבת כי התובעת לא עמדה באף אחת מהמועדים.
ת: אני מאשר שציינתי לא פעם אחת".
( עמ' 16 לפרוטוקול ש' 30-33)

89.
משנשאל מומחה בית המשפט באם התובעת לא עמדה בשני ההסכמים, השיב "אין ספק" ( עמ' 17 לפרוטוקול ש' 32-33).

90.
עולה מן האמור כי בהתאם לחוות דעתו של מומחה בית המשפט הרי שהתובעת לא עמדה בהתחייבויותיה בהתאם לשני ההסכמים אשר חתמה עם הנתבעת ולא סיפקה את החצילים בהתאם למועדי ההספקה, איכויות הסחורה ובהתאם לכמויות אותם התחייבה לספק.

91.
בנוסף, מצאתי לקבל אף את חוות דעת של מומחה בית המשפט לעניין הנזקים אשר נגרמו לנתבעת כתוצאה מהפרת ההסכמים על ידי התובעת.

התוצאה

92.
לאור האמור לעיל, אני קובעת כי התובעת הפרה את שני ההסכמים שחתמה עם חב' צ'אם הפרה יסודית,
ועליה לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לה, כפי שנקבע בחוות דעת מומחה בית המשפט.

93.
שעה שקבעתי כי התובעת היא זו שהפרה את שני ההסכמים שחתמה עם
חב' צ'אם, הרי שלא מגיעים לה הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהפסקת ההתקשרות בין הצדדים, הפסקת התקשרות שנעשתה בצדק על ידי הנתבעת לאור ההפרות החוזרות והנשנות של ההסכמים על ידי הנתבעת.

סוף דבר

94.
לאור האמור לעיל ,
אני מורה על דחיית התביעה העיקרית.

א.
אני מקבלת את התביעה שכנגד ומחייבת את הנתבעת שכנגד, חב' יאסר כנעאן חקלאות ושיווק בע"מ
לשלם לתובעת שכנגד, חב' צ'אם מוצרי מזון (ישראל בע"מ) סך של 106,042 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה שכנגד, 10.3.17,
ועד מועד התשלום בפועל.

ב.
בנוסף אני מחייבת את הנתבעת שכנגד לשלם לתובעת שכנגד הוצאות משפט בסך של 15,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 19,000 ₪.

ג.
הסכומים האמורים לעיל ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין עד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום, ט"ז אדר תש"פ, 12 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 18261-11/16 יאסר כנעאן חקלאות ושיווק בע"מ נ' צ'אם מוצרי מזון (ישראל) בע"מ (פורסם ב-ֽ 12/03/2020)