פסקי דין על דן אוטולנגי | פסקי דין על ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב | פסקי דין על סמי זינגר |

56197-10/19 חד     01/01/2020




חד 56197-10/19 דן אוטולנגי נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב, סמי זינגר






בית משפט השלום בראשון לציון
חדל"פ 56197-10-19 אוטולנגי נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב
ואח'
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
בפני

כבוד השופט גלעד לובינסקי זיו
מבקש

דן אוטולנגי
נגד

משיבים

1. ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב

2. סמי זינגר

החלטה
1. לפניי בקשת נושה (להלן: אוטולנגי) למתן צו פתיחת הליכים נגד יחיד (להלן: זינגר) לפי הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדל"פ). זינגר מתנגד לבקשה, ואילו הממונה אינה מתנגדת לה.

2. בבית המשפט המחוזי בירושלים ניתן ביום 11.4.2018 - בהסכמת הצדדים -

פסק דין
המחייב את זינגר לשלם לאוטולנגי סכום של 750,000 ₪ (ת"א 34211-04-16). למען שלמות התמונה יצוין כי בפסק הדין נכללה אפשרות שסכום החיוב יוקטן לכדי 500,000 ₪ אם ישולם עד למועד מסוים, אולם הלכה למעשה אין חולק כי תשלום כאמור לא בוצע וממילא אפשרות זו אינה רלוונטית. משהחיוב על פי פסק הדין לא שולם, פתח אוטולנגי בחודש מאי 2019 הליך הוצאה לפועל כנגד זינגר. במסגרת ההליך הומצאה לזינגר, ביום 2.6.2019, אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, לתשלום סכום חוב כולל של כ-791,000 ש"ח. כמו כן, במסגרת ההליך נקבע לזינגר צו תשלומים חודשי בסכום של 5,000 ₪, ובהמשך הוגדל הסכום החודשי לכדי 8,000 ₪.

3. מן החומר שלפניי עולה כי לזינגר ולאשתו (להלן: דינה) נכס מקרקעין אשר היה רשום על שמם בחלקים שווים (להלן: נכס המקרקעין), וכי ביום 24.3.2019 נרשמה לטובת דינה הערת אזהרה ביחס לחלקו של זינגר בנכס המקרקעין, מכוח הסכם מיום 9.3.2019. כלומר, בחודש מרץ 2019 ביקש זינגר להעביר לאשתו את זכויותיו במחצית נכס המקרקעין. ביום 26.6.2019 נרשם צו עיקול לטובת אוטולנגי על זכויותיו של זינגר בנכס המקרקעין, וזאת במסגרת הליך ההוצאה לפועל. בחודש יולי 2019 הגישה דינה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד המרצת פתיחה, בגדרה עתרה לכך שבית המשפט יצהיר כי היא הזכאית להירשם כבעלים על מחצית הזכויות בנכס המקרקעין הרשומים על שמו של זינגר בעלה (ה"פ 49759-07-19). המרצת הפתיחה קבועה לדיון ליום 9.1.2020.

4. בקשתו של אוטולנגי למתן צו פתיחת הליכים כנגד זינגר הוגשה ביום 31.10.2019. בבקשה צוין כי חובו העדכני של זינגר עומד על סכום של 816,149 ₪; כי בנסיבות העניין מתקיימת חזקה כי זינגר חדל פירעון, וזאת מכוח סעיף 110(א)(2) לחוק חדל"פ; וכי בצו התשלומים שניתן אין כדי להוביל לפירעון החוב באופן יעיל.

5. תשובתו של זינגר לבקשה הוגשה ביום 19.11.2019. בתשובה נטען כי זינגר הינו בעל שליטה בחברת איי פי גלובל 2009 בע"מ, שהיא חברת סטארט-אפ בינלאומית העוסקת בפיתוח מוצר למתן שירותי הדפסה וצילום לסטודנטים (להלן: החברה). עוד צוין כי עיקר פעילותה של החברה בחו"ל, וכי גם אוטולנגי הינו (או היה) בעל מניות בה. על פי הנטען, קבלת הבקשה ומתן צו פתיחת הליכים כנגד זינגר יגרמו לפגיעה כלכלית אנושה לזינגר עצמו, לחברה, למשקיעיה ולבעלי מניותיה. זינגר הוסיף וציין כי בקשתו של אוטולנגי היא בקשה נקמנית שהוגשה בחוסר תום לב מובהק; וכי החוב עתיד להיות משולם לאחר שיווק המוצר שעל פיתוחו שוקד זינגר מזה כשבע עשרה שנה. נוכח האמור לעיל, ביקש זינגר כי בית המשפט ידחה את הבקשה מכוח הוראת סעיף 116(ב) לחוק החדל"פ. עוד הוסיף זינגר כי אוטולנגי לא הבהיר מדוע אין די בהליכי ההוצאה לפועל כדי להוביל לגביית החוב.

6. ביום 8.12.2019 התקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים. בא כוחו של זינגר ציין כי הוא אינו מתכחש לחוב, אך הבהיר כי החוב משולם במסגרת צו התשלומים החודשי בסך 8,000 ₪ שניתן על ידי רשמת ההוצאה לפועל. הוא הוסיף וציין כי זינגר אמנם חדל פירעון מבחינה תזרימית, אך אינו חדל פירעון מבחינה מאזנית. עוד הבהיר, כי רישום הערת האזהרה לטובתה של דינה במרץ 2019 מבוסס בכלל על הסכם משנת 2011; וכי מכל מקום הנושא תלוי ועומד לפני בית המשפט המחוזי, וככל שהמרצת הפתיחה תידחה יוכל אוטולנגי להיפרע ממחצית הדירה שבבעלות זינגר, במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. כבקשה חלופית ביקש בא כוחו של זינגר כי בית משפט זה יעכב את מתן החלטתו בבקשה עד להכרעת בית המשפט המחוזי בהמרצת הפתיחה. בא כוחו של אוטולנגי, מצדו, ציין כי העברת נכס המקרקעין על ידי זינגר מבוססת על הסכם פיקטיבי ומהווה העברת מרמה שמטרתה גריעת הנכס ממצבת נכסיו של זינגר; וכי די בהעברה זו כדי להצדיק מתן צו פתיחת הליכים.

7. באת כוח הממונה ציינה כי אינה מתנגדת למתן צו פתיחת הליכים כנגד זינגר. היא הדגישה כי מתקיימת במקרה זה חזקה בדבר חדלות פירעון של זינגר, וכי לא עלה בידו של זינגר לסתור חזקה זו. עוד ציינה כי זינגר לא נתן הסבר מספק לסוגית העברת הבעלות בנכס המקרקעין; וכי באיזון שיש לערוך במסגרת הוראת סעיף 116(ב) לחוק החדל"פ, הכף נוטה לטובת אוטולנגי (הנושה).

8. למען שלמות התמונה אציין כי במסגרת הדיון ניסו הצדדים להסכים על מתווה פשרה מסוים. לצורך כך, בסיום הדיון ביקשו הם להגיש הודעה באשר להמשך ניהולו של ההליך וזאת עד ליום 15.12.2019. ביום 15.12.2019 הודיע אוטולנגי כי לא עלה בידי הצדדים להגיע להסדר. בהמשך אף הגיש זינגר התייחסות מסוימת להודעה האמורה. משכך, אין מנוס ממתן הכרעה ולכך אגש עתה.

9. לאחר בחינת מכלול החומר שלפניי ושמיעת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום להיעתר לבקשת אוטולנגי וליתן צו פתיחת הליכים כנגד זינגר.

10. אכן, אין למעשה מחלוקת לגבי החוב מושא הבקשה, כמו גם באשר להתקיימות חזקת חדלות הפירעון הקבועה בסעיף 110(א)(2) לחוק חדל"פ. אמנם, צודק זינגר בטענתו כי חוק חדל"פ נותן בידי היחיד אפשרות לסתור את החזקה האמורה, וזאת אם יוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו (סעיף 110(ג) לחוק חדל"פ). ואולם כפי שמדגישים המלומדים עודד מאור ואסף דגני, הנטל לסתור את החזקה "[...] מוטל על היחיד בהיותו בעל המידע והנגישות לראיות המוכיחות את מצבו הכלכלי, וזאת בניגוד לנושה, שהוא חיצוני ונסמך על נתונים חלקיים בלבד" (עודד מאור ואסף דגני, הפטר - חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים, הוצאת השדה המשפטי בע"מ - 2019 (להלן: מאור ודגני), כרך א' עמ' 150). בענייננו, זינגר לא הביא ולו ראשית ראיה על מנת לסתור את חזקת חדלות הפירעון. גם הטענה לפיה הוא חדל פירעון מבחינה תזרימית אך לא מבחינה מאזנית, הועלתה באופן סתמי וללא ביסוס, מה גם שיש בה משום הודאה בחדלות פירעון תזרימית (למען הסדר הטוב אבהיר כי איני מביע דעה לגבי הנפקות המשפטית של סיטואציה בה יחיד, אשר מוגשת נגדו בקשת נושה למתן צו פתיחת הליכים, מוכיח כי הוא חדל פירעון מבחינה תזרימית בלבד, אך לא מבחינה מאזנית).

11. זאת ועוד: לא מצאתי עדות לכך שבקשתו של אוטולנגי נגועה בחוסר תום לב, והרי עצם מימוש הזכות של נושה לנקוט הליך חדלות פירעון כנגד יחיד, כשלעצמו, בוודאי אינו יכול להיחשב כפעולה בחוסר תום לב. אף לא מצאתי ממש בטענת זינגר לפיה לא עלה בידי אוטולנגי להבהיר מדוע אין די בהליכי ההוצאה לפועל כדי להביא לגביית החוב (סעיף 110(ב) לחוק חדל"פ). לעניין זה אציין כי על פני הדברים, פעולת ההעברה ורישום הערת האזהרה ביחס לחלקו של זינגר בנכס המקרקעין - אשר בוצעה על ידי זינגר עצמו ועל ידי אשתו דינה - מצדיקה בדיקה מקיפה של בעל תפקיד, אשר בעקבותיה עשויה להיות מוגשת בקשה לביטול ההעברה על בסיס אחת העילות הייחודיות הקיימות בחוק חדל"פ (סעיפים 223-219 לחוק), ואשר אינן קיימות במסגרת הליכי הוצאה לפועל. די בכך על מנת להצדיק את הגשת הבקשה על ידי אוטולנגי, וזאת מבלי להביע עמדה לגופה של בקשה כאמור, ככל שתוגש בהמשך הדרך (לדיון נרחב בעילות האמורות ראו, דוד האן, דיני חדלות פירעון (הוצאה לאור של ספרות משפטית, 2018), מהדורה שנייה - חלק ראשון, עמ' 519 ואילך). עוד אציין, כי גם אם אקבל את טענת זינגר לפיה סכום צו התשלומים החודשי שנקבע לו במסגרת הליך ההוצאה לפועל הוא ממשי (8,000 ₪), הרי ברור כי בשים לב לסכום החוב הכולל, אין בו די על מנת להביא לגבייה של החוב תוך פרק זמן סביר (ולא למותר לציין בהקשר זה כי זינגר התנגד להגדלת סכום התשלום החודשי מ-5,000 ₪ ל-8,000 ₪ - נספח 1 לתגובת זינגר). אוסיף, בבחינת למעלה מן הצורך, כי לגישתם של המלומדים מאור ודגני, נושה רשאי להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים כנגד יחיד אף אם ניתן לנקוט כנגד נכסיו פעולות אפקטיביות במסגרת הליכי הוצאה לפועל (מאור ודגני, עמ' 155-154).

12. ומה לגבי טענת זינגר לפיה אין מקום למתן צו פתיחת הליכים מכוח הוראת סעיף 116(ב) לחוק חדל"פ?

סעיף 116(ב) לחוק חדל"פ מאפשר לבית המשפט של חדלות פירעון לדחות את בקשתו של נושה למתו צו פתיחת הליכים כנגד יחיד חרף התקיימות התנאים לכך, וזאת "אם מצא כי מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של היחיד; לעניין זה יבחן בית המשפט, בין השאר, אם דחיית הבקשה תפגע בנושים וכן את יכולתו הכלכלית של היחיד".

דומה, כי השימוש בסעיף זה צריך להיעשות בזהירות ובמקרים המתאימים בלבד, באופן שלא יהיה בו כדי לפגוע באופן בלתי מידתי בנושה מגיש הבקשה, הזכאי לנקוט הליך חדלות פירעון במסגרת מאמציו לגביית חובו. ואכן, הסעיף מורה כי בית המשפט יבחן, בין היתר, האם דחיית הבקשה תפגע בנושים. לעניין זה מציינים המלומדים מאור ודגני כי "[...] הכרעה על-פי סעיף זה מותנית בכך שלא ייגרם לנושים נזק מההשהיה, דהיינו שקיימים ביטחונות ממשיים לתשלום החוב לנושה. ראוי כי היחיד אשר מבקש שלא יינקטו צעדים נגדו משום שהוא במצוקה תזרימית זמנית, יעמיד לרשות הנושה את הביטחונות המתאימים כתנאי לדחיית ההליך [...]" (מאור ודגני, עמ' 154).

על רקע האמור לעיל, איני סבור כי המקרה שלפניי הוא אחד מאותם מקרים שבהם ראוי לדחות את הבקשה מכוח הוראת סעיף 116(ב) לחוק חדל"פ.

ראשית, איני סבור כי זינגר הניח תשתית ראייתית מספיקה על מנת להרים את הנטל להוכיח כי מתן צו פתיחת הליכים יגרום לו לנזק כלכלי אדיר, כפי שנטען. לא למותר לציין בהקשר זה כי החברה המדוברת, והעומדת במרכז טענתו של זינגר, היא בעלת אישיות משפטית נפרדת, על כל המשתמע מכך (הגם שניתן להניח כי לחדלות פירעון של בעל שליטה בחברה עלולות להיות השלכות כאלה ואחרות). עוד יצוין, כי במסגרת הליכי הוצאה לפועל עשויות להיות מוטלות על זינגר מגבלות דומות בעיקרן לאלה אשר יוטלו עליו עם מתן צו פתיחת הליכים. ממילא קשה לטעון כי המגבלות אשר יוטלו, כשלעצמן, יגרמו לנזק כלכלי לזינגר. כך או אחרת, גם לאחר מתן הצו עומדת לזינגר האפשרות לפנות בבקשה להסרת מגבלה כזו או אחרת אשר תוטל עליו במסגרת הצו.

שנית, וזאת עיקר: גם אם אניח כי יש במתן הצו כדי לפגוע במידה מסוימת באפשרות שיקומו הכלכלי של זינגר (וכאמור לעיל, לא הונחה תשתית ראייתית מספקת לעניין זה), הרי שדומני כי באיזון בין האינטרסים של זינגר לבין זכויותיו של אוטולנגי כנושה, גוברות זכויותיו של האחרון. זאת, הן מאחר שזינגר לא הציע כל בטוחה, מתווה או מסגרת זמן לתשלום החוב לאוטולנגי; והן מאחר שעולה טענה כבדת משקל כי פעל באופן אקטיבי, לאחר מועד פירעון החוב, להעברת נכס מרכזי הרשום על שמו לידי אשתו. אכן, בשלב זה אין מקום לקבוע מסמרות בכל הנוגע להעברה זו. ואולם די בתהיות המתעוררות ובצורך לבדוק את מהות ההעברה, על מנת לשקול הגשת בקשה לביטולה על בסיס העילות הייחודיות הקיימות במסגרת חוק חדל"פ - על מנת להטות את הכף לעבר מתן הצו. ואם נסכם את הדברים: בנסיבות בהן היחיד מבצע פעולה הנחזית כגריעת נכס מרכזי מנכסיו ואשר יש בה כדי לעורר תהיות ואולי אף להצדיק הגשת בקשת ביטול מכוח העילות הייחודיות המנויות בחוק חדל"פ; ובנוסף לכך היחיד אינו מספק ביטחונות כלשהם להבטחת פירעון חובו של הנושה - הכף נוטה, ככלל, לעבר מתן צו פתיחת הליכים וזאת גם אם יוצאים מנקודת הנחה שמתן הצו יפגע במידה מסוימת באפשרות שיקומו של היחיד.

13. לא ראיתי להיעתר לבקשתו החלופית של זינגר להמתין עד להכרעה בהמרצת הפתיחה אשר הוגשה על ידי אשתו דינה לבית המשפט המחוזי. חרף הקשר הברור בין שני ההליכים, בסופו של יום מדובר בשני הליכים נפרדים שהעילות העומדות בבסיסן אינן זהות בהכרח (וכאמור, די לשוב ולהזכיר את העילות הקיימות בחוק חדל"פ לביטול גריעת נכס מנכסי קופת הנשייה, שהן ייחודיות להליכי חדלות פירעון).

14. התוצאה היא כי בקשתו של אוטולנגי למתן צו פתיחת הליכים כנגד זינגר מתקבלת. צו מפורט יינתן בנפרד. נוכח מועד הדיון הקרוב הקבוע בהמרצת הפתיחה, אני מורה לצדדים להביא החלטתי זו לידיעת המותב הדן בהליך וזאת ללא דיחוי.

ניתנה היום, ד' טבת תש"פ, 01 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.


6 מתוך 6








חד בית משפט שלום 56197-10/19 דן אוטולנגי נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב, סמי זינגר (פורסם ב-ֽ 01/01/2020)