פסקי דין על איי.איי.ג'י ישראל חברה לביטוח | פסקי דין על לין מיה | פסקי דין על בוריס הנדלמן | פסקי דין על א.א.בניין עדי עד השקעות נדל"ן ויזמות |

12110-09/18 תאמ     18/03/2020




תאמ 12110-09/18 איי.איי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ, לין מיה נ' בוריס הנדלמן, א.א.בניין עדי עד השקעות נדל"ן ויזמות בע"מ








בית משפט השלום בהרצליה
תא"מ 12110-09-18 איי.איי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ
ואח' נ' הנדלמן ואח'




מספר בקשה: 5
בפני

כבוד השופט אמיר ויצנבליט


התובעות

1
.
איי.איי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ

2
. לין מיה


נגד

הנתבעים
1. בוריס הנדלמן
2. א.א.בניין עדי עד השקעות נדל"ן ויזמות בע"מ


החלטה


1.
לפניי בקשת הנתבעים לביטול פסק-דין שניתן במעמד צד אחד בהעדר התייצבות.

2.
עניינה של התביעה הוא בפיצוי בגין נזקים שנגרמו לפי הטענה לרכב, כתוצאה מעבודות שיפוץ שנערכו בסמיכות למקום חנייתו של הרכב. סכום התביעה הוא 10,962 ש"ח.
הנתבעים הגישו במשותף כתב הגנה כשהם אינם מיוצגים. בראש כתב ההגנה צוינה כתובתו של כל אחד מהנתבעים, שהיא אותה הכתובת שצוינה גם בראש כתב התביעה. ביום 29.5.2019 התקיים דיון בתביעה שאליו לא התייצבו הנתבעים. משכך ניתן לבקשת התובעות פסק-דין בהעדר התייצבות המקבל את התביעה.

3.
ביום 19.2.2020 הגישו הנתבעים את הבקשה דנא לביטול פסק-הדין. לטענתם פסק-הדין הומצא לידיהם ביום 20.1.2020. הנתבעים טוענים כי הזימון לדיון לא הומצא לידיהם כדין. הנתבעים טוענים כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו הקודמת של הנתבע 1, וכי לא הייתה להם שום דרך לדעת שההזמנה לדיון נשלחה לשם ולא לכתובתו העדכנית של הנתבע 1. כן נטען שלא בוצעה מסירה כדין של הזימון לדיון לידי הנתבעת 2, וכי זה לא נשלח לכתובתה הרשומה כי אם לכתובת של בעלת מניות שלה. כן נטען לגבי הנתבעת 2 כי הכתובת המדוברת היא של מרכז מסחרי, וכי יש להוסיף ולציין מספר תא-דואר כדי שדברי דואר יימסרו בכתובת זו. לאור זאת טוענים הנתבעים כי יש לבטל את פסק-הדין מכוח חובת הצדק. עוד נטען כי לנתבעים טענות טובות להגנה מפני התביעה. לעניין זה נטען שאין עילת תביעה נגד הנתבע 1 שהוא דירקטור בנתבעת 2. כן נטען שהנתבעת 2 אינה הקבלן המבצע של הפרויקט מושא התביעה, שהיא אינה קבלן שיפוץ, שאין ראיה לכך שהרכב נמצא סמוך לאתר וכי אין עדים לאירוע. הנתבעים מוסיפים כי האחריות לנושא מוטלת על הקבלן שעבד במקום, אך הם לא ציינו את פרטיו.

4.
התובעות מתנגדות לבקשה. התובעות טוענות שהנתבעים זומנו לדיון כדין. התובעות טוענות כי הזימון לדיון הומצא לאותה הכתובת שאליה הומצא כתב התביעה ולאחר המצאה זו הוגש כתב ההגנה מטעמם – ומכאן עולה שזו אכן כתובתם לביצוע המצאות. עוד נטען שהנתבעים לא פעלו לעדכון בית המשפט על שינוי כתובתם. כן חולקות התובעות על סיכויי ההגנה. לחלופין טוענות התובעות כי אילו יבוטל פסק-הדין, יש להכפיף את הביטול לחיוב בהוצאות.

5.
כידוע, מקובל להבחין בין מקרה שבו נדרש ביטול

פסק דין
"מתוך חובת הצדק" לבין מקרה שבו הביטול נתון לשיקול דעת בית המשפט. ביטול פסק-דין מחובת הצדק ייעשה כאשר בעל הדין לא זומן כדין לדיון או לא היה מודע להליך נגדו, ובמקרה שכזה פסק-הדין יבוטל ללא שקילת שיקולים נוספים. כאשר בעל הדין זומן לדיון כדין אך בכל זאת לא התייצב, ביטול פסק-דין נתון לשיקול דעת בית המשפט, וזה ייעשה בהתחשב בסיבה לאי-ההתייצבות ובסיכויי ההגנה (ראו, רע"א 5736/15 עובד נ' פקיד שומה טבריה, פיסקה 5 (8.10.2015), והאסמכתאות שם).

6.
ענייננו אינו בביטול פסק-הדין מתוך חובת הצדק. הנתבעים הגישו כתב הגנה, כשבראשו ציינו את כתובותיהם. יצוין שמלבד כתובת להמצאת דואר, לא ציינו הנתבעים פרטי התקשרות נוספים עימם, כגון מספר טלפון, מספר פקסימיליה או כתובת דוא"ל. בכך גילו הם את דעתם, שכתובות אלו ישמשו אותם להמצאת מסמכים. בדיקה בנט-המשפט מעלה שהזימון לדיון נשלח לשתי הכתובות שציינו הנתבעים עצמם.

7.
לגבי הנתבע 1, באישור המסירה של שליחת הזימון לדיון נרשם כי נעשו שלושה ניסיונות מסירה בכתובת שציין הנתבע 1 עצמו (בימים 4.3.2019, 12.3.2019 ו-18.3.2019), וכי בשלישי מבינם ההמצאה נעשתה באמצעות הדבקה. בנסיבות אלו המצאה באמצעות הדבקה היא המצאה כדין (תקנה 489 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן – התקנות)).

הנתבע 1 טוען כי שינה את כתובתו – אולם אם כך, זו אחריותו שלו לעדכן את בית המשפט על שינוי הכתובת שציין בעצמו בכתב הגנתו. מזכירות בית המשפט וכן התובעות אינן אמורות לדעת שהנתבע 1 שינה את מקום מגוריו מן הכתובת שציין הוא עצמו בכתב ההגנה. לעניין זה ראוי לציין את תקנה 480 לתקנות שלפיה: "בהליך שניתן בו מען להמצאת כתבי בי-דין, יכול שתהא ההמצאה במסירת הכתב לפי אותו מען, וכל עוד לא הודיע בעל דין, בהודעה בכתב לבית המשפט, על שינוי במענו, יראו כל כתב שהומצא לפי המען האמור כאילו הומצא כראוי". יפה לענייננו קביעתו של בית המשפט העליון ברע"א 8410/13 כלב נ' שם טוב, פיסקה 5 (2.10.2014):

"משמעות סעיף 480 לתקנות היא כי בעל-דין שמסר כתובת לשם המצאת כתבי בי-דין יושתק מלטעון כנגד המצאה שבוצעה לאותו מען אם לא הגיש עובר לכך הודעה על שינוי במענו. הסיבה הפרוצדוראלית לתקנה מובנת מאליה: לא ייתכן שצד להליך ישנה את כתובתו תוך כדי הליך, בלי להודיע על כך לבית המשפט, ובכך יוכל לשבש את ההליך המשפטי בלי לשאת באחריות. אילו היה הדבר כן היה יוצא החוטא נשכר. כדי לוודא שלא תעמוד אפשרות זו בפני
בעל-דין, ובעבור שלא יהא חוטא נשכר, נקבע בתקנות שמאחר שמסר בעל דין לבית-המשפט מען להמצאת כתבי בי-דין, ולא הודיע על שינוי במענו, ייחשב כל כתב שיומצא לאותו מען כאילו הומצא כראוי, כאשר בעל-הדין מנוע מלטעון טענה כנגד אותה המצאה. מדובר אפוא בטענת השתק לכל דבר..."

ואף קולעות לענייננו קביעת בית המשפט העליון ברע"א 5059/10 אלום גולד בע"מ נ' דור, פיסקה (10.8.2010), מפי כב' השופטת א' חיות: "אכן, אין לאפשר לנתבע "לשחק מחבואים" עם התובע, ומשקיבל לידיו כתב-טענות מטעם התובע ואף הגיש כתב-הגנה, מחובתו לציין בו מען אשר ישמש למסירת כתבי בי-דין באותו הליך, בין אם הוא מתגורר באותה הכתובת ובין אם לאו"
(ויצוין שגם שם ההמצאה נעשתה באמצעות הדבקה; וראו גם, בש"א 6479/06 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שנפ, פיסקה 11
(15.1.2007): "הוא נמנע מלהודיע לבתי-המשפט על מקום מושבו החדש ואף נמנע ממסירת מען מעודכן להמצאת כתבי בי-דין עבורו... בכך הפר המשיב את חובותיו הדיוניות לנהוג בהגינות ובסבירות על-מנת לאפשר קיומו של הליך שיפוטי תקין והוגן"; רע"א 1838/16 החבובות חנות הצעצועים של בע"מ נ' מדינת ישראל פקיד שומה פתח תקווה, פיסקה 13 (9.5.2016)).

8.
הדברים תקפים גם לגבי הנתבעת 2. גם לגביה הזימון לדיון נשלח לכתובת שצוינה בראש כתב ההגנה. אישור המסירה חזר כשנכתב על אישור המסירה "לא ידוע במען". כאשר הכתובת שאליה בוצעה המסירה היא אותה הכתובת שנמסרה על-ידי בעל הדין עצמו, לא תשמע מפיו טענה שמסירת דבר הדואר לא צלחה בפועל (עיינו, רע"א 10646/02 יוסף עדן נ' בית זית - אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית (12.11.2003); בש"א 3092/14 בזל נ' יוסף (6.8.2014); רת"ק (מחוזי י-ם) 64188-11-18 אשכולי-ביננבוים נ' קרסני (15.4.2019); וכן ראו, ע"א (מחוזי ת"א) 28916-11-14 הוד נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ (6.7.2015) (כב' השופטת א' כהן); רת"ק (מחוזי ת"א) 53058-07-18 בן יששכר נ' זברה שירותי גרירה, פיסקה 2 (24.7.2018) (כב' השופטת א' כהן)). על כן, גם הנתבעת 2 מנועה מלטעון נגד ההמצאה שבוצעה לאותה הכתובת. באחריות בעל הדין לדאוג שהוא אוסף דברי דואר הנשלחים לכתובת שמסר בעצמו.

הנתבעת 2 מוסיפה כי היה מקום להוסיף לכתובת את מספר תא-הדואר – אולם גם היא עצמה לא ציינה מספר תא-דואר בכתובת שציינה בכתב ההגנה. הנתבעת 2 טוענת כי כתובת זו אינה כתובתה הרשומה – אולם אין בכך כדי לשנות שכן זוהי הכתובת שרשמה בעצמה בכתב הגנתה. זאת ועוד, מאחר שהנתבעים ממילא הגישו את הגנתם במשותף, ניתן לראות את ההמצאה שנעשתה לנתבע 1 גם כהמצאה מספקת לידי הנתבעת 2. לזאת ניתן להוסיף כי התובעות טענו שדי היה בהמצאה לידי הנתבע 1 בכתובת שמסר בעצמו כדי להביא להגשת כתב ההגנה על-ידי שני הנתבעים.

9.
זה המקום להזכיר את תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 הבאות עלינו לטובה. תקנות אלו טרם נכנסו לתוקפן, אולם נפסק שרוחן כבר שורה עלינו (עיינו, ת"צ (מחוזי מרכז) 49673-11-15 גולדנר נ' אפלויג, פיסקה 19 (6.12.2018); ת"א (מחוזי י-ם) 38158-02-16 גובראן נ' אבו חמיד, פיסקה 17 (29.1.2019); רע"א (מחוזי חי') 66024-12-18 יודלמן נ' גליק (10.2.2019); ת"א (מחוזי מרכז) 47175-05-16 קול אנד גרין בע"מ נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ, פיסקה 14 (10.2.2019)). תקנה 3(ב) לתקנות אלו מטילה חובה על בעלי הדין כדלקמן: "חובת בעלי הדין ובאי כוחם היא לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו לפי תקנות אלה, וכן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית תוך שהם מסייעים במימוש התכלית הדיונית...". תקנה 4 לתקנות אלו מורה, "לא יעשה בעל דין או בא כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זה פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין, לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו".


הנתבעים מודעים להליך שהוגש נגדם, שהרי הם הגישו כתב הגנה. משכך, הם גם יכלו לצפות באורח סביר שבתביעה שהוגשה נגדם יתקיים דיון. בצעדים פשוטים למדי היו יכולים הם לברר את מועד הדיון, וכך למנוע תקלה שבה התייצבו בבית המשפט הצדדים שכנגד לחינם, וזמן שיפוטי בוזבז לשווא. גם היה מצופה מהם לנקוט צעדים אקטיביים על מנת לספק כתובת עדכנית ורלוונטית לקבלת דברי דואר, ואף לא מן הנמנע שבעת המודרנית גם ראוי לספק דרכי התקשרות נוספות.

10.
אם כן, ענייננו בביטול פסק-דין הנתון לשיקול דעת בית המשפט. לעניין זה יש לשקול את הסיבה למחדל הנתבעים שלא התייצבו לדיון, וכן את טענות ההגנה. אשר לסיבת אי-ההתייצבות, עמדנו על הדברים לעיל. מצופה היה מהנתבעים למסור כתובת עדכנית לקבלת דברי דואר, והם גם היו יכולים לנקוט צעדים לבירור מועד הדיון. אשר לטענות ההגנה, טענות הנתבעים הועלו בנושא זה באופן כללי למדיי. הנתבעים טוענים כי האחריות מוטלת על הקבלן במקום, אולם הם לא ציינו את פרטיו. טיב הקשר (אם קיים) בין הנתבעים לבין מקום האירוע הנטען לא הוברר. יחד עם זאת, אין מדובר במקרה שבו יש לנעול את דלתות בית המשפט בפני
הנתבעים, והאיזון הנכון הוא ביטול פסק-הדין כפוף לתשלום הוצאות.

11.
על כן, פסק-הדין מיום 29.5.2019 יבוטל, בתנאי שהנתבעים ישלמו לתובעת 1 הוצאות משפט בסך 1,200 ש"ח, וישלמו לתובעת 2 הוצאות משפט בסך 600 ש"ח.

12.
על הנתבעים לקיים את התנאים האמורים עד יום 30.4.2020.

13.
מובהר כבר עתה כי אילו יבוטל פסק-הדין, באחריות הנתבעים לנקוט צעדים אקטיביים לבירור מועד הדיון שייקבע בתביעה.

14.
לא עמדו הנתבעים בתנאים האמורים עד יום 30.4.2020, יבוטל עיכוב ביצוע פסק-הדין שניתן בהחלטתי מיום 19.2.2020.

ניתנה היום, כ"ב אדר תש"פ, 18 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.










תאמ בית משפט שלום 12110-09/18 איי.איי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ, לין מיה נ' בוריס הנדלמן, א.א.בניין עדי עד השקעות נדל"ן ויזמות בע"מ (פורסם ב-ֽ 18/03/2020)