פסקי דין על שוכרי - בית מלון "לורנס" | פסקי דין על מוחמד עלי סורי | פסקי דין על עלי סלאמה סורי | פסקי דין על מוחמד סמחאן | פסקי דין על חוסין סורי | פסקי דין על מוחמד עבדו |

721/05 עע     11/05/2006




עע 721/05 שוכרי - בית מלון "לורנס" נ' מוחמד עלי סורי , עלי סלאמה סורי , מוחמד סמחאן , חוסין סורי , מוחמד עבדו





בית הדין הארצי לעבודה



עע 000721/05



שוכרי - בית מלון "לורנס"


המערער


1. 1. מוחמד עלי סורי

2. 2. עלי סלאמה סורי

3. 3. מוחמד סמחאן

4. 4. חוסין סורי

5. 5. מוחמד עבדו

המשיבים

בפני
:השופט עמירם רבינוביץ
, השופטת נילי ארד
,השופטת ורדה וירט-ליבנה

נציג עובדים: מר עמירן בן עמי נציג מעבידים: מר יוסף גורן

ב"כ המערער: עו"ד סעיד עאליה

ב"כ המשיבים: עו"ד אברהים נסאר


פסק דין

השופט עמירם רבינוביץ
:

1. 1. בפני
נו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופט אייל אברהמי; עב 1561/02, עב 1560/02, עב 1563/02, עב 1564/02), אשר פסק לפשרה עפ"י סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד- 1984, החל בבית הדין לעבודה מכח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט- 1969) וקיבל את תביעת המשיבים לפיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, דמי חופשה שנתית, דמי הבראה, נסיעות והפרשי שכר. בית הדין האזורי חייב את המערער לשלם למשיבים, בגין הרכיבים הנ"ל, כדלקמן: למשיב מספר אחד – 120,000 ₪, למשיב מס' 2 – 97,000 ₪, למשיב מס' 3 – 130,000 ₪, למשיב מס' 4 – 110,000 ₪, ולמשיב מס' 5 – 105,000 ₪.

זהות המערער
2. 2. כתב הערעור הוכתר בכותרת "שוכרי בית מלון לורנס", אך כתבי התביעה הוגשו נגד שוכרי לורנס באופן אישי וכך כתבי ההגנה הוגשו בשמו אישית.

3. 3. פסקי הדין של בית הדין האזורי ניתנו כנגד שוכרי לורנס למעט פסק הדין בעניינו של מוחמד עלי סורי
שניתן כנגד "שוכרי לורנס בית מלון לורנס".

4. 4.

פסק דין
אינו יכול להינתן כנגד מי שלא נתבע. בית מלון לורנס לא נתבע ולכן הוא אינו יכול להיות זה שמערער. משכך, אנו רואים את פסקי הדין כולם כפסקי דין שניתנו כנגד שוכרי לורנס באופן אישי, ומכאן שגם את הערעורים למרות כותרתם יש לראות כמוגשים על ידי שוכרי לורנס באופן אישי, וכך אנחנו מתייחסים אליהם.

הרקע העובדתי
5. 5. המערער, (להלן גם:מר שוכרי לורנס) הינו המנהל ובעלים במשותף של בית מלון לורנס שבמזרח העיר ירושלים.

6. 6. המשיבים עבדו בשירות המערער במשך תקופות שונות. עבודת המשיבים אצל המערער הופסקה כתוצאה מסגירת המלון עקב פרוץ האינתיפאדה השניה בספטמבר 2000 והמצב הכלכלי ביטחוני באזור שהביא להתדרדרות ענף התיירות בכלל, ובתי המלון בפרט.

7. 7. לאחר הפסקת עבודתם, הגישו כל אחד מהמשיבים כנגד המערער תביעה בה ביקשו את בית הדין לחייבו בתשלום פיצויי פיטורים וזכויות אחרות הנובעות מתקופת עבודתם ומסיומה, כאמור.

8. 8. בבית הדין האזורי נשמעו עדויות והוגשו ראיות ועל בסיס הסמכת הצדדים ניתן פסק הדין בפשרה ללא נימוק עפ"י ס' 79 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד- 1984, מושא ערעור זה.

9. 9. תמצית טענות המערער היא זו:
א. א. המשיבים לא עבדו יום עבודה מלא, ולכן שכרם שולם להם בהתאם להיקף עבודתם.
ב. ב. המשיבים לא טענו מעולם ששכרם שולם בחסר.
ג. ג. הסכומים שנפסקו לזכות המשיבים מוגזמים ביותר ואינם מעידים על פסיקה לפשרה.
ד. ד. לחלק מן המשיבים נפסקו סכומים בגין תביעות לגביהן הודו המשיבים, כי קיבלו את הנתבע בתביעות אלה.

10. 10. המשיבים מצדם, טענו כי דין הערעור להידחות על הסף הואיל והוא הוגש על ידי מי שאיננו ומי שלא היה צד להליכים שהתנהלו בבית הדין האזורי. כמו כן, דין הערעור להידחות משום שפסק דינו של בית הדין האזורי ניתן בעקבות הסכמה דיונית לפסוק לפשרה.

דיון והכרעה
11. 11. לאור החומר שהובא לפנינו ולאחר ששמענו את טענות הצדדים, נחה דעתנו כי דין הערעור להידחות. פסק-דין הניתן על יסוד ס' 79 א' נועד לסיים את הפרשה, לכן ערכאת הערעור לא בנקל תבטלו. העילות להתערבות בפסק-דין שניתן על דרך הפשרה מצומצמות יותר ,מטבע הדברים, ממקרה של ערעור רגיל וכבר נקבע כי :

"בית-המשפט ייטה להתערב בפסק-דין כזה אך ורק במקרים של "...'חריגה קיצונית ביותר מגבולות הסבירות במסקנות או בקביעת הסכומים שנפסקו'..." (ע"א 1639/97 אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה (להלן - פסק-דין אגיאפוליס), בעמ' 344-345); ראו גם רע"א 2587/98 י'מיידנברג ייצור ובניית מבנים בע"מ נ' מלכי, שבו מנה בית-משפט זה (מפי השופט אריאל), בלא למצות מקרים של התערבות בהכרעת ערכאה ראשונה לפי סעיף 79א שעניינם חריגה מסמכות, תוצאות בלתי סבירות לחלוטין, התעלמות לחלוטין מטענות באי-כוחם של הצדדים, אי-מתן אפשרות לצדדים לטעון טענותיהם או טעות על פני הדברים בהבנת ההסכמה בין הצדדים). "

(ראה: רעא 04 / 4044 יצחק ועמוס בוקרה קבלנים בע"מ נ' אסתר
סגל נח (6) 894, עמוד 897).

לעניין זה יפים גם דבריה של השופטת ארד בע"ע 1122/01 סאמי אבו עייש- עו"ד יעקב גסר, עבודה ארצי, כרך לג (5), 35 :

"מגמה... של עידוד המתדיינים להגיע לכלל פשרה נושאת בחובה את הכלל, לפיו "ערכאת הערעור לא תתערב בפסיקה לפשרה של בית-דין אזורי, אלא אם טעה בית-הדין טעות העולה על פניו של הפסק, כגון כאשר בית-הדין התעלם מפרט חשוב או ייחס משקל בלתי רלבנטי לפרט מסויים או פירש בצורה מוטעית ראיה מסוימת" (דב"ע נג/21-3 לזרשטיין-פוליגון מצבעת טכסטיל(לא פורסם); דב"ע נה/3-227 חיים עמר-רמות שפירא מרכז חינוכי (לא פורסם); דב"ע נז 3-152 חיים אלרן-בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם), פסקאות 7 ו-8 ופסקי הדין שם.), או אם נוכח בית-הדין לדעת כי "קיימת חריגה קיצונית ביותר מגבולות הסבירות שבמסקנות או בקביעת הסכומים שנפסקו" (דב"ע נה/97-3 מוסך המחדש בע"מ- פארס גברין גמאל (לא פורסם); דב"ע נד/139-3 נוהאד עאיק-ראיפה חלבי (לא פורסם), ניתן ביום 11.7.1994). מדיניותו של בית-הדין היא, על כן, ליתן תוקף להסכמי פשרה, או לפסקי דין לפשרה, ובוודאי שלא לעודד חזרה מן ההסכמה לפשרה. אין לקרוא לתוך הסכמתו של צד לפשרה קבלת תביעתו או הגנתו במלואה – בבחינת "אחוז בזה ואף מזה אל תנח ידך". לאמור: מתן הסכמתו לסיום ההליך בדרך מהירה – מזה, ומילוי כלל ציפיותיו על פי דין – מזה. פשיטא, ש"צד המסכים לפשרה, מסכים בזאת לוותר על חלק מדרישותיו, שאם לא תאמר כן – מה הטעם בפשרה?" (דב"ע נב/60-3 הסתדרות הכללית-יורם ברזילי, פד"ע כג 474,475). שכן, "אם תינתן רשות לבעל דין לחזור בו מהסכם הפשרה, כל אימת שפסק-הדין אינו מספק את ציפיותיו, יהיה בכך משום ריקון מתוכן של כל מוסד הפשרה, התורם ליישוב סכסוכים בדרכי שלום, בזמן קצר ולתועלת בעלי הדין" (דב"ע נז 193-3 יששכר כהן-אלי לוגסי (לא פורסם; וראו גם: עד"מ 300386/97 דב לנצר-מיכל מלאכי (לא פורסם), ניתן ביום 19.6.2000). "

11. 11. מעבר לדרוש נציין את הדברים הבאים:

א. א. בית הדין האזורי פסק סכומים ללא פירוט הרכיבים, כך שלא ניתן לטעון כי בית הדין פסק תשלומים עבור רכיבים שלטענת המערער התקבלו על ידי המשיבים.
ב. ב. בית הדין האזורי פסק לגבי רוב המשיבים סכומים נמוכים במידה משמעותית מהסכומים שנתבעו על ידם.
ג. ג. על פי חומר הראיות עבדו המשיבים במשרה מלאה.
ד. ד. למשיב מס' 3 לא נפסק סכום הגבוה מהסכום הנתבע בכתב התביעה, אם מביאים בחשבון את הפרשי ההצמדה והריבית מיום היווצרות העילה ועד יום הגשת התביעה.
ה. ה. בית הדין האזורי לא פסק פיצויי הלנה, אלא, אם הסכומים שנפסקו לא ישולמו תוך 30 יום מתאריך מתן פסק הדין. לא היה מקום לפסוק במקרה זה פיצויי הלנה ולו רק משום שבית הדין האזורי פסק סכום כולל ללא פירוט רכיבים, בה בשעה שחלק מהסכומים הנתבעים כוללים רכיבים שלא ניתן לפסוק בגינם פיצויי הלנה. גם פסיקה לפשרה מעצם מהותה, בדרך כלל, לא תישא פיצויי הלנה.

12. סוף דבר - הערעור נדחה, למעט החיוב בפיצויי הלנה. במקומם ישלם מר שוכרי לורנס לכל אחד מן המשיבים את הסכומים שפסק לו בית הדין האזורי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק בלבד החל ממועד מתן פסק הדין של בית הדין האזורי ועד לתשלומם המלא בפועל.
מר שוכרי לורנס ישלם למשיבים כולם הוצאות משפט בסך 6,000 ש"ח לרבות שכ"ט עו"ד, שאם לא ישולמו תוך 30 יום מהיום, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום, י"ג באייר תשס"ו (11 במאי 2006) בירושלים ונשלח לצדדים.

השופט עמירם רבינוביץ
השופטת נילי ארד
השופטת ורדה וירט-ליבנה



נציג עובדים מר עמירן בן עמי נציג מעבידים מר יוסף גורן











עע בית הדין הארצי לעבודה 721/05 שוכרי - בית מלון "לורנס" נ' מוחמד עלי סורי , עלי סלאמה סורי , מוחמד סמחאן , חוסין סורי , מוחמד עבדו (פורסם ב-ֽ 11/05/2006)