פסקי דין על שמואל יוסף | פסקי דין על דוד חמו | פסקי דין על שאול נגר | פסקי דין על מנהל מקרקעי ישראל - מחוז דרום |

51428-02/15 א     19/03/2020




א 51428-02/15 שמואל יוסף נ' דוד חמו, שאול נגר, מנהל מקרקעי ישראל - מחוז דרום








בית משפט השלום בבאר שבע


ת"א 51428-02-15 חמו נ' יוסף ואח'




תיק חיצוני:





מספר בקשה:
35

בפני

כבוד השופטת נעם חת מקוב


מבקש

שמואל יוסף


נגד

משיבים
1. דוד חמו
2. שאול נגר
3. מנהל מקרקעי ישראל - מחוז דרום



החלטה


בקשה לתיקון כתב ההגנה.

טענות הצדדים
המבקש, הוא הנתבע 1 בהליך זה (להלן: "הנתבע")
מבקש להוסיף לסעיף 10 לכתב ההגנה שהגיש, ס"ק ג', בו תעלה טענה כי המשיב 1, הוא התובע בהליך זה (להלן: "התובע"), נתן לנתבע במתנה 25 מ"ר מחצר המגרש נושא הליך זה וכן כי התובע הודיע כי יסתפק בחצר בת 80 מ"ר.
לטענת הנתבע, בכתב התביעה טען התובע כי לגבי השטח הפנוי (שאינו מבונה) הוא יסתפק בהחלטה על שימוש משותף של הצדדים, על כן ובהתאם, בכתב ההגנה שהגיש הנתבע בסעיף 10(ב) הוא דרש כי התובע יצרף תכנית חלוקה שתיערך על ידי מודד מוסמך.
לטענתו, אילו הייתה מוגשת תכנית כזו ואילו היה עולה ממנה כי התובע עומד על קבלת 125 מ"ר מהשטח הלא מבונה, היה הנתבע מעלה טענתו בדבר מתנה של 25 מ"ר.
אלא שבית המשפט לא התייחס לדרישה של הנתבע ואף התובע לא ולטענת הנתבע במהלך הדיון, תחילה הסכים התובע לשטח משותף ואחר כך חזר בו ואחר כך חזר בו מן החזרה.
לטענת הנתבע, בשל התנהלות זו, רק כשמונה שמאי מטעם בית המשפט והציע תכנית חלוקה, צצה שאלת המתנה של 25 מ"ר והוצגה בפני
השמאי, אלא שהשמאי במקום לפנות לבית המשפט לקבלת הוראות, פנה לתובע שמצידו שלל את הטענה והשמאי הסתפק בכך.
הנתבע מפנה לבקשה שהגיש ביום 23.10.19 (במסגרת בקשה 25), בה מנה את כל הפעמים בהן התייחס לנושא המתנה ללא הועיל.
על כן לטענת הנתבע, אין בהעלאת טענה זו משום הרחבת חזית ובכל מקרה, גם אם מדובר בהרחבת חזית, הרי שהתובע הסכים לה בשתיקה ולא הכחיש אותה מעולם. בכל מקרה סבור הנתבע כי ראוי להביא סוגיה זו לדיון כדי שההכרעה בנוגע לחלוקת השטח הלא מבונה תהיה שלמה.
התובע טוען בתגובתו, כי לבקשה לא צורף כל נספח ולא ברור על איזה פרוטוקול מדובר בו לכאורה הוקנתה מתנה וכיצד הוא קשור להליך כאן.
עוד טוען התובע, כי אין לקבל את עמדת הנתבע כי הוא קונה בעלות בקרקע, באמצעות היעדר תגובה של התובע.
התובע מוסיף וטוען כי מדובר בתביעה שהוגשה בתחילת שנת 2015 ולא ברור כיצד נזכר הנתבע רק כעת לבקש את תיקון כתב ההגנה.
התובע שולל מכל וכל את טענת המתנה לגופה וטוען כי אין לאפשר לנתבע לסרבל ולהאריך את ההליך על ידי קבלת בקשתו לתיקון כתב ההגנה.
בתשובתו טוען הנתבע כי הפרוטוקול בו לשיטתו ניתנה המתנה, נזכר בדיון שהתקיים ביום 19.12.19 והנתבע היה מוכן להגישו לתיק בית המשפט, אולם משום שהעתקו היה בידי בית המשפט הדבר התייתר.
לטענת הנתבע, טענת התובע בתצהיר שצירף לתגובתו, לפיה לא ראה פרוטוקול בו נתן מתנה היא טענה שקרית והוא מבקש לחקור את התובע על תצהירו זה.

דיון והכרעה
אתחיל ואציין כי הנתבע כמנהגו, נוקט לשון בוטה כלפי התובע ובא כוחו (במסגרת התשובה שהגיש ביום 11.03.20).
נדמה כי הנתבע אינו מפנים את הערות בית המשפט בעניין זה ואת ההחלטות הקודמות אשר הבהירו לו באופן חד משמעי כי עליו לנהוג בכבוד בצדדים ובבאי כוחם.
אמשיך ואומר כי בקשת הנתבע הוגשה באופן לקוי, כשבמקום להגיש בקשה ולתמוך אותה בתצהיר, הגיש הנתבע תצהיר בלבד.
לטענת הנתבע, הוא לא נדרש לשלם אגרה מאחר שהבקשה הועלתה בדיון, אולם אין בשאלת האגרה כדי להשליך על שאלת הבקשה שהייתה צריכה להיות נפרדת מן התצהיר התומך בה ואף אם הנושא עלה בדיון, נדרש הנתבע ככל שהוא מגיש בקשה, להגישה כראוי.
עם זאת, אין בכך טעם שלא לבחון את המבוקש, לאחר שהתובע הגיב לגופו של עניין והנתבע השיב לתגובה.
לגופו של עניין, לאחר ששקלתי את הבקשה ועיינתי בתגובה ובתשובה, אני מוצאת לנכון לדחות את הבקשה לתיקון כתב ההגנה מן הטעמים שיפורטו להלן.
כאמור לעיל, לטענת הנתבע, הוא לא נדרש לסוגיית המתנה בכתב ההגנה שהגיש, משום שלכתב התביעה לא צורפה תכנית חלוקה וכן משום שבכתב התביעה הציע התובע אפשרות כי השטח הלא מבונה יישאר משותף.
אינני מקבלת טענות אלה.
ככל שסבר הנתבע כי יש לחייב את התובע לצרף לכתב התביעה תכנית חלוקה, היה עליו להגיש בקשה בעניין זה ולא להסתפק באזכור הדרישה בכתב ההגנה.
וייאמר, הנתבע הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל מעשה בית דין, אולם לא טען כי יש לסלק את התביעה על הסף משום שלא צורפה לה תכנית חלוקה.
לטענת הנתבע, בסעיף 14 לכתב התביעה בו סוכמו דרישות התובע, דרש התובע שימוש משותף בשטח הלא מבונה וכך אף בסעיף 12 לכתב התביעה ועל כן הוא לא נדרש להתייחס בכתב ההגנה לנושא המתנה.
אלא שבסעיף 10 לכתב התביעה ציין התובע במפורש כי תביעתו היא לחלוקה בעין של המגרש כולו כך שלכל צד יהיה 1/3 מסוים של המגרש ובסעיף 11 לכתב התביעה מציע התובע שתי אפשרויות, או שימוש משותף בשטח הלא מבונה או חלוקתו בעין.
על כן, וודאי בכתב התביעה עלתה גם האפשרות של חלוקת השטח הלא מבונה בעין.
יש לשים לב כי הנתבע, בכתב ההגנה, התייחס לסעיפי כתב התביעה עד סעיף 10 בלבד.
כאמור, דווקא בסעיף 10 צוינה הדרישה לחלוקה של המגרש כולו בעין.
על כן נראה כי אילו רצה הנתבע לטעון כי במקרה של חלוקה בעין של כל המגרש יש לקחת בחשבון את המתנה הנטענת על ידו כעת, היה עליו לעשות כן כבר במסגרת כתב ההגנה וללא קשר לעמדתו כי על התובע לצרף תכנית חלוקה.
אני סבורה כי הטענה בדבר מתנה היא בגדר הרחבת חזית ואף התובע העלה טענה זו בתגובתו ביום 22.09.19 (במסגרת בקשה 25).
באותה תגובה אף הביע התובע עמדתו כי אם סבור הנתבע כי קיבל ממנו מתנה, פתוחה בפני
ו הדרך להגיש תביעה בעניין זה, אולם אין מקום לברר סוגיה זו במסגרת התביעה שהוא הגיש לפירוק השיתוף במקרקעין.
אני סבורה כי יש ממש בטענה כי לא נכון יהיה לברר סוגיה משמעותית מסוג זה, במסגרת טענה בכתב ההגנה, כשהתובע לא התגונן בפני
ה כלל.
אין מדובר בטענת קיזוז, אלא בטענה שראוי לבררה בהליך עצמאי, ככל שהנתבע סבור כי אכן התובע הקנה לו 25 מ"ר במתנה.
מקובלת עלי טענת הנתבע כי סוגיית המתנה של 25 מ"ר, לא הועלתה על ידו רק כעת.
הסוגיה אכן עלתה כבר בשאלות ההבהרה של הנתבע למומחה מטעם בית המשפט (מיום 30.12.18) ואף בשולי תגובתו של הנתבע מיום 20.09.18 (במסגרת בקשה 16).
אלא שגם מועד אחרון זה, אשר הוא שלוש שנים וחצי לאחר הגשת התביעה, אינו מוציא את הטענה מהיותה בגדר הרחבת חזית.
לא ניתן להכניס נושאים לחזית המחלוקת על ידי אזכורם האגבי במסגרת מסמכים שונים המוגשים לבית המשפט.
אני דוחה אף את טענת התובע, כי הנתבע הסכים בשתיקה להרחבת החזית.
ראשית וכאמור לעיל, כבר ביום 22.09.19 טען הנתבע כי מדובר בהרחבת חזית.
מעבר לכך, לא כל אזכור אגבי של סוגיה במסגרת בקשה כזו או אחרת, מחייב טענה מידית בדבר הרחבת חזית.
יש לבחון אם כן, אם ראוי לאפשר לנתבע להכניס לגדר הדיון כאן, את סוגיית המתנה על ידי תיקון כתב ההגנה.
כאמור לעיל, אני סבורה כי אין לאפשר זאת ממספר טעמים.
ראשית, מאחר שהטענה הועלתה שנים רבות לאחר פתיחת ההליך והגשת כתבי הטענות של הצדדים וכפי שקבעתי לעיל, הנתבע יכול היה להעלותה כבר בכתב ההגנה.
מעבר לכך, מדובר בסוגיה נפרדת שיכול הנתבע להעלותה בנפרד ויכול היה להעלותה החל ממרץ 2014, עת לטענתו, הוקנתה לו המתנה.
אין מקום לברר טענה זו של הנתבע דווקא במסגרת ההליך כאן ולגרום לעיכובו, שעה שהנתבע לא מצא לנכון משך שנים ארוכות לטעון טענה זו.
ויובהר, ככל שיגיש הנתבע תביעה וייקבע במסגרתה כי התובע אכן הקנה לו 25 מ"ר מן השטח הלא מבונה, יוכל הנתבע להגיש תביעה כספית בעניין זה, גם אם פירוק השיתוף כאן לא ייקח בחשבון טענה זו.
בספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהד' 12, 2015) בע' 321 בנוגע לשיקולים שישקול בית המשפט בבואו לשקול בקשה לתיקון כתבי טענות כתב המחבר:
"בית המשפט ישקול את אינטרס בעל הדין מבקשת התיקון להעלאת טענה אמיתית אל מול אינטרס המשיב שיריעת המשפט לא תורחב שלא לצורך ואינטרס הציבור ביעילות הליכים ושלא יוקצה לבעל דין שאינו מכלכל את ענייניו כהלכה זמן שיפוטי שלא לצורך."
בהמשך בע' 324 צוין כי:
"אמנם, תקנה 92 פורשה באופן ליברלי וברוחב לב, אך על בית המשפט לבחון, בין היתר, גם את השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, האם נהג המבקש בשיהוי בהגשת הבקשה והאם היעתרות לבקשה תגרום להכבדה והארכת ההליך וסרבולו"
תקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט 2018, אשר טרם נכנסו לתוקף, אולם הן משקפות את אותו רציונל, כי בית המשפט נדרש לאזן בין האינטרסים של בעלי הדין לבין האינטרס הציבורי וראה בעניין זה תקנה 5.
בענייננו, מדובר בטענה שהייתה ידועה לנתבע מאז מרץ 2014, מדובר בטענה שבירורה יצריך בירור משמעותי ואין הצדקה להתחיל כל זאת, חמש שנים לאחר פתיחת ההליך כאן. לכך אוסיף למעלה מן הצורך, כי לגופו של עניין, ספק רב אם אמירה של בעל דין במסגרת חקירה נגדית בהליך אחר, יש לפרש כהקניית מתנה לבעל דין אחר באותו הליך.
אינני קובעת מסמרות בעניין זה באשר אני סבורה כי אין מקום לברר סוגיה זו במסגרת הליך זה.

סוף דבר
העולה מן המקובץ הוא כי הבקשה לתיקון כתב ההגנה נדחית.
אני מחייבת את הנתבע לשאת בהוצאות התובע בסכום של 3,000 ₪ וזאת בין היתר כשאני לוקחת בחשבון את אופן ההתבטאות הבלתי ראוי של הנתבע במסגרת תשובתו לתגובת התובע.
לאחר שהצדדים יפקידו את חלקם בשכר טרחת המודד בקופת בית המשפט ותתקבל חוות דעת המודד, תינתנה הנחיות נוספות להמשך בירור ההליך.


ניתנה היום, כ"ג אדר תש"פ, 19 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 51428-02/15 שמואל יוסף נ' דוד חמו, שאול נגר, מנהל מקרקעי ישראל - מחוז דרום (פורסם ב-ֽ 19/03/2020)