פסקי דין על ועד הבית - מר ברוק רדו | פסקי דין על סעיד שפיק שקור

4207/04 א     26/06/2006




א 4207/04 ועד הבית - מר ברוק רדו נ' סעיד שפיק שקור




1


בתי המשפט
בית משפט השלום קריות
א 004207/04


בפני
:
כב' השופט ערן נווה

תאריך:
26/6/2006


בעניין:
ועד הבית - מר ברוק רדו



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד סטלקול בועז

התובעת

נ ג ד


סעיד שפיק שקור



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד דיב מוחסן יאסר

הנתבע

פסק דין


בפני
תביעה כספית. התביעה עניינה בהשבה כספית של כספים ששולמו לקבלן הנתבע בגין ביצוע שיפוץ כללי בבניין, שבמהלכו קיבל בשיקים דחויים סך כולל של 32,020 ₪.

כתב התביעה מנוסח כך, שהתובעים מבקשים השבה של סכום כספי בשיעור של 6,190 ₪ (שיק ע"ס 3,000 ₪ מיום 20.10.04 ושיק ע"ס 3,190 ₪ מיום 20.10.04). בשום שלב לא נתבקש ביהמ"ש לתקן את כתב התביעה באופן שיתבעו סעדים נוספים, ויש לראות איפוא, בתביעה, כתביעה על השבה כספית. יש לציין, כי את התביעה תמכו התובעים בחוות דעת של שמאי, אשר התייחס לעבודות שלא בוצעו ואשר תמורתן שולמה. חוות דעתו של השמאי מתייחסת לסכום הגבוה במעט מסך התביעה, בסך של 7,780 ₪, כאשר כמובן, יש לראות, היה והתביעה תתקבל, בהוצאות המשפט את הסכומים ששולמו לשמאי. מאחר וממילא חוות דעת השמאי עניינה בסכום קרוב, אני נכון לקבל את חווה"ד ולראות בה את התביעה להשבה הכספית בתיק זה. לגבי שאר ראשי הנזק הנטענים, היה צריך לתבוע אותם בצורה מפורשת בכתב התביעה, תוך הבאת ראיות מתאימות ומשלא עשתה התובעת כן, אין בדעתי להיזקק לסכומים אשר כלל לא נדרשו בכתב התביעה, ואשר כמובן תביעתם היתה מצריכה גם תשלום של אגרה מתאימה.

הנתבע בכתב הגנתו טען, כי עבודתו הופסקה על ידי התובעת ללא הפרת התחיבות כלשהי מצידו וזאת לאחר שהוזמן קבלן אחר ע"י התובעים, קבלן זה השתמש בחומרים שנרכשו על ידי הנתבע ובציוד בבעלותו. עוד טען הנתבע, כי עד ליום בו הפסיק את העבודה, ביצע כ- 70 אחוז מהיקף העבודה ואף נותרה יתרת סכום בו חייב את התובעת.

הלכה למעשה הנ"ל הכחיש כי יש מקום להחזר כספי כלשהו.

על פי הסכמת הצדדים, נערך ביום 30.4.06 "דיון סופי" ובמהלכו העיד ונחקר השמאי מר מרדכי זייד בלבד, אשר הגיש חוות דעת מטעם התובעת.
חוות דעת זו מעמידה למעשה את התביעה על סכום של 7780 ₪ ועל פי הוצאות המשפט, מדובר בסכום של 3744 ₪+ מע"מ אשר שולמו לשמאי בגין חוות דעתו.

חוות דעתו של השמאי נותנת ביטוי לעבודות שבוצעו בפועל על ידי הנתבע ולעבודות אשר לא בוצעו על ידי הנתבע, אשר כזכור העריך את עבודתו בכתב ההגנה, בכ- 70 אחוז מתוך סך כל העבודות.

עוד יש לציין, כי לא העיד בביהמ"ש הקבלן סעדי שאקר אשר הינו הקבלן אליו פנה התובע לשם השלמת העבודות.

על פי סיכומי התובע, יש לאמץ את גירסתו של התובע ואת חווה"ד של השמאי מר מרדכי זייד באופן שהנתבע לא עמד בהתחייבויות החוזיות שלו ובפועל נטש ביום 25.7.04 את עבודות השיפוץ ללא הודעה מוקדמת ועל כך גם יצא מכתבו של היועץ המשפטי של האגודה לתרבות הדיון, עו"ד יחיאל טל, אשר התיחס להפרה על ידו.

התובעת מבצעת בהתאם לחוות הדעת ולחקירת המומחה מטעמה, בדיקה הנוגעת לתמורה ששולמה אל מול עלויות השיפוץ שבוצעו בפועל והנזק שנגרם לבית המשותף וטוענת כי על הנתבע להחזיר כספים ביתר בסך של 7780 ₪. זאת ועוד: התובע מפנה להסכם עם הקבלן סעדי שאקר אשר נכנס בנעלי הנתבע. סך הסכום הנתבע הינו 22,680 ₪ אשר כולל בתוכו בנוסף להוצאות המשפט ועוגמת נפש, טענה להמצאת חשבוניות עבור 3 דירות הנמצאות בבעלות עמיגור וזכאיות לשיפוי ביחס לשיפוץ שבוצע בסכום המוערך בנוסף כנזק של 6000 ₪. אין בדעתי, כאמור, לפסוק סכומים אשר לא נדרשו בכתב התביעה, ואשר היה צורך לתקן את כתב התביעה ולשלם אגרה מתאימה.

הנתבע לעומת זאת טוען, כי הפסיק את העבודה אך ורק על בסיס של אי עמידה בהתחייבויות החוזיות על פי התשלומים שהיו צריכים להיות משולמים ע"י התובעת בשיקים דחויים, ולכן הפסיק את העבודה, כאשר הספיק לבצע 70 אחוז מהיקף העבודה באתר עד ליום הפסקת העבודה. הנתבע טוען, כי לא הפר את ההסכם, אלא התובעת, וכי אין לתת אמון בחוות הדעת ככל שהדבר נוגע להיקף העבודה באתר. עוד נטען, כי הנתבע מתקשה לאתר את החשבוניות שהונפקו לו באם הונפקו על ידי הספקים. עוד טוען הנתבע כי לא יתכן כי התביעה תוגש על סכום של 6190 ₪, והסכומים שיידרשו בסיכומים יהיו גבוהים הרבה יותר.

לאחר שבחנתי את חומר הראיות אני נותן את פסיקתי.
אינני נותן אמון, כי התובעת היא שהפרה את ההסכם עם הנתבע. התובעת שילמה ב-10 שיקים דחויים מתוך כוונה לשכור את שירותיו של הנתבע, והביטול של השיקים נעשה עפ"י חומר הראיות ומידת התרשמותי אך ורק לאחר שהנתבע לא השלים את העבודה, ועפ"י גירסתו שלו, לא עמד בהתחייבות החוזית שלקח על עצמו. זאת ועוד, לא יעלה על הדעת, והדבר נמצא על ידי בלתי סביר, כי ועד הבית יפנה לקבלן שיפוצים אחר וישלם לו לאחר שלמעשה שילם את הכספים בשיקים דחויים לקבלן הנתבע, ומשכך, אני פוסק כי מי שהפר את ההסכם היה הנתבע.

נשאלת השאלה איפוא, האם יש הצדקה להחזר כספי, במובן שתאר השמאי בחוות דעתו.
למעשה, ההפרשים בין השיקים הנתבעים ובין חוות דעת השמאי אינם משמעותיים, ומלמדים כי התובעת צדקה בהערכה שביצעה בכתב התביעה לגבי אי השלמת אותו חלק יחסי באותן עבודות. השמאי נחקר בבית המשפט, הסביר את העבודות שבוצעו בפועל ואת העבודות שהיה צריך לבצע. חוות דעתו לא נסתרה ונמצאה על ידי אמינה. אני פוסק כי יש לאמץ אותה ככתבה וכלשונה, וכי היא מבטאת את הסכום היחסי אשר על הנתבע להחזיר לתובעת, לאחר שלא ביצע את העבודות תוך הפרת ההסכם, דבר שהצריך פניה לקבלן אחר לשם השלמת העבודות.

אשר על כן, אני פוסק סך של 7,780 ₪, שהינו סכום חוות הדעת, כאשר הסכום ישא הפרשי הצמדה בלבד ללא ריבית, מיום 3.10.04 ובתוספת הוצאות משפט הכוללות את שכר טרחת השמאי אשר שולם בסך של 3,744 ₪ כולל מע"מ כחוק, ובתוספת אגרת בית משפט ראשונה ששולמה ושכ"ט עורך דין, בסכום של 1,200 ₪ + מע"מ. סכומים אלה ישולמו ע"י הנתבע תוך 30 יום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

שאר ראשי הנזק נדחים בהעדר תשתית ראייתית, ולאור העובדה כי לא נתבעו כלל בתביעה.

זאת ועוד, נפסק בחיוב נפרד הוצאות העדתו של השמאי בביהמ"ש, אשר ישולמו ע"י הנתבע בסך של 300 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום ל' בסיון, תשס"ו (26 ביוני 2006) בהעדר הצדדים.


ערן נווה
, שופט
הקלדנית: לאה נ.








א בית משפט שלום 4207/04 ועד הבית - מר ברוק רדו נ' סעיד שפיק שקור (פורסם ב-ֽ 26/06/2006)