פסקי דין על ציון שלום חדד | פסקי דין על חוסין האיל הייב | פסקי דין על אורי פרץ חדד ז"ל (המנוח) ואח' | פסקי דין על מדינת ישראל רשות הפיתוח | פסקי דין על מנהל מקרקעי ישראל | פסקי דין על מוחמד הייב |

45172-10/19 עא     29/12/2019




עא 45172-10/19 ציון שלום חדד, חוסין האיל הייב, אורי פרץ חדד ז"ל (המנוח) ואח' נ' מדינת ישראל רשות הפיתוח, מנהל מקרקעי ישראל, מוחמד הייב








בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 45172-10-19 חדד ואח'
נ' מדינת ישראל ואח'



מספר בקשה:
5

בפני

כב' השופט זיאד הווארי
, סגן נשיא


מבקשים

1
.
ציון שלום חדד

2
.
חוסין האיל הייב

3
.
אורי פרץ חדד ז"ל (המנוח)

4
.
רחל דיזי חדד

5
.
יאסר חוסיין הייב


נגד


משיבים

1. מדינת ישראל – רשות הפיתוח
2. מנהל מקרקעי ישראל
3. מוחמד הייב



החלטה

ביום 27.10.19 הוגש הערעור דנן ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט קמא, במסגרתו התקבלה תביעת המשיבות לסילוק המבקשים מהמקרקעין נשוא הערעור (בה עשו שימוש כשטחי רעייה) והשבת החזקה בה לידי המשיבות כשהם פנויים מכל אדם, נכס, בניה, תשתית או נטיעה שהוקמה תוך 45 ימים ממתן פסק דינו של בית המשפט קמא. כן ניתן במסגרת פסק הדין צו מניעה קבוע האוסר על המבקשים לעשות כל שימוש במקרקעין ורשות למשיבות לפצל את סעדיהן. לבסוף חייב בית המשפט קמא את המבקשים בהוצאות ושכ"ט בסך 10,000 ₪.

במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע לא ערכו המבקשים אבחנה בין הסעדים השונים שהתקבלו כנגדם וביקשו למעשה לעכב את פסק הדין כולו. עם זאת, גוף הבקשה התייחס לעיכוב ביצוע פינויים של המבקשים מהמקרקעין הנדונים עד להכרעה בערעור (תוך עיכוב ביצוע הריסת המתקנים במקום).

המשיבים הגיבו לבקשה וביקשו לדחותה. טענו כי סיכויי הערעור קלושים ביותר וכן טענו כי עסקינן במקרקעין המשמשים למטרת מסחר ולא למגורים, ועל כן לא ייגרם למבקשים כל נזק כבד.

יצוין כי הבקשה וכן עיכוב ביצוע ארעי שניתן על ידי נמחקו שניהם מקום בו המבקשים לא הפקידו את העירבון הנדרש בערעור. לאחרונה קיבלתי את בקשת המבקשים להפקיד את העירבון בחלקים ולפיכך חזרה בקשת עיכוב הביצוע להיות רלוונטית. עם זאת יובהר כי עיכוב הפקדת העירבון ע"י המבקשים (וכעת הפקדתו בחלקים) יש בה לעכב את שמיעת הערעור והדבר נופל מן הסתם לפתחם של המבקשים.

לגופו של עניין, הכלל הקבוע בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, הוא כי אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצועו של פסק הדין. על המבקש עיכוב ביצוע לשכנע בשניים: כי לערעור סיכויים טובים וכי אם תדחה בקשתו, יהיה זה בלתי אפשרי או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו.

עם זאת, כאשר המדובר בבקשה לעכב ביצועו של

פסק דין
במקרקעין, ובפרט כאשר מדובר בסעד של פינוי וכמובן הריסה, הנטייה היא להיענות לבקשה לעיכוב ביצוע מאחר והחשש הוא שמימוש פסק הדין עלול להיות בלתי-הפיך.

במקרה דנן, הגם שיש טעם בטענות המשיבים לעניין סיכויי הערעור שאיני יכול לראותם כגבוהים, סבור אני כי באיזון בין הנזק אשר עלול להיגרם למבקשים בשל הפינוי וההריסה לבין הנזק שייגרם למשיבים באם אלו יעוכבו עד למתן פסק הדין בערעור, ידם של המבקשים על העליונה.

עם זאת, מקום בו אכן המדובר במקרקעין המשמשים למטרות מסחר ולא למטרות מגורים, מצאתי כי מן הראוי להותיר על כנו את צו המניעה הקבוע האוסר על המבקשים לעשות כל שימוש במקרקעין.

למותר לציין כי אף אין כל מקום לעיכוב ביצוע החלק הכספי בו חויבו המבקשים במסגרת פסק דינו של בית המשפט קמא.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, א' טבת תש"פ, 29 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.



זיאד הווארי
, סגן נשיא







עא בית משפט מחוזי 45172-10/19 ציון שלום חדד, חוסין האיל הייב, אורי פרץ חדד ז"ל (המנוח) ואח' נ' מדינת ישראל רשות הפיתוח, מנהל מקרקעי ישראל, מוחמד הייב (פורסם ב-ֽ 29/12/2019)