פסקי דין על ויקטור סודאי | פסקי דין על משה טובול

66118-06/19 תק     17/03/2020




תק 66118-06/19 ויקטור סודאי נ' משה טובול








בית משפט לתביעות קטנות ברחובות



ת"ק 66118-06-19 סודאי נ' טובול




תיק חיצוני:




בפני

כבוד השופטת אדנקו סבחת- חיימוביץ


ה
תובע

ויקטור סודאי


נגד

ה
נתבע
משה טובול






פסק דין


בפני
י תביעה כספית בסך של 33,900 ₪ בגין רשלנות מקצועית בשל נזקי רכוש נעדרי כיסוי ביטוחי.

1.
הנתבע הינו סוכן ביטוח באמצעותו רכש התובע פוליסות ביטוח שונות.

2.
על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 25.10.15 בעקבות מזג אוויר סוער נגרם נזק למערכת סולרית שהותקנה בנכס של התובע. בעקבות כך, פנה התובע לנתבע כדי לקבל פיצוי מהחברה המבטחת ונאמר לו לקבל הצעות מחיר לתיקון ובהתאם לאישור הנתבע אף בוצע התיקון בפועל. לאחר שהתובע ביקש לקבל את הכספים מחברת הביטוח בהתאם לסיכום עם הנתבע, נאמר לו, כי אין כיסוי ביטוחי. בנסיבות אלה, הוגשה התביעה כנגד הנתבע בטענה שהלה התרשל בתפקידו ובכך הסב לתובע נזקים. לטענת התובע הוא רכש מספר ביטוחים באמצעות הנתבע והחידוש שלהם נעשה מידי שנה באופן אוטומטי על ידי הנתבע במשך שנים, כך שהתובע לא ידע, כי אין כיסוי ביטוחי למערכת הסולרית.

3.
הנתבע בכתב ההגנה טען שהתובע ידע שאין פוליסה בתוקף. נציגי הנתבע סברו בתום לב, כי יש כיסוי ביטוחי ולכן יעצו לתובע לקבל הצעות מחיר ואף לתקן בהתאם, אך בדיעבד הסתבר, כי התכוונו לפוליסה אחרת שאינה רלווטנית למערכת שניזוקה. עוד נטען, כי הנזקים מוכרים לצרכי מס ולכן יש לדחות את התביעה וכן, כי ככל שתתקבל התביעה, יש לקזז ממנה את דמי הפוליסה שלא שולמו על ידי התובע.

4.
אמנם, התביעה מתבררת בבית המשפט לתביעות קטנות, בו ישנה גמישות בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובע נטל השכנוע, הוא החובה להוכיח את תביעתו, על פי הדרישה "המוציא מחברו עליו הראיה". בהתאם, על התובע להוכיח הן את עובדות האירוע, הן את הנזק שנגרם ואת הקשר בין הנזק לבין אותו אירוע, והן את אחריות הנתבע העולה מאותן עובדות שהוכחו.

5.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים, אני קובעת כי
דין התביעה להתקבל.

6.
אין מחלוקת, כי פוליסת הביטוח הקודמת הייתה בתוקף עד ליום 31.7.14 והנזק למערכת הסולרית היה ביום 25.10.15.

7.
בדיון שהתקיים בפני
י העלה הנתבע טענה שלא נטענה בכתב ההגנה לפיה חברת הביטוח היא שדחתה את בקשת התובע לחידוש הפוליסה. הנתבע טען בתחילה, כי יש תיעוד לכך שהתובע הודע על החלטת חברת הביטוח לדחות את הבקשה לחידוש הפוליסה, ובהמשך הבהיר, כי החומר הועבר לחברה המבטחת אותו בגין רשלנות מקצועית. בהמשך מסר, כי אין בידו כל אסמכתא לכך שהדברים הובאו לידיעת התובע. לדבריו, החברה המבטחת שלחה אליו במייל את ההחלטה שלא לחדש את הביטוח והוא מצידו עדכן טלפונית את התובע. הנתבע אישר, כי אין לו כל אסמכתא לקיומה של שיחה זו בינו לבין התובע.

8.
אין מחלוקת, כי לתובע מערכת סולרית הן בכתובת בראש העין והן בכתובת בחד נס, האחת הייתה מבוטחת בחברת איילון והשנייה בחברת הראל. לטענת הנתבע, מקור הטעות הוא בבלבול מצד עובדת במשרדו, שלא הבחינה כי אין כלל ביטוח למערכת הסולרית בחד נס ובתשובותיה התייחסה לפוליסת ביטוח בכתובת בראש העין. העובדת לא הובאה לעדות בפני
י מבלי שהיה כל הסבר לכך בפי הנתבע.
הלכה היא, כי "ככלל, אי

העדת

עד

רלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו"
(ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ (8.1.90), עמ' 244) וכי "מעמידים

בעל

דין

בחזקתו

שלא

ימנע

מבית

המשפט

ראיה

שהיא

לטובתו,

ואם

נמנע

מהבאת

ראיה

רלוונטית

שהיא

בהישג

ידו

ואין

לכך

הסבר

סביר
–
ניתן

להסיק,

שאילו

הובאה

הראיה

הייתה

פועלת

כנגדו"
(ע"א 55/89 קופל (נהיגה

עצמית)

בע
"
מ

נ'

טלקאר

חברה

בע
"
מ
(14.11.90), עמ' 603).
הימנעות הנתבע מהבאת העובדת במשרדו לעדות תיזקף לחובתו.

בנסיבות אלה, אין בידי לקבל את טענות הנתבע לבלבול אצל העובדת במשרדו, וזאת ממספר טעמים. ראשית, מדובר בכתובות שונות ובחברות ביטוח שונות. שנית, אף אם בשלב הראשון חל בלבול, הרי שלאחר שהתובע פנה ונאמר לו לקבל הצעות מחיר, ניתן היה בשלב זה לדעת שהפוליסה לגבי הנכס האחר אינה רלוונטית. שלישית, העובדת לא הובאה לעדות על מנת להסביר כיצד נוצר אצלה הבלבול בין שני פוליסות שונות בחברות שונות לגבי נכסים שונים.
9.
התובע עמד על כך, כי כל הביטוחים שנעשו באמצעות הנתבע חודשו באופן אוטומטי מידי שנה, וכי לא קיבל כל הודעה על אי חידוש הביטוח בנוגע למערכת שניזוקה. התובע הפנה להתכתבויות עם עובדת ממשרדו של הנתבע לפיה נאמר לו לקבל הצעות מחיר ובהמשך אף נאמר לו לבצע את התיקון ולהמציא קבלה. אם אכן לא היתה פוליסה בתוקף כפי שטוען הנתבע, הרי שלא ברור מדוע לאורך כל התקשורת עם הנתבע או העובדת ממשרדו, איש לא הסב את תשומת ליבו של התובע לכך שאין כלל פוליסת ביטוח.

10.
ההתכתבויות בין התובע לעובדת של הנתבע מחזקות את ראיות התובע. בהתכתבויות, העובדת ממשרדו של הנתבע, לאחר קבלת הצעות מחיר, השיבה לתובע "תתחיל לעבוד על זה אני מעבירה את זה לאיילון". בהמשך, כששאל התובע האם יש אישור מחברת הביטוח להתחיל בתיקון, השיבה לו "אתה יכול להתחיל לתקן החברה אישרה", ובחלוף דקה הוסיפה "גם משה (הנתבע-אס"ח) יעביר להם ביד את הקבלות מחר שוב". כאשר שאל התובע באותה שיחה לאיזו מההצעות הכוונה, השיבה העובדת "לפי ה 38,700 ₪" .
מהתכתבויות אלה עולה בבירור, כי לכאורה ניתן אישור החברה המבטחת לביצוע התיקונים ואף אושרה ההצעה לתיקון בסך של 38,700 ₪ ולא קיבלתי כל הסבר המניח את הדעת לשינוי גרסת הנתבע לפיה החברה המבטחת היא שסירבה לחדש את הביטוח כשנה ושלושה חודשים לפני האירוע.

11.
גרסתו של הנתבע בפני
י, כי חברת הביטוח סירבה לחדש את הביטוח לתובע בשל ריבוי תביעות היא טענה שלא נטענה בכתב ההגנה. טענה זו לא הוכחה משלא הובאה כל ראיה לכך שאכן חברת הביטוח סירבה לחדש את הביטוח לתובע. ככל שחברת הביטוח סירבה לחדש את הביטוח, הרי שלא הוכח שעמדה זו של חברת הביטוח הובאה לידיעת התובע על מנת שיכלכל את צעדיו בהתאם. ההתכתבויות בין התובע לעובדת ממשרדו של הנתבע מחזקות את ראיות התובע, כי עסקינן בפוליסת ביטוח שלא חודשה בשל טעות של הנתבע ולא בשל סירוב החברה המבטחת לעשות כן. גם אי הבאתה של העובדת מטעם הנתבע, תיזקף לחובת הנתבע ויש בה לחזק את ראיות התובע. חזקה, כי לו עדה זו הובאה לעדות, עדותה הייתה מסייעת לתובע ולא לנתבע.

12.
נוכח כל האמור לעיל, עלה בידי התובע להוכיח, כי אי חידוש הפוליסה רובץ לפתחו של הנתבע ועליו לפצות את התובע בגין נזקיו. על בסיס האישור שניתן לתובע הוא תיקן את המערכת הסולרית בעלות של 38,700 אך העמיד את התביעה על השיעור המקסימלי בבית משפט לתביעות קטנות בסך של 33,900 ₪.
לנוכח ריבוי הפוליסות שרכש התובע באמצעות הנתבע ומשקיבלתי גרסתו, כי אלה חודשו מידי שנה כעניין שבשגרה מבלי צורך במעורבותו, לא מצאתי שיש להטיל עליו אשם תורם שיש בו להפחית מהפיצוי שייפסק לו.
13.
הנתבע ביקש, כי ככל שהתביעה תתקבל, להפחית מסכום הפיצוי את הסכום שלא שילם התובע בגין הפוליסה בה היה נושא לו נעשה ביטוח, ועמדה זו מקובלת עלי. בהתאם למסמך שצורף לכתב התביעה בשנים 2013-2014 עמד שיעור הפוליסה על סך של 4,768 ₪ כאשר מתוך סוכם זה עלות הביטוח למערכת הסולרית היה בסך של 883 ₪. משהתובע לא נשא בתשלום דמי הביטוח, הרי שיש להפחית סך של 883 ₪ מכל סכום שייפסק. כן יש לפסוק לתובע הוצאות משפט, והכל עד למקסימום הקבוע בתקנות.
אשר לטענה, כי הנזקים מוכרים לצרכי מס, הדבר לא הוכח בפני
י.

14.
נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך כולל של 34,000 ₪.
הסכום ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין
.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.


ניתנה היום, כ"א אדר תש"פ, 17 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 66118-06/19 ויקטור סודאי נ' משה טובול (פורסם ב-ֽ 17/03/2020)