פסקי דין על פרץ (שלמה) שלומי | פסקי דין על פרץ (יעקב) קובי | פסקי דין על חיימוב איליה |

8326/05 פ     22/06/2006




פ 8326/05 מדינת ישראל נ' פרץ (שלמה) שלומי,פרץ (יעקב) קובי,חיימוב איליה




1
בתי המשפט

בית משפט מחוזי באר שבע
פ 008326/05
בפני
:
כב' השופט צלקובניק יורם

תאריך:
22/06/2006
בעניין:
מדינת ישראל

המאשימה

נ ג ד
1 . פרץ (שלמה) שלומי

2 . פרץ (יעקב) קובי

3 . חיימוב איליה

הנאשמים

נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד רחל אלמקייס

הנאשמים וב"כ עו"ד שי ברגר
.

גזר דין

1. הנאשמים 1 ו-2, שהינם אחים, הורשעו, בעקבות הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירות הצתה לפי סעף 448(א) רישא, לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, וחבלה במזיד לרכב, לפי סעיף413ה לחוק העונשין;
נאשם 3 הורשע, בעקבות הודאתו, בעבירה של סיוע להצתה שבוצעה על ידי שני הנאשמים האחרים.

2. על פי עובדות כתב האישום בין הנאשם 1, שלמה פרץ, לבין אחד, אדם איטל, נפל סכסוך; בעקבות הסכסוך התרחשו מספר אירועים אלימים; איטל ואחר מואשמים בכתב אישום נפרד, בקשירת קשר לדקור את נאשם 1, ולאיטל מיוחסות בנוסף, עבירות איומים כנגד הנאשמים 1 ו-2, וכן השלכת רימון לעבר בית הורי נאשמים 1ו-2, שהתפוצץ במרפסת הקומה השניה של הבית וגורם נזק למבנה,בעת ששהו בו בני הבית. נאשם 1 חשד באיטל כי הוא מעורב בהשלכת הרימון וכן בירי אחר שבוצע נגדו, בנסיבות שלא פורטו בפני
.

3. בתאריך 23.10.2005, באישון לילה, מספר ימים לאחר אירוע השלכת הרימון, וידאו הנאשמים 1 ו-2 שרכבו של איטל, מסוג טויוטה, נמצא בחניית ביתו בבאר שבע; לאחר מכן נסעו לתחנת דלק בעיר ברכבם, הצטיידו בשני בקבוקי בנזין, חזרו למקום חניית רכבו של איטל, כשעל ראשיהם כובעי גרב, שפכו את הבנזין על הרכב, והציתוהו באמצעות גפרור. עקב ההצתה נגרם נזק כבד לרכבו של איטל, וכן נזק לרכב מסוג רינו מגאן שחנה ליד רכבו של איטל, והשייך לאחד, שלמה חפר.

נאשם 3 סייע לשני הנאשמים האחרים, בכך שנהג את רכבם למקום ההצתה. עם זאת נטען, כי הנאשם לא היה מודע לתכנון ההצתה, אלא עובר לביצועה ממש.

4. נאשם 1, כבן 20, שירת כחייל בשירות סדיר שנקטע עקב הסתבכותו בפרשה. על פי תסקיר שירות המבחן שירותו הצבאי היה חיובי, והוא נעדר עבר פלילי. לאחרונה שולב בעסקי הבניה של משפחתו. עם זאת, בתסקיר נקבע כי הנאשם "נחשף לחברה שולית שסיכנה והכשילה את התנהגותו", ונקלע למצב של חרדה וחוסר אונים עקב ניסיונות הסחיטה והשלכת הרימון לבית הוריו, ובמעשה ההצתה פעל מתוך "תגובה רגשית חריפה...על רקע חרדה מפני אפשרות פגיעה בהוריו, ודאגה לשלומם".
הנאשם מצר על כך שפעל כפי שפעל בלא לפנות למשטרה, או לדווח להוריו על הסתבכותו. כיום הוא מצוי בפיקוח מעצר, ומשתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן. לאור גילו הצעיר של הנאשם, העדר עבר פלילי, ההתרשמות כי אין מדובר באדם בעל מועדות אלימה, והמוטיבציה שלו לנהל אורח חיים נורמטיבי, ולנוכח הרצון להמשיך בתהליך הטיפולי ולמנוע התדרדרות, מובעת המלצה להימנע מהטלת מאסר ממשי ולהסתפק במאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות.

5. נאשם 2, כבן 25, עובד אף הוא בעסק המשפחתי, שירת בצה"ל, ונטול עבר פלילי. הנאשם פעל על רקע חרדה מהסתבכות אחיו, נאשם 1, ולנוכח השלכת הרימון על בית הוריו. מהתסקיר עולה כי אין מדובר באדם מועד לעבריינות, וכי להליך הפלילי, התנאים המגבילים שהוטלו עליו, ופיקוח המעצר, היו "אפקט מרתיע ומציב גבולות." מהתסקיר עולה המלצה להטיל על הנאשם עונש של של"צ והמשך פיקוח למשך שנה.

6. יצויין כי מעדות מר דוד פרץ, אביהם של שני הנאשמים, עולה כי בעקבות האירועים המתוארים, עזבה המשפחה את באר שבע ועברה לאשדוד, והאב עושה כלל הניתן לפקח על הנאשמים, העובדים בעסקיו.

7. נאשם 3, כבן 24, עלה מבריה"מ בהיות בן 10, סיים לימודיו התיכוניים, ושירת שירות צבאי מלא. כיום עובד כטבח במסעדה. הנאשם ללא עבר פלילי, ולפי התרשמות שירות המבחן, קיימת מצידו נכונות גבוהה להמשיך בתהליך טיפולי במסגרת פיקוח המעצר, תוך נכונות השירות לסייע לו, בד בבד, "לגבש כיווני השתלבות נורמטיביים" במישור התעסוקתי והאישי. שירות המבחן ממליץ כי יוטל על הנאשם עונש של של"צ בהיקף נרחב.

8. התביעה מבקשת כי יוטלו על הנאשמים עונשי מאסר משמעותיים לריצוי בפועל, ופיצוי המתלוננים.

9. ההגנה שמה דגש על התהליך הטיפולי- שיקומי, ועל החשש כי כליאתם של הנאשמים עלולה לחבל בהליך זה, ולהביא להתדרדרות ופגיעה קשה בהם. בנסיבות אלה מבקשת ב"כ הנאשמים לאמץ המלצות שירות המבחן, לעניין העונשים המוצעים.

10. אין חולקין כי עבירת ההצתה הינה מן החמורות, ותוצאותיה המזיקות והיקפן אינן ניתנות לחיזוי מראש, משעה שעולות הלהבות. הנאשמים 1ו-2 לא הססו לבצע מעשה ההצתה באזור מגורים, ואף גרמו נזק לרכב נוסף של אדם תמים, שלא היווה מטרת ההצתה. ניתן להניח כי שני נאשמים אלה היו מונעים ברגשות נקמה, חרדה ותסכול עקב התנהגותו האלימה הנטענת של אותו איטל, שחשדו בו כי אף סיכן את חיי בני משפחתם בהשלכת רימון לעבר בית ההורים, באופן שאך בנס נמנע אסון כבד. ניתן להניח כי סברו שיש באלימות נגדית כדי להרתיע את איטל מהמשך התנהגותו, ונגררו לסכסוך אלים זה כמעט בעל כורחם. ואולם לא ניתן להסכין עם התנהגות עבריינית חמורה גם אם תולדתה בהתנהגות עבריינית נגדית ובאה בתגובה לה, תוך יצירת סיכון אפשרי לאדם ולא רק לרכוש.

11. מלאכת הענישה בפרשה זו אינה פשוטה. הדעת נותנת כי עבירות מעין אלה מחייבות הטלת מאסר ממשי לתקופה לא מבוטלת. עונש זה נועד בראש ובראשונה להרתיע אחרים ממעשי הצתה, יהיו מניעיהם אשר יהיו, שיש בהם למצער, התנכרות ואדישות לסיכון כלל הציבור כתוצאה מאותם מעשים. בנסיבות אלה איני סבור בכל הכבוד, כי סוג עבירה זה, מצדיק הטלת שירות למען הציבור, שיש בו כדי לעמעם צרכי ההרתעה, אלא אם כן מתקיימות נסיבות חריגות, המצדיקות זאת. נסיבות אלה אינן מתקיימות בענייננו.

12. מנגד, אין עסקינן במי שסיגלו לעצמם את הדרך העבריינית. אין להתעלם כי נאשמים 1
ו-2 הסתבכו באקראי כמעט, בשרשרת אירועים שהלכה והסלימה, וטעו חמורות בבחירת הדרך להיחלץ מהמיצר. נאשם 3, נקלע לסכסוך לא לו, ולא עלה כי נשקפה לו טובת הנאה כלשהי מהסיוע לשני הנאשמים האחרים, ומעורבותו הוגבלה לתקופה קצרה שקדמה להצתה, במעגל השני של מי שאינו מעורב ישירות במעשה העבירה.

13. בנוסף, ניתן להתרשם בצורה חיובית מאד מהדרך בה בחרו הנאשמים לשתף פעולה, הן במהלך חקירתם, והן בהודאתם והבעת חרטתם, שהתרשמתי שאינה מן השפה אל החוץ. התסקירים מלמדים על רצונם הכן של הנאשמים להמשיך בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן, וכן על כוונתם הנחרצת להמשיך ולהשתלב בדרך נורמטיבית לחלוטין במסגרת התעסוקתית. אין גם להתעלם מהזעזוע שפקד את בני משפחת הנאשמים 1 ו -2, עקב האירועים האלימים, והצורך לעקור מביתם, מעצר הנאשמים, וההגבלות האחרות שהוטלו לאחר השחרור מהמעצר, ובכללם מעצר הבית המתמשך.

14. בנסיבות אלה, משהנאשמים נעדרי עבר פלילי, ולאחר שקימת התרשמות כי מדובר בהתנהגות חריגה שלא תישנה, ולנוכח המסגרת הטיפולית בה הם נתונים, נוטה הכף להטלת עונשים קלים יחסית, השמים דגש על אי קטיעת הליכי השיקום האישי. (השוו בעניין זה: ע"פ 7022/03, יניב דוק, נ.מ"י; ע"פ 5634/03 מסיקה נ. מ"י; ע"פ 4390/03 שרון ספנוב נ. מ"י; טרם פורסמו).

15. על הנאשמים מוטלים עונשים אלה:

על כל אחד משני הנאשמים 1 ו-2 עונש מאסר לריצוי בפועל של 6 חדשים, והוא ירוצה בדרך של עבודת שירות, כפוף לחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות, לעניין מידת התאמתם של הנאשמים ומציאת מסגרת תעסוקתית בעבודות שירות.
בנוסף מוטל עונש מאסר מותנה של שנה אחת, למשך שלוש שנים, שכל אחד משני הנאשמים לא יעבור עבירה בה הורשע, או עבירת פשע.
כל אחד משני נאשמים אלה יועמד לפיקוח קצין מבחן למשך שנה, מיום שחרורו מהמאסר.

על נאשם מס 3 מוטל עונש מאסר לריצוי בפועל של 4 חודשים, והוא ירוצה בדרך של עבודות שירות כפוף לחוות דעת הממונה על עבודות השירות, כמפורט לעיל. בנוסף מוטל עונש מאסר מותנה של תשעה חדשים למשך שנתיים, שהנאשם לא יעבור עבירת פשע, שעניינה פגיעה שלא כדין ברכוש הזולת.
נוכח המלצת שירות המבחן יעמוד נאשם 3 לפיקוח קצין מבחן למשך שנה אחת מיום שחרורו מהמאסר.

מתקופת המאסר תנוכה תקופת המעצר של כל אחד משלושת הנאשמים בין 23.10.2005- 17.11.2005.

על כל אחד משני הנאשמים 1 ו-2 מוטל קנס בסך 7,500 ₪, או שני חדשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך 45 יום.

על נאשם מס 3 מוטל קנס בסך של 4,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך 30 ימים.

בנוסף מושת תשלום פיצוי בסך של 10,000 ₪ על כל אחד מהנאשמים 1 ו-2, באופן שסך של 10,000 ₪ יועבר למתלונן אדם איטל, וסך של 10,000 למתלונן שלמה חפר, בגין הנזקים שנגרמו לכלי רכבם.

16. המשך הדיון נקבע ליום 9.7.2006 שעה 14:30 . הממונה על עבודות השירות יעביר חוות דעתו עד מועד זה, וב"כ הנאשמים יעקוב אחר השלמת חוות הדעת לקראת מועד זה. עד מועד קביעת תחילת ריצוי העונש, אין שינוי בתנאי השחרור מהמעצר.
ניתן היום כ"ו בסיון, תשס"ו (22 ביוני 2006) במעמד הצדדים.

_______________
י. צלקובניק - שופט
008326/05פ 055 אילנה אסף








פ בית משפט מחוזי 8326/05 מדינת ישראל נ' פרץ (שלמה) שלומי,פרץ (יעקב) קובי,חיימוב איליה (פורסם ב-ֽ 22/06/2006)