פסקי דין על ימית א. בטחון 1998 בע"מ | פסקי דין על אלי אפרים | פסקי דין על יוני רובין |

325/06 ברע     11/05/2006




ברע 325/06 ימית א. בטחון 1998 בע"מ נ' אלי אפרים , יוני רובין





בית הדין הארצי לעבודה



ברע000325/06
ע"ע 000209/06


ימית א. בטחון 1998 בע"מ

המבקשת


1. אלי אפרים

2. יוני רובין


המשיבים

ב"כ המבקשת: עו"ד ישעיהו טישלר

ב"כ המשיבים: עו"ד אורלי לייבו


בפני
: השופט עמירם רבינוביץ
, השופט יגאל פליטמן
, השופטת נילי ארד

נציג עובדים מר יוסף קרא, נציג מעבידים מר מאיר גד

החלטה
השופטת נילי ארד
לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת שרה שדיאור; עב 1700/02) מיום 13.2.06, בו חויבה המבקשת לשלם למשיבים פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, הפרשות לקרן פנסיה, דמי הבראה, דמי חגים ופדיון
חופשה שנתית.

העובדות

1. המבקשת הינה חברת שמירה המספקת שירותי אבטחה לבית החולים הדסה עין כרם בירושלים (להלן: הדסה). המשיבים עבדו כמאבטחים אצל המבקשת תקופות שונות. ביום 17.12.01 קיבלו המשיבים הודעה מהמפקח על עבודתם מטעם המבקשת, ממנה עולה כי בשל אי התאמתם לדרישות הדסה (על אחראי משמרת להיות קצינים במילואים) לא תמשיך המבקשת לשבצם לעבודה. לאחר מגעים בין הצדדים, הציעה המבקשת למשיבים לעבוד במקומות אחרים כמאבטחים מן השורה ולא כאחראי משמרת, תוך הורדת שכרם בהתאם. המשיבים דחו את ההצעה ועבודתם הסתיימה.

2. בבית הדין האזורי הגישו המשיבים תביעה נגד המבקשת לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, ותשלומים נוספים המגיעים להם, לטענתם, בגין עבודתם אצל המבקשת וסיומה. המשיבים טענו כי המבקשת הציעה לשבצם לעבוד במקומות אחרים תוך הורדת שכרם ומשהתריעו על כך, המבקשת פיטרה אותם מבלי לשלם להם פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. המבקשת כפרה בזכאותם של המשיבים לפיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת וטענה כי לא היה מדובר בהרעה מוחשית בתנאי עבודתם. לטענתה, המשיבים התפטרו ולכן אינם זכאים לפיצויי פיטורים ולהודעה מוקדמת. המבקשת הודתה כי לא הפרישה למשיבים סכומים לקרן פנסיה וטענה כי תהיה מוכנה לשלם הפרשות רטרואקטיבית, בתנאי שהמשיבים יפרישו את הסכומים המתחייבים מצידם. עוד טענה המבקשת כי שילמה למשיבים דמי הבראה, חגים וחופשה שנתית בהתאם למשרתם ואף גמול שעות נוספות. המבקשת הכחישה את הזכות לשעות נוספות בשבת.

3. בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיבים בחלקה. השאלה העיקרית אשר עמדה לדיון בבית הדין האזורי היתה נסיבות סיום העסקתם של המשיבים לעניין זכאותם לפיצויי פיטורים, לאמור- האם ניתן לראות בהתפטרות המשיבים התפטרות בדין פיטורים. בית הדין האזורי קבע כי המבקשת הרעה באופן מוחשי את תנאי העסקתם של המשיבים בדרך שלא הציעה להם הצעה מתאימה, כנה ומעשית לעבודה חלופית בתנאים דומים לאלה שבהם הועסקו תקופת ארוכה. כן קבע בית הדין כי המשיבים שבו ויזמו פגישות עם מנהל המבקשת והמפקחים אשר אליהם הופנו, כל זאת מתוך רצון להמשיך ולעבוד ואף התריעו על ההרעה בתנאי העבודה. אולם, המבקשת לא סיפקה למשיבים עבודה חלופית מתאימה ולא הציעה להם הצעה קונקרטית הולמת. בית הדין קבע, כי בנסיבות אלה ניתן לראות במשיבים כמי שפוטרו מעבודתם ועל כן הם זכאים לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, הן בשל מניעת עבודה והן בשל הרעת תנאים של ממש. בנוסף, חייב בית הדין את המבקשת לשלם למשיבים הפרשות לקרן פנסיה, דמי הבראה ודמי חגים והפרשי דמי חופשה. כמו כן, חייב בית הדין את

המבקשת לשלם לכל אחד מן המשיבים הוצאות משפט בסכום של 2,000 ש"ח. עם זאת, תביעת המשיבים לתשלום גמול שעות נוספות ואובדן דמי אבטלה נדחתה.

4. המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין ובמקביל, הגישה לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 2.4.2006, ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לנו.

טענות הצדדים

5. בבקשתה, טענה המבקשת כי טובים סיכוייה לזכות בערעור, בין היתר, בהסתמך על פסיקת בית הדין, לפיה על רקע נסיבות הפסקת העבודה ביוזמת המשיבים, הם אינם זכאים להודעה מוקדמת. הוסיפה המבקשת וגרסה כי המשיבים לא יוכלו להחזיר את סכומי פסק הדין, אם יתקבל הערעור. לטענתה, המשיבים הם שני סטודנטים שעבדו באבטחה ושכרם נקבע לפי שעות, לכן ההסתברות שבמצבם זה הם יוכלו להחזיר עשרות אלפי שקלים אינה גבוהה. עוד טוענת המבקשת כי היא מוכנה להבטיח את תשלום הסכום הפסוק בין בדרך של הפקדתו בחשבון נאמנות ובין בדרך של קבלת כתב ערבות מידי המשיבים.

6. המשיבים התנגדו לבקשת עיכוב הביצוע, וטענו כי המבקשת לא הצביעה על טעם המצדיק את קבלתה. המשיבים טענו כי המבקשת לא הצביעה על נסיבות לפיהן יהיה קשה או בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו. לטענת המשיבים, המבקשת לא הניח תשתית עובדתית מספקת באשר למצבם הכלכלי, שהוא איתן דיו להשבת הסכום הפסוק ככל שידרשו לכך בערעור. כן טוענים המשיבים כי המבקשת לא הגישה תצהיר התומך בבקשה, לרבות עניין קושי הגבייה, אם קיים. המשיבים מוסיפים וטוענים כי סיכויי הערעור של המבקשת אינם גבוהים, שכן פסק דינו של בית הדין האזורי מבוסס על קביעות עובדתיות והתרשמות מן העדויות שבאו בפני
ו, עניינים שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהן.

הכרעה

7. הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו, ועיכוב ביצועו של

פסק דין
הוא בבחינת החריג, במיוחד כן כשהמדובר בחיוב כספי. הסעד של עיכוב ביצוע

פסק דין
יינתן בכפוף לכך שיתקיימו שני תנאים מצטברים אלה: האחד, סיכויי הערעור להתקבל אינם משוללי יסוד והשני, שהנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע והערעור בסופו של עניין יידחה (ראו: ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ ואח', פ"ד נב(4), 178, 181). יתר על כן, חשש בלבד שמעלה המבקש ביחס למצבו הקשה של המשיב מבחינה כלכלית - אין בו כדי לעכב ביצועו של

פסק דין
(ראו ב"ש 978/84 שיכון עובדים בע"מ נ' דבורה ושמעון מלובנציק, פ"ד לח(4), 572 וגם ע"א 7221/01 י.ג.רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם, פ"ד נו(4) 178).

8. במקרה שלפנינו, בית הדין האזורי קבע כי פיטורי המשיבים נעשו הן בשל מניעת עבודה והן בשל הרעת תנאים של ממש. קביעה זו של בית הדין מבוססת על התשתית העובדתית שהתבררה בפני
ו. בית הדין האזורי שמע את טיעוני הצדדים והעדיף את גרסת המשיבים על פני גרסת המבקשת. בית הדין האזורי נתן אמון בגרסת המשיבים, לפיה המפקח מטעם המבקשת הציע להם להתקדם לתפקיד אחראי משמורת, וכי נאמר להם כי נמצאו מתאימים לתפקיד לאור עבודתם במשרה מלאה, הותק שצברו ואמינותם. בית הדין האזורי קבע כי לא השתכנע כי המבקשת הבהירה למשיבים כי מדובר בקידום זמני, וכי בכוונתה להורידם בדרגה ברגע שימצאו לה מאבטחים שהם קצינים. כן מצא בית הדין כי מפקחי אתרים אחרים, אליהם הופנו המשיבים, הבהירו למשיבים כי אין באפשרותם להציע להם תפקיד אשר ישווה בתנאי השתכרות לתפקיד אחראי משמרת. בית הדין האזורי לא השתכנע כי הוצעה למשיבים עבודה באופן התואם את שכרם ומעמדם.

הערעור על קביעה זו הוא בעיקרו עובדתי. מבחינת הסעד, בית הדין האזורי פסק למשיבים פיצוי פיטורים. בנסיבות העניין אין מקום - בשלב זה - לשלול מן המשיבים את הסכום שנפסק לזכותם. בנוסף, בית הדין האזורי
פסק לזכות המשיבים דמי הבראה, דמי חגים, הפרשי חופשה והפרשות לקרן פנסיה. מדובר בזכויות המעוגנות במשפט העבודה המגן. לפיכך, לא מצאנו לעכב תשלומים אלו והם ישולמו למשיבים כאמור בפסק דינו של בית הדין האזורי. כמו כן, סכום ההוצאות שהוטל על המבקשת אינו חריג מסכומי ההוצאות המקובלים בבתי הדין לעבודה, ובנסיבות אלו אין מקום לעכב תשלומו.

9. עם זאת, בהתחשב בטענות המבקשת לעניין נסיבות הפסקת העבודה ביוזמת המשיבים, אנו מוצאים לנכון לעכב את ביצועו של פסק הדין בכל הנוגע לסכום דמי הודעה מוקדמת שנפסק. תנאי לעיכוב הביצוע הוא שהמבקשת תפקיד את הסכום הפסוק בגין דמי הודעה מוקדמת בקופת בית דין זה, עד להכרעה בערעור אותו הגישה, תוך 21 יום מיום המצאת החלטה זו או שתפקיד - תוך אותו פרק זמן - ערבות בנקאית לטובת המשיבים בגובה החיוב. אם לא יופקד הסכום כאמור או הערבות, יהיה על המבקשת לשלמו למשיבים, כאמור בפסק דינו של בית הדין האזורי.

10. סוף דבר- הבקשה נדחית בכפוף לאמור בסעיף 9 לעיל. הוצאות בקשה זו יילקחו בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות בערעור.


ניתנה היום יג' אייר, תשס"ו (11 מאי, 2006) ותישלח לצדדים.

_________________ ________________ _____________
השופט עמירם רבינוביץ
השופט יגאל פליטמן
השופטת נילי ארד


___________________ ____________________
נציג עובדים מר יוסף קרא נציג מעבידים מר מאיר גד














ברע בית הדין הארצי לעבודה 325/06 ימית א. בטחון 1998 בע"מ נ' אלי אפרים , יוני רובין (פורסם ב-ֽ 11/05/2006)