פסקי דין על וסילנקו איגור | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

618/06 בל     31/05/2006




בל 618/06 וסילנקו איגור נ' המוסד לביטוח לאומי






בתי הדין לעבודה
בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה
בל 000618/06


בפני
: סגן שופט ראשי - א.קציר

31/05/2006


בעניין שבין:
וסילנקו איגור



ע"י ב"כ עו"ד
אלמאדי שלבי רים

המערער
נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי



ע"י ב"כ עו"ד
דניה דרורי

המשיב

פסק דין


1. לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 3.1.06 (להלן: "הועדה") ואשר קבעה למערער נכויות זמניות ונכות יציבה בשיעור של 0% (להלן: "ההחלטה") .

2. עיקרי טענות ב"כ המערער:

שגתה הועדה בכך שלא נימקה כלל מדוע לדעתה הממצאים בדבר חבלת הראש, זעזוע מח ואבדן ההכרה שנגרמו למערער בתאונה וכן תלונותיו אודות כאבי הראש והסחרחורות הינם חסרי משמעות, ומדוע אין לקבוע למערער בגינם נכות נוירולוגית פוסטראומטית.

שגתה הועדה בכך שביחס לממצא בדבר ניוון השרירים בשוק שמאל, הועדה אינה מסבירה מדוע ממצא אובייקטיבי זה חסר כל משמעות ואינו מצדיק הענקת נכות כלשהי.

3. עיקרי טענות ב"כ המשיב:

לעניין הנוירולוגי, המערער לא העלה בפני
הועדה כל טענה בתחום זה, כאשר בסעיף 21 לפרוטוקול ציינה הועדה, כי לדבריו איבד את הכרתו, אך עיון בסיכום האשפוז מיום הפגיעה מלמד, כי נערכה למערער בדיקה נוירולוגית שלא העלתה כל סימנים ואף צויין כי לא ברור אם היה איבוד הכרה. אמנם בנימוקי הערר ציין ב"כ המערער תלונות לעניין כאבי הראש, אך בהעדר כל תלונה בתחום זה בפני
הועדה, לא ניתן לומר שנפלה טענות משפטית בכך שלא מתקיימים תנאי בדיקה נוירולוגית ושלא נקבעה נכות בתחום זה.


באשר לתחום האורטופדי, הרי שהועדה ערכה למערער בדיקה קלינית וקבעה, כי אין אי יציבות וכי טווח התנועות מלא ובהסתמך על כך קבעה, כי לא נותרה למערער נכות כלשהי.

אין בממצא של דלדול שרירים כשלעצמו, כדי לחייב פירוט נרחב יותר של הועדה כי לממצא זה כשלעצמו אין כל משמעות על פי תקנות הנכות, הדורשות לגבי כל קביעה אורטופדית פגיעה בטווח התנועות והדבר אמור גם בסעיף 35(ב) אשר דורש השפעה על כושר התנועות, דבר אשר לא נמצא ע"י הועדה בבדיקה הקלינית שנערכה למערער.

לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן:

4. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון בשאלה משפטית בלבד, בוחן בית הדין, האם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים, או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ראה בנדון את פסק הדין בעב"ל 114/98 יצחק הוד נ' המל"ל, פד"ע ל"ד 213).

5. לאחר שעיינתי בכתב הערעור, בפרוטוקולי הועדה וכן בפרוטוקול הדיון בערעור, שוכנעתי כי יש לדחות את הערעור.

לא מצאתי בנימוקי הערעור, כל נימוק משפטי, אשר יצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הועדה הרפואית לעררים, קביעות אשר הינן קביעות רפואיות מקצועיות, שהסתמכו על החומר הרפואי שהיה בפני
הועדה, ולאחר שהועדה שמעה ורשמה את תלונות המערער.

קביעת שיעור הנכות ובחירת פריט הליקוי התואם את מגבלותיו של מבוטח, הינן בתחום סמכויותיה הבלעדיות של הועדה, המהווה בנסיבות העניין קביעה רפואית מובהקת, שאין בית הדין מוסמך להתערב בהן.




הועדה, ואשר בהרכבה ישבו רופאים מומחים בתחום האורטופדיה והנוירולוגיה ערכה למערער בדיקה מקיפה בתחומים אלה ואף עיינה במסמכים הרפואיים שהיו בפני
ה, ובמיוחד צילומי רנטגן של ברך שמאל מיום 1.3.05 וכן סיכום מחלה מבית חולים רמב"ם, והגיעה למסקנה כי מצבו הרפואי של המערער בתחומים אלה, אינו מצדיק קביעת נכות יציבה, והכל בהתאם למפורט בסעיף 21 לפרוטוקול.

6. מדובר, אפוא, בקביעות מתחום הרפואה, כאשר הועדה מנמקת על יסוד מה הגיעה למסקנתה, ולאחר שנערכה למערער בדיקה קלינית ע"י רופאים מומחים מתחומי הפגיעה ותוך מתן הנמקה מפורטת ובהירה ומאפשרת מעקב אחר הלך מחשבתה.

7. אשר על כן, אני דוחה את הערעור.

אין צו להוצאות.

8. לצדדים הזכות לפנות לשופט בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, שמונה לכך, בבקשת רשות ערעור על

פסק דין
זה תוך 30 ימים מהיום שיקבל, הוא או בא כוחו,

פסק דין
זה.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
ניתן היום ד' בסיון, תשס"ו (31 במאי 2006) בהעדר הצדדים.

סגן שופט ראשי – א. קציר


000618/06בל 710 לימור לוי








בל בית דין אזורי לעבודה 618/06 וסילנקו איגור נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 31/05/2006)