פסקי דין על רוזנוולד מרגלית | פסקי דין על "בבליוס"-חנות הספרים | פסקי דין על ביטוח ישיר | פסקי דין על אי.די.אי. חברה לביטוח |

23453/05 א     10/05/2006




א 23453/05 רוזנוולד מרגלית נ' "בבליוס"-חנות הספרים, ביטוח ישיר, אי.די.אי. חברה לביטוח בע"מ




1
בתי המשפט

א 023453/05
בית משפט השלום תל אביב-יפו
10/05/2006
תאריך:
כב' השופטת ס.נ. מיכל שריר

בפני
:

רוזנוולד מרגלית

בעניין:
התובעת
נ ג ד
1 . "בבליוס"-חנות הספרים

2 . ביטוח ישיר
, אי.די.אי. חברה לביטוח בע"מ
הנתבעות
פסק דין

1. 1. התובעת נפגעה בעינה ביום 17.12.03 כשביקרה בחנות ספרים וחוברות של הנתבעת 1.
בעלי הדין חלוקים הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק.

2. 2. יריבות
א. א. לטענת הנתבעות אין הנתבעת 1 אישיות משפטית ומדובר בשם חנות בלבד. טענה זו חזרה גם בתחשיב הנזק ובכל זאת לא טרחה התובעת לתקן תביעתה והגדילה לעשות כשבסיכומיה, לאחר שמיעת ההוכחות, טענה כי לא היה מקום לתיקון כתב התביעה כיוון שמדובר באחריות שילוחית בלבד. גם באחריות שילוחית יכולה לחוב רק אישיות משפטית ומשאין הנתבעת 1 אישיות משפטית דין התביעה נגדה היה להדחות על הסף.
ב. ב. לתובעת אין יריבות ישירה עם הנתבעת 2 ובהעדר מבוטח לא כל שכן.
די היה בכך כדי להכריע גורל התביעה, אך משנשמעו הראיות אתייחס גם לגופו של עניין.

3. 3. אחריות
א. א. כאמור בסעיף 3 לכתב התביעה:
"ביום 17.12.03 נכנסה התובעת לחנות הספרים 'בבליוס'... ובעודה ניצבת בפתח החנות, ניגשה לעברה אחת מעובדות החנות כשבידיה ערימה כבדה של ספרים כשלפתע הפילה העובדת את אחד הספרים מידיה וכתוצאה מכך פגע במישרין בעינה הימנית של התובעת...".

ב. ב. בעדותה בביהמ"ש הכחישה התובעת הנטען לעיל (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 28 - 14) וטענה מפורשות "לא נכון מה שכתוב בכתב התביעה" (עמ' 4 לפרוטוקול שורה 25).

ג. ג. בעדותה הראשית טענה כי "ופתאום היא (המוכרת -מ.ש.) נפלה עלי ונתנה לי מכה ממה שהיה לה ביד. לא ראיתי מה זה היה... ראיתי אותה כשהיא באה עם ערימה כזאת... לא ראיתי כלום" (עמ' 3 לפרוטוקול 8 - 3) גם בחקירתה הנגדית הודתה כי: "ש. לא ידעת מה הגברת החזיקה באותו יום כשנפלה עליך, מה פגע בך?
ת. בעלי יודע. הוא ראה. אני דפדפתי" אך מיד המשיכה "היתה לה ערימה של חוברות, ספרים...
ש. לפני כן אמרת שלא ראית מה הגברת החזיקה ביד ועתה את אומרת אחרת?
ת. אני ראיתי אותה, איך שהיא באה אלי. הקצה של הספר פגע בי" (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 16 - 12).

ד. ד. התובעת טענה כי רשמה פרטי הארוע ומסרה הרשום לבא כוחה (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 25 - 19, עמ' 5 לפרוטוקול 14 - 13), אך רישום כזה לא הוצג.

ה. ה. בן זוגה של התובעת שעמד לידה בעת הארוע טען כי המוכרת נכנסה עם ערימה של ספרים, חוברות והחליקה, אך בחקירתו הנגדית הכחיש האמור בת/1, פתק בכתב ידו של בעל החנות שלא נכח באירוע כי "התחלק לה ספרים" (עמ' 7 לפרוטוקול שורות 28 - 23).

ו. ו. התובעת טענה כי בעל החנות מסר פתק שרשם בכתב ידו (ת/1) שכמוהו כהודאת בעל דין, אך בהגינותה חזרה בה מטענתה כשהסתבר שבעל החנות כלל לא נכח ביום הארוע בחנות ולא ידע על שארע עד הגיע בעלה לבקש פרטי הבטוח.

ז. ז. גם בפתק ת/1 שנרשם לבקשת בעלה של התובעת וכנראה מפיו, בהעדר ידיעה של בעל החנות, נרשם "היתה בחנות והתחלק לה הספרים לכוון העין".

ח. ח. גרסה זו מתיישבת יותר דווקא עם גרסת הנתבעות לפיה "הגשתי לה את החוברת, תוך כדי כך, היא משכה את החוברת ממני וזה פגע בה... היא משכה את החוברת ובאותו רגע ראיתי שהיא שפשפה את העין, אחרי זה היא דברה אתי ושלמה ולא ייחסתי לזה חשיבות" (עמ' 8 לפרוטוקול שורות 23 - 17).

ט. ט. לאור כל האמור לעיל, אין מנוס מלקבוע כי לא הוכח אפילו אופן אירוע הפגיעה, ע"י ספר או חוברת, ע"י נפילת המוכרת עצמה או רק הדברים שבידיה או שמא אכן כמשיכת החוברת ע"י התובעת עצמה.

י. י. גם לו ארע המקרה כטענת התובעת לא הוכחה כל עילה מצד המוכרת מה עוד שבעלה של התובעת העיד בעצמו "והבחורה הביאה את הספרים כביכול התחילה (צ"ל - התחלקה - מ.ש.) לא בכוונה ופגעה לה בעין" (עמ' 6 לפרוטוקול שורות 16 - 8)

יא. יא. יותר מתמוהה הטענה כאילו די בהיות החנות צרה כדי להטיל על הנתבעת אחריות לכל מקרה שארע בה.

יב. יב. כאמור בע"א 371/90 סובחי נ. רכבת ישראל פ"ד מז' (3) 345, 349:

"חובתו של מעביד לשלום עובדיו (וחובתו של מזמין לשלום מוזמניו - מ.ש.) אינה חובה מוחלטת. המעביד אינו מבטח ולחיובו בדין בגין תאונה שארעה לעובדו במהלך עבודתו, על העובד (או המוזמן - מ.ש.) להוכיח קיומה של עילה מוכרת בדין המזכה אותו בתביעות, כך עילת רשלנות... וכך העילה של הפרת חובה חקוקה... אכן, סיכוני חיים ובריאות אורבים לפתחנו כל העת, ובהולכנו אל מקום פלוני לא נדע אם נגיע אליו. לכל נזק יש שם ברפואה, אך לא לכל נזק יש שם של אחראי במשפט. לא כל נזק שניתן לצפות (באורח תיאורטי) המשפט מטיל בגינו אחריות נורמטיבית (ע"א145/80 ועקנין נ. המועצה המקומית בית שמש ואח' בעמ' 126) ולעיתים מזומנות ניתקל בקיומו של "damnum sineinjuria".

יג. יג. לאור האמור לעיל נדחית התובענה.

4. 4. נזק
שלא לצורך אתייחס בקצירת האומר גם לשאלת הנזק.

א. א. כדין טוען ב"כ הנתבעים כי נזק מיוחד יש להוכיח.
אשר למידת הוודאות והדיוק המתבקשת מהנפגע בהוכחת הנזק והפיצוי, ההלכה היא כי:

"תורת הנזק ותורת הפיצוי אינן תורות מדויקות, ואינו נדרש דיוק מתימטי, ואינה נדרשת ודאות מוחלטת. כל שנדרש הוא, כי הנפגע - התובע יוכיח את נזקו ואת הפיצוי המגיע לו במידת ודאות סבירה... כלומר, באותה מידת ודאות המתבקשת מנסיבות העניין...
על כן, באותם מקרים בהם - לאור טבעו ואופיו של הנזק - ניתן להביא נתונים מדויקים, על הנפגע התובע לעשות כן, ומשנכשל בנטל זה, לא ייפסק לו פיצוי. לעומת זאת, באותם מקרים אשר בהם - לאור טבעו ואופיו של הנזק - קשה להוכיח בדייקנות ובודאות את מידת הנזק ושיעור הפיצויים, אין בכך כדי להכשיל את תביעתו של הנפגע, ודי לו שיביא אותם נתונים, אשר ניתן באופן סביר להביאם, תוך מתן שיקול דעת מתאים לבית המשפט לעריכת אומדן להשלמת החסר...". (הדגשה שלי - מ.ש.)
(ציטוט מע"א 355/80 אניסמוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ פ"ד ל"ה (2) 800, 809 בע"א 605/88 תבורי ביח"ר למשקאות קלים בע"מ ואח' נ' מעיינות הגליל המערבי סוכנויות (1979) בע"מ ואח', פ"ד מ"ה (2) 10-11).

התובעת לא צרפה ולו בדל קבלה ו/או חשבונית ו/או אישור על הוצאה כלשהיא למרות שלטענתה "יש לי המון קבלות בבית אך העו"ד לא בקש אותם" (עמ' 5 לפרוטוקול שורה 1).

ב. ב. גם פסקי הדין אליהם הפנתה ב"כ התובעת בתחשיב הנזק, לגבי גובה הפיצוי עבור כאב וסבל אינם רלבנטיים לענייננו כשאין טענה לנכות כלל, מיום התאונה ועד הטיפול הבא חלפו למעלה מחדשיים (ת/2) והנזק העתידי הנטען הינו ספקולטיבי
(ת/3). ממילא לא הוכח כי קופ"ח אינה נושאת בעלות הטיפולים הנטענים וכידוע וכאמור בע"א 6881/95, 5557 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' אלחדד, פ"ד נ"א(2) 724, 752:

"הענקת הזכות בסעיף 22 לחוק הבריאות לקופת-חולים לתבוע מהמזיק את סכום ההוצאות שהוציאה עבור טיפולים רפואיים שסיפקה לניזוק, מעבירה את זכויותיו של הניזוק כלפי המזיק אל קופת-חולים. גם כאן חל עקרון הסוברוגציה. גם כאן יש למנוע את המצב על פיו יחויב המזיק לשלם לניזוק בגין הוצאות רפואיות ואחר כך היה חשוף לתביעה מצד קופת-חולים...".

אין לתובע עילה לתבוע בגין טיפול רפואי אותו יקבל מהקופה חינם, עפ"י חוק בריאות ממלכתי. כאמור בע"א 2675/92, 2596 הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' כהן ואח' (טרם פורסם, תקדין עליון כרך 95 (1) תשנ"ה/תשנ"ו - 1995 עמ' 576,
581):
"אם יכול התובע לקבל טיפול רפואי ללא תמורה, עליו לקבלו ולא לגולל על המזיק הוצאות שאינן נחוצות" (ע"א 30/89 שבו ואח' נ' אילוז פ"ד מ"ו (2) 456, 462).

4. 4. לאור האמור לעיל אני דוחה את התביעה.
התובעת תשא בהוצאות הנתבעות בסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

5. 5. מזכירות ביהמ"ש תשלח עותק מהחלטתי ישירות לב"כ הצדדים עם אישור מסירה.

ניתן היום י"ב באייר, תשס"ו (10 במאי 2006) בהעדר הצדדים
מיכל שריר
, שופטת
סגן נשיא
קלדנית: מרי לודריק








א בית משפט שלום 23453/05 רוזנוולד מרגלית נ' "בבליוס"-חנות הספרים, ביטוח ישיר, אי.די.אי. חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 10/05/2006)