פסקי דין על גדעון בר שלום | פסקי דין על דוד לבקוביץ

2026/06 דמ     19/06/2006




דמ 2026/06 גדעון בר שלום נ' דוד לבקוביץ




10


בתי הדין לעבודה
בית דין א.לעבודה ת"א
דמ 002026/06


בפני
:
כבוד הרשמת מוניקה מרגלית

תאריך:
19/06/2006



בעניין:
גדעון בר שלום



ע"י ב"כ עו"ד
גלעדי ארנון

התובע

נ ג ד


דוד לבקוביץ



ע"י ב"כ עו"ד
שמיר גיורא

הנתבע

פסק - דין
1. עובדות ורקע כללי
התובע הגיש תביעה בדיון מהיר לתשלום יתרת שכר עבודה בסך -.4,737 ₪ בגין 40 ימי עבודתו בעסק הנתבע "סגנון חופשי" בחודשים 04/ 7-6, בצירוף פיצויי הלנת שכר.
הנתבע, בעל עסק ליעוץ ופיתוח ארגוני אשר עוסק, בין היתר, בניהול בתי ספר למקצועות הים והכשרת כח אדם לניהול בריכות שחיה וחופי ים, הכחיש קיומם של יחסי עובד-מעביד בין הצדדים. לטענתו, התבקש ע"י התובע, שהיה בעבר תלמידו בקורס מפעילי בריכות, למצוא עבורו עבודה. בהתחשב במצוקה האישית של התובע הסכים הנתבע לשהייתו במשרדו והעניק לו "פינה לשבת" על מנת לאפשר לתובע לפתח אפיק עצמאי משלו. בפועל, שהה התובע במשרד הנתבע במשך 12 יום, בשעות משתנות על-פי שיקוליו, בלא שתרם למשרד דבר עקב העדר כישוריו. שהייתו במשרד הנתבע כאמור גרמה להוצאות מיותרות. כתוצאה מכך הורה לו הנתבע לחדול להגיע.
התובע ביקש, לטענתו, החזר הוצאות בסך -.2,000 ₪. לפנים משורת הדין, ומטעמי גמילות חסדים בלבד, שילם לו הנתבע סך -.1,000 ₪.
השאלה הצריכה הכרעה היא, האם התקיימו אם לאו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, בנסיבות הענין, אם כן – מה שיעור יתרת השכר אשר התובע זכאי לקבל.

2. המצב המשפטי
פסיקת בתי הדין לעבודה וביהמ"ש העליון קבעה מבחנים אחדים, מבחני העזר המסורתיים, להגדרת המושג "עובד" ובהם מבחן המרות והפיקוח, מבחן הקשר האישי, מבחן כוונת הצדדים ומבחן ההשתלבות. מבחן זה בשילוב מבחני משנה נלווים כגון הכפיפות, התלות האישית, הפיקוח, המקום, אופן התשלום והתנהגות הצדדים מכונים במקובץ "המבחן המעורב".
מבחן ההשתלבות נועד מצד אחד לבדוק מה היתה מידת השתלבותו של העובד בפעילותו היומיומית אצל המעביד, המפקח על עבודתו, ומהצד האחר לאמת כי אין מדובר בעבודה שהעובד עסק בה במסגרת עסק משלו (ר' ספרו של כב' השופט י. לובוצקי, חוזה עבודה וזכויות העובד, פרק 2, עמ' 8 והאסמכתאות).
כאמור, בקביעה אם קיימים יחסי עובד-מעביד יש לייחס משקל רב לכוונת הצדדים, דהיינו, לכוונתם להתקשרות בדין. אך צריך שלאותה כוונה יינתן ביטוי, ועל כוונת הצדדים – שני הצדדים יש ללמוד מביטויים חיצוניים שנתנו. אחד הביטויים המובהקים לאותה כוונה היא התמורה, קיומה מצביע על רצון הצדדים ליצור יחסים חוזיים (דב"ע נא 6-0 דורית שוורץ נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כג' 202).

3. חומר הראיות
התובע העיד כי למד בקורס למפעילי בריכות בהנהלת הנתבע בשנת 2000. בחודש 1/04, בעקבות מחלת אשתו, הגיע לתל-אביב ממקום מגוריו בישוב ספיר. הואיל ומצבו הכספי הדרדר פנה בסוף 5/04 לנתבע במסגרת חיפושי עבודה, ונענה על ידו: "גידי אין בעיה, אתה תעבוד אצלי. אני צריך עכשיו עזרה בתקופה שאין לי מזכירה. בוא נמצא מקום שאוכל להפיק ממך ונשתמש בסדנאות, נוכל לשווק אותם באמצעות המחשבים והפקסים". סוכם בין הצדדים על תחילת עבודתו של התובע בשבוע הראשון של חודש 6/04, משעה 7.00 עד 15.00 חמישה ימים בשבוע. בפועל הגיע התובע מדי יום בשעה 7.00 למשרד הנתבע, עד סוף חודש 7/04. הנתבע הורה לתובע לעדכן למחשב נתונים מקלסרים, בין היתר, על בוגרי קורסים. בפועל, התובע טלפן לחייבים לצורך גביית תשלומים, עסק ברישום תלמידים לקורסים והשיב לטלפונים. היו ימים בהם הצטרף אל הנתבע בנסיעותיו למפגשים וסידורים, במהלכם הציג בפני
ו הנתבע אנשים וגורמים עימם עבד. ביום השני לעבודתו הורה לו הנתבע להסיע ברכבו ארבעה משתתפים בקורס מפעילי בריכות שחיה בקאנטרי קלאב בראשון לציון. אחת לשבוע היה מקבל את התלמידים והמרצים בקורס, דאג לכיבוד, והסיע תלמידים לבריכות בקרית שלום ללימודי אחזקת בריכה ולחדרה, ללימודי מערכות בריכה. ביום ו', בו לא היה אמור התובע לעבוד, נסע לבריכת נוה ירק על מנת לגבות תשלום מתלמיד במקום. פעמיים נסע עם הנתבע למרכז הדרכה של משרד הבריאות. לטענתו, הוצג כיד ימינו של הנתבע, כפי שהיה בפועל.
בתמורה לעבודתו של התובע 19 יום בחודש 6/04 ו-21 יום בחודש 7/04, דרש מהנתבע "בערך -.5,000 ₪", כטענתו. כאשר נוכח כי הנתבע שרוי בקשיים כספיים הסכים לתשלומים לשיעורין. עוד ציין התובע כי אין לזקוף התשלום בסך -.1,000 ₪ בתמורה להוצאות, כטענת הנתבע, בהתאם לעדותו בדיון: "לא היו לי הוצאות. זה לא עניין אותי. יצאתי לחפש הכנסה".
הנתבע העיד מנגד כי נרתם לסייע לתובע לקבל עבודה כמפעיל בריכה בהיותו במצוקה לאחר פיטוריו מעבודתו בספיר.
הצטרפותו של התובע אל הנתבע לנסיעות היתה בגדר טיול, לא עבודה. התובע נהג להגיע למשרד בימים לא קבועים, ואולם היה נעדר כישורים לעבודה על מחשב. אם הלך לקבל כיתת לימוד, עשה זאת – כדי לצאת מביתו, אם הגיע למשרד יתכן שנטל המפתח באופן חד-פעמי. פעילותו של התובע התבצעה במקביל לסדנא שקיים בנושאים רוחניים בתחום עיסוקו, והסיבה להגעתו לקורס היתה על מנת לשווק את הסדנאות שלו. עם זאת, הודה הנתבע כי התובע גבה עבורו כספים. עוד הוסיף הנתבע כי בעיותיו הכספיות של התובע עוררו את רחמיו. בעקבות כך פנה הנתבע לאימו, צדקת אשר אוספת תרומות לצדקה, וביקש ממנה לסייע לתובע בתשלום סך
-.4,000 ₪ כגמילות חסדים.
כתוצאה מלחצים שהפעילה אשת התובע, סירבה אימו של הנתבע לבצע התשלום המבוקש, כטענתו. תשלום סך -.1,000 ₪ בוצע מכספי תלמיד בקורס שניהל הנתבע.
בעדותו ציין הנתבע: "אימי צדקת ואני גם צדיק. אם היה לי כסף הייתי נותן לו באותה תקופה מאה אלף שקל, אבל לא היה לי כסף. הייתי נותן כגמילות חסדים אבל לא עבור עבודה".



4. מסקנות
מחומר הראיות, עולה כי הנתבע קיבל את התובע לעבודה, הוא שקבע עבורו את המטלות בהן יעסוק והוא שפיטר את התובע בסופו של דבר מעבודתו. בפועל ביצע התובע עבודות עבור הנתבע, בחודשים 04/ 7-6, בהתאם ליכולתו ולכישוריו, בגביית חובות ובקבלת תלמידים לקורסים בניהולו של הנתבע והסעתם למקומות שונים.
גירסת התובע, לפיה שולם לו סך -.1,000 ₪ על חשבון שכר עבודה מקובלת עלי. לא שוכנעת מגירסתו המשתנה של הנתבע לפיה יש לזקוף את התשלום כהחזר הוצאות, מצד אחד, וכגמילות חסדים, מהצד האחר. כוונת התובע בחיפוש עבודה בשכר בהיותו נזקק לכסף היתה ברורה לנתבע, אשר הפיק מפעילותו מה שניתן היה בנסיבות הענין בתקופה שהתובע העמיד עצמו, זמנו ומרצו לרשות הנתבע.
מקום ביצוע העבודה היה, הן במשרד הנתבע והן מחוץ לחצריו, במקומות בהם התקיימו קורסים בהתאם להוראות הנתבע ובפיקוחו.
על השכר הקובע ניתן ללמוד מדרישת התובע לתשלום סך -.5,000 ₪, ופניית הנתבע לאימו בבקשה לשלם לתובע סך -.4,000 ₪, בנסיבות בהן שולם לתובע סך -.1,000 ₪ מכספי תלמיד הנתבע בקורס. סכום זה נזקף כמקדמה לשכר.
אין משמעות בנסיבות הענין למחלוקת בשאלת היקף עבודתו של התובע, האם 40 יום, כטענתו, או שמא 12 יום, כטענת הנתבע נוכח הסכמת הצדדים בענין שיעור התמורה לתקופת העבודה המלאה.
אשר לפיצויי הלנת שכר - נוכח מחלוקת של ממש בשאלת זכאותו של התובע לתשלום יתרת שכר עבודה, כפועל יוצא מהמחלוקת בשאלת קיום יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, אין מקום לפסיקת פיצויי הלנת שכר.

5. סוף דבר
לאור האמור, אני פוסקת כי הנתבע, דוד לבקוביץ
, ישלם לתובע יתרת שכר עבודה בסך -.4,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 1.1.06 עד מועד התשלום המלא תוך 30 יום.
הנתבע ישא בהוצאות משפט (שכ"ט עו"ד) בסך -.500 ₪ בצירוף מע"מ כדין אשר ישולמו תוך 30 יום.
ניתן לבקש רשות ערעור מנשיא בית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת פסק-הדין.
ניתן היום כ"ג בסיון, תשס"ו (19 ביוני 2006) בהעדר הצדדים

___________________
מוניקה מרגלית
, רשמת
קלדנית: שרי חדד








דמ בית דין אזורי לעבודה 2026/06 גדעון בר שלום נ' דוד לבקוביץ (פורסם ב-ֽ 19/06/2006)