פסקי דין על יאסר קירש ז"ל | פסקי דין על סמירה קירש ואח' (יורשי המנוח יאסר קירש) | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

10620/03 בל     04/06/2006




בל 10620/03 יאסר קירש ז"ל , סמירה קירש ואח' (יורשי המנוח יאסר קירש) נ' המוסד לביטוח לאומי




1


בתי המשפט
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
בל 010620/03


בפני
:
השופטת הראשית רונית רוזנפלד

נציגת ציבור (ע) גב' יעל רייכמן
נציג ציבור (מ) מר אלימלך סאמט

04/06/2006



בעניין:
יאסר קירש ז"ל

סמירה קירש ואח' (יורשי המנוח יאסר קירש)



ע"י ב"כ עו"ד
באסם כרכבי

תובעים

נ ג ד


המוסד לביטוח לאומי



ע"י ב"כ עו"ד
ענבל לש

נתבע

פסק דין


1. תיק זה הועבר אל המותב למתן החלטה על יסוד טענות הצדדים, שהוגשו לבית הדין בכתב.

2. יאסר קירש ז"ל
הלך לבית עולמו בעיצומו של הליך משפטי שניהל בבית הדין כנגד הנתבע, בתביעה לקצבת נכות. הנתבע טען בשעתו כי אין המנוח זכאי לקצבה מן הטעם שבעת היווצר אי כושרו להשתכר (1.4.02) לא היה תושב ישראל. על כך ביקש יאסר קירש לנהל את התביעה שבפני
בית הדין, ואף הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעמו. דיון ראשון שהיה קבוע להוכחות בעניינו לא התקיים, עקב אי הופעת בא כוחו דאז לדיון (עו"ד יונס). לקראת הדיון השני שנקבע להוכחות הודיע ב"כ התובע עו"ד כרכבי כי התובע נפטר. יורשיו של המנוח צורפו כתובעים לכתב התביעה, ומכאן תביעתם שבפני
נו, להמשיך בהליך מן המקום שבו הופסק.
3. הנתבע (להלן-המוסד לביטוח לאומי
או המוסד) טוען כי תביעת התובעים נעדרת עילה. אין לתובעים עילת תביעה כנגדו מן הטעם שלא נוצר חוב בגין המנוח, שטרם שולם לידיו בעת פטירתו. בטענה זו נסמך המוסד על הוראת ס' 308 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה–1995 (להלן החוק). יורשי המנוח הודיעו כי עומדים הם על המשך ההליכים בתיק. להלן נציג את עיקרי טענות הצדדים, כל צד לתמיכה בעמדתו.

עיקרי טענות התובע
4. התובעים זכאים לקבל את הגמלה מאחר שלו היה בית הדין ממשיך ומבררה ופוסק כי אכן למנוח היתה זכאות לגמלה, אזי זכאותו היתה נקבע רטרואקטיבית ממועד היוצר אי הכושר, ואז במותו היה נוצר חוב לטובתו. במקרה כזה, לפי סעיף 308, חוב הגמלה היה משולם לשאיריו.
טענה זו עולה בקנה אחד עם דברי ההסבר להצעת החוק הבא לדאוג לתלוייו ולשאיריו של המנוח. לפי דברי ההסבר, חוב של קצבאות שלא נגבה ישולם לשאירים ולזכאים.
לדעת התובעים יש לברר קודם כל את זכאותו של המנוח לקצבת נכות ורק לאחר מכן לדון האם זכותו ככל שתוכר, ניתנת להורשה.

5. עיקרי טענות הנתבע
א. לשונו הברורה של החוק קובעת כי אין זכות לגמלת כסף ניתנת להעברה ואף לא להעברה בירושה. במקרה דנן אף עצם קיומה של הזכות שנוי במחלוקת.
ב. מתוך הוראות החוק עולה הבחנה ברורה בין "חוב גמלה" "לזכות גמלה". קרי, אם נוצר חוב גמלה ישולם החוב לשאירים. אם לאו, לא ניתן להוריש את הזכות לשאירים. חוב גמלה הינו סכום שהגיע למנוח בחייו והוא לא גבה אותו בטרם נפטר.
ג. יורשי המנוח אינם בגדר שאיריו לפי החוק.
ד. טענות התובעים מתייחסות למצב תיאורטי. אף לו היתה מתבררת התובענה לפי פטירת התובע, לא היה נוצר לטובת התובע חוב.
ה. גמלת נכות נועדה לעזור לנכה אשר איננו כשיר לעבודה להתקיים בכבוד. אף ממטרה זו ברור שאין להוריש גמלה זו. כל פרשנות שונה תייתר את הוראת ס' 303 מכל תוכן.
ו. אין התובעים היורשים יכולים לבוא בנעלי המנוח ועל כן דין התביעה להדחות כבר בשלב זה.

הכרעה
6. שתיים מהוראות חוק הביטוח הלאומי רלוונטיות לענייננו, והן הוראות ס' 303(ג) ו 308 לחוק, שכך נקבע בהן:
"303 (ג) זכות לגמלת כסף לפי חוק זה אינה עוברת בירושה".
"308. הזכאי לגמלה בכסף שנפטר בלי שגבה מלוא הגמלה המגיעה לו, ישולם חוב הגמלה לשאיריו כמשמעותם בפרק יא, על אף האמור בס' 303 (ג)".

7. בקשר להוראות אלו כבר נפסק על ידי בית הדין הארצי בענין מרקו ויינטראוב כדלקמן:
"התשובה לשאלה האם נתגבשה זכותו של המנוח לקבלת המענק לפני שנפטר, תיחתך על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי ויסודותיו. בקשר לכך נציין כי סעיף 135 (ג) לחוק קובע 'שזכות לגמלת כסף לפי חוק זה אינה עוברת בירושה'. הדגש יושם על המילה 'זכות', בעוד שכאשר הזכות לגמלת כסף קיימת, אך הגימלה לא נגבתה, משולם חוב הגמלה לשאירים" (דב"ע נב 65-0 עזבון המנוח מרקו וינטראוב ז"ל ואח' – המוסד לביטוח לאומי
פד"ע כד 171, 175).

וכך נפסק בפסק דינו של בית הדין הארצי בענין יורשי המנוחה בדיעה יוסף ז"ל:
"בענין שלפנינו, העובדה שהמוסד לביטוח לאומי
אישר את תביעתה של האלמנה לתשלום מענק פטירה, אינה מכלילה כבר את התשלום בנכסיה של האלמנה. כל עוד לא זוכה חשבון הבנק של האלמנה בתשלום האמור, טרם שולם המענק, והתשלום הוא עדיין בגדר 'זכות' לגימלת כסף מהמוסד לביטוח לאומי
. בתור שכזו אין זכות זו עוברת בירושה למערערים" (דב"ע נו 246-0 יורשי המנוחה בדיעה יוסף ז"ל –המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע לא 289,292).

8. בפסק דינו של בית הדין הארצי עבל 243/98 שמעון בן דוד ז"ל - המוסד (ניתן ביום 10.4.00) ניתח בית הדין הארצי את הוראות החוק בקשר לענין דומה לזה שבפני
נו. שם דובר בתביעה שהגיש מבוטח כנגד החלטת פקיד התביעות לדחות תביעתו להכרה באירוע שארע לו בעבודה כתאונה בעבודה. בבית הדין האזורי נדחתה תביעתו. לאחר שהגיש ערעור על פסיקת בית הדין האזורי ועוד קודם שהוכרע הערעור, הוא נפטר. בהיזקקו לשאלה בדבר האפשרות להמשיך את הדיון בערעור נזקק הנשיא אדלר להוראות סעיפים 303 ו 308, ולפסיקה קודמת בנושא. הנשיא ציין את הכלל העולה מהוראת החוק והפסיקה לפיו "זכות לגמלה אינה עוברת בירושה ולעומת זאת חוב גמלה ישולם כחריג לכלל, לשאיריו של המבוטח".

9. השאלה המרכזית עליה נסב אותו ערעור, היא שאלה דומה לזו שבפני
נו והיא , האם נתגבשה זכותו של המערער ז"ל (ובמקרה שלנו זכותו של התובע המנוח) והפכה ל"חוב". רק אם תיענה שאלה זו בחיוב יהיה מקום להמשיך ולבחון אם יש לשלם את הגמלה לשאיריו של התובע.
בהתבססו על פסיקה קודמת בנושא (ענין וייטרוב בדיעה שהוזכרו לעיל) קבע הנשיא חד משמעית ומקל כחומר כי בנסיבות שהיו בפני
בית הדין בשעתו, בהן בעת הפטירה נדחתה התביעה הן על ידי המוסד והן על ידי בית הדין האזורי, וערעורו היה תלוי ועומד בפני
בית הדין הארצי לא ניתן לומר כי קמה למנוח זכות וכי זכותו נתגבשה לכלל חוב. לפיכך נקבע שם כי על המקרה חלה הוראות ס' 303(ג) לפיה לא תועבר זכותו ליורשיו, ואף לא לשאיריו לתלויים בו או לעזבונו (ראה בפסקה 5 לפסק הדין וההפניות שם).

10. אף שבמקרה דנן טרם מוצו ההליכים בפני
נו (בית הדין האזורי), יפים דברי הנשיא לענין שבפני
נו. שהרי פסק הדין של בית הדין האזורי באותו ענין שעמד לערעור עוד לא הפך חלוט. במקרה שלפנינו נדחתה תביעת המנוח על ידי פקיד התביעות והיא עמדה לבירור בפני
נו, כפי שעמד לבירור עניינו של המערער בפני
בית הדין הארצי, במסגרת ערעור על

פסק דין
, שטרם הפך לחלוט. בנסיבות שנוצרו כאן, כמו בענין שמעון בן דוד, לא ניתן לומר כי בעת פטירתו של המנוח כבר קמה לו זכות, וכי זכותו נתגבשה לכלל חוב.

11. נציין עוד כי במקרה דנן אף הוגשה התביעה בשם יורשיו של המנוח התובע ולא בשם שאיריו, וכבר מטעם זה דינה היה להדחות לאור הוראת ס' 308 לחוק.

12. לפיכך, ולאור כל האמור ובהעדר זכות שנתגבשה לכלל חוב בעת פטירתו של התובע, לא נותר אלא לקבוע כי דין התביעה להידחות על הסף.

13. סוף דבר
התביעה נדחית.
אין צו להוצאות.

ניתן היום ח' בסיון, תשס"ו (4 ביוני 2006) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.



ר.רוזנפלד, שופטת ראשית י. רייכמן, נציגת ציבור א. סאמט, נציג ציבור


010620/03בל 730 לימור








בל בית דין אזורי לעבודה 10620/03 יאסר קירש ז"ל , סמירה קירש ואח' (יורשי המנוח יאסר קירש) נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 04/06/2006)