פסקי דין על יעקב עידו סימון צדיק | פסקי דין על שורקא משה

888/05 א     25/04/2006




א 888/05 יעקב עידו סימון צדיק נ' שורקא משה




1
בתי המשפט
א 000888/05
בית משפט השלום הרצליה
25/04/2006
תאריך:
כב' הש' אירית מני-גור

בפני
:

יעקב עידו סימון צדיק

בעניין:
תובע
עו"ד רייף אייל

ע"י ב"כ
נגד
שורקא משה
נתבע
עו"ד מנדל צבי

ע"י ב"כ

פסק דין

1. התובע הינו עו"ד במקצועו ואוחז בשיק ע"ס 84,000 ₪ אשר תאריך פרעונו 21.12.98, (להלן: "השיק"), השיק נמשך על ידי הנתבע מר שורקא משה
(להלן: "הנתבע") לפקודת הנפרע פרידון יעקב (להלן: "פרידון"), אשר הסב אותו לתובע, השיק חולל בציון אכ"מ.

2. השיק הוגש לביצוע ביום 6.12.04 לאחר כ-6 שנים והנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטר והתנגדותו התקבלה, ותצהירו משמש ככתב הגנה. טענות הנתבע כפי שהובאו בתצהיר ההתנגדות, הועלו כנגד שני מתווכים הרצל וקלימיאן (להלן: "המתווכים") אשר לטענת הנתבע קיבלו ממנו את השיק כשהוא ריק כבטחון לעיסקת מקרקעין. המתווכים הורשאו למלא בו סכום שינוע בין 5,000 ₪ ל- 10,000 ₪ בלבד. עיסקה זו לא יצאה לפועל, ולטענת הנתבע ביקש בחזרה מהתווכים את השיק אך אלה אמרו לו כי השיק הושמד. לגירסת הנתבע (ראה סעיף 6 לתצהיר ההתנגדות), המתווך קלימיאן אף מסר לו "פתק" בו נכתב כי העיסקה כשלה והשיק הושמד, אלא שמאז עבר דירה פעמיים והפתק לא נשמר. עוד לגירסת הנתבע כפי שהובאה בהזדמנות הראשונה, כי משקיבל את האזהרה התקשר בא כוחו לנפרע פרידון על מנת לברר כיצד הגיע השיק לידיו, והלה אמר לו כי השיק הגיע אליו מאחרים והוא מסרו לאחד בשם מורים נוראולה (להלן: "מורים").

3. בתצהיר העדות הראשית חוזר הנתבע על טענות הגנתו כפי שהועלו בהתנגדות, הנתבע לא העלה כל טענות קנוניה ו/או תרמית כלפי אוחז בשיק, וכל טענתו כי נפל פגם בשיק הן מחמת העדר התמורה והן מחמת השלמתו בניגוד להרשאה שנתן למתווכים. שני פגמים אלה יירפאו רק אם סוחרו לידי אוחז כשורה.

4. שלב נטלי הראיה בדיון זה מונח בתחילה על כתפי הנתבע להוכיח את הפגמים שדבקו בשיק. רק לאחר שתוכח טענתו של הנתבע, יעבור הנטל על כתפי התובע להוכיח את אחיזתו כשורה לצורך "ריפוי" הפגמים.

5. הנתבע למעט הבל פיו לא טרח להמציא ראיות נוספות להוכחת גירסתו. לאור השיהוי הרב בהגשת השיק לביצוע, אין לבוא בטרוניות כנגד הנתבע שלא הצליח לעשות כן. הנתבע הצהיר והצהרתו זו לא קרסה, כי הראיה היחידה שהיתה בידיו נעלמה עם השנים עת החליף דירות. הנתבע זימן את העדים פרידון ומורים על מנת שיתמכו בגירסתו . ואולם, על אף עדות פרידון ועל אף עדותו של מר מורים, לא תמכו אלה בגירסת הנתבע כפי שהיא מתייחסת ליחסים שבין הנתבע לאותם מתווכים שהיו הצד הקרוב בעיסקה (בניגוד לצד הקרוב בשיק). העד פרידון העיד כי קיבל את השיק מאותם מתווכים כשסכום השיק מצוין בו, כמו גם יתר הפרטים עליו (ראה עדותו של פרידון בעמ' 4 שורה 25 לפרוטוקול). גם העד מורים לא יכל להוסיף מאומה בהקשר היחסים שבין הנתבע למתווכים. על מנת להוכיח את גירסתו כי נפל פגם בשיק, פגם בהעדר תמורה ופגם במילוי השיק בהעדר הרשאה, או בחריגה מהרשאה, היה על הנתבע להמציא לעדות דווקא את המתווכים עצמם. הם אלה שהיו צד קרוב לעיסקה, הם אלה שיכלו להודות כי אכן מילאו את השיק בניגוד להרשאת הנתבע ומסרו אותו לפרידון. אלא שהנתבע אף לא טרח לנסות ולאתרם ואף לא לזמנם. לטענת ב"כ הנתבע, היה צריך התובע לזמן את המתווכים להוכיח את תום לבו, אך לא כך הוא. שאלת הפגם בשיק רובצת לפתחו של הנתבע, ורק לאחר שיוכיח פגם זה יעבור הנטל על התובע. לטעמי לא עשה הנתבע כל שאפשר על מנת להוכיח את גירסתו בדבר פגמים שנפלו בשיק. לנתבע לא היה כל הסבר משכנע, מדוע לא טרח לאתר את אותם מתווכים ולזמנם, גם לא היה לנתבע הסבר מדוע לא הורה על ביטול השיק שעה שהעיסקה לא יצאה לפועל, ומדוע השיק חזר בציון אכ"מ ולא נה"ב. ואולם, נוכח השיהוי הרב בחרתי שלא לדחות את הגנת הנתבע אך ורק מטעם זה, והמשך פסה"ד ייעשה בהנחה שהנתבע הצליח להרים את הנטל לשכנע את ביהמ"ש כי אכן נפלו פגמים בשיק הן מחמת העדר תמורה והן מחמת השלמת השיק בחריגה מהרשאה. השאלה שנותרה לליבון, היא השאלה האם התובע הוכיח את אחיזתו כשורה? .

6. סעיף 28 (א') לפקודת השטרות, קובע כי אוחז כשורה הוא מי שנטל את השטר שהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה:
"נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קניינו של המסחר פגומה".

בענייננו, כאמור המתווכים אינם צד לשיק, הם לכל היותר מעבירים במסירה , שכן קיבלו לידיהם את השיק. לפי גירסת הנתבע כשהוא ריק למעט חתימת המושך. ולענין זה, ראה סעיף 59 לפקודת השטרות (נוסח חדש) הקובע כדלקמן:
" (א) כשאוחז שטר בר פרעון למוכ"ז מסחר אותו במסירה בלא הסב, הרי הוא נקרא "מעביר במסירה"."
" (ב) "מעביר במסירה" אינו חב על פי המסמך".

אותם מתווכים שהעבירו במסירה את השיק לפרידון, הפכו את פרידון לנפרע בשיק ולצד קרוב בשיק. פרידון הודה בעדותו, כי הוא איננו מכיר את הנתבע וכי השיק הועבר אליו על ידי אותם מתווכים. משכך, עובר התובע והופך לנסב שני בשיק.

7. התובע הצהיר בתצהיר עדות ראשית, כי השיק נשוא הדיון נמסר לו ביום 21.12.98, הוא יום פרעון השיק. השיק נמסר על חשבון שכ"ט של לקוחו פרידון, וזאת בגין שירותים משפטיים שסיפק לו בין השנים 97-98 (ראה סעיף 3 לתצהיר עדות ראשית). התובע המשיך ופרט בסעיף 6 לתצהירו, את הפעולות והשירותים המשפטיים שהעניק לפרידון. ב"כ הנתבע טוען בסיכומי טענותיו כי התובע לא יכל להצביע ולו על עיסקה ספציפית אחת שעשה עבור פרידון המצדיקה את שכר הטירחה שגבה. אינני סבורה כך. לא תמיד שירותים משפטיים ניתנים בדמות חוזה או זכרון דברים או מסמך בכתב. גם ניהול מו"מ והתקשרויות עם חברות כאלה או אחרות וייעוץ שוטף בתחום המיסוי ובתחום הנדל"ן הם שירותים משפטיים שמוענקים על ידי עורכי דין חדשות לבקרים ושירותים אלה מקנים להם את הזכות לקבל שכ"ט. לגירסת התובע, הוא העניק שירותים אלה במשך שנתיים תמימות לפרידון מבלי לקבל שכ"ט ושכה"ט סוכם ע"ס של 112,000 ₪ , כשהשיק נשוא הדיון היה רק חלק מהתשלום, חלק אחר שולם באמצעות שיק בנקאי והחלק הנוסף באמצעות תשלום במזומן. יצויין, שהעד פרידון שהיה עד הגנה דווקא והוזמן על ידי הנתבע, תמך בעדותו בגירסת התובע, והעיד כי משרדו היה בשכנות למשרד התובע וכך נעזר בו תדירות בייעוץ משפטי שוטף (ראה עדותו בעמ' 3 לפרוטוקול שורות 13-16). ב"כ הנתבע אף מעיר כי לא ייתכן שהתובע לא יכול להוכיח באופן מסודר את שירותיו שנתן לפרידון באמצעות כרטיס לקוח או מסמכים אחרים, אך התובע הבהיר את מערכת היחסים שהיו בינו לבין מר פרידון והסברו כפי שהובא בפרוטוקול הניח את דעתי, וראה לענין זה עדותו של התובע בעמ' 13 שורה 14 ואילך כדלקמן:

"לדעתי השכ"ט שהועמד בסופו של דבר היה נמוך לעומת ההשקעה שאני השקעתי. שנית, זה היה במסגרת של התחשבנות כוללת, ברגע שהחלטתי שאני לא יכול להמשיך לא עם פרדי באותה תקופה ולא בכלל, ישבנו איזה כמה ימים לפני על הענין הזה, אמרתי לו פרדי בוא נסדר ביננו את העניינים, לא ניכנס לאיזה שהם חקירות... ואמרתי, בוא נעשה חשבון ונגיע לאיזה שהוא מודוס ביננו וככה זה היה..."

8. כאמור, לענין התמורה צרף התובע את החשבונית שהוציא בגין השיק נשוא הדיון, כשבתוך חשבונית זו שהוצאה ביום פרעון השיק מאוזכר אף השיק נשוא הדיון כחלק משכה"ט הכולל. בניגוד לב"כ הנתבע, אני סבורה כי התובע הרים את הנטל בדבר תמורה שניתנה לנפרע ,עדותו של התובע לא נסתרה היתה מהימנה וסדורה ואף נתמכה בעדותו של עד ההגנה פרידון.

9. נדבך נוסף אותו על התובע לעבור, הינה סוגיית תום הלב. האם היה התובע תם לב בשעה שסיחרו את השיק לידיו והאם אכן לא היתה לו כל ידיעה כי נפלו פגמים בשיק שסוחר לידיו? . בענין זה, קיימות מספר תמיהות שהעלה בצדק ב"כ הנתבע בסיכומיו. אחת מהן והראשונה, היא מדוע הופקד השיק רק כשלושה חודשים לאחר מועד פרעונו , הגם שהסבת השיק לידי התובע היה ביום מועד פרעון השיק. בנוסף, מדוע השיק הוסב לרעייתו של התובע אשר הפקידה את השיק לחשבונה? ולבסוף מדוע השיהוי הרב בהגשת השיק לביצוע בהוצל"פ כ- 6 שנים לאחר מועד פרעונו?

10. במקרה רגיל, אכן תמיהות אלה היו מעלות חשד באשר לתום לבו של האוחז בשיק. ואולם, במקרה שבפני
י עיינתי בתצהירו של התובע ובעדותו, וסבורני שנימוקיו היו משכנעים והותירו בי רושם מהימן ביותר. מדובר בעו"ד שעבד לפרנסתו והתמחה בנושא מיסוי מקרקעין ובנדל"ן ובעברו שימש כס' ראש המחלקה הפיסקלית בפרקליטות. לימים ועל פי גירסת התובע, באותה תקופה סבל מסכרת קשה שהסתבכה עקב רמות גבוהות של סוכר ושומנים בדם, מצבו הרפואי התדרדר בסמוך לסוף שנת 98. וכך רק לאחר שהתייצב מצבו הרפואי, התפנה להפקיד את השיק בחודש מרץ 99. כמו כן, הצהיר התובע, כי מסר את השיק לאשתו על מנת שתפקידו לחשבונה, מאחר ובאותה עת עקב מצבו הרפואי וההעדר פעילות עסקית לא היה חשבונו פעיל. התובע נחקר על גירסתו זו ועדותו לא נסתרה. עדות התובע היתה עקבית, מהימנה וסדורה, לא אוכל לומר כי התובע גילה סימני שקר על דוכן העדים. נהפוך הוא, על אף אי הנוחות לחשוף את מצבו הרפואי והנפשי, העיד התובע בגילוי לב אמיץ והותיר בי רושם מהימן (ראה עדותו של התובע לענין מצבו הרפואי בעת העברת השיק לאשתו בעמ' 14 לפרוטוקול).

11. באשר לטענת השיהוי - הצהיר התובע כי בסמוך לאחר הפקדת השיק חלה התדרדרות נוספת במצבו הרפואי עד כדי סכנת חיים. ובשנים שלאחר חילול השיק לא היה מסוגל לטפל בנושא ההמחאה או בעניינים אחרים, והיה טרוד בבעיותיו הרפואיות. במהלך תקופה זו עבר חמישה אירועים מוחיים, בעקבותיהם סבל מלקויות פיזיות ונפשיות, אשר בגינם נזקק אף לטיפול פסיכיאטרי עד אשר נאלץ לסגור את משרדיו בשנת 99, ומאז לא חזר לעסוק במקצוע. לפיכך, רק משהתפנה לשקם את חייו המקצועיים והפיננסיים, פנה בשנת 2004 להגיש את השיק לביצוע. ב"כ הנתבע העלה פקפוק בהסבר זה באשר לטענת השיהוי, שכן לטענתו האישור שצרף התובע בענין הגבלת חברותו בלשכת עורכי הדין הוא רק מדצמבר 2000, ואישור רפואי נספח ג' מלמד כי רק בתחילת שנת 2000 ארע האירוע המוחי הראשון, ולפיכך אין לתת אמון בגירסת התובע.

12. עיינתי במסמכים הרפואיים שצרף התובע, אכן בנספח ג' מצוין כי הארוע המוחי הראשון ארע בינואר 2000, ואולם אין להתעלם מגיליון סיכום מידע רפואי שבו מצוין מפורשות כי תחילת הסיבוכים החלו בשנת 91 כשהסכרת הגבוהה וכמות הטרגליצרידים החמורה הופיעה כבר ביולי 92. עוד נכתב באותו אישור רפואי, כי התובע מוכר כמי שסובל מסכרת קשה מזה 10 שנים (משנת 91) ומזה כ-6 שנים סובל מהיפרגליצרידמיה קשה ומטופל בתרופות שונות. כמו כן, צוין כי רמת הסכרת והטריגליצרידים אינן מאוזנות. על אף שאכן נאמר באותו אישור רפואי כי התובע תפקד עד האירוע המוחי הראשון ברמה תפקודית סבירה וברמה קוגנטיבית גבוהה מאוד, אין הדבר מלמד על כי גירסת התובע איננה נכונה. התובע העיד כי החמרה במצבו היתה הדרגתית, הלכה והתדרדרה מעת לעת עד שהגיעה לשיאה באירוע המוחי בינואר 2000. יש לזכור, כי מועד הפקדת השיק והתקופה לאחר מכן הינם באמצע שנת 99, ובסמוך לארוע המוחי הראשון (1/00). ולפיכך, גירסת התובע כי באותה עת היה שרוי במצב בריאותי חמור ביותר, היא גירסה התואמת את המסמכים הרפואיים.

13. המסמכים הרפואיים הנוספים שצורפו לגבי חמשת האירועים המוחיים בשנת 2000 ו- 2001, וכן באשר למצבו הנפשי הקשה של התובע, לא באו אלא להסביר את השיהוי הרב בהגשת השיק לביצוע. אלמלא היתה מובאת גירסת התובע בענין מצבו הרפואי, אכן לא היה הסבר לשיהוי הרב בהגשת השיק לביצועו לאור סכומו ולאור העובדה כי לתובע לא היה כל סיבה לחשוש על פי גירסתו כי דבר לא תקין עם השיק.

14. עוד טוען ב"כ הנתבע, כי השיק על פניו איננו תקין, ניכר על פניו כי הוא נכתב בכתבי יד שונים ובדיו שונה. עובדות אלה, היו צריכים להסב תשומת לב התובע ו/או פרידון לכך שהשיק אינו תקין על פניו. מעיון בשיק במקור, עולה כי כל הכיתוב נכתב בדיו בצבע כחול, קשה להבחין כי מדובר בכתבי יד שונים, השיק על פניו נראה תקין לחלוטין ואיננו מעורר סימני תהייה. על פניו ניתן לראות כי השיק נמסר באותה שנה של תאריך פרעונו וזאת ניתן ללמוד על פי מועד הפקת השיק המופיע בצד השמאלי העליון של השיק (השיק הופק ב-8.2.98). בנקודה זו, לא אוכל שלא לתמוה על אופן פעולתו של הנתבע כשהוא מוסר שיק פתוח לחלוטין למעט חתימתו על השיק לשני מתווכים מבלי לקבל כל אישור על כך ומבלי לבטל את השיק לאחר שלא קיבלו חזרה לידיו, ומבלי שירשום את שם הנפרע יגביל את הסחרות או ירשום את סכום השיק. שהרי לגירסת הנתבע, השיק ניתן לבטחון לביצוע העיסקה, הגם שלא טרח הנתבע לציין על גבי השיק כי הוא ניתן לבטחון או סימן אחר כלשהו שיצביע על כך כי השיק ניתן על תנאי. כמו כן, על פי גירסת הנתבע, הוסכם עם המתווכים כי הסכום ינוע בין 5,000 ל- 10,000 ₪ בלבד. ואם כך, מדוע לא ציין הנתבע את הסכום 10,000 ₪ בשיק על מנת להגבילו לסכום זה. לנתבע לא היה כל הסבר בחקירה הנגדית, למעט ההודאה כי טעה (ראה עדותו של הנתבע בעמ' 9 לפרוטוקול).

15. עוד טוען ב"כ הנתבע, כי התנהגותו של התובע באי פנייה לפרידון לקבל את החשבונית במקור על מנת להזדכות עם שלטונות המס, הינה התנהגות המצביעה על חוסר תום לב. לאור מצבו הרפואי של התובע כפי שתואר כאמור לעיל ונתמך במסמכים רפואיים, אני סבורה שניתן להבין את העדר הפנייה לרשויות המס או למר פרידון מיד ובסמוך לחילול השיק, ואינני רואה בהתנהגות זו התנהגות חסרת תום לב. אף העדר תביעה נגד פרידון, עשוייה היתה להצביע על העדר תום לב מצד התובע, שכן פרידון הינו הצד הקרוב לתובע בעיסקה וההנחה היא שצד יפנה ראשית דבר לצד הקרוב לו. ואולם התובע העיד בעדותו כי כן התקשר לפרידון ויצר עימו קשר לצורך פרעון השיק (ראה עדותו בפרוטוקול בעמ' 14 שורה 26,27), וכן העיד כי ניסה להשיג את אותו פרידון מספר פעמים ללא הצלחה (ראה עדותו בעמ' 15 שורה 18, 19).

16. לבסוף ניסה ב"כ הנתבע והביא את עדותו של מר מורים נוראולה אשר העיד היום בפני
י ואשר עדותו היתה אמורה לתמוך בגירסת הנתבע כי אותו פרידון אמר לו כי אם יצליח לגבות כספים מהשיק נשוא הדיון, ישלם לו את החוב אשר הוא חב לו. מכאן ניסה ב"כ הנתבע לטעון, כי התובע איננו אלא "איש קש" של פרידון המנסה להיפרע מהנתבע,מהשיק נשוא התביעה. אלא שעדותו של מורים לא היתה כה חד משמעית, העד מורים העיד כי פרידון אמר לו שיש לו "איזה שיק" של הנתבע והאם הוא יודע על יכולת פרעונו של הנתבע. העד מורים לא העיד ספציפית על השיק נשוא הדיון. ובחקירה נגדית הודה, כי ייתכן שדבריו אלה של פרידון הם חלק מאותן הבטחות שווא להחזיר את חובו. משנשאל פרידון על כך בחקירתו, הכחיש כי אמר למורים אי פעם כי יגבה כסף מהשיק נשוא הדיון. פרידון הודה כי אכן אמר לב"כ הנתבע, שהעביר שיקים למורים אך אלה היו של אנשים אחרים ולא של הנתבע. לענין זה ראה עדותו של העד פרידון בעמ' 5 שורה 28 ואילך כדלקמן:
"אמרתי למנדל שהעברתי למורים שיקים של מישהו אחר, אבל לא של הנתבע. זה נכון מה שהעו"ד אומר לגבי העברת שיקים בכלל למורים, אבל איך יכולתי להעביר את השיק הנדון למורים".

17. מכל האמור לעיל, יש מקום לקבל את גירסת התביעה. יצויין בענין זה, כי לנתבע בתצהיר ההתנגדות ובתצהיר עדות ראשית לא היתה כל טענה ספציפית כנגד אחיזתו כשורה ותום לבו של התובע. הנתבע הודה ברוב הגינותו בחקירתו, כי הוא איננו מכיר את התובע ומשנשאל ע"י ב"כ התובע האם יש לו טענה כלשהי נגד התובע, השיב כדלקמן:
"אני לא יודע מיהו, אני לא מכיר אותו, פעם ראשונה שאני רואה אותו".
(עמ' 8 לפרוטוקול שורה 17).

אלא שטענותיו של ב"כ הנתבע התבססו על סמך חקירת העדים ועל סמך הרגשה ותחושה של קנוניה. לא היה לנתבע כל ראיה להפריך את גירסת התובע, או לקעקע אותה, או לטעת בה ספק, למעט "תחושת בטן" ו"חשש" לא היה לתובע כל ראיה נוספת. סבורני, כי התובע עמד בנטל לשכנע את ביהמ"ש בתום ליבו ובתמורה שנתן בגין השיק, היה לתובע הסבר שהניח את דעתי בדבר השיהוי ובדבר הפקדת השיק 3 חודשים לאחר מועד פרעונו , ובמאזן הכללי לא אוכל לומר כי התרשמתי שהתובע ביצע "קנוניה" ביחד עם הנפרע פרידון. מה גם שכאמור טענה זו לא הועלתה אלא במסגרת שלב הסיכומים בלבד.

18. סוף דבר - אני דוחה את הגנת הנתבע , גם אם אומר כי הנתבע הוכיח כי נפלו פגמים בשיק, הרי פגמים אלה נרפאו על ידי אחיזתו כשורה של התובע, ועל הנתבע לכבד את השיק שמשך.
אני מורה על המשך הליכי הוצל"פ כסידרם בתיק שמספרו 2608895048 .
כמו כן, אני מחייבת את הנתבע בהוצאות הליך זה בסכום כולל של 10,000 ₪ + מע"מ.

ניתן היום כ"ז בניסן, תשס"ו (25 באפריל 2006) בהעדר באי כח הצדדים

מני-גור אירית, שופטת

קלדנית: שרה נחמני








א בית משפט שלום 888/05 יעקב עידו סימון צדיק נ' שורקא משה (פורסם ב-ֽ 25/04/2006)