פסקי דין על אייל מלכא

3442/98 בשפ     05/06/1998




בשפ 3442/98 מדינת ישראל נ' אייל מלכא





בבית המשפט העליון בירושלים
בש"פ ‎3442/98
בפני
: כבוד השופט י' זמיר
העוררת: מדינת ישראל
נגד

המשיב: אייל מלכא
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום ‎2.6.98 בב"ש ‎81013/98
שניתן על ידי כבוד השופט א' בייזר
תאריך הישיבה: י"א בסיון תשנ"ח (‎5.6.98)

בשם העוררת: עו"ד דלית גילה
בשם המשיב: עו"ד יוסי זילברברג
החלטה

המשיב עומד לדין בפני
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בגין עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע ונסיון לביצוע שוד מזויין. לפי כתב האישום, המשיב קשר, יחד עם שלושה אחרים, קשר לביצוע שוד מזויין בבית מגורים. לצורך זה הצטייד המשיב בסכין, גז מדמיע, אזיקים, נייר דבק, כפפות וכובע גרב. הקושרים הגיעו לבית המגורים, לביצוע השוד, אך נרתעו ונמלטו מן המקום, כאשר חשדו במכונית שעברה בקירבת מקום כי היא מכונית משטרה.

בית המשפט המחוזי (השופטת מ' סוקולוב) קבע כי יש ראיות לכאורה לביסוס האישום. בא-כוח המשיב טוען כי הראיות חלשות, ואין אף ראיה חפצית הקושרת את המשיב לעבירה, אך הוא מסכים כי, על פי ההלכה, קיימות ראיות לכאורה נגד המשיב. אף אין מחלוקת כי העבירה המיוחסת למשיב מקימה עילת מעצר וכי קיימת חזקה בדבר מסוכנות המשיב.

בית המשפט המחוזי החליט כי המשיב יהיה נתון במעצר עד תום ההליכים. אשר לאפשרות של חלופת מעצר אמר בית המשפט (השופטת מ' סוקולוב, בהחלטה מיום ‎3.5.98) כך:

"אינני סבורה כי שחרור בערובה ומעצר בית בבית הוריו של המשיב, אשר מתגוררים באזור המרכז, בסמוך למקום מגוריהם של יתר חברי הכנופיה, ידועים ובלתי ידועים, ובקרבת מקום למקום ביצוע העבירה, יש בה כדי לשרת במקרה זה את תכלית המעצר.

אם המשיב יציע חלופת מעצר הולמת, בצפון הארץ או בדרומה, במרחק ניכר מאיזור המרכז, ניתן יהיה לשקול זאת."
ביום ‎19.5.98 הציע בא-כוח המשיב, בפקס ששלח אל פרקליטות המחוז, חלופת מעצר בדרך של מעצר בית. בפקס צויינו הפרטים הבאים של החלופה המוצעת: ממן שרון, ת.ז. ‎0289677453, נשוי + ‎1, רח' מלכי ישראל ‎1046/16, דימונה, טלפון ‎07-6553050.

החלופה המוצעת הוצגה בפני
בית המשפט המחוזי (השופט א' בייזר), יחד עם תצהיר חתום על ידי ממן שרון, ביום ‎2.6.98. מר ממן היה נוכח בבית המשפט ונחקר על ידי בא כוח המשיב. בסיכום הדיון החליט בית המשפט לאשר את החלופה כדלקמן:

"אני מאשר את מגורי המשיב אצל מר ממן מלכה [צ"ל ממן שרון] כמפורט לעיל. עיכוב ביצוע ל‎48- שעות לצורך הגשת ערר."

אכן, המדינה הגישה ערר על החלטה זאת. טענה ראשונה בערר היא שבנסיבות המקרה אין להסתפק בחלופת מעצר. לפי הטענה, חומרת העבירה מלמדת על מסוכנות המשיב, החוק קובע חזקת מסוכנות, ואילו המשיב לא הפריך חזקה זאת.

כידוע, חומרת העבירה כשהיא לעצמה, אינה מצדיקה מעצר עד תום ההליכים, וגם כאשר קיימת חזקת מסוכנות, העולה מנסיבות המקרה, עדיין חייב בית המשפט לשקול אם חלופת מעצר עשויה להשיג את מטרת המעצר. במקרים רבים אין בידי הנאשם דרך להוכיח בראיות חיצוניות כי הוא לא ינצל את חלופת המעצר באופן שיסכן את בטחון הציבור, או ישבש את הליכי המשפט, או יפגע בדרך אחרת במטרות המעצר. לפיכך, במקרים כאלה חייב השופט לסמוך במידה רבה על הרקע של הנאשם, ובעיקר על הרקע העברייני ככל שהוא משתקף במרשם הפלילי, ועל התרשמות אישית מן הנאשם ומנסיבות המקרה. כך גם במקרה זה. המשיב הינו צעיר, כבן ‎20 שנה, שלחובתו רישום פלילי אחד (משנת ‎1995) בעבירת פריצה ושימוש ברכב ללא רשיון, ללא הרשעה, בבית המשפט לנוער ברחובות, ועוד תלויים ועומדים נגדו שלושה כתבי אישום בעבירות של פריצה, זיוף, תקיפה ושימוש ברכב ללא רשיון, שבוצעו בשנים ‎1997-1995. זהו רקע מדאיג ויש בו כדי לחזק את חזקת המסוכנות. עם זאת, עדיין נראה לי, כפי שנראה גם לבית המשפט המחוזי, כי אין ברקע זה כדי לשלול לחלוטין את האפשרות של חלופת מעצר. חלופת מעצר, אם היא יעילה, ונלווים אליה תנאים מגבילים כפי שמקובל במקרים מעין אלה, עשויה להשיג, בנסיבות המקרה, את מטרת המעצר.

יש גם לקחת בחשבון את העובדה שהמשיב נתון במעצר מיום ‎13.4.98, תחילת משפטו נקבעה ליום ‎13.10.98, ויש יסוד להניח כי משפטו יתמשך זמן רב, בין היתר בגלל הצורך להעיד במשפטו את שותפיו לעבירה העומדים לדין במשפטים נפרדים. אורך התקופה בה עשוי המשיב להימצא במעצר, עד שמשפטו יסתיים, אף הוא שיקול בזכות חלופת מעצר.

לכן השאלה הקובעת במקרה זה היא, אם חלופת המעצר, כפי שנקבעה על ידי בית המשפט המחוזי, הינה חלופה ראויה. מסתבר כי פרקליטות המדינה, אף שקיבלה את הפרטים בנוגע לחלופה המוצעת, לא בדקה את הפרטים לפני הדיון (ביום ‎2.6.98) בבית המשפט המחוזי. נראה כי גם בעת הדיון בבית המשפט המחוזי (באותו יום) לא הביעה הפרקליטות התנגדות לחלופה המוצעת. לאחר שבית המשפט המחוזי אישר את החלופה המוצעת, ערכה הפרקליטות בירור של החלופה כדלקמן: היא ביררה ומצאה כי הכתובת של מר ממן שרון במסוף משרד הפנים שונה מן הכתובת אותה מסר לבית המשפט, אף כי גם היא בדימונה, וכי בטלפון שמסר עונה משיבון האומר כי זהו ביתה של משפחת מלכה. בירור זה עשוי לעורר חשד לגבי אמינות הפרטים שנמסרו לבית המשפט. אולם חשד זה צריך היה להוביל לבירור יסודי קצת יותר של החלופה, כגון, לשלוח שוטר אל הכתובת שנמסרה לבית המשפט. אך הדבר לא נעשה. וחבל שלא נעשה.

בעת הדיון בפני
הופיע מר שרון ממן, ובא-כוח המשיב הסביר כי המשיב מתגורר בשכירות בדירה המצוייה בכתובת שמסר לבית המשפט, וכי בדירה זאת אין טלפון, ומספר הטלפון שמסר הוא מספר הטלפון של השכנה, המשמש גם את מר שרון ממן. כל אלה הם פרטים שקל לבררם, וראוי היה לבררם, מבעוד זמן.

לפיכך אין בטענות הפרקליטות המועלות בערר כדי לפסול את החלופה המוצעת.

הפרקליטות מוסיפה וטוענת כי מכל מקום טעה בית המשפט המחוזי כאשר קבע כי המשיב ישהה במעצר בית בדירתו של מר שרון ממן בלי להוסיף תנאים מגבילים של ערבות עצמית וערבות צד ג', פקדון כספי, הפקדת דרכון ואיסור יציאה מן הארץ. אני סבור כי הפרקליטות צודקת בטענה זאת. מקובל הוא להוסיף תנאים מגבילים כאלה. תנאים כאלה נדרשים במיוחד לאור הרקע של המשיב.

לפיכך אני מחליט להחזיר את התיק אל בית המשפט המחוזי, כדי שבית המשפט ישקול מהם התנאים המגבילים שראוי לקבוע לצורך השחרור מן המעצר. בא-כוח המשיב הודיע כי הוא מוכן שבית המשפט יקבע תנאים כאלה לפי המקובל. אני מניח כי בנסיבות המקרה אפשר יהיה לקיים את הדיון בבית המשפט המחוזי לצורך זה תוך ימים ספורים. עד אז תוכל פרקליטות המדינה לערוך בירורים נוספים, ככל שתראה לנכון, לגבי החלופה המוצעת.

אני מחליט כי המשיב יישאר במעצר עד למתן החלטה אחרת על ידי בית המשפט המחוזי.

ניתנה היום, י"א בסיון תשנ"ח (‎5.6.98).

ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
‎98034420.i01/אמ








בשפ בית המשפט העליון 3442/98 מדינת ישראל נ' אייל מלכא (פורסם ב-ֽ 05/06/1998)