פסקי דין על מאיר גד | פסקי דין על עיריית פתח תקווה
36230-09/19 תק 19/03/2020
תק 36230-09/19 מאיר גד נ' עיריית פתח תקווה
בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה
19 מרץ 2020
ת"ק 36230-09-19 גד נ' עיריית פתח תקווה
בפני
כב' הרשם הבכיר אורן כרמלי
תובע
מאיר גד
נגד
נתבעת
עיריית פתח תקווה
פסק דין
מגרש ביתו של התובע גובל בשטח ציבורי שבחזקת העירייה, באופן שבין שני השטחים הפרידה גדר. לטענתו, במסגרת עבודות פיתוח שביצעה העירייה בשטח שלה לצורך סלילת דרך לשכונה חדשה, הגביהה את השטח בכ-1.2. מ'. אותה הגבהה גרמה למי גשמים לזרום מהשטח של העירייה לשטחו וגרמה להצפה במגרש ביתו.
בשל כך, לאחר פניות רבות לעירייה של נענו, בנה התובע חומת בטון בין השטחים ומעליה גדר.
התביעה הוגשה לפיצוי בגין עלות הגדר (20,000 ₪), עלות הבאת משאיות עפר לצורך הגבהת שטחו של התובע ששקע בשל ההצפות (4,000 ₪) ופיצוי בגין כריתת 4 עצי פרי שניזוקו בשטפונות (3,500 ₪).
מנגד טוענת העירייה שהתובע לא הוכיח קשר סיבתי בין ההצפה בשטחו לעבודות פיתוח בשטח של העירייה. הוסיפה העירייה וטענה כי בשל תלונות התובע לצמחייה פראית בשטח הגובל לשטחו של התובע, ביצעה העירייה גיזום של הצמחייה
המחלוקת היא אם העירייה אחראית להצפות שנגרמו בשטחו של התובע.
על פי הוראות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדר דין), תשל"ז- 1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.
דיון ומסקנות
:
התובע הציג תמונות של חצר ביתו שהיא מוצפת (סומנו ת/5 במהלך כתיבת פסק הדין).
ואולם אני מוצא ראשית שהתובע לא הוכיח את גובה נזקו ולגופו של עניין לא עמד התובע בנטל להוכיח ששינוי בתוואי השטח בשל עבודות פיתוח הם הגורם להצפה. אבהיר.
ראשית, למעשה התובע לא הוכיח את גובה הנזק הנטען.
אין מחלוקת בין הצדדים שהתובע בנה חומת בטון בין השטחים.
טענת התובע שהגדר עלתה 20,000 ₪ לא גובתה בכל ראייה – לא הובאה הצעת מחיר ו/או קבלה ו/או עדות בעל המקצוע המבצע. כך גם לא הובאה כל ראייה על עלות הבאת העפר או שווי העצים שנכרתו.
די בכך למעשה כדי לדחות את התביעה משזו לא הוכחה, שעה שלבית המשפט גם אין סמכות לפסוק פיצוי על דרך האומדנה (רע"א 10124/17 אשקר נ' סלימאן, ניתן ביום 30/1/18).
לגופו של עניין אני סבור שהתובע גם לא עמד בנטל להוכיח קשר סיבתי בין עבודות פיתוח של העירייה ככל שנעשו לבין ההצפה בשטחו.
מעבר לתמונות המעידות על קיומה של הצפה בשטחו של התובע (תמונות ת/5), לא הובאה ראייה ישירה כי מים זרמו מהשטח של העירייה אל השטח של התובע. לחילופין, גם לא הובאה חוות דעת מתאימה של מהנדס המבהירה את מקור ההצפה וקושרת אותה לעבודות פיתוח שביצעה העירייה, בשל שינוי בתוואי השטח.
מנגד, מר גורניצקי, עובד מחלקת הכבישים בעירייה, העיד כי לא היה כל שינוי גבהים בשטח של העירייה במסגרת עבודות הפיתוח באותו מקום.
אבהיר כי אין מחלוקת שקיים פער בגבהים בין השטחים, באופן ששטחו של התובע נמוך משטחה של העירייה, אלא שלא הוכח כי מדובר בפער שנוצר בשל עבודות פיתוח של העירייה כפי שטוען התובע ושלא היה קיים עוד קודם לעבודות הפיתוח.
לטענת מר גורניצקי הכביש שנראה בתמונה ת/1 נסלל ללא שינוי גבהים (עמ' 4, ש' 14). הנתבעת אף הציגה סרטון שצילמה בביקור במקום לאחר הדיון הראשון בתיק, לפיו במקום המצולם בתמונה ת/2 שהציג התובע, נראה אכן שטח העירייה שהוא בדיוק בגובה החומה שבנה התובע, באופן שלכאורה מעיד על הפרש גבהים; אלא שמעבר לאותו מיקום נראה בסרטון שיתרת החומה הגובלת עם שטח העירייה נותרה חשופה. לכאורה יש בכך כדי להעיד כי לא קיימת 'מדרגה' בין השטח של העירייה לשטח של התובע שנוצרה בעקבות עבודות פיתוח בשטח של העירייה, כפי שטען התובע, הגם שקיים הבדל בגבהים.
זאת ועוד, מתמונות שצירף התובע המעידות על הצפה (סומנו ת/6 במהלך כתיבת פסק הדין), שהן לפני שנבנתה החומה, נראה אמנם הפרש גבהים אלא שהוא עם שיפוע מתון בין השטח של העירייה לשטח של התובע. יתר על כן, כאמור לא הוכח כי מדובר במצב דברים חדש של פני השטח שלא היה קיים קודם לסלילת כביש.
אעיר כי במכתב מיום 24/1/18 (צורף לכתב התביעה) שכתב התובע לראש הרשות המקומית טען כי העירייה הגביהה את שטחה ב- 4 מטרים; במכתב תלונה מיום 23/5/18 (צורף לכתב התביעה) טען שהעירייה הגביהה את השטח ביותר ממטר; ובתביעה טען להגבהה של 1.2 מ'.
מכל האמור אני מוצא שהתובע לא עמד בנטל להוכיח את התביעה ואין לי אלא לדחותה.
התוצאה
:
מכל האמור התביעה נדחית.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
מי מהצדדים שאינו מרוצה מתוצאת פסק הדין רשאי לפנות תוך 15 מיום המצאת פסק הדין לבית המשפט המחוזי בלוד ולבקש רשות להגיש ערעור על פסק הדין.
ניתן היום,
כ"ג אדר תש"פ, 19 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.
תק בית משפט לתביעות קטנות 36230-09/19 מאיר גד נ' עיריית פתח תקווה (פורסם ב-ֽ 19/03/2020)