פסקי דין על עו"ד אורי רפ | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

11712/05 בל     11/06/2006




בל 11712/05 עו"ד אורי רפ נ' המוסד לביטוח לאומי




1


בתי המשפט
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
בל 011712/05


בפני
:
דיתה פרוז'ינין
- סגנית שופטת ראשית
דן-יחיד

11/06/2006



בעניין:
עו"ד אורי רפ




בעצמו
התובע

נ ג ד


המוסד לביטוח לאומי



ע"י ב"כ עו"ד
מ. גורן

הנתבע

פסק דין


1. לפני ערעור לפי סעיף 10 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה -1995, על החלטת וועדת עררים לניידות, אשר קבעה ביום 16.5.05, כי דרגת המוגבלות של המערער בניידות הינה בשיעור של 70% לא לצמיתות.

2. שתי טענות בפי המערער: האחת – כי הוועדה אינה מוסמכת לשנות את אחוזי הנכות הקבועים לצד כל פריט בתוספת א' להסכם בדבר גמלת ניידות (להלן – התוספת). תפקיד הוועדה הוא לבצע וליישם את האמור בתוספת בלבד, ומשכך עליה לקבוע את אחוזי הנכות הקבועים לצד כל פריט, בלא כל שינוי. טענתו השניה של המערער הינה כי היה על הוועדה לקבוע דרגת מוגבלות בניידות צמיתה.

3. מנגד טוען המשיב כי הוועדה נוהגת בגמישות בקביעת אחוזי הנכות, שכן אם לא תנהג כך, יהיו מבוטחים רבים שלא ניתן יהיה ליישם לגביהם את פריטי הנכות, והם יוותרו בלא גמלה כלל. באשר לדרגת הנכות הלא צמיתה שנקבעה, טוען המשיב כי עניינו של המערער הוחזר לוועדה בעקבות

פסק דין
מוסכם, שבו נקבע כי על הוועדה להתייחס לחוות דעת של פרופ' רכס. בפסק הדין לא היתה כל התייחסות לנושא הצמיתות.

4. שאלת סמכותן של וועדות רפואיות לבצע התאמות בפריטי הליקוי המופיעים ברשימת הליקויים מתעוררת לא אחת, הן כאשר מדובר בוועדות לעררים בכלל (עב"ל 1137/02 שרון פז – המל"ל, ניתן ביום 19/8/03), ובמיוחד כאשר מדובר בוועדות העוסקות בניידות. מחד גיסא אמנם נקבע כי אין מקום להתאמה, מקום שליקוי מסויים לא נקבע ברשימת הליקוים אשר בתוספת (דב"ע נה/23-01 המל"ל – חיה פיק, פד"ע כט 546). עם זאת נקבע כי ניתן להתאים את אחוזי הנכות הקבועים ברשימה הנ"ל, אם אמנם התקיים במבוטח הליקוי המפורט בתוספת, אך קיימת סטיה קלה מהנקוב ברשימת הליקויים, או חסר קל. במקרה זה ניתן להתאים את אחוזי המוגבלות המופיעים בסעיף למצבו של הנכה (עב"ל 389/99 המל"ל – מאיר כהן, לא פורסם).

5. סעיף א(3) שבתוספת א' קובע כי שיתוק מלא למעשה של כל אחת מהשוקיים מלווה שיתוק של שניים לפחות מבין שלושת השרירים המפורטים בסעיף 1 מקנה 80% נכות. הוועדה העניקה למערער 70% מוגבלות בלבד משום שמצאה כי למערער נמצא שיתוק חלקי בלבד בפלג גוף שמאל.
הוועדה מצאה, אם כן, כי התקיים במערער הליקויי המפורט בפריט א(3), היינו שיתוק של אחת השוקיים, אולם אין מדובר בשיתוק מלא אלא בשיתוק חלקי. לפיכך, פעלה הוועדה בהתאם לאמור בעב"ל 389/99 הנ"ל, ולא מצאנו טעות משפטית בהחלטתה.

7. עם זאת, יש להחזיר את עניינו של המערער לוועדה כדי שתשוב ותדון בקביעתה כי הנכות של המערער הינה לא צמיתה. הוועדה אמנם לא דנה בנושא זה כלל בהחלטתה נשוא ערעור זה, אשר הוחזר אליה כדי שתתייחס לחוות דעתם של פרופ' רכס וד"ר מימון. משכך, בפסק הדין שעל פיו פעלה הוועדה, לא נכתב כי עליה להתייחס לנושא הצמיתות. עם זאת, הוועדה נתבקשה לחזור על הבדיקה הקלינית. למעשה נתבקשה הוועדה לבחון את מצבו של המערער מחדש, ומשכך היה עליה לשקול גם את נושא הצמיתות. יש לציין כי גם בהחלטתה הקודמת (מיום 24.6.04) קבעה הוועדה כי דרגת המוגבלות של המערער אינה צמיתה, אך לא נימקה את החלטתה זו.

8. לפיכך יוחזר עניינו של המערער לוועדת העררים לניידות על מנת שתדון בשאלה אם דרגות המוגבלות של המערער הינה צמיתה, ותנמק את החלטתה.

מאחר שרק חלק מן הערעור התקבל, אין צו להוצאות.
רשות ערעור על

פסק דין
זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 יום מיום שיומצא לצדדים

פסק דין
זה.

ניתן היום ט"ו בסיון, תשס"ו (11 ביוני 2006) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

דיתה פרוז'ינין
, שופטת
011712/05בל 730 אילנית ג'והרי








בל בית דין אזורי לעבודה 11712/05 עו"ד אורי רפ נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 11/06/2006)