פסקי דין על יוסף רושדי עיד ואח' |

1375/05 עתמ     16/02/2006




עתמ 1375/05 יוסף רושדי עיד ואח' נ' מדינת ישראל - משרד הפנים




2
בתי המשפט

עתמ001375/05
בימ"ש לעניינים מינהליים חיפה
16/02/2006
תאריך:
שופט: בר זיו ברכה

בפני
:

1. יוסף רושדי עיד
2. אדם יוסף עיד (קטין)
3. סלוא חוסאם ח'דר ג'באלי אלקור
בעניין:
העותרים
ס. ותד

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד

המשיב
מדינת ישראל - משרד הפנים

פסק דין
1. העותרים הגישו עתירה מינהלית להורות למשיבים ליתן לעותר מס' 3 מעמד בישראל לפי חוק האזרחות, התשי"ב- 1952 ו/או חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראות שעה), התשס"ה- 2005.

2. העותר מס' 1 הינו תושב ואזרח מדינת ישראל. העותר נשוי ונמצא בהליכי גירושין (אשתו של העותר הגישה בקשה להתרת הנישואין).

3. העותרת מס' 3 הינה אזרחית ירדנית, תושבת רמאללה. העותרת מס' 3 שוהה בישראל על פי היתרי כניסה זמניים.

4. העותר מס' 1 והעותרת מס' 3 חיים ביחד החל משנת 2002 בכפר קרע.

5. העותר מס' 2 הינו בנם של העותר מס' 1 והעותרת מס' 3 ומתגורר יחד עימם.

6. העותר מס' 1 והעותר מס' 3 הגישו בקשה לאיחוד משפחות וטענו כי העותרת מס' 3 הינה "ידועה בציבור" של העותר מס' 1.

7. בקשת העותרים נדחתה על ידי המשיבים בנימוק שהבקשה "אינה קריטריונית".

8. בעתירתם טוענים העותרים כי מעמדה של "ידועה בציבור" הינו כמעמד "אישה" בחוק האזרחות ובתיקון לו וכי סרוב המשיבים לבקשת העותרים הינו בלתי ברור, בלתי מנומק ובלתי מובן.

9. המשיב (משרד הפנים) הגיש הודעה בתגובה לעתירה וטען כי הוראות החוק אינן מאפשרות מתן היתר לאיחוד משפחות ומעמד לעותרת מס' 3, כאשר העותר עודנו נשוי לאחרת. עוד טען כי למשיב מסור שיקול דעת רחב ואין להתערב בו.

10. יש לציין כי לאור בקשה שהגישה אשת העותר מס' 1 לבית המשפט העליון (בה"ן 9002/03), נתבקש ביה"ש השרעי על ידי כבוד הנשיא ברק לחוות דעתו באשר לתוקף נישואי הצדדים ובהודעה מיום 6.9.05 קבע נשיא בית הדין השרעי כי : "לאור האמור בית הדין השרעי רואה בנישואין אלה בטלים בגלל בעיית העדות, ומורה על גירושין מיידיים".

11. שני הצדדים מפנים בטיעוניהם להוראות סעיף 3 לתיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראות שעה), תשס"ג - 2003 הקובע כי :

"על אף הוראות סעיף 2 , רשאי שר הפנים לפי שיקול דעתו לאשר בקשת תושב האזור למתן היתר שהייה בישראל בידי מפקד האזור-
(2) לגבי תושבת אזור שגילה מעל 25 שנים - לשם מניעת הפרדתה מבן זוגה השוהה כדין בישראל".

ב"כ העותרת טוען כי "בן זוג" לרבות "ידועה בציבור" בעוד ב"כ המשיב טוענת כי החריג הנ"ל מאפשר מתן מעמד ל"בן זוג" רק מקום שמדובר בבני זוג נשואים.

12. אכן , למשיב שיקול דעת רחב ואולם בהפעלתו עליו לפעול בסבירות, לבחון את הראיות שבפני
ו וליתן להן את המשקל הראוי ( עע"ם 8844/04 מוהנד שעבאן ואח'
נ. משרד הפנים (לא פורסם)(

פסק דין
מיום 12.2.06).
13. בענייננו - מסכים המשיב בתגובתו, כי "אחד הטעמים בהם מכירה המשיבה, כטעם ראוי למתן רשיון ישיבה, הוא קיומו ושמירתו של התא המשפחתי".

14. על העובדה שפרשנות המונח "תא משפחתי" אינה צרה, כפי שטוענת המשיבה ניתן ללמוד מפסק דינו של כבוד השופטת א. פרוקצ'יה בבג"צ 11406/03 - אלכסיי פרוסקורוב נ' שר הפנים, מר אברהם פורז ואח'
. תק-על 2004(4), 1955 ,עמ' 1957.

"עניינו של העותר מצוי במסגרת סעיף 4א(א) לחוק השבות, התש"י-1950 הקובע, בין היתר, כי זכויות יהודי לפי חוק השבות וזכויות עולה לפי חוק האזרחות מוקנות גם לבן זוג של ילד של יהודי. טטיאנה הינה בת לאב יהודי, ולכן אילו היה אופי נישואיו של העותר לטטיאנה מעבר למחלוקת היה צדק בטענתו כי מכח נישואין אלה הוא קונה עם בואו לישראל זכות מכח שבות הנובעת מהיות אשתו זכאית שבות. אלא שאת זכותו של בן הזוג למעמד של שבות יש לבחון על פי הקשר הדברים התואם את התכלית הטמונה בהוראות סעיף 4א לחוק. בחינת תכלית זו מלמדת כי לצורך הענין, לא די בקיום נישואין פורמליים בין בני זוג אלא יש להראות כי מדובר בנישואין אמיתיים במשמעות קיומו של תא משפחתי אמיתי, המאחד בני זוג החיים בשיתוף ביניהם. הדבר עולה מתכליתו של סעיף 4א לחוק ומהמטרה אותה ביקש להשיג". (וראה גם בג"צ 2503/05 א' ב' נ' משרד הפנים, תק-על 2005(4) 366 פיסקה 10).

דהיינו לא האקט הפורמלי של הנישואין הוא הקובע אלא דוקא קיום "תא משפחתי" - דבר התומך הטענת העוררים כי יש לפרש את המונח "בן זוג" ככולל גם את "הידוע בציבור" .

בענייננו - עולה מהנסיבות כי העותרים קיימו "תא משפחתי" אמיתי.

15. בנסיבות המיוחדות שבפני
אני סבורה גם כי את המונח "בן זוג" יש לפרש באופן המרחיב, הכולל גם את הידועה בציבור, כאשר מחד העותר ואשתו נמצאים בעיצומו של הליך התרת נישואיהם (כאשר סיומו של ההליך אינו תלוי בהם) ומאידך מנהלים העותרים "תא משפחתי" - כאמור לעיל (וראה בהרחבה עת"מ 1223/03 פרי ואח'
נ. משרד הפנים ואח'
ועת"מ 2790/04 רוזנברג ואח'
נ. שר הפנים - וסקירת ההלכות הנרחבת שם).

16. אשר על כן אני מורה למשיב ליתן לעותרת מס' 3 אשרת שהיה זמנית זישראל עד אשר יסתיים הליך התרת הנישואין של העותר מס' 1 ואשתו .

ניתן היום י"ח בשבט, תשס"ו (16 בפברואר 2006) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
ב. בר-זיו, שופטת
קלדנית-עדי שיטרית








עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 1375/05 יוסף רושדי עיד ואח' נ' מדינת ישראל - משרד הפנים (פורסם ב-ֽ 16/02/2006)