פסקי דין על שרה יעל אטיה | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

7956/04 בל     11/06/2006




בל 7956/04 שרה יעל אטיה נ' המוסד לביטוח לאומי




1


בתי הדין לעבודה
בית דין א.לעבודה ת"א
בל 007956/04


בפני
:
כב' השופטת דוידוב-מוטולה סיגל

נ.צ. מר יגאל גמליאל (מע)
תאריך:
11/06/2006


בעניין:
שרה יעל אטיה



ע"י ב"כ עו"ד
גלס רפי

התובעת


נ ג ד



המוסד לביטוח לאומי



ע"י ב"כ עו"ד
רייכנברג

הנתבע

פסק דין

פתיח ותשתית עובדתית

1. 1. עניינה של התביעה שבפני
נו בהחלטת הנתבע להפסיק את תשלום גמלת הבטחת ההכנסה ששולמה לתובעת, מהטעם שאינה מקיימת אחר דרישות תקנה 3(א)(3) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב – 1982 (להלן – "התקנות").

2. 2. להלן עובדות הרקע, כפי שעלו מהמסמכים הרלוונטיים:
א. התובעת, גב' שרה אטיה, ילידת שנת 1950, הגישה ביום 10.7.02 תביעה לקבלת גמלת הבטחת הכנסה מהנתבע (נ/1). כתובת המגורים שצויינה על ידה הנה רח' הרמה 15 בגני תקווה. ביום 10.9.02 הצהירה כי "...אני מטפלת באמא שלי שהיא מאוד סיעודית מרותקת למיטה... אני גרה עם אמא שלי לבד אבא נפטר". גם בהצהרה זו ציינה כי כתובתה הנה רח' הרמה 15 בגני תקווה.

ב. ביום 22.6.04 חתמה התובעת על הצהרה נוספת (נ/4), לפיה מקום מגוריה הוא ברח' הרמה 15 בגני תקווה.

ג. בשלב ראשון אושרה תביעתה של התובעת (נ/3), אך ביום 17.10.04 – לאחר חקירה שנערכה – הודיע הנתבע על ביטול הזכאות לגימלה, מהטעם – "בבדיקה שביצענו אינך מתגוררת עם אמך באותה דירה בניגוד להצהרתך". בהתאם להחלטת הנתבע, נוצר לתובעת חוב ממועד אישור הזכאות לגמלה (7/02).
3. מטעם התובעת העידו היא עצמה וכן אחותה הגב' רבקה גולדמן. מטעם הנתבע העידו החוקר, מר יצחק נטף, אחות נוספת של התובעת בשם גב' כוכבה מסלטי, ואחייניתה של התובעת גב' דקלה פרידמן. בנוסף הוגשה מטעם הנתבע תעודת עובד ציבור, של גב' נורית כץ מנהלת מחלקת סיעוד בסניף הנתבע בפתח תקווה, אשר אישרה כי אמה של התובעת מקבלת גמלת סיעוד בגובה 100% החל משנת 1999, ובגובה 150% - החל מיום 1.5.03. עוד הוגש דו"ח הערכת התלות שבוצעה לאם התובעת ביום 9.5.03.

4. התובעת העידה כי אמה, בת 88, חולה מאד ואינה מסוגלת לתפקד באופן עצמאי. הדירה המקורית בה התגוררה המשפחה, ובה נותרו להתגורר האם והתובעת, ממוקמת ברח' הרמה 15 בגני תקווה, אך כיוון שמדובר בדירה בקומה הרביעית, ללא מעלית – נאלצה האם, עוד בשנת 1989, לעזוב דירה זו, והתובעת נותרה בה לבדה. האם עברה להתגורר, החל מאותו מועד, ביחידה בקומת הקרקע, בצמידות לדירת בת אחרת (גב' כוכבה מסלטי), ברח' עמק יזרעאל 14 בגני תקווה. האם התגוררה ביחידה זו לבדה (כאשר היתה דלת מקשרת בין היחידה שלה לבין דירתה של גב' מסלטי), אך בתחילת שנת 2002 הורע מצבה ולכן עברה התובעת, לטענתה, להתגורר עמה החל ממועד זה. כשנה – שנתיים לאחר מכן סגרה גב' מסלטי את הדלת המקשרת בין שתי היחידות.

5. התובעת טענה כי מרבית ימי השבוע היא לנה עם אמה בדירה ברח' עמק יזרעאל, אך לעתים לוקחת "פסק זמן קצר וקופצת לבית ברח' הרמה" (סעיף 8 לתצהירה). לדבריה, לעתים רחוקות ביותר היא גם ישנה בדירה זו, על מנת שלא להזניחה.

6. התובעת אישרה כי החל מחודש 9/04 נשכרה לאם מטפלת הודית צמודה המתגוררת עם האם, אך טענה כי היא עצמה עדיין מטפלת באם במקביל למטפלת, שכן לא ניתן להשאירה לבד ולו לרגע אחד.

7. התובעת צירפה חשבונות מים של הדירה ברח' הרמה מהחודשים ינואר ופברואר 2005 ומרץ אפריל 2005, חשבון טלפון של דירה זו מהחודשים ינואר ופברואר 2004, וחשבון חשמל לחודשים דצמבר 2003 – פברואר 2004, המעידים כולם על צריכה מועטה. בחקירתה הנגדית נשאלה מדוע לא צירפה חשבונות רצופים של שנה מלאה, והשיבה כי תוכל להגישם (אך לא עשתה כן בפועל).
8. בחקירתה הנגדית אישרה התובעת כי ציינה את כתובתה, בכל המסמכים שהוגשו לנתבע, כרח' הרמה בגני תקווה, וזאת שכן זו הכתובת בתעודת הזהות שלה (עמ' 9). גם מספר הטלפון שצוין על ידה הנו המספר ברח' הרמה, וזאת שכן היא מעדיפה שישאירו לה הודעות באותו מספר. התובעת אישרה כי היא מגיעה לדירה ברח' הרמה "מדי פעם" (עמ' 12), לפעמים גם מדי יום (מדובר לדבריה במרחק של שלוש דקות הליכה). כאשר נשאלה מדוע אינה משכירה את הדירה ברח' הרמה, מסרה כי ניסו להשכירה ולא הצליחו, ובנוסף היא טעונה שיפוץ ואחייניה מגיעים מפעם לפעם להתארח שם (עמ' 11).

9. גב' רבקה גולדמן, אחותה של התובעת, אישרה בתצהירה כי התובעת – שאין לה משפחה משלה ולפיכך היא היחידה שמסוגלת לטפל באם החולה - ישנה עמה, מבשלת, קונה מצרכים ותרופות, רוחצת, מנקה את הבית, ומטפלת בה. גב' גולדמן אישרה עוד כי החל מחודש 9/04 מתגוררת עם האם גם מטפלת זרה (הודית), אך זאת במקביל לטיפולה של התובעת. גב' גולדמן ציינה כי היא יודעת זאת מידיעה אישית שכן היא מבקרת את אמה לפחות פעמיים בשבוע ונמצאת בקשר טלפוני יומיומי עם התובעת.

בחקירתה הנגדית חזרה גב' גולדמן על דברים אלו, והדגישה כי האחות הנוספת, גב' מסלטי, אינה מסוגלת עוד לטפל באם – הסובלת בין היתר מאלצהיימר - מסיבות רגשיות ואחרות, ולכן הנטל נופל על התובעת בלבד.

10. הנתבע הגיש את הודעת התובעת בפני
חוקר הנתבע, מיום 11.10.04 (נ/5). בהודעה זו אמרה התובעת, בין היתר, כי היא "מתגוררת ברח' הרמה 15 כבר 40 שנה... אמא שלי כבר מעל שנתיים גרה ברח' עמק יזרעאל 14 בגני תקווה, הבית שם הוא לא על שמה, וזה על שם אחותי כוכבה, אמא שלי עברה לגור שם כי היא לא יכלה לעלות 4 קומות ברגל...מחודש ספטמבר יש לאמא שלי מטפלת צמודה כל היום, הודית, שגרה אתה ומטפלת בה. לפני שהיתה לה מטפלת אמא קיבלה דרך ביטוח לאומי מטפלת לשעתיים – שלוש ביום ובשאר הזמן אני ואחותי כוכבה, שלא כל כך אוהבת את זה, טיפלנו בה". במקום נוסף היא מציינת כי "...אני הייתי רוב הזמן שם והייתי מבשלת, מאכילה אותה ונמצאת אתה רוב הזמן, גם היום... אני ישנה אצלה הרבה פעמים ואני נמצאת שם רוב הזמן".

התובעת הדגישה כי מעמד החקירה היה משפיל ומאיים, ולפיכך כלל לא קראה את ההודעה טרם חתימתה. בנוסף הכחישה חלק מהדברים שנרשמו בהודעתה וטענה כי החוקר עיוות את משמעותם.

11. חוקר הנתבע, מר יצחק נטף, מסר כי הוא שגבה את הודעתה של התובעת, וכי רשם בה את הדברים שנאמרו על ידי התובעת תוך שחזר עליהם בקול רם תוך כדי כתיבה (עמ' 14, 17). בנוסף הכחיש כי איים על התובעת או כי האווירה במהלך החקירה היתה מלחיצה (עמ' 18). עוד הגיש דו"ח סיכום חקירה (נ/6), המעיד על ביקור שערך בבית ברח' עמק יזרעאל, בלא שמצא בו את התובעת או דברים המעידים על מגוריה שם.

12. לפי דו"ח הערכת התלות שבוצעה לאם התובעת ביום 9.5.03, אם התובעת גרה לבדה, ועם זאת צוין על ידי אחות בריאות הציבור כי התובעת "לרוב באה לישון בלילה" וכי "משפחת הבת מסלטי כוכבה גרה ביחידת דיור נפרדת בצמוד לדירת הקשישה, יש דלת שמחברת את 2 היחידות". עוד צוין כי המטפל העיקרי באם הוא "מסלטי כוכבה". עוד צוין בדו"ח כי התובעת אחראית על "רחצה, הלבשה, הגשת אוכל, לפעמים ישנה אתה בלילה" וכי גב' מסלטי אחראית על "הגשת אוכל, כביסה, קניות, בישול, נקיון".

13. לכתב התביעה צורף עמוד שני של מכתב שכתב ב"כ התובעת לנתבע, טרם הגשת התביעה, ובו מצוין – בין היתר – "מרשתי מתגוררת עם אמה החולה באותה דירה, ברח' הרמה בגני תקווה. אם אמנם אין זה כך, נבקש לקבל הסבר מדוע שלחתם את המכתב לכתובת זו?". העתק ממכתב זה נשלח – לפי הרשום על גביו – לתובעת, לרח' הרמה 15 גני תקווה. ב"כ התובעת התייחס לכך בישיבת קדם המשפט מיום 1.5.05 וטען – "האם והבת גרו יחד בדירת האם שנמצאת ברח' הרמה. כאשר הוגשה התביעה האם היתה במצב שלא יכלה לעלות לקומה רביעית ועברה לגור במקום השני בקומת הקרקע" (כאשר לטענתו התובעת עברה יחד עמה).



14. הנתבע הגיש את הודעת גב' כוכבה מסלטי בפני
חוקר הנתבע (נ/7). לפי האמור בהודעה, "אחותי שרה לא גרה כאן ולא גרה כאן אף פעם, אם צריך היא עוזרת לפעמים לאמא שלנו, אבל אין לה אוטו לקחת אותה". יצוין כי במסגרת ההודעה נרשם, בין היתר, כי האם מקבלת עזרה מ"פיליפינית" המתגוררת עמה, הגם שאין חולק כי המטפלת הצמודה של האם הנה הודית והציון "פיליפינית" היה, כפי הנראה, טעות של החוקר.

בחקירתה בבית הדין הבהירה גב' מסלטי כי אינה יודעת קרוא וכתוב ולכן אינה יכולה לדעת מה כתב החוקר בהודעה טרם שהחתים אותה. עוד טענה כי החוקר כלל לא שאל אותה בקשר לתובעת. עוד טענה כי אינה בקשר עם התובעת ואינה יודעת היכן היא מתגוררת ואם היא מתגוררת יחד עם האם (עמ' 24). לדבריה, עד שהגיעה המטפלת ההודית לפני כשנתיים היתה היא עצמה המטפלת העיקרית באם, ומאז היא מגיעה ליחידה הנפרדת בה מתגוררת האם רק כאשר המטפלת אינה מסתדרת וקוראת לה לעזרה. עוד אישרה כי בשלב מסוים נאלצה לסגור את הפתח שהפריד בין דירתה לבין היחידה בה מתגוררת האם, נוכח מצבה של האם.

15. גב' מסלטי אישרה כי קיים סכסוך בינה לבין אחות נוספת (גב' שושנה מסילתי) בנוגע לקרקע עליה בנויים ביתה ובית האם, כאשר בעקבות סכסוך זה הגישה תביעה כנגד אחות זו בבית המשפט לענייני משפחה (ת/1), ביום 3.3.04. במסגרת תביעה זו טענה כי הטיפול באם נופל על כתפיה בלבד, ודרשה לאור זאת החזר של 1,000 דולר לחודש בגין כך. יצוין כי גב' מסלטי גילתה עוינות רבה לחקירתה בבית הדין והרבתה להשיב לשאלות בתשובות "לא יודעת".

16. גב' דקלה פרידמן, בתה של גב' מסלטי, הגיעה מיוזמתה לבית הדין על מנת ללוות את אמה, ותוך כדי חקירתה הנגדית של אמה ביקשה להתערב והבהירה – "אמי מפחדת להעיד... ואמרה מראש שהיא תגיד שהיא לא זוכרת למרות שהיא זוכרת היטב. האחיות שלה שרה ורבקה איימו עליה..." (עמ' 26 לפרוטוקול). לאור זאת התבקשה ליתן עדות מלאה, וציינה כי היא עצמה מתגוררת אף היא, עם משפחתה, ברח' עמק יזרעאל 14, ביחידה נפרדת במרתף הבית, ולפיכך מודעת היטב לסיטואציה המשפחתית. גב' פרידמן ציינה כי עד 9/04 לערך היו הוריה המטפלים העיקריים בסבתה החולה, כאשר בשלב זה החמירה מחלת האלצהיימר של הסבתא ואמה התקשתה מאד להמשיך ולטפל בה. לכן העדה יזמה מפגש של כל האחים והאחיות (10 סך הכול) כדי להחליט על דרך הטיפול באם. אחד הפתרונות שהועלו היה העברת האם לבית אבות, אך התובעת סירבה לכך (הן בשל רצון להגן על האם והן על מנת שלא תידרש מכירה של הדירה ברח' הרמה) ולכן דאגה להבאת המטפלת הצמודה.

17. גב' פרידמן ציינה כי תדירות הביקורים של התובעת אצל אמה (סבתה של העדה) השתנתה בתקופות השונות, אך היא אף פעם לא ישנה עמה באופן קבוע (אלא רק בסופי שבוע כאשר המטפלת אינה נמצאת), וטרם שהמטפלת הצמודה החלה לעבוד – לא ישנה שם כלל, ואף לא היה צורך בכך שכן הדלת המחברת בין שתי היחידות היתה פתוחה. להערכתה, בשנים 2002 – 2004 התובעת הגיעה מעת לעת על מנת לטפל באם אך לא בכל עת שנתבקשה לכך. כאשר נשאלה האם נכון כי בשנים 2002 – 2004 התובעת שהתה בדירת אמה רוב שעות היום וטיפלה בה, השיבה – "לחלוטין זה לא נכון" (עמ' 32).

הכרעה

18. תקנה 3(א)(3) לתקנות קובעת כי תושב ישראל זכאי לגמלה, בכפוף להוראות חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980 (להלן:"החוק"), אף אם אינו ממלא אחר התנאים הנקובים בסעיף 2 (א) (1) – (7) לחוק, אם "עיקר זמנו מוקדש לטיפול בבן משפחה חולה הזקוק להשגחה תמידית בביתו תקופה של 45 ימים לפחות, הוא טיפל בו תקופה כאמור בתכוף להגשת התביעה ומתגורר עמו באותה דירה; "בן משפחה", לענין פסקה זו – הורה, בן או בת".

היינו, על מנת לקבל גמלת הבטחת הכנסה מכוח סעיף זה יש לעמוד בארבעה תנאים מצטברים:

א. לתובע הגמלה קרוב משפחה (הורה או בן/בת) חולה הזקוק להשגחה תמידית בביתו (לגבי פרשנות המונח "תמידית" – כ"טיפול הנעשה תמיד" – ראו דב"ע שן/39-4 המוסד לביטוח לאומי
– חנה מנחם, פד"ע כא 490).
ב. ב. תובע הגמלה מתגורר עם בן המשפחה החולה באותה דירה.

ג. ג. תובע הגמלה מקדיש את עיקר זמנו לטיפול בחולה, וזאת לתקופה של 45 יום לפחות.

ד. ד. תובע הגמלה טיפל בבן המשפחה החולה 45 יום לפחות בתכוף להגשת התביעה לגמלה.

19. תכליתו של החוק הנה להבטיח הכנסה למי שאין לו הכנסת מינימום מסוימת ואף אין לו את היכולת להפיק הכנסה זו (דב"ע 12/98-4 ג'ני ברוכי – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע לג 74). תכליתה של תקנה 3(א)(3) היא לאפשר את אותה הכנסה מינימלית גם למי שאינו מסוגל לעבוד מחמת שעליו להשגיח באופן תמידי על בן משפחה קרוב שמצבו הרפואי מחייב זאת (דב"ע מז/62-4 אסתר מעאס – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע יח 456).

נזכיר כי במקרה שלפנינו אין מדובר בדחיית תביעה ראשונית, אלא בהודעה על ביטול גמלה באופן רטרואקטיבי. לשאלה על מי מוטל נטל ההוכחה במקרים אלו ראו את עב"ל 261/05 חאלד אבו חג'אג' ואח' – המוסד לביטוח לאומי
, מיום 14.5.06.

20. באשר לעדויות שנשמעו בפני
נו יצוין, כי לא ניתן היה לתת אמון מלא באף אחת מהן (למעט עדות החוקר). באשר לעדויותיהן של התובעת, ושל שתי אחיותיה (גב' גולדמן וגב' מסלטי) – אלו היו מגמתיות ואינטרסנטיות (כל אחת מסיבותיה), תוך הקצנה של הדברים בלא לחשוף את התמונה העובדתית המלאה. באשר לעדותה של גב' פרידמן – הרושם שהותירה היה חיובי ואמין, ועם זאת קיימת גם האפשרות כי היא רואה את הדברים מנקודת מבט סובייקטיבית ובהתאם לדברים ששמעה מהוריה. לא ניתן היה לפיכך להסתמך באופן מלא על אף אחת מהעדויות לצורך קביעת העובדות, ועם זאת יצויין כי עדותה של גב' פרידמן היתה האמינה מכולן.

עוד יצויין כי הסתמכנו גם על דו"ח הערכת התלות מ- 5/03, ועם זאת יש להתייחס לדברים שנאמרו במסגרתו על ידי התובעת בערבון מוגבל, שהרי בודאי זכרה באותו מועד כי גמלת הבטחת ההכנסה השוטפת שהנה מקבלת כפופה לטיפול באמה ומגורים עמה.

21. עוד ראוי לציין, כי שוכנענו כי מדובר במערכת יחסים משפחתית מורכבת וסבוכה, כאשר בין הצדדים השונים משקעים וסכסוכים שלא בהכרח קשורים לעניין שבפני
נו. ברור היה מהעדויות כי התובעת וגב' מסלטי טיפלו באם במהלך השנים, כאשר בהתחשב בקרבה הפיזית הרבה – המטפלת העיקרית משך רוב השנים היתה, כפי הנראה, גב' מסלטי. עם זאת, עם חלוף השנים והרעת מצבה של האם התקשתה גב' מסלטי לעמוד בעומס, והקדישה את זמנה גם למטלות משפחתיות נוספות (ילדים ונכדים), ולכן עם הזמן תפסה התובעת תפקיד מרכזי יותר ויותר בהשגחה על האם ובטיפול בה. עם זאת, לא כל טיפול בבן משפחה חולה נופל לגדר תקנה 3(א)(3), שכן זו נועדה - כמפורט לעיל - ליתן גמלה רק למי שטיפולו בבן המשפחה הוא "תמידי" ותוך מגורים משותפים עמו, באופן שאינו מאפשר עבודה במקביל לכך.

22. לאחר שקילת העדויות שנשמעו בפני
נו ופורטו לעיל, הגענו למסקנות הבאות:
א. א. שוכנענו כי מצב אמה של התובעת – כיום בוודאי, וגם בשנת 2002 – היה מצב רפואי שהצדיק השגחה רפואית צמודה (הנתבע אף לא חלק על כך).

ב. ב. שוכנענו כי התובעת טיפלה באמה, ברמה מסוימת, בשנים 2002 – 2004, כפי העולה מדו"ח הערכת התלות שנערך במאי 2003 ובו מפורטות מטלות יום- יומיות (כולל רחצה, הלבשה, הגשת אוכל ולעתים לינה) שביצעה התובעת לצורך סיוע לאמה. עם זאת, טיפולה זה לא היה בלעדי אלא במשולב עם אחותה גב' מסלטי, אשר כמפורט לעיל מתגוררת בצמידות לאם (וכאשר באותו זמן היתה דלת מקשרת פתוחה בין שתי היחידות), וכאשר גב' מסלטי דווקא היא זו שהוגדרה על ידי אחות בריאות הציבור כמטפלת העיקרית.

ג. ג. מאז חודש 9/04 מטפלת באם מטפלת סיעודית צמודה הנמצאת עמה 24 שעות ביממה. לאור זאת, הגם ששוכנענו כי התובעת נמצאת בבית האם לעתים קרובות, כפי הנראה באופן יומיומי, ומסייעת לטיפול השוטף, וגם אם היא לנה בבית האם בסופי השבוע כאשר המטפלת בחופשה - לא שוכנענו כי הנה מקדישה את "עיקר זמנה" לטיפול באם, שאם היתה עושה כן – לא היה צורך במטפלת צמודה לצורך כך.

ד. ד. עוד אנו קובעים, כי לא היה שלב כלשהו בו התובעת עברה להתגורר עם אמה ועזבה לצורך כך את דירתה ברח' הרמה, אלא כי מדי פעם, ובהתאם למצב המשתנה, נשארה ללון אצל האם במהלך השנים 2002 – 2004 (כפי שנמסר על ידה לאחות בריאות הציבור, אשר ציינה במקום אחד בדו"ח כי התובעת "לרוב באה לישון בלילה" ובמקום נוסף – "לפעמים ישנה אתה בלילה"; בהסתמך על עדותה של גב' פרידמן אנו סבורים כי הלינה המשותפת לא היתה ענין של קבע ואף לא של מרבית הלילות). מאז 9/04 היא נשארת ללון אצל האם רק כאשר המטפלת הצמודה נמצאת מחוץ לבית בחופשתה השבועית, היינו פעם או פעמיים בשבוע.

ה. ה. במקביל לטיפול באם כמפורט לעיל, כיוון שבאף אחת מהתקופות לא היתה התובעת המטפלת העיקרית או היחידה בה, וכיוון שבשום שלב לא עברה להתגורר עמה או ללון עמה באופן קבוע - המשיכה התובעת להתגורר בדירתה ברח' הרמה, שנשארה מקום מגוריה (ולא בכדי זו הכתובת שצויינה על ידה בכל המסמכים לרבות במכתב בא כוחה). בדירה זו שהתה פרקי זמן משתנים, בהתאם למצבה של האם ולשאר סידורי הטיפול בה.

23. לאחר ששקלנו את משמעותן המשפטית של העובדות שנקבעו על ידינו, ואת תכליתן של גמלת הבטחת ההכנסה בכלל ושל תקנה 3(א)(3) לתקנות בפרט, אנו קובעים כי החל מחודש 9/04 (מועד תחילת עבודתה של המטפלת ההודית) לא עמדה התובעת במבחנים המצטברים הנדרשים לצורך זכאות לגמלת הבטחת הכנסה לפי תקנה 3 (א)(3) לתקנות, שכן כפי שמפורט לעיל – לא גרה עם האם, ולא הקדישה את עיקר זמנה לטיפול בה.
באשר לתקופה שבין 7/02 ל – 9/04 - אמנם קבענו כי התובעת טיפלה באמה במידה מסוימת, ונשארה ללון אצלה חלק מלילות השבוע, אך מכאן ועד קביעה עובדתית כי הקדישה את "עיקר זמנה" לטיפול באם – הדרך רחוקה. בנוסף, עלה בבירור כי התובעת לא התגוררה עם האם בשלב זה או בכל שלב אחר, ואף לא הגיעה לכדי שהות עקבית ורצופה בדירת האם. המשמעות היא כי התובעת לא עמדה בתנאים החוקיים הנדרשים לצורך קבלת הגמלה גם בתקופה זו.

עוד ראוי לציין בהקשר זה כי התובעת לא דייקה – וזאת בלשון המעטה – בנתונים שנמסרו על ידה לנתבע.

24. סוף דבר – התביעה נדחית. החלטת הנתבע מיום 17.10.04 תקפה. בהתחשב בנסיבות הכוללות, אין צו להוצאות.

25. יצוין כי

פסק דין
זה נחתם על ידי שני חברי המותב על אף שנציג הציבור מר גמליאל לא נכח בישיבת ההוכחות השנייה בה נשמעו עדויות גב' מסלטי וגב' פרידמן.

ניתן היום ט"ו בסיון, תשס"ו (11 ביוני 2006) בהעדר הצדדים


נ.צ. מר יגאל גמליאל (מע)

דוידוב מוטולה סיגל, שופטת – אב"ד

ק: נעמי ט.









בל בית דין אזורי לעבודה 7956/04 שרה יעל אטיה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 11/06/2006)