פסקי דין על אורן אברהם

40291/04 פ     03/07/2006




פ 40291/04 מדינת ישראל נ' אורן אברהם




בעניין:
מדינת ישראל

המאשימה

נ ג ד
אורן אברהם

הנאשם
המאשימה באמצעות ב"כ עו"ד עפרה רובינפלד

הנאשם ע"י ב"כ עו"ד אייל שמחוני


גזר דין

הנאשם, אורן אברהם
, הואשם ביום 29.10.2004 בשורה ארוכה של עבירות מסוגים שונים.
מתחילת הדרך, הצהיר הנאשם כי בכוונתו להודות בכל העבירות המיוחסות לו ע"י המדינה. ברם, מאחר שהמדינה לא מצאה להעמיד לדין מי שהייתה שותפתו לביצוע חלק מן העבירות- נמנע הוא מליטול אחריות למעשיו.
במצב דברים זה, עלו ובאו לבית המשפט עדים שתיארו מעללי הנאשם.
בשלב מסוים הודיע הנאשם, באמצעות פרקליטתו- שהינה אחת מן הפרקליטים שהועמדו ע"י הסניגוריה הציבורית לצורך הגנתו- כי הנאשם מבקש להודות וליטול אחריות על שכמו.
ביום 22.6.06 הודה הנאשם בכל העובדות והעבירות שיוחסו לו והורשע, בהתאם, על פי הודאתו.
הנאשם הורשע בעבירות הבאות: קשירת קשר לביצוע פשע (10 עבירות), הצתה (5 עבירות), ניסיון להצתה (עבירה אחת), קבלת דבר במרמה (עבירה אחת), ניסיון לקבלת דבר במרמה (4 עבירות), ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (14 עבירות), קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (56 עבירות), התחזות כעובד ציבור (9 עבירות), התייצגות כאדם אחר (9 עבירות), התחזות כאדם אחר (18 עבירות), התחזות כאדם אחר במטרה להונות (27 עבירות), קשר להונות (2 עבירות), איומים (2 עבירות), הטרדה באמצעות מתקן בזק (3 עבירות), תקלה ציבורית (עבירה אחת), פגיעה בפרטיות (4 עבירות), זיוף (2 עבירות), שימוש במסמך מזויף (2 עבירות), סחיטה באיומים (עבירה אחת), שיבוש מהלכי משפט (עבירה אחת), הדחה בחקירה (עבירה אחת), הטרדת עד (עבירה אחת), הפרת הוראה חוקית (28 עבירות) והונאה בכרטיס חיוב (2 עבירות).

להלן יפורטו בתמצית עיקרי המעשים בהם הודה הנאשם:
בין הנאשם, שהינו אסיר, לבין סוהרת לשעבר בשם יולנדה לוי (להלן: "יולנדה") התקיימה מערכת יחסים "מיוחדת". מערכת זו "נתפוצצה" בסכסוך טעון רגשות, שהוביל את הנאשם לבוא חשבון עם יולנדה על כל שזו "גרמה לו" לדידו. הנאשם החל מבצע מעשים פליליים שונים שיפורטו להלן:
פרט האישום הראשון מתאר כיצד קשר הנאשם קשר עם אחר להצית בית עסק לעבודות אלומיניום שבבעלות אחיה של יולנדה- אילן. בהמשך, הצטייד האחר בחומרי הצתה, וביום 17.8.04 הצית האחר את העסק באמצעות חומרי ההצתה הנ"ל, כך שנגרמו לעסק נזקים, והכל תמורת סכום כסף נכבד ששילם לו הנאשם. למחרת האירוע, התקשר הנאשם מהטלפון הציבורי שבכלא לשוטרת, התחזה בפני
ה בכזב כאילו היה חוקר מתחנת כפר סבא, וביקש הימנה לקבל פרטים על ההצתה על מנת לאמוד על חומרת הנזקים שנגרמו מההצתה. בהמשך, הציג עצמו הנאשם בשנית כחוקר מתחנת כפר סבא בפני
שוטר נוסף, וביקש לקבל פרטים על האירוע (פרט אישום שני). במקרה אחר, התייצג הנאשם כאדם אחר, לאחר שהשיג פרטיו של שוטר, על מנת לקבל מהמסוף המשטרתי במרמה כתובות מגוריהם של אחיה של יולנדה, ואת פרטי מספרי כלי הרכב השייכים להם, על מנת להזמין הצתות לכלי רכב אלה (פרט אישום שלישי). הנאשם הזמין הצתה לרכבו של אחיה של יולנדה, מאיר. ניסיון ההצתה בוצע ע"י אחר עימו קשר הנאשם קשר (פרט אישום רביעי). הנאשם הזמין הצתה נוספת לבית העסק שבבעלות אחיה של יולנדה, אילן, על מנת לגרום לנזק כבד יותר מבפעם הקודמת. העסק הנ"ל הוצת ביום 7.9.04 ע"י אדם עימו קשר הנאשם קשר, ונגרמו לעסק נזקים כבדים (פרט אישום חמישי). הנאשם התקשר טרם ההצתה האמורה לשירותי כיבוי האש בחולון, והתייצג בפני
הם בכזב כשוטר מחקירות תחנת ירקון. הנאשם ציין בפני
המוקדנית, בכזב, כי ע"פ הנחיית הממ"ז, באם תתקבל קריאה לשלוח ניידת כיבוי לאירוע ההצתה ברחוב רבי עקיבא בחולון, אין להוציא למקום ניידת כיבוי, אלא רק באישור של מברק משטרתי. כך התקשר הנאשם גם למוקד המשטרה במרחב איילון, התייצג בכזב כחוקר משטרת ירקון, וטען בפני
ו כי התחנה מוטרדת טלפונית ע"י אדם הטוען כי קיימת שריפה ברח' רבי עקיבא 25 בחולון. הנאשם ציין כי המדובר במטריד, על מנת למנוע מהמשטרה לשלוח לזירת האירוע ניידת וכבאית (פרט אישום שישי). בהמשך, התחזה הנאשם כאדם אחר, וכעובד ציבור, על מנת לקבל במרמה פרטים אודות אירוע ההצתה מיום 7.9.04 (פרט אישום שביעי). ועוד, הנאשם הזמין הצתת רכב נוספת עבור רכבו של אחיה של יולנדה, אשר, ובהמשך הוצת הרכב הנ"ל ונשרף כליל ע"י אדם מטעמו של הנאשם (פרט אישום שמיני) כך גם הוצת רכבה של יולנדה, ע"י אדם מטעם הנאשם, לאחר שהנאשם איים עליה לבל "תעשה בלגן" (פרט אישום תשיעי).
ב- 13 פעמים, במועדים שונים, ביטל הנאשם לאחיה של יולנדה, מאיר, את כרטיס האשראי, במרמה בנסיבות מחמירות, לאחר שהתייצג בכזב כמאיר. זאת, בנוסף להטרדת ואיומים שהשמיע הנאשם כלפי עופרה ומאיר לוי, וכלפי ילדיהם כגון איומים שיחטפו את ילדם בדרכו מבית הספר (פרט אישום עשירי). במקרה נוסף, כנקמה באדם בשם ראובן נצר- אשר שימש בתקופה הרלוונטית לאישום כמנהל מוקד מניעת הונאות בתקשורת באגף הבטחון ובטיחות בחברת "בזק"- על כך שהגיש כנגדו בעבר תלונה במשטרה, התייצג הנאשם בכזב כנצר, קיבל במרמה בנסיבות מחמירות את מספר כרטיס החיוב של נצר והשתמש במרמה בכרטיס החיוב של נצר וביצע רכישות המסתכמות באלפי שקלים על חשבונו של נצר (פרט אישום אחד עשר). במקרה נוסף, הנאשם התייצג בכזב כעובד ציבור וקיבל במרמה בנסיבות מחמירות את פלט הרישום הפלילי של יולנדה (פרט אישום שנים עשר). במקרה אחר, נהג הנאשם באופן דומה, ולאחר שקיבל לידיו במרמה בנסיבות מחמירות את פלט הרישום הפלילי של יולנדה ושל אחיה מאיר, שלח הנאשם בפקס את פלט הרישום הפלילי של יולנדה למעסיקה, על מנת להביא לפיטוריה (פרט אישום שלושה עשר). בהמשך, משהתעלם מעסיקה של יולנדה מהנאשם, לאחר שזה התקשר אליו כדי לוודא שקיבל את פלט הרישום הפלילי של יולנדה, החליט הנאשם לנקום בו. לפיכך, ביטל הנאשם את כרטיסי האשראי של המעסיק ואשתו, ביטל את השיחות היוצאות מקו הטלפון בביתו של המעסיק, והעביר את מנוי העיתון של המעסיק לכתובת אחרת- הכל דרך טלפון ציבורי מבין כותלי הכלא (פרט אישום ארבעה עשר). במקרה אחר, ניסה הנאשם לקבל במרמה את פירוט השיחות של יולנדה. בהמשך, התייצג הנאשם בכזב כיולנדה, זייף מסמך בכוונה להונות, השתמש במסמך המזויף, וקיבל במרמה בנסיבות מחמירות את פירוט השיחות של יולנדה (פרט אישום חמישה עשר). במקרה נוסף התייצג בכזב כיולנדה וכן כעובד ציבור, ניסה לקבל במרמה בנסיבות מחמירות את מספר הטלפון החסוי של יולנדה, ואף הצליח לקבלו (אישום שישה עשר). בהמשך, התקשר הנאשם ליולנדה עשרות פעמים, הטריד אותה, ופגע בפרטיותה (אישום שבעה עשר).
במשך תקופה בלתי ידועה לתביעה, החל מסוף שנת 2003 או בסמוך לכך ועד לחודש אוקטובר 2004, נהג הנאשם להתקשר מהטלפונים הציבוריים שבכלא לאנשים שונים שפירסמו מודעות למכירת כלי רכב בעיתון. הנאשם נהג להציג עצמו כנציג העיתון, טען בפני
הם בכזב כי מגיע להם זיכוי כספי על המודעה שפירסמו, וביקש מהם לשם כך את מספר תעודת הזהות שלהם, פרטי חשבונות הבנק שבבעלותם ומספרי כרטיסי האשראי שבבעלותם. בהמשך, נהג הנאשם להתקשר מהטלפונים הציבוריים שבכלא לחברות אשראי, והתייצג בפני
הן כבעל כרטיס חיוב, תוך שהוא מוסר פרטים מזהים של בעל הכרטיס, כאילו המדובר בו. בדרך זו, הנאשם היה מבקש לבדוק חיובים שונים או לבצע פעולות שונות, ובחלק מהמקרים אף קיבל הנאשם את פרטי חשבון הבנק של הלקוח בהסתמך על מצג הכזב שמסר. כן במקרים מסוימים, ביצע הנאשם עסקאות אשראי טלפוניות, במהלכן רכש טובין באמצעות שיחות טלפון מהכלא, תוך שהוא מתייצג בכזב כבעל כרטיס האשראי, ומוסר הפרטים שקיבל במרמה. לציין, הנאשם פעל בדרך זו בעשרות של מקרים, וקיבל במרמה אלפי שקלים. הנאשם נהג להוציא במרמה כספים מחשבונות בנק של אזרחים תמימים, ולהעבירם תוך מצג כזב לחשבונות בנק שבבעלות אנשים אחרים ו/או לחשבונות פיקטיביים שנפתחו במיוחד לצורך העברת אותם כספים. בהמשך, היה הנאשם קושר קשר עם אחרים, ושולח אותם במרמה למשוך את הכספים מחשבונות הבנק אליהם הועברו, ולהעביר את הסכומים הללו לרשותו או לרשות אחרים (פרטי אישום שמונה עשר- עשרים וחמישה).
בהזדמנות נוספת, התקשר הנאשם לחברת "בזק", והתייצג בפני
מנהל הבטחון ותפקידים מיוחדים ב"בזק" בחיפה כשוטר ממשטרת "מרחב החוף", וביקש לקבל פירוט שיחות של יולנדה ושל מנויים אחרים. עובד "בזק" אמר לנאשם כי לא יוכל למסור לו פרטים אלה ללא צו בית משפט, אולם במקביל מסר לו פרטי בעלות של מספרי טלפון וכתובות, ע"פ פרטים שמסר לו הנאשם. בדרך זו, קיבל הנאשם במרמה בנסיבות מחמירות פרטים על מספרי טלפון שונים ופרטי בעלויות (פרט אישום עשרים ושישה).
ועוד, הנאשם השיג במרמה בנסיבות מחמירות פרטיו ומספרי הטלפון של שותפו לעסק של אחיה של יולנדה, אילן, לאחר שהתייצג בכזב כעובד ציבור (פרט אישום עשרים ושבעה).
הנאשם ביצע מהכלא סדרת רכישות רחבות היקף של טובין, בדרך של עסקאות אשראי טלפוניות, תוך שימוש במספרי כרטיסי חיוב של אזרחים תמימים, לאחר שזה השיג אותם במרמה. כך למשל, רכש הנאשם מחנות "רד סי ספורט ג'י בי בע"מ", הממוקמת במלון "אמבסדור" באילת, תכשיטים וטובין בסכומים מצטברים של עשרות אלפי שקלים, תוך שהוא מתייצג בכזב ובכוונה להונות כבעלי כרטיסי האשראי אותם מסר לבעלת החנות, ואשר הושגו על ידו במרמה. בהמשך, העביר הנאשם חלק גדול מהטובין שרכש ליולנדה. ועוד, לצורך איסוף הטובין שרכש, קשר הנאשם קשר עם אחרים, וסיכם עימם כי יגיעו לחנות, יאספו את הטובין, יחתמו בכזב על שובר כרטיס החיוב בשם בעלי הכרטיס, כאילו המדובר בהם, ויעבירו את הטובין לנאשם או לאחרים מטעמו- ואכן כך היה. בסופו של דבר, במעשיו של הנאשם קיבל הנ"ל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 70,427.16 ₪ (פרט אישום עשרים ושמונה). בהמשך לכך, השיג הנאשם את מספרי הטלפון של בני משפחת בעלי המלון והחנות (משפחת בן זאב), מספרי תעודות זהותם, מספרי כרטיסי האשראי שבבעלותם ופרטי חשבון הבנק של בנם, ואת מספר הטלפון הנייד של מנהלת החשבונות של החנות. הנאשם התקשר לבעלת החנות וביקש הימנה שלא תערב את המשטרה, והבטיח לשלם עבור החוב שנוצר. לשם כך, ביקש הנאשם מבעלת החנות, יונתה, את פרטי הרכישות שביצע, וזו הפנתה אותו למנהלת החשבונות. מנהלת החשבונות מסרה לנאשם את הפרטים הנ"ל, ומשדבר זה נודע לגד, מבעלי המלון ובעלה של בעלת החנות, הוא הורה לדליה שלא לשוחח עם הנאשם עד אשר זה שיחזיר שווי הגזילה. בשלב זה, החליט לנקום בבעלי החנות ובני משפחתם, והחל במסכת פעולות כנגד בני המשפחה. הנאשם התייצג בכזב כאחרים וכן כעובד ציבור, ניסה להניע את המתלוננים שיחזרו בם מהודעה שמסרו במשטרה, הטריד את המתלוננים בנוגע להודעות שמסרו במשטרה, וניסה לשבש מהלכי משפט. בנוסף, איים הנאשם על בתה של בעלת החנות, אלינור, כי הכל יכול להיגמר ב"טוב" באם אביה ישלם ליולנדה סך של 50,000 דולר. בנוסף, הנאשם קיבל במרמה בנסיבות מחמירות 39,000 ₪ לאחר שהעביר כסף מחשבונו של בנה של בעלת החנות, יונתן, לחשבונות אחרים במרמה, וכן פגע בפרטיות המתלוננים (פרט אישום עשרים ותשעה). במקרה אחר, התייצג הנאשם בכזב כאדם בשם אריה זוהר, לאחר שפרטיו האישיים של זה- לרבות מספר תעודת זהותו, מספר כרטיס האשראי שבבעלות, ומספר חשבון הבנק שבבעלותו- הגיעו לידיו באופן בלתי ידוע. הנאשם התקשר מספר פעמים למוקד "טלבנק" של בנק דיסקונט, התייצג בכזב כזוהר, וביקש לבצע העברות בנקאיות טלפוניות לחשבונה של רויטל אברהם. רויטל אברהם משכה את הכסף האמור מחשבונה, ומסרה אותו לידי נהג מונית בשם משה מלכה, אשר העביר את הכספים ע"פ הוראות הנאשם. בדרך זו קיבל הנאשם לידיו במרמה בנסיבות מחמירות סך של 12,000 ₪ (פרט אישום שלושים). מעשים דומים ביצע הנאשם כלפי אדם בשם אבי בטש (פרט אישום שלושים ואחד).
זאת ועוד, כתב אישום נוסף שצורף לתיק זה מגולל מעשיו של הנאשם בסביבות חודש יוני 2004, עת קשר הנאשם קשר עם אחר (להלן: "שלמה") על מנת להונות ולהוציא במרמה ציוד מחשבים ואלקטרוניקה מחנות מחשבים בשם "דור מחשבים" בעיר רמלה. הנאשם השיג בדרך שאינה ידועה מספרי כרטיסי אשראי גנובים, ובאמצעות מכשיר הטלפון הציבורי בכלא, הזמין מהחנות מחשב וציוד נלווה, מספר פעמים, בשווי של 7,800 ש"ח. בסמוך למועד ביצוע ההזמנה, הגיע לחנות נהג מונית מטעמו של הנאשם, והעבירה לידיו של שלמה. שלמה העביר חלק מהציוד להוריו של הנאשם, וחלק מהציוד הותיר בידו, הכל ע"פ הנחיית הנאשם. בנוסף, ניסה הנאשם לקבל במרמה מחשב נייד בשווי של 8,000 ₪, שהשלמת רכישתו נמנעה לאחר שנתפס ע"י המשטרה בדרכו אל שלמה (פרט אישום ראשון). במקרה אחר קשר הנאשם קשר עם שניים (להלן: "משה ושלמה") על מנת להוציא במרמה כסף מחשבונות בנק של אנשים שונים. הנאשם השיג בדרך אינה ידועה את פרטיו האישיים ופרטי חשבון בנק של אלכסנדר אפרתי, ובהמשך התקשר למוקד "לאומי קול" של בנק לאומי, וביצע העברות בנקאיות טלפוניות מחשבונו של אפרתי לחשבונו של משה, בסך של 35,000 ₪. השלושה חילקו ביניהם את הכספים, כך שהנאשם קיבל לידיו סך של 11,000 ₪ במרמה בנסיבות מחמירות, וניסה לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך של 20,000 ₪.
זאת ועוד, טבלת צירוף תיקים של הנאשם, מפרטת ומגוללת עבירות רבות נוספות בהן התייצג הנאשם כאדם אחר, וקיבל לידיו כספים במרמה, לאחר שביצע העברות בנקאיות מחשבונות של אחרים, וכן עבירת הצתה לאחר שהנאשם קשר קשר עם אחר להצית את רכבה של יולנדה, והאחר הצית את רכבה, וגרם לרכב לנזקים רבים. לציין, כי עבירה זו בוצעה תוך הפרת החלטת בית המשפט העליון בבש"פ 1229/05, אשר הורה על שחרורו של הנאשם, בין היתר, בתנאים האוסרים שימוש בטלפונים הציבוריים שבכלא עד תום ההליכים בתפ"ח 40291/04.
ועוד, במועדים שבין אמצע דצמבר 2005 ועד ה-8.1.06 או בסמוך לכך, השיג הנאשם במרמה את פרטיהם האישיים ופרטי חשבונות הבנק של מתלוננים שונים. בהמשך, ביצע הנאשם באמצעות הטלפונים הציבוריים שבכלא, עשרות שיחות טלפוניות, לנציגי בנק לאומי, תוך שהוא מתייצג בכזב כמתלוננים, ומוסר את פרטיהם ופרטי חשבון הבנק שבבעלותם באופן הנחזה להיות כאילו הוא בעל החשבון, וביקש לבצע העברות בנקאיות, לקיחת הלוואות, המרת מט"ח ופעולות בנקאיות שונות נוספות מחשבונם של המתלוננים, והעברת סכומים לחשבונות אחרים. בהסתמך על מצג הכזב, ביצעו נציגי הבנק את הפעולות שהתבקשו במרמה ע"י הנאשם. להדגיש, המדובר בשרשרת ארוכה של עבירות, כאשר סכום הכספים שנמשכו מהחשבונות במרמה מסתכם בסך של 243,300 ₪. בנוסף, עבר הנאשם על עבירות נוספות, שעניינן, בין היתר, ניסיונות לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, נטל הלוואה, המיר מט"ח ונתן הוראה לשחרר פק"מ לחשבון אחר. לציין, כי עבירה זו בוצעה אף היא תוך הפרת החלטת בית המשפט העליון בבש"פ 1229/05, אשר הורה על שחרורו של הנאשם, בין היתר, בתנאים האוסרים שימוש בטלפונים הציבוריים שבכלא עד תום ההליכים בתפ"ח 40291/04.

נוכח התמונה הקשה שנצטיירה ממעשיו של הנאשם, עמדה התובעת המלומדת, עו"ד עפרה רובינפלד
, בטיעוניה על החומרה הרבה במעללי הנאשם. לגישתה של התובעת המלומדת, הנאשם יצא ל"מסע נקמה" ומירר חייהם של יולנדה לוי ובני משפחתה, כמו גם חיי משפחת בן- זאב (פרשת מלון אמבסדור). מעבר לכך, הנאשם "עקץ" עשרות קורבנות בסכומים גבוהים, תוך שהוא נוקט בשיטות נועזות ומתוחכמות, מוליך שולל את קורבנותיו ומוסדות נוספים- והכל באמצעות שיחות טלפון מטלפונים ציבוריים בכלא. הנאשם "הפעיל" אנשים מחוץ לחומות הכלא בשורותיו, כדי שאלה יעבירו שלל הונאותיו למחוז חפצו, ושיחות טלפון רבות מאלה שביצע, היו בניגוד לאיסור שהטיל עליו בית המשפט. התובעת המלומדת ציינה את האובססיביות של הנאשם. התובעת הדגישה עברו הפלילי של הנאשם, והעובדה כי אין ליתן כל אמון בדברי הנאשם לאור ניסיון העבר. התובעת המלומדת הפנתה לפרוטוקול דיון שהתקיים בעניין עתירת אסיר שהגיש הנאשם (עע"א 1395/04- א' מיום 23.4.04), שעניינה שלילת שיחות טלפון מהנאשם. במהלך הדיון הצהיר הנאשם בבית המשפט כי: "אני שוב מתחייב בפני
בית המשפט לא לעשות שום שימוש לרעה בטלפון ואני מכבד את מה שרמ"ל ביטחון אמר. אני דיברתי גם עם ראש מחלקת מודיעין ולא אחזור על הדבר הזה לעולם יותר". ובמקביל לכך, שב הנאשם והמשיך במעלליו, חרף התחייבותו זו.
בשל כל אלה, עתרה התובעת המלומדת לעונש ממושך של מאסר בפועל, ומאסר על תנאי. בנוסף לכך, עתרה התובעת המלומדת, להפעלת המאסרים על תנאי שתלויים ועומדים כנגד הנאשם- במצטבר, והטלת קנס כספי מכיסו של הנאשם.
מנגד טען הסניגור המלומד, עו"ד אייל שמחוני
, טענות שלגישתו יש בהן כדי להקהות חומרת פועלו של הנאשם. הסניגור המלומד גולל בפני
מסכת חייו הקשה של הנאשם. הנאשם מגיל צעיר הוצא מבית אמו, וגדל במוסדות שונים. הנאשם התדרדר לעולם הפשע בשל נסיבות חייו הקשות. הנאשם שהינו כיום בן 32, מרצה מגיל 18 שרשרת מאסרים, כך שלמעשה, את מרבית חייו "בילה" הנאשם מאחורי סורג ובריח. רק כחודשיים ימים "זכה" הנאשם לצאת מהכלא, אולם בשל "מחלתו", העדר תוכנית שיקום עם שחרורו מהכלא, והעדר טיפול על סמך אבחונים פסיכיאטרים שנעשו לגביו- חזר הנאשם לסורו, פעם אחר פעם, וביצע עבירות מיני עבירות שונות. הסניגור המלומד הוסיף וציין, כי שירות בתי הסוהר לא אכף צווי בית משפט שאסרו על הנאשם לדבר בטלפון הציבורי. עם זאת, סבור הסניגור המלומד, כי העבירות אותן ביצע הנאשם ניתנות למניעה. כמו שבתקופה האחרונה משוחח הנאשם בטלפון תחת עיניהם הפקוחה של סוהרים. כך היה, ניתן לנהוג בעבר. הסניגור הצביע על מצבו הנפשי הקשה של הנאשם. לגישתו, הנאשם חסר עניין וטעם בחייו, ואינו רואה את הקץ, כאשר מאסר מתווסף למאסר, ועומדות כנגדו שנות מאסר ארוכות. באלה הדברים עתר הסניגור המלומד, לעונש מאסר לא ארוך, שיבטא איזון ראוי בין חומרת העבירות מחד, ונסיבותיו האישיות של הנאשם מאידך.

הנאשם עצמו טען בהתרגשות, כשהוא מבטא רצונו לזכות לטיפול ושיקום בתקופת ריצוי עונשו. הנאשם טען כי מעשיו כנגד יולנדה ומשפחתה נעשו אך מ"תאוות נקם", לאחר שבין השניים שררה מערכת יחסים רומנטית שנסתיימה. הנאשם ציין כי היה "שרוי במערבולת", וכי מעולם לא פגע פיזית באף אדם. הנאשם ציין כי בכוחו לפגוע רק בעצמו. הנאשם משוכנע כי טיפול ב"מחלתו", יוביל להפסקת מעשיו. מעשים כמו בהם הודה.

עינינו הרואות, הנאשם ביצע מסכתות של מעשים חמורים וקשים. מעשים בהם התעלל, למעשה, הנאשם באזרחים תוך גרימת נזק כבד להם ולמשפחתם. הנאשם הטריד והציק לאורך תקופה ארוכה ונמשכת לאזרחים, ואמלל חייהם.
הנאשם המשיך במסכתות מעשיו גם לאחר שהורשע על ידי ביום 6.11.05. הנאשם לימדנו שלא הפיק כל לקח, ומשבא חשבון עם אנשי ריבו עושה זאת "ללא חשבון", ובטח ללא גבולות.

הנאשם הפיל ברשתו עשרות אזרחים תמימים, שהלכו שבי אחרי מופעיו ומתק שפתיו. הנאשם שיטה בנכלוליותו באותם אזרחים שכל חטאם היה עצם תמימותם והליכתם בדרך הישר.
הנאשם גרם נזק לעשרות רבות של אזרחים בהם עשה שימוש ברכושם, חשבונות בנק בבעלותם. הנאשם העביר כספים, רכש תכשיטים, טובין וציוד רב ויקר ערך, תוך שהוא "מתפעל" את "שליחיו" לפיזור הכספים והשלל, באמצעות שיחות טלפון, וכשהוא נמצא מאחורי סורג ובריח.

חלק קודר וחמור במיוחד הינן העבירות הקשורות לפרשיית ההונאה המפורטת בסעיפים 28-30. המתלוננים, כאן, התנהלו תקופה לא קצרה בצל אימת פועלו של הנאשם, שהטיל "סיוטו", והתעלל בקורבנות "מזדמנים" אותם לא הכיר ולא ידע.
הנאשם רכש ב-21 רכישות טלפוניות תכשיטים, כשהוא שולל מהמתלוננת מירב רכושה בשיטה יצירתית ומתוחכמת.
בסופה של מסכת גזילה זו, יצא הנאשם כנגד המתלוננים במגמה להרתיעם מלשטוח תלונתם, ובהמשך פעל נגדם כמתואר לעיל.
סכומי המרמה שהועברו ע"י הנאשם מסתכמים במאות אלפי ₪, והנזקים לבנק וללקוחות- בהתאם.

לנאשם רישום פלילי מכביד ביותר הכולל, בין היתר, הרשעות רבות בעבירות של בריחה ממשמורת חוקית, התפרצות, גניבה, הצתה של מבנה במזיד, היזק לרכוש במזיד, הסגת גבול פלילית, העלבה במקום ציבורי. הרשעות רבות בעבירות של שימוש במסמך מזויף, זיוף, התחזות כאדם אחר במטרה להונות, קבלת דבר במרמה, הטרדה באמצעות מתקן בזק, איומים, והונאה בכרטיס חיוב. הרשעות נוספות בעבירות של משיכת שיק ללא כיסוי. פריצה לבנין שאינו דירה וביצוע גניבה, גניבת נכס מופקד, השמדת ראיות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, חדירה למחשב כדי לעבור עבירה אחרת, ניסיון לשיבוש מהלכי משפט, התחזות לשוטר, תקיפת עובד ציבור, חדירה לחומר מחשב, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור, מרמה בנסיבות מחמירות, ידיעות כוזבות, האזנת סתר או שימוש בה שלא כדין, הדחה בחקירה ופגיעה בפרטיות.
הנאשם החל מהלך בנתיב סלול של פשע בגיל צעיר ביותר, ומאז התמיד בשקיעתו למעמקי תהום של פשעים כמפורט לעיל.

מרבית חייו שהה הנאשם מאחורי חומות, כשהוא מרצה עונשי מאסר שהושתו עליו בגין העבירות שפורטו לעיל. עונשי מאסר על תנאי שהוטלו על הנאשם, לא הרתיעו אותו, והופעלו פעם אחר פעם במסגרת גזרי דינו, כך שהנאשם מרצה עונשי מאסר על גבי עונשי מאסר.
כנגד הנאשם חלים שני עונשי מאסר על תנאי חבי הפעלה: האחד, בת.פ. (שלום בית שאן) 341/03 עומד כנגד הנאשם מאסר על תנאי למשך 12 חודשים, בת.פ. (שלום נתניה) 3092/02 עומד כנגד הנאשם מאסר על תנאי למשך 12 חודשים.

חוות דעת פסיכיאטריות שהוגשו בעניינו של הנאשם מפרטות מצבו.
מטעם ההגנה, הוגשה חוות דעתו של ד"ר שלום ליטמן. ד"ר ליטמן ציין, כי נאשם שרוי במצוקה קשה, קיימת אצלו תחושה של נרדפות ושנוקמים בו, ולא מתייחסים לזכויותיו. ד"ר ליטמן גולל טיעוני הנאשם כנגד השמתו ב"הפרדה". על סמך בדיקה נפשית שערך ד"ר ליטמן. ד"ר ליטמן התרשם באמיתות סכנה קיומית, כאשר לגישתו ההפרדה, הבידוד והצינוק, הינם פתרון עגום לחוסר אמצעים וכלים להצעת תוכנית שיקומית להצלת נפשו וגורלו של אדם שחייו בגיל צעיר, הם רק מהלך טראגי ועגום ללא תקווה ואמצעים נפשיים ורגשיים. ד"ר ליטמן המליץ על קציבת עונשו של הנאשם, ושילובו בתוכנית שיקום הדרגתית.
מטעם המדינה הוגשה חוות דעתו של ד"ר משה בירגר, מנהל החטיבה לפסיכאטריה משפטית. ד"ר בירגר גולל מסכת חייו של הנאשם, ובין היתר התנהלותו לאורך השנים ואבחונים שונים שנעשו לגביו. ד"ר בירגר ציין, כי הנאשם הביע "ייאוש קיומי, תחושה שהוא נתון במעגל סגור וכי אין לו תקווה רבה בקשר לעתידו....". ד"ר בירגר ציין, כי לא קיימת מחלוקת עקרונית בין התרשמותו של ד"ר ליטמן לשלו. לדידו לנאשם "חוסר אמון בסיסי ברמה קשה בבני אדם. הוא סובל מחוסר מעש ומבדידות קיומית. גישתו כלפי העולם היא של נרדפות, הזנחה ודחיה". ד"ר בירגר הביע ספק לגבי התמדה ללא כל הכנה מוקדמת במסגרת פתוחה, בפרט בשל חוסר אמונו בבני אדם, היסטוריה תעסוקתית דלה, אימפולסיביות וקושי בקבלת סמכות. לגישתו של ד"ר בירגר, הנאשם פעל בחלק מהמעשים ממניעים נקמניים, וכי בחלק ממקרי ההונאה, חפץ הנאשם ליהנות מהגמול החומרי הגלום בעבירה. בדומה לד"ר ליטמן, סבר ד"ר בירגר, כי יש לגבש עבור הנאשם "תוכנית שיקומית אינטנסיבית וכוללנית, התואמת את המגבלות האישיותיות והקוגנטיביות הקיימות בנבדק". ד"ר בירגר סבור עוד, כי באופן פרדוקסאלי במידה והנאשם יהיה מחוץ לכלא ובמסגרת שיקומית, יהיה פחות נדחף לעבירות ולהשגת גבול. ד"ר בירגר ציין, כי יש לשקול בעניינו של הנאשם הסתייעות בתוכניות השיקום הקיימות בשב"ס, דבר שיאפשר לו מעבר חלק יותר למסגרות אזרחיות.

הנה נא, נאשם שעבר עבירות חמורות וקשות. נאשם שלאורך תקופה ממושכת, הפך חייהם של אנשים לסיוט מתמשך.
בעודו שוהה מאחורי חומות הכלא, תחת פיקוח, לכאורה, של המדינה, המשיך הנאשם במעלליו, כשהוא משטה במפקחיו, והופך עובדי רשויות, פקידי בנק, ואנשים האמונים על שמירת מידע לחוכא ואיתלולא.
העונשים הקבועים בצידן של העבירות שביצע הנאשם מסתכמים בעשרות רבות של שנים. מדובר בעבירות רכוש קשות. עבירות מקוממות הדורשות תגובה עונשית הולמת.

התובעת המלומדת עתרה לעונש מאסר ארוך ומשמעותי. לא ניתן לטעון ברצינות כנגד עמדתה של המדינה.
עם זאת, יש לא מעט בדברי הסניגור המלומד, עו"ד שמחוני, שצייר את תמונת חייו הקשה של הנאשם. מדובר באדם מורכב, שמגיל ילדות נע ונד בבתי מחסה כאלה ואחרים, עד ששקע בתהום הפשיעה.
הנאשם לא טופל, למעשה, עד היום ע"י גורמי הרווחה והאנשים האמונים לסייע לאנשים "חולים" כמותו. בודאי, הנאשם היום הינו בבחינת "פגע רע". ברם, הנאשם זועק לעזרה ממעמקים, הנאשם גם מבעד לחרכי חומות בית הכלא אינו רואה סימני אור של תקווה לעתיד נקי מהסתבכויות פליליות, ושיבה מהירה אל מאחורי החומות. חומות הכלא, הן ביתו של הנאשם. בתוככי בית הסוהר הוא חי, מתקיים, וממשיך בשלו לבצע עבירות מציקות ופוגעות קשות באזרחים שנקלעו לתחום עשייתו הפלילית של הנאשם.

לאורך שנים מתקיים בבתי הכלא, בתנאים, לאו תנאים, לנוכח התנהגותו המחייבת את מנהלת הכלא להגבילו ולשימו בסד.
רשויות הרווחה וגורמי הטיפול "הרימו ידיים", והוא מסתכל סביבו ולא רואה מוצא.

לאורך ישיבות בית המשפט, שמעתי פעם אחר פעם דבריו של הנאשם. השתכנעתי כי מדובר בבן אדם בשר ודם, שגילו הכרונולוגי אינו משקף את אישיותו. הנאשם נכלא בגיל צעיר, ולמרבה הפלא השנים חלפו, והוא נשאר ב"כיתתו" עם נשמתו הילדותית ותפיסת עולמו המיוחדת.
מעשיו המתוחבלים, לעיתים מתוחכמים, אינם מתיישבים עם תבונתו, כפי שזו נשקפה באולם בית משפט. נראה שהנאשם ניחן ובורך ביכולות וורבאליות טובות, כושר שכנוע ופיתוי, אך אלה ניצבים על בסיס אישיות רעוע ובודאי בלתי מגובש.

שקלתי הנתונים שהונחו בפני
ע"י ב"כ הצדדים המלומדים. שקלתי הנתונים, שכללתי עברו הפלילי, חוות דעת המומחים, תוך בחינת השיקולים כולם, וביקשתי לאזן בין שני האינטרסים המרכזיים המתנגשים בעוצמה: מחד גיסא, חומרת העבירות על כלל משמעותן ונזקן המצטבר, מאידך גיסא, לגזור על הנאשם עונש שלא יסתום עליו את הגולל, ויאפשר לו בעוד מספר שנים, לצאת מבית הסוהר ולהתחיל בחיים חדשים.

הנני גוזר, אפוא, על הנאשם את העונשים הבאים:

1. 9 שנות מאסר.
עונשי המאסר אותם מרצה הנאשם היום ירוצו בחופף לעונש המאסר שנגזר על ידי היום. כמו- כן, מופעלים בחופף עונשי המאסר שנגזרו על הנאשם על תנאי בת.פ. 341/03 (שלום בית שאן) מיום 2.3.03 - למשך 12 חודשים. בת.פ. 3092/02 (שלום נתניה) מיום 5.3.06- תקופה נוספת של 12 חודשים.

2. שנתיים מאסר על תנאי שלא יעבור במשך שלוש שנים עבירה מן העבירות בהן הורשע על ידי.

3. קנס כספי בסך 15,000 ₪ או 150 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך 60 ימים מהיום.

מנהל שב"ס:

כמצוין לעיל, הנאשם זועק לטיפול ושיקום. אבקשך לוודא התערבות הגורמים
המתאימים בשב"ס להכנת תוכנית מתאימה לנאשם שיכול ותצעידו לדרך חדשה.

זכות ערעור תוך 45 ימים.

ניתן והודע בפומבי, היום ז' בתמוז, תשס"ו (3 ביולי 2006), במעמד הצדדים.
דוד רוזן
- שופט
1
בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
פ 040291/04
בפני
:
כב' השופט דוד רוזן

תאריך:
03/07/2006









פ בית משפט מחוזי 40291/04 מדינת ישראל נ' אורן אברהם (פורסם ב-ֽ 03/07/2006)