פסקי דין על מסארוה מאהר | פסקי דין על עסלי דוד |

4114/05 פ     12/06/2006




פ 4114/05 מדינת ישראל נ' מסארוה מאהר,עסלי דוד




בעניין:
מדינת ישראל

המאשימה

- נ ג ד -
1 . מסארוה מאהר

2 . עסלי דוד

הנאשמים
נוכחים:
ב"כ המאשימה – עו"ד גבריאל רובנבך

הנאשמים – אין הופעה

פרוטוקול

עו"ד גבריאל רובנבך

בפעם הקודמת חלה תקלה והמועד היום נקבעה לנוחות הנוכחים בדיון. אבקש לקבוע מועד נוסף לדיון. אבצע מסירה אישית לדיון שייקבע יחד עם הכרעת הדין.

החלטה

בתיק זה הנאשמים הוזמנו כאשר היו נוכחים ביום 8.5.06. למרות זאת לא הגיעו לדיון של היום בו אמורה להשמע הכרעת הדין.
תמסר הכרעת הדין לב"כ המאשימה שימסור אותה יחד עם זימון לדיון לטיעונים לעונש לנאשמים והעתק מהחלטה זו, עם אישור מסירה.
למען הסדר יצויין כי מסירה פורמלית של הכרעת הדין תהיה בישיבה הבאה, במידה והדבר דרוש, בנסיבות. הכרעת הדין נמסרת על מנת שהנאשמים יוכלו להיות מוכנים לדיון הבא.

הנאשמים מוזהרים בזאת כי במידה ויימנעו מלהופיע לדיון שנקבע יופעל סעיף 130 לחוק ויישפטו שלא בנוכחות.

ניתנה היום ט"ז בסיון, תשס"ו (12 ביוני 2006) במעמד הנוכחים.
דניאל פיש
, שופט
הכרעת דין

רקע

1. על פי האמור בכתב האישום ביום 8.7.05 נסעו שני הנאשמים סמוך לשעה 01:20 בסמוך לקיבוץ רגבים כשברכבם דורבן שחוט וכרות ראש אשר לטענת המאשימה ניצוד על ידם באמצעות רכבם זמן קצר קודם לכן.

2. בכך עברו הנאשמים, על פי הנטען, עבירות שונות לפי החוק להגנת חית הבר תשט"ו- 1955 (להלן: החוק להגנת חיית הבר) והתקנות על פיו, והן: ציד חיית בר מוגנת, ציד ללא רשיון, ציד במרדף בכלי תחבורה ממונע, ציד בלילה והחזקת חיית בר.

טענות המאשימה

3. באת כוח המאשימה ביקשה לקבוע כי הנסיבות בהן נתפסו הנאשמים מלמדות כי הנאשמים צדו את הדרבן; זאת, על סמך הראיות הנסיבתיות שהוצגו בדיון וגם על יסוד הודעותיהם של הנאשמים מיום 8.7.05 (מ/1 ו-מ/2). מטעם התביעה העיד פקח רשות שמירת הטבע והגנים הלאומיים בן רוזנברג (להלן: הפקח).

4. הפקח תיאר שהדרבן השחוט נתגלה עקב חיפוש שנערך במחסום שהוצב על הדרך. הוא העיד כי ציד דורבנים הינו תופעה נפוצה המבוצע בהתאם למספר שיטות ציד: מלכודות כלוב, מקלות וכלבים, דריסה וירייה וכי אין אפשרות לדעת אם הדורבן ניצוד בדריסה או במלכודת. הוא העיד כי אין ספק כי הנאשמים לא התכוונו להביא את הדרבן לקבורה אלא לאכלו (עמ' 2 לפרוטוקול).

טענות הנאשמים

5. הנאשמים הודו כי אכן נתפסו כשברכבם הדרבן השחוט וסכין וכי הם אלה ששחטו אותו באמצעות אותה סכין, לאחר שלטענתם נפגע בדרך על ידי הרכב. לדברי נאשם 1: " ... הפתיע אותנו הדרבן והוא נדרס." הוא הוסיף כי לאחר שהדורבן נפגע אך לא מת, לקח נאשם 2 את הסכין ושחט אותו. (פרוטוקול הדיון, עמ' 2, והודעות מ/1 שורה 5 ו-מ/2 שורות 7-8).

6. כאשר נשאל מדוע הסכים להעלות את הדורבן המת לרכב וזאת חרף ידיעתו על האיסור לצוד דורבן הוא ענה "פשוט לא אמרתי. אני לא התכוונתי לעשות איתו כלום, אולי לקחת כמה קוצים" (פרוטוקול, עמ'3). גם נאשם 2 בהודעתו בעת שנתפס עם הדרבן טען כי לקח את הדרבן בשביל הקוצים (מ/2).

דיון

7. המחלוקת מתמקדת בשאלה האם יש להסיק מהראיות כי הנאשמים ביצעו ציד בלתי חוקי לפי סעיפים 2 ו- 14(ב) לחוק להגנת חיית הבר.

8. גרסת הנאשמים לא היתה מהימנה עלי באשר להצהרה מה התכוונו לעשות בדרבן. טענתם כי התכוונו ליטול ממנו קוצים אינה הגיונית בנסיבות. אם הם התכוונו ליטול קוצים בלבד ניתן היה לעשות זאת עוד במקום בו נדרס ולא היה כל צורך בכריתת ראשו והעמסת גופת החיה על מכוניתם אם לא היתה להם כוונה לאכול את בשרה.

9. המעשה של ציד בלתי חוקי מוגדר במקומות שונים בחוק ובתקנות, בעיקר על ידי תיאור של שיטות ציד אסורות, שיטות ציד מותרות ומקומות שמותר או אסור לצוד בהם (ראו סעיפים 4 ו-5 לחוק ותקנה 6 לתקנות). בסעיף 1 לחוק מוגדרים מונחים שונים בהם נעשה שימוש בחוק וביניהם המונח "צידה". הגדרת מונח זה נעשית על דרך ההרחבה בלבד מתוך ניסיון להרחיב את הגדרת המעשים שיוגדרו כ "צידה". החוק נמנע ממתן הגדרה למעשה מסויים שיהווה את הגרעין למעשה הצידה, ותחת זאת נקבע כי "צידה" הינה מעשה "לרבות עשיית מעשה מתוך כוונה לפגוע בחייה, בשלומה או בחירותה של חיית בר, או להדריך את מנוחתה, או לסכן את התפתחותן הטבעית של ביציה, או של כל תולדה אחרת שלה;" .

10. ניתן למנות שרשרת פעולות רחבה הקשורות במעשה צידה, החל מפעולות הכנה (ראו: רע"פ 1161/04 מחמוד חאג' יחיא נ' מדינת ישראל
, פסק דינו של השופט טירקל (נבו)) וכלה בפעולות הנעשות בהמשך. כל אלו צריכות להיחשב כצידה. אדם הפוגע בחיה שלא במתכוון ברכבו יכול לבצע פעולות צידה לאחר הפגיעה בה. מעשים כגון תפיסת החיה ושחיטתה, עריפת ראשה, פתיחת בטנה וכולי שייכים לפעולות שיש להגדירן כחלק אינטגרלי ממעשה הציד.

11. במקרה דנן, אף אם אקבל את גרסת הנאשמים כי לא התכוונו מלכתחילה לבצע ציד ודרסו את הדרבן באופן מקרי, פעולותיהם מאותה נקודה והלאה היו פעולות של ציידים.

12. אשר על כן, הנני מרשיע את הנאשמים בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום של ציד בלתי חוקי של חיית בר מוגנת בניגוד לסעיפים 2 ו-14(ב) לחוק וציד ללא רשיון, ציד בלילה בניגוד לתקנה 5(א) לתקנות להגנת חיית הבר, תשל"ו-1976 והחזקת חיית בר מוגנת בניגוד לסעיף 8(א)(3) ו- 14(א) לחוק. הנני מזכה אותם בהעבירה של ציד במרדף בכלי תחבורה ממונע.

ניתן היום ט"ז בסיון, תשס"ו (12 ביוני 2006) במעמד הנוכחים.
דניאל פיש
, שופט
החלטה

נקבע לטיעונים לעונש ליום 4.9.06 בשעה 9:00.

ניתנה היום ט"ז בסיון, תשס"ו (12 ביוני 2006) במעמד הנוכחים.

דניאל פיש
, שופט

קלדנית: שרה
1
בתי המשפט

בית משפט השלום חיפה
פ 004114/05
בפני
:
כב' השופט דניאל פיש

תאריך:
12/06/2006








פ בית משפט שלום 4114/05 מדינת ישראל נ' מסארוה מאהר,עסלי דוד (פורסם ב-ֽ 12/06/2006)