פסקי דין על מנורה חב' לביטוח בע"מ | פסקי דין על נאגי בדראן | פסקי דין על בדראן טלאל אחמד מוחמד | פסקי דין על אסדי פתחאללה סאלח | פסקי דין על סאמר דיב חטיב |

4943/00 א     27/04/2006




א 4943/00 מנורה חב' לביטוח בע"מ נ' נאגי בדראן, בדראן טלאל אחמד מוחמד, אסדי פתחאללה סאלח, סאמר דיב חטיב




1
בתי המשפט

א 004943/00
א 18656/00
א 7453/01
בית משפט השלום חיפה
27/04/2006
תאריך:
כב' השופטת חני הורוביץ

בפני
:
מנורה חב' לביטוח בע"מ

ת.א. 4943/00
התובעת
מגיד אפרים

ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד -
1 . נאגי בדראן

2 . בדראן טלאל אחמד מוחמד

3 . אסדי פתחאללה סאלח

4 . סאמר דיב חטיב

הנתבעים
1 . וקים סלים

2 . דלאשה האשם

3 . ח'טיב עמראן

4 . עו"ד דבאח עלי
ע"י ב"כ עו"ד
בדראן נאג'י
ת.א. 18656/00
התובע
וא'ים
ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד -
1. חברת בני מוסטפא געאמנה בע"מ
2. סאמר דיב חטיב
הנתבעים
מגיד אפריים
ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד -
1. מועצה מקומית בענה
2. אחמד טלאל בדרן
3. רמזי אליאס
4. סאלח פתחאללה אסדי

הצדדים השלישיים

אסדי וספי
ת.א. 7453/01
התובע
דבאח
ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד -
1. סאמר דיב חטיב

2. חברת בני מוסטפא געאמנה בע"מ

התובעים
מגיד אפרים

ע"י ב"כ עו"ד
פ ס ק - ד י ן

1. בפני
י תביעות (מאוחדות) לנזקי רכוש בגין ת.ד. מיום 12.9.98.
ביום התאונה, הגיעה משאית - מערבל בטון (להלן: "המערבל") שבבעלות חברת בני מוסטפא נעמנה (להלן: "החברה") נהוגה בידי סאמר דיב חטיב
(להלן:"הנהג"), שהייתה מבוטחת אצל מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מנורה"), לאתר בכפר בענה. שם בנה הקבלן נאג'י בדראן (להלן: "נאג'י" או "הקבלן") קיר תומך שגבל בכביש ותמך בו. הקיר התומך נבנה בחלקו בחלקת האדמה של סאלח פתחאללה אסדי (להלן: "אסדי"). המערבל הוסע לאחור, ע"מ לשפוך בטון לצורך יציקת הקיר התומך. המערבל התהפך, הקיר קרס (לגבי הסיבה והמסובב, ומה קדם למה קיימת מחלוקת, כפי שאבהיר להלן). המערבל נפל לתהום ופגע בחצרו ובביתו של אסדי וספי.

התביעות
2. מנורה תבעה (ת.א. 4943/00) סך 189,361 ₪ בתביעת שיבוב, בגין סכומים ששילמה למבוטחת, את נאג'י (נתבע מס' 1) ואת אחמד טלאל בדראן (נתבע מס' 2), שהיה ראש מועצת בענה בתקופה הרלבנטית, כיוון שהוא הזמין מנעמנה את המערבל עם הבטון (להלן: ראש המועצה). כמו כן תבעה את אסדי (נתבע מס' 3), כמי שיסודות הקיר נוצקו בחלקתו. (מלכתחילה נתבעו גם המועצה המקומית שנמחקה וגם רמזי אליאס ז"ל, שנטען כי באמצעותו הזמינה המועצה את הבטון. עקב פטירתו, נמחקה התביעה גם נגדו).
3. אסדי וספי תבע (ת.א. 7453/01) סך 15,213 ₪ מהנהג והחברה בגין נזקים שנגרמו ע"י המערבל שנפל לדירת מגוריו.
בתביעה זו, הגישו הנהג והחברה (באמצעות ב"כ מנורה המבטחת שלהם) הודעות לצדדים שלישיים נגד הנתבעים בתביעת מנורה הנ"ל.

4. הקבלן תבע (ת.א. 18656/00) את הנהג והחברה לשלם לו נזקים בסך 30,380 ₪ שנגרמו לקיר התומך.
הנהג והחברה (באמצעות ב"כ מנורה) הגישו הודעה לצד שלישי נגד הצדדים הנתבעים בתביעת מנורה.

ההליך והסכמות דיוניות
5. הצדדים הסכימו עוד בשלב המקדמי של הדיון כי השמאים לא ייחקרו לעניין גובה הנזק וביהמ"ש יכריע עפ"י חוות הדעת.

6. בהסכמה הוגשה עדותו של מנהל מחלקת התביעות של מנורה בחיפה. מתצהירו עלה כי מנורה שילמה למבוטחת - החברה סך 250,000 ₪. כמו כן, קיבלה מנורה תמורת שרידי המערבל סך 85,000 ₪ ונגרמו לה הוצאות נוספות בגין תשלומי שכ"ט לשמאים ולחוקרים.

7. בביהמ"ש העיד מנהל החברה. מעדותו עלה כי אספקת הבטון הוזמנה ע"י המועצה המקומית בענה, באמצעות המנוח רמזי.
הבטון הועמס בשעות הבוקר על משאית אחרת, שהתקלקלה בדרכה לאתר הנדון. לפיכך, בשעה מאוחרת יותר, נשלח המערבל הנדון. כשעה לאחר יציאתו, התבשר כי המערבל נפל לתהום.

8. הנהג העיד בתצהירו כי כשהגיע לבענה כ- 5 אנשים הנחו אותו לאן עליו להגיע עם המערבל. מדובר בכביש צדדי, נמוך מהכביש הראשי. הם הדריכו אותו כי עליו להיכנס בנסיעה לאחור. לאחר שירד ווידא כי הכביש רחב מספיק ע"מ להיכנס עם המערבל, נסע עפ"י הדרכתם לאחור, לפתע הרגיש כי "הכביש רך ושהמשאית מתחילה לרדת כלפי מטה". לכן עצר, ניסה להעביר להילוך ראשון ולנסוע קדימה, אולם הכביש התמוטט והמערבל נפל לחצר שמתחת לכביש.
בחקירתו, הנהג לא ידע את שמו של הקבלן ו/או את שמות האנשים שהנחו אותו בנסיעה לאחור, אולם טען כי היו אלו עובדי הקבלן. זאת לפי בגדיהם וכיוון שאמרו לו שהם עובדי הקבלן. בחקירתו הנגדית סיפר על 6-4 אנשים שהנחו אותו. הם עמדו מלפני המשאית ומאחוריה. לאחר מכן הבהיר כי בפועל רק אחד כיוון אותו, כשהוא עומד מאחורי המשאית. גם את שמו לא ידע לציין.
כמו כן, מסר כי המערבל נפל כ- 4-5 דקות לאחר שהוא עצר ולאחר שכבר החל לצקת את הבטון. "התחלתי ישר להזרים את הבטון מבלי שירדתי מהקבינה כי הגעתי למקום הנכון", היה מי שכיוון את המשפך אל תוך היציקה.

9. עוד העיד בבית המשפט המהנדס יצחק גדעוני אשר ביקר באתר ביום 7.10.98 ואף צילם את המקום.
מתיאורו עולה כי בוצעו תבניות לצורך בניית קיר תומך הגובל עם חצר משפחת וספי. לצורך בניית הקיר התומך, בוצעה חפירה ליסודות הקיר ונוצר מרווח בין התבניות לבין הקיר התומך. קיר האבן הקיים הנו קיר כובד שעוביו קטן מדי והוא אינו יציב, כמו כן החפירה שבוצעה ליסוד הקיר החדש, החמירה את מצב יציבות הקיר התומך.
לטעמו התקרבותו של מערבל הבטון שמשקלו (עם הבטון) כ-20 טון "גרם להתמוטטות קיר האבן הקיים, שהיה בלתי יציב, וכתוצאה מכך המערבל איבד את שיווי משקלו התהפך ונפל לתוך החצר". (בחקירתו בביהמ"ש הבהיר כי למעשה משקל המערבל היה 28 טון.)
"הקיר התומך ניבנה ללא היתר בניה, ולא מונה מהנדס אחראי לבצוע השלד, בניגוד לדרישות חוק תכנון ובניה". אילו היה שם מהנדס, "הוא היה דורש כי הקיר יווצק באמצעות משאבה, כאשר המערבל אינו מתקרב לשפת החפירה, אלא עומד על הכביש מקביל לתבניות. יציקת הקיר באמצעות משאבה, הינה השיטה הנכונה והמתאימה למקרה זה".
בחקירתו הנגדית אישר המהנדס גדעוני כי ניתן היה לבצע את יציקת הבטון באופן בטיחותי גם באמצעות משפך ארוך מספיק, כשהמשאית איננה מתקרבת לשפת הקיר.

10. מהנדס המועצה המקומית מר מוחמד בכרי העיד, כי הקיר לא נבנה בתאום עם מחלקת ההנדסה של המועצה, אולם כיוון שבאותו מועד היו אי סדרים במועצה, בוצעו גם עבודות ללא תאום עם מחלקת ההנדסה.

11. הקבלן נאג'י העיד כי בספטמבר 98' החל בבניית קיר תומך בגבול הצפוני של חלקות 4,5 בגוש 18793, השייכות לאסדי. הקיר התומך אמור היה להחליף קיר תומך ישן, בנוי אבן. הקיר הוזמן ע"י נציגי המועצה המקומית.
סוכם, כי היציקה תבוצע ביום 12.9.98 בשעה 08:00. הוא המתין עם עובדיו להגעת הבטון שהוזמן מהחברה, לאחר שהקיר הוכן ליציקה. לאחר המתנה של מספר שעות, משלא הגיע המערבל, ולאחר שסבר כי הבטון לא יובא באותו יום, שילח את עובדיו לבתיהם ואף הוא עזב את האתר.
המערבל הגיע בסביבות השעה 13:00 וילדים שנוכחו במקום הזעיקו אותו לאתר, מאירוע משפחתי שנחוג בבית אביו בכפר. כשהגיע למקום, הבחין בנהג מסיע את המערבל לאחור, ללא הכוון והתחיל לצעוק לו לעצור. הנהג עצר את המערבל כשגלגליו האחוריים ממוקמים מעל קצה הקיר התומך, לפתע הקיר קרס; המערבל התהפך ופגע בקיר התומך ובציוד שהיה באתר הבניה.
בחקירה הנגדית טען הקבלן נאג'י כי ראה את המערבל נוסע לאחור ממרחק 25 מ' ואז גם ראה "שהצמיגים האחוריים שלו כבר באויר". לאחר מכן, כבר חזר בו וטען כי ראה את הגלגלים האחוריים מעל הטפסנות, היכן שהיה צריך לצקת את הקיר.

12. בתום שמיעת הראיות הסכימו הצדדים על הגשת שאר התצהירים ללא חקירה נגדית, מבלי שיש בכך משום הסכמה לאמור בהם.
עוד הוסכם כי הצדדים יגישו סיכומים וביהמ"ש יפסוק על פיהם.

13. הוגש תצהירו של סאלח אסדי, בו הכחיש כל מעורבות בהזמנת ובניית הקיר התומך. הוא טען כי אין לו שום עניין בכביש הפנימי, המשרת את השכנים בלבד.

14. הוגש תצהירו של וספי אסדי. אף הוא טען, כי לא היה לו שום קשר לקיר הנדון. הכביש הפנימי משרת שכנים שלו בלבד.
לדירת המגורים שלו נגרמו נזקים עקב נפילת המערבל.

15. הוגש תצהירו של ראש המועצה דאז, אשר טען כי לפניית תושבי השכונה הנזקקים לכביש הפנימי, ביניהם גם הקבלן נאג'י, הסכים בשם המועצה ובהסכמת חבריה, לסייע באספקת בטון לצורך בניית הקיר התומך. זאת באמצעות רמזי, שהיה קבלן אספקת בטון למועצה. פרט לסיוע בהזמנת בטון, לא היו הוא או המועצה מעורבים בבניית הכביש הפנימי, שאת בנייתו לקח על עצמו נאג'י. אחיו ובני משפחתו של נאג'י משתמשים בכביש הפנימי הנדון.

16. ההחלטה בדבר הגשת הסיכומים ניתנה עוד ב-16.2.05 אולם הגשתם הסתיימה רק ביום 15.3.06. הצדדים שבו וביקשו - בהסכמת הצדדים האחרים, דחיות לצורך השלמת הסיכומים.

דיון ומסקנות
17. הסכומים ששילמה מנורה למבוטחיה הוכחו ולא נסתרו.

18. עפ"י חוו"ד גדעוני הנזק לבית וספי אסדי - 2,200 ₪ (ללא מע"מ) (נכון ל- 10.10.98).
עפ"י חוו"ד השמאי מ. סגייר מטעם וספי אסדי, הנזק לביתו כולל עבודה וחומרים הינו סך 8,500 ₪ (נכון לשנת 2000).
בחוו"ד זו אין תיאור של הנזקים שנגרמו, אלא טענות כלליות ללא פירוט כמויות. לעומת זאת, מחוו"ד גדעוני עולה כי מדובר בנזק מינורי, פגיעה בקיר המבנה שהצריכה תיקון חורים בקיר בלוקים, כולל תיקוני טיח וצביעה וכן פגיעה בחגורת בטון מעל פתח בקומת עמודים. נדרש רק "תיקון חורים בקיר בלוקים כולל תיקוני טיח וצביעה והחלפת קטע של צינור ביוב שנפגע".
אילו אכן הנזק היה כה חמור כפי שנטען בחוו"ד מ. סגייר, כיצד זה בדיקת הנזק נעשתה רק בביקור מיום 23.3.00 (כשנה וחצי לאחר התאונה)? כיצד זה לא בוצעו תיקונים עד אז אף לא הוצגו שום קבלות המעידות על ביצוע תיקונים, מאז ועד היום.
לפיכך, עדיפה חוו"ד גדעוני, לפיה הנזק לבית וספי אסדי מסתכם בסך 2,200 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום 10.10.98 ועד היום.

19. עפ"י חוו"ד גדעוני הנזק לקיר התומך - 9,800 ₪ (ללא מע"מ).
עפ"י חוו"ד מישר מטעם הקבלן, הנזק שנגרם עקב התמוטטות הקיר התומך, מסתכם בסך 19,612 ₪. חוו"ד זו כוללת עלויות של בניית קיר תומך בגובה מ- 2.10 עד 7 מ' לאורך 16 מ'. זאת על אף שממילא נדרשה השלמת יציקת הקיר, במועד התאונה. כמו כן, עבודת אספלט כולל מצע פיזור והידוק - אלו עבודות להרחבת הכביש שנועדו להתבצע ממילא רק לאחר התאונה והצורך בהם, לא נגרם עקב התאונה.
לפיכך, עדיפה קביעתו של גדעוני.

20. מדובר בכביש פנימי ללא מוצא, שהוביל למספר חלקות שגבלו בו. כפי הנראה, המועצה באמצעות ראש המועצה, סייעה באופן עקיף במימון חלק מתקציב הכביש. הקבלן שבני משפחתו אף הם נזקקים לכביש, לקח על עצמו ביצועו (אם כי קיווה לקבל תמורת עבודתו קיזוז ארנונה שחב למועצה).

21. גם אם ראש המועצה נהג שלא כשורה, בכך שתמך בבניית הקיר מבלי לפעול עפ"י נהלים מסודרים ומבלי שדאג לפיקוח מחלקת ההנדסה, הרי שאין פעולתו הגורם לנזק. אחריותם של האחרים מכרעת ואין מקום לחייבו בתשלום הנזק שהם גרמו. לא הובאה שום ראיה הקושרת אותו לאירוע באותו יום. הקבלן הודה כי הקשר באשר להזמנת הבטון היה עם רמזי ז"ל.

22. אין שום ראיה שסאלח אסדי היה מעורב בהזמנת בניית הקיר התומך או שילם עבורו. גם נאג'י הכחיש כי סאלח או וספי אסדי היו מעורבים בכך. אומנם סאלח אסדי נתן 1/2 מ' לאורך אדמתו, כמחווה לשכניו, לצורך בניית הקיר התומך- אולם אין בכך כדי לחייבו בגין נזקי התובעים. הוא אף אינו משתמש בכביש זה, שכן הכניסה לביתו מכיוון אחר. אין שום ראיה הקושרת אותו לאירוע התאונה.
דין התביעה נגדו להידחות והוא אף ראוי לקבל הוצאות.

23. אין ספק כי הנהג אחראי לתאונה ולנזק שנגרם למשאית.
גם המומחה מטעם מנורה מסכים כי התאונה קרתה עקב התקרבות הנהג עם המערבל לקיר התומך. אסור היה לו לרדת מכביש האספלט ולמעשה בעומדו בניצב לכביש, העומס על החלק האחורי היה רב, והקיר התומך לא יכול היה לשאת את כובד המשקל.
לא הוכח כי מישהו כיוון את הנהג עת נסע לאחור. בעניין זה הייתה גרסתו עדות יחידה, בלתי עקבית ולא ניתן להסתמך עליה. מכל מקום, לא הוכח מי כיוון אותו עת נסע לאחור וכי היה זה מי מהנתבעים. יתכן והיו אלו שכנים ולאו דווקא עובדי הקבלן. חובה היה על הנהג לבדוק טרם הנסיעה לאחור אם ניתן לעמוד שם באופן בטוח. אסור היה לו להתקרב אל שולי הכביש באופן שסיכן את יציבות המערבל.

מאידך גיסא, ספק אם הוא ירד עם הגלגלים האחוריים אל התהום, אלא שהזמנת מערבל ללא משאבה, באופן שהצריך התקרבות לשפת הכביש, מבלי שניתן יהיה לייצב את המשאית (כפי שנעשה בביצוע העבודה כפי שמופיע בתמונה ת/9), כל אלו גרמו לתאונה.

24. לפיכך, גם הקבלן תרם לאירוע התאונה.
הקבלן היה קבלן ראשי ואחראי לבטיחות באתר. הוא איננו קבלן רשום, הבנייה נעשתה ללא תוכניות מאושרות ע"י מהנדס, ללא פיקוח ומבלי שמונה מנהל עבודה כנדרש.
הקבלן ידע כי הוזמן לאותו יום מערבל בטון, עזב את המקום מבלי להשאיר נציג ומבלי לבדוק אם ומתי יגיע המערבל. הקבלן, על אף שידע כי הקיר התומך הקיים אינו חזק דיו, שיש צורך לחזקו ולכן יש לצקת קיר תומך חדש (החפירה במקום אף הוסיפה לאי יציבותו), הנהיג שיטת עבודה מסוכנת, לפיה המערבל מתקרב לשפת הקיר התומך הישן, ללא שימוש במשאבה, ע"מ לשפוך את הבטון. כמו כן, בעת שהסתלק מהמקום, לא דאג לגדר את שולי התהום, באופן שימנע מכלי רכב כלשהו, לרבות המערבל, מלהתקרב לשפת הכביש באופן שיסכן אותם.
העובדה שיציקת היסודות של הקיר, בוצעה קודם לכך ללא משאבה, ועברה בשלום, אינה מלמדת דבר.

25. יש לשקול גורל כל אחת מהתביעות, בהתאם לנטל ההוכחה המוטל על התובע/ת/ים, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".

26. בתביעת מנורה (ת.א. 4943/00):
כיוון שהאשם המכריע לאירוע התאונה והנזק למשאית היה של הנהג ומכח אחריות שילוחית- של החברה, המבוטחת ע"י מנורה, דין תביעת מנורה להידחות.
בתביעה זו לא שוכנעתי כאמור, כי דווקא נציגי הקבלן כיוונו את הנהג באופן שגרם לתאונה.
על אף שהתביעה נדחית, איני עושה צו להוצאות, למעט לטובת סאלח פתחאללה אסדי. שכן, גם לקבלן אשם תורם, וגם ראש המועצה לשעבר, שהיו קשור לביצוע העבודה באתר, ללא פיקוח ובאמצעות קבלן בלתי רשום - אינם זכאים להוצאות.
מנורה תשלם לסאלח פתחאללה אסדי הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ בצירוף מע"מ.
27. בתביעת הקבלן (ת.א. 18656/00):
הנזק לקיר התומך, נגרם באשמו המכריע של הקבלן.
כאמור, על אף שהקבלן ידע את מצבו של הקיר התומך, לא דאג להבטיח שכלי רכב כלשהו לא יתקרב לקיר התומך, יינזק ויגרום נזק לקיר.
לפיכך, התביעה נדחית. אין מקום לעשות צו להוצאות.

28. בתביעת וספי אסדי (ת.א. 7453/01):
הנזק לביתו של וספי אסדי נגרם הן ע"י הנתבעים, סאמר דיב ח'טיב וחברת בני מוסטפא נעמנה בע"מ (הנהג והמבוטחת) והן ע"י הקבלן, נאג' בדראן.
לפיכך, הנני מחייבת את הנתבעים (בת.א. 7453/01), ביחד ולחוד, לשלם לתובע וספי אסדי סך 2,200 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 10.10.98 ועד היום. (אין מקום לפסוק עוגמת נפש בגין הנזק המינורי).

כמו כן ישלמו הנתבעים הוצאות משפט: אגרת ביהמ"ש, סך 713 ₪ ששילם וספי אסדי עבור חוו"ד השמאי בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ששולמו ועד היום. כמו כן שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ בצירוף מע"מ.
הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
כיוון שמדובר בתביעות מאוחדות, יש לראות את הצדדים השלישיים כנתבעים גם בתביעה זו. צד ג', נאג'י בדראן ישלם למודיעים/הנתבעים מחצית מהסכומים הנ"ל. ההודעות לצדדים השלישיים הנוספים, נדחות. אין צו להוצאות בהודעות לצדדים שלישיים.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים

ניתן היום כ"ט בניסן, תשס"ו (27 באפריל 2006) בהעדר הצדדים.

________________
ח. הורוביץ, שופטת








א בית משפט שלום 4943/00 מנורה חב' לביטוח בע"מ נ' נאגי בדראן, בדראן טלאל אחמד מוחמד, אסדי פתחאללה סאלח, סאמר דיב חטיב (פורסם ב-ֽ 27/04/2006)