פסקי דין על ברד אלי | פסקי דין על יחיאל הרצל | פסקי דין על טברסקי מרדכי | פסקי דין על אדלר תנחום | פסקי דין על royale |

40040/06 פ     10/07/2006




פ 40040/06 מדינת ישראל נ' ברד אלי, יחיאל הרצל, טברסקי מרדכי, אדלר תנחום, royale




1
בתי המשפט

פ 040040/06
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
10/07/2006
תאריך:
כב' השופטת דר' עדנה קפלן-הגלר

בפני
:

מדינת ישראל
באמצעות עו"ד ענבר

בעניין:
המאשימה
נ ג ד
1 . ברד אלי

2 . יחיאל הרצל

3 . טברסקי מרדכי
- באמצעות עו"ד רון

ועו"ד צאיג

4 . אדלר תנחום
- באמצעות עו"ד רון

ועו"ד צאיג

5 . royale
הנאשמים
גזר דין - הנאשמים 3 ו-4

ביום 3.7.06 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון באשר לנאשמים 3-4 ו-5 (ת/1).
קודם לכן, בבקשת הפרדת דיון באשר לנאשמים 1 ו-2 בצו (שם, עמ' 11), ובזיכויה של נאשמת מס' 5. בדברי סניגורה של הנאשמת מס' 5, באשר לחילוט הכספים מחשבונה (שם, עמ' 11) בהתאם להסדר הטיעון.

כי כך, בהרשעת הנאשמים בכתב אישום המתוקן (ת/2) בעובדות ובעבירות המיוחסות להם ובטיעון לעונש על ידי הצדדים.

התובעת המלומדת, הגב' עו"ד לוי, מי אשר טענה בבהירות ובצורה מסודרת, ביקשה לקבל את הסדר הטיעון המוצג כראוי על פי מבחני הדין.
פרשה היא התפתחות הדברים; ראשית הפרשה, כדבריה, בחקירה רחבת היקף לעניין עבירות הלבנת הון אשר התרחשו בבנק הפועלים, סניף הירקון. כתב אישום זה עניינו באחת מהפרשיות.
הפנתה תובעת מלומדת למהות המעשים ומהות העבירות, אשר עניינן בהלבנת הון, פעילות בחשבונות בנק, כמפורט בכתב האישום המתוקן.

בדבריה של תביעה מלומדת, כי בין השנים 2001 עד 2003, פעלו הנאשמים בחשבונות בהתאם להוראות אשר קיבלו מראשי חסידות ספינקא בארה"ב. פעולת הנאשמים - מבלי אשר הצהירו כי הבעלים והנהנים הינם, הלכה למעשה, ראשי החסידות. העבירה - עבירה על פי סעיף 3ב לחוק הלבנת ההון, כמפורט.

פעילותו של נאשם 3 - עניינה בפתיחת "חשבון הלבשה" על שמו הפרטי, על פי בקשת החסידות, מבלי אשר היתה לו נגיעה ממשית לחשבון.
נאשם 4 - מורשה חתימה היה בחשבון, פעל בו באופן שוטף, והכל - על פי הוראות אשר קיבל מראשי החסידות. נאשם 4, גם פתח חשבון נוסף על שם חברת "אופ שאו חברת רויאל טרייד אין" אשר התמקדה באיים הקאריביים וללא פעילות כלכלית או עיסקית מצידה. גם בחשבון זה, כדברי התביעה, פעל נאשם 4 כמורשה חתימה, בהתאם להוראות החסידות.
אליבא טענת תביעה, הרי פעילות נאשם 4 בחשבונות האלה התמקדה, ראש וראשונה ובעיקר, בהפקדת כספים בהיקף של עשרות מליוני דולרים. הכספים - מקורם בחו"ל וההפקדות - באמצעות המחאות. זאת - כאשר בסמוך להפקדת הכספים, חתם הנאשם 4 על העברת הכספים בחזרה לחו"ל.

החשבונות בארץ היוו למעשה רק תחנת מעבר לכספים ואמצעי להלבנתם.

בדברי תביעה מלומדת, כל הפעילות, מראשיתה - פתיחת חברת האופ שאו, פתיחת החשבונות, הרישום במסמכי הבנק, העברת הכספים מחו"ל - כל אלה תוכננו בקפידה על ידי ראשי חסידות ספינקא בארה"ב מתוך מטרה להסתירם כבעלים ונהנים אמיתיים.
הווה אומר, הנאשמים כשליחיהם ועושי דברם של ראשי חסידות, כאשר אלה, האחרונים אינם אזרחי המדינה, מקום מושבם בארה"ב וקושי בהעמדתם לדין בישראל.
בדברי תביעה מלומדת, כי אלמלא שיתוף הפעולה המלא, בידיעתם המליאה, בהתאם להוראות אשר קיבלו מראשי החסידות, מי אשר עמדו מאחורי החשבונות ופעלו בהם - לא היה מתאפשר סיכול חובת הדיווח. מכאן - כדברי תביעה, החומרה הרבה במעשיהם של הנאשמים, היום.

בהפניית תביעה מלומדת לגוף החוק, סעיף 3ב בו. על חשיבותו הרבה של מנגנון הפיקוח אשר בדיווח גורף, רחב ומלא. הכל - בשל קושי רב הכרוך בחשיפת בעלי הזכויות, לא ניתן יהיה להתחקות באופן הולם וראוי אחר עבירות ומבצעיהם.
באמירתה של התביעה, כי הנאשמים ניצלו יעילות מחשוב מערכות פיננסיות עולמיות לשם הפקדת כספים, העברתם ממקום למקום. הכל - תוך הסוואת זהות בעלי הזכויות ומקור הכספים.
הפנתה תובעת מלומדת לפסיקה אשר ניתנה בעבר בעניינים אלה, לעונשי מאסר בפועל אשר הוטלו, חלקם מאחורי סורג ובריח. אולם, בדברי תובעת מלומדת, כי נלקח בחשבון בעת הבקשה לגזירת עונשם של הנאשמים, כי הנאשמים העיקריים הינם אותם ראשי חסידות "ששמם נגרע". כמו כן, נלקחה בחשבון העובדה, כי הנאשמים בחרו לשתף פעולה למן תחילת חקירה, לאורך כל הדרך. כל זאת בבקשת תביעה לכבד הסדר טיעון כראוי.

עו"ד רון
, בא כוחם המלומד של הנאשמים 3 ו-4 - טען לנאשמים בסניגוריה ראויה.
הפנה הוא לסעיף 3ב לחוק איסור הלבנת הון, לאיסורים החלים שם; למגוון העצום של פעילויות בסעיף 3 בכללותו. זאת, למן "הסתרה קלאסית", כדבריו, של כספים בעבירות חמורות ועד לפעולות הנמנות כאן, באשר לנאשמים כאן, אשר עניינן אחת החלופות של סעיף 3ב לחוק.
באמירת סניגור מלומד, כי למעשה, מעשי הנאשמים הינם מסירת מידע כוזב באותה חלופה הנמנית בחוק, אשר עניינה, לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח אליבא סיפא הסעיף.
הלכה למעשה, כדברי סניגור מלומד, מה אשר מיוחס לנאשמים, אליבא כתב אישום מתוקן, עניינו כי לא הצהירו כי פועלים הם בעבור החסידות.

נאשם 3, אין חולק כי פתח חשבון בנק על שמו במועד בו לא הייתה עדיין חובת דיווח לגבי הנהנה. אין חולק גם, כי מאז פתיחת החשבון, לא עשה דבר בחשבון עצמו. כל חטאו - כי לא בא ועדכן הבנק מיוזמתו כי הכספים - כספי החסידות הם. לא מסר הוא הצהרת נהנה כוזבת ומעולם לא התבקש למסור על ידי הבנק הצהרת נהנה.

באשר לנאשם 4 - הוא אשר ביצע הפעולות בחשבונות, ולא עדכן הבנק כי הכספים הלכה למעשה הם כספי החסידות.
בדברי סניגור מלומד, כי הפעילות עצמה אין בה אלמנט של הסתרה או אי דיווח פעולות אשר כולן מתועדות.
הוסיף ומסר סניגור מלומד, כי קו הגנה - הוחלט, אליבא סניגוריה שלא לקיים משפט בשאלה באם קיימת חובת דיווח. בדבריו, כי ברור הדבר לשאלת העונש, כי גם אם היתה חובה לעדכן הבנק - אי העדכון הוא בצידה הקל של העבירה המיוחסת לנאשם.
בעניין חשבונה של הנאשמת 5, מי אשר זוכתה, כזכור, הרי נפתח הוא על שם הנהנה האמיתי, ומה אשר חסר בו הינה הצהרה על בעלי השליטה בחשבון.

חשיבות הדברים - המועד בו בוצעו העבירות המיוחסות לנאשמים. אלה בוצעו מיד עם כניסת הצו הבנקאי המטיל חובת דיווח.
כדברי סניגור מלומד - ענייננו במהפך עצום בכל הקשור בתפיסת יחסי בנק/לקוח, חובותיו של בנקאי, חובת הסודיות המוחלטת והחופש של הלקוח לפעול כרצונו.
דפוס פעולה שלם, אשר חוקי היה ורצוי, כזה אשר זכה לעידוד מאסיבי של בנקים ומוסדות רבים שקבלו תרומות במשך שנים - הפך בין לילה, לאסור, או לחייב דיווח.
בדברי סניגור מלומד כי "כל המודעות אשר יצר החוק באותה תקופה, לא היתה, לא חלחלה לא לבנקים ולא ללקוחות. פרשה זו היא רק חלק מפרשיות רבות שהיו בסניף אחד של בנק אחד. על רקע זה בוצעו פעולות הנאשמים" (שם, עמ' 17).
בדברי סניגור מלומד, כי המהפך - ראוי היה. ראוי היה לפגוע בדפוס פעולה ישן של סודיות בנקאית ונאמנות בין בנק ללקוח. אולם, כדברי סניגור מלומד, כאשר מדובר בענישה, בהצלפתה - הרי אין לעשות זאת בהנחתה אחת, אלא בהדרגה, במתינות.
באמירת סניגוריה, כי בהסתכלות על אותה תקופה, תקופה בה החובות המוטלות מכח חוק היו עדיין בחיתוליהן וקודם מותרות היו וחוקיות - צריכה הענישה להיות מתונה מאוד.
מתוך כך, בבקשת הגנה לכבד ההסדר וליתן לו תוקף. (וראה הערת הצדדים בסיפא).

הנאשמים עצמם, מסרו דבריהם בתום דיון.
נאשם 3, מסר כי בעת פתיחת החשבון עוד לא היה איסור ומצטרף הוא לדברי סניגורו.
נאשם 4, מסר כי אכן היה הוא מי אשר עשה את הפעולות בחשבון. לא ידע הוא, כי עובר עבירה על החוק ובאם יודע היה לא היה כלל מתעסק בזאת.

ויאמר:
הודו הנאשמים על פי כתב אישום מתוקן כי עברו את המעשים והעבירות המנויים כנגדם ועניינם באיסור הלבנת הון, עבירות לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, יחד עם סעיף 7 לאותו החוק ובשילוב הצו הבנקאי, צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי דיווח וניהול רשומים של תאגידים בנקאיים) התשס"א-2001.

חלקו הכללי של כתב האישום המתוקן - מפרט הרקע לחקיקת חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, חוק אשר פורסם ונכנס לתוקף ביום 17.8.00.
ביום 17.2.02 נכנסו לתוקפם פרקים ג' עד ה' לחוק הנ"ל, פרטים אשר נועדו לאפשר אכיפתו של החוק באמצעות הטלת חובות דיווח על גורמים שונים ומתן סמכויות ופיקוח לשם אכיפת חובות אלה.
על פי הוראת סעיף 28 לחוק הנ"ל, הוקם מאגר מידע אליו אמורים להגיע הדיווחים השונים המחוייבים על פי החוק, ועל פי הוראת סעיף 29 שם הוקמה רשות איסור הלבנת הון, היא הרשות המוסמכת לעניין מאגר המידע.
הצו הבנקאי, צו איסור הלבנת ההון - פורסם ביום 25.1.2001, נכנס לתוקף ביום 17.2.02, ובפרק ב' בו הוטלו על התאגיד הבנקאי חובות זיהוי שונים באשר לצדדים הרלבנטים, כמפורט שם.
סעיף 4 שם קובע, כי על המבקש לפתוח חשבון בנק להצהיר באם הוא פועל בעבור עצמו או בעבור אחר. סעיף 3(ב) לחוק קובע כעבירה מסירת מידע כוזב, לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח במטרה כי יהיה דיווח לפי סעיף 7, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון לרשות המוסמכת.

כתב האישום כנגד הנאשמים בחלקו הראשון מתאר הנפשות הפועלות בפרשיה כאן.
ובאשר לנאשמים 3 ו-4, כהודייתם וכהרשעתם - מפרט האישום מעשיהם: הם, יחד עם אחר, עובד סניף בנק הפועלים פעלו בצוותא חדא, כפי המפורט הלאה מכן. זאת - במטרה כי לא יהיה דיווח על פי סעיף 7 לחוק, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון לרשות המוסמכת ובכך שהסתירו כי פתיחת חשבונות הבנק והפעילות בהן בוצעה עבור חסידות ספינקא.
חלקו השני של כתב האישום מפנה לחשבונות הבנק, ולחלקם של נאשמים כאן, נאשמים
3 ו-4 בפעולות בחשבונות אלה.
בין השאר, מודגש כי בתאריך 13.12.01 פתחו השניים חשבון בנק, לו ניתן שם קוד "הלבשה". חשבון זה, נפתח לבקשת הנאשמים באמצעות דרכונו הבריטי של נאשם 3. הנאשמים פעלו בחשבון מבלי שהצהירו כי פועלים הם בעבור חסידות ספינקא כמפורט בסעיף 4(א) לצו הבנקאי.
מוסיף ומפרט כתב האישום ידיעת האחר, עובד הסניף, כי החשבונות נפתחו בעבור חסידות ספינקא, וחרף זאת לא דרש מהנאשמים 3 ו-4 הצהרה בעבור מי הם פועלים.
בתאריך 13.3.02 נפתח חשבון נוסף, ללא ציון בעלי השליטה בו כנדרש על פי סעיף 2(ג) ו-4(ב) לצו הבנקאי. כמורשה חתימה בחשבון - נאשם מס' 4.
סעיפים ט' עד י"ב בסעיף ב(2) לכתב האישום שם - מפרט הפעולות באשר לנאשם מס' 4.

חלקו השלישי של כתב האישום המתוקן, מתאר הפעילות בחשבונות, דרך הפעולה, "חשבונות ההלבשה" כתחנות מעבר בלבד לכספים אשר הגיעו מחו"ל ומחשבונות בנק בארץ. חתימות הטפסים, פעולות שונות, הכל כמפורט שם, בסעיפים השונים כהתייחסותם לנאשמים כאן, ובפירוט פעולות נאשם 4 בסעיפים 4, 5 לאותו פרק משנה.

ושוב, חוזר כתב האישום גם כאן, ומספר, כי, האחר, עובד סניף הבנק, ידע כי הפעילות בחשבונות המתוארים לעיל מנוהלת בעבור חסידות ספינקא והעומדים בראשה. זאת - מבלי שהוצהר על כך במסמכי הבנק כמתחייב על פי הסעיפים בצו הבנקאי; חרף זאת, לא דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, הכל כמתחייב על פי סעיף 9 לצו הנ"ל.
סעיפים 7 ו-8 שם, מתארים העבירות אותן ביצעו הנאשמים אליבא סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון יחד עם סעיף 7 לאותו החוק ובשילוב הצו הבנקאי.

צא וראה
סעיף 3(ב) לחוק הנ"ל, חוק איסור הלבנת ההון אומר כי:
"העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7 או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו - העונש הקבוע בסעיף קטן (א). לעניין סעיף זה "מסירת מידע כוזב" - לרבות אי מסירת התיקון של פרט החייב דיווח".

הווה אומר, אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח - נכלל ונכנס, במפורש בהכלתו בגדר מסירת מידע כוזב.
צא וראה, כי חשב המחוקק ונתן דעתו למצב בו נוצר צורך בעדכון דיווח והכליל את אי ביצוע עדכון זה תחת מטריית האסור וחייב בענישה.
כאמור, פורטו הדברים כסדרם בכתב האישום המתוקן, כזה המגלה לעיני הקורא המעיין שם, פעולותיהם של הנאשמים בחשבון, כמו גם אותה "מסירת מידע כוזב" אשר עניינה באי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח.

כזכור, טענו הצדדים במשותף לכיבודו של הסדר הטיעון. זאת - בהסתכלות על הודיית נאשמים, על גלישת "זמן אפל" בין מצב קודם עובר לחוק, על פיו נהגו הבנקים לאורך שנים בעידוד שלטונות, לבין מצב חדש אשר נוצר לו בעקבות החוק; בבקשת ענישה מתונה כלפי מי אשר הודו, מי אשר בחרו לשתף פעולה לאורך כל הדרך, מי אשר, למעשה, הנאשמים האחרים בפרשה, הם אותם ראשי חסידות "נוכחים/נפקדים" בתיק, כגילויו כאן.

ובהפניה להסדר הטעון, למכלול ענישה מוצעת שם.
הסדר טיעון, ת/1, מבקש באשר לנאשם 3, אשר חלקו ללא כל ספק פחות מחלקו של נאשם 4 מאסר על תנאי לתקופה של שנה למשך שלוש שנים, והתנאי הוא כי לא יעבור באותה תקופה עבירות בהן הורשע, כמו גם קנס בסך 20,000 ₪ ב-5 תשלומים שווים, או ימי מאסר תמורתם.
באשר לנאשם 4, אשר חלקו רב יותר - כעולה מקריאה בכתב האישום בקריאה מדוקדקת סעיף לאחר סעיף - העונש המתבקש לגביו הוא עונש מאסר לתקופה של שלושה חודשים אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות על פי חוות דעתו של הממונה הנכבד, מאסר על תנאי, כמו גם קנס בסך 40,000 ₪ ב-5 תשלומים שווים.

במסגרת גזר הדין - קיימת גם בקשה לחילוט רכוש בהליך פלילי בהתאם לסעיף 21 לחוק הנ"ל, בנוסח המפורט בהסדר. והמדובר - ברכוש בסך 3,275,000 ₪, על פי המפורט בנספח א' להסכם הטיעון. סכום זה מהווה סך של 50% מהרכוש שהוקפא, נכון למועד חתימת הסדר הטיעון.
סעיף 10, שם מדבר על העברת הנכסים המחולטים אל קרן החילוט, העברה אשר לאחריה יבוטל צו הקפאת הרכוש ותשוחרר יתרת רכוש והכספים. (ומהעיין יעיין שם בכל סעיפי ההסכם כהפנייתם וכשילובם זה בזה).

ויודגש:
אכן, ראיתי לקבל הסדר טיעון כפירוט דברים על ידי מדינה, וכבקשתה, וכפירוט טיעוני סניגוריה, ומהטעמים המנויים, שם.
הסדר זה עומד במבחני הדין כראוי. נבדק הוא, כנדרש שם על ידי מדינה, בהצגת ההסדר, וכאשר בא כוחה של נאשמת מס' 5, מי אשר זוכתה, מהווה צד להסכם, בחלקו שם, וכהצהרתו בבית המשפט.
העונש אשר מוצע - משקף כראוי ההבדל בין הנאשמים. משקף גם, במקרה מיוחד, זה טעמי ענישה הראויים להם לכיבוד.

ולא למטה מן העניין יאמר:
אכן, חוק הלבנת ההון מהווה פרק חדש בחקיקה ישראלית חדשה.
אותה חקיקה חדשה, אשר עניינה, הלכה למעשה, חקיקה של משפט פלילי בינלאומי על ידי מדינת ישראל
.
חקיקה, אשר באה לפרוש רשת צפופה בפני
מי המהין לעבור עבירות אשר עניינן בהלבנת כספים למטרות שונות, בעבירות אי דיווח, אי תשלום מס, "כביסת" כספים שחורים והלבנתם ב"מכבסה" למטרות פשע, טרור, סם וכו'.

אכן, במהפך הבא לידי ביטוי למן חוק איסור הלבנת הון הנ"ל משנת 2000, בואך לחוק מאבק בארגוני פשיעה התשס"ד-2003 והלאה מכן, לאחרונה, אל חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005.
כל אלה - כחטיבה אחת. חטיבה - המכוונת חיציה למלחמה בפשיעה, פשיעה עולמית, פשיעה חוצה גבולות, פשיעה חוצה מדינות ויבשות. חקיקה זו, בהיותה מסכת אחת, מסכת המשתלבת בחוקים אחרים, באמנות בינלאומיות אליהן חברה ישראל כמדינה בת תרבות. וראה הצעת חוק איסור הלבנת הון התשנ"ט-1999 הצעות חוק 2809 (וראה גם שם במיוחד דברי ההסבר (כללי) אשר עומדים ביסוד המאבק הבינלאומי בעבריינות כפירוטה שם).
(תיקון נותני שרותי מטבע וסמכויות פיקוח) התשס"ב-2002 הצעות חוק 294; וראה גם לעניין זה הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה התשס"ב -2002, הצעות חוק 762; וראה שם, התיקונים העקיפים בחוק איסור הלבנת הון, כמו גם בחוק בתי המשפט, כמו גם בחוק עזרה משפטית, בין מדינות התשנ"ח-1998, וראה הלאה מכן, גם לגופו, חוק עזרה משפטית בין מדינות התשנ"ח-1998 כאשר התיקון האחרון הוא מ-9.6.05.

אכן, באותו חוק ראשון ועיקרי של שנות אלפיים, אשר עניינו בהלבנת ההון על כל משמעויות שבו ועל כל גזירות חדשות שבו, גזירות חמורות, קשות. אכן, בחדירה לרשות הפרט, אכן, בשינויים מפליגים ביחסי בנק לקוח.
אך כל אלה - מקורם בהשתייכות מדינת ישראל
אל אותן המדינות, מדיניות המוכרות כפועלות כנגד הלבנה של הון. כל אלה - כמנוי עוד בהצעת חוק ובדיווחים השונים אשר מצאו מקום נרחב בהסברה ציבורית, על רצונה של מדינת ישראל
להכלל ברשימת "המדינות הנקיות".
ויאמר במפורש - למן חקיקת החוק - אי ידיעתו אינה פוטרת, והתנהגות בניגוד לו. תלכד בין שורות סעיפים ברורים, בהענשה כמתחייב.

סוף דבר כאמור, בקבלת הסדר הטיעון ובקביעה כדלקמן:

על הנאשם 3, מרדכי טברסקי, הריני גוזרת:
1. מאסר על תנאי לתקופה של שנה למשך שלוש שנים מהיום. התנאי הוא כי לא יעבור במשך תקופה זו עבירות בהן הורשע.
2. קנס בסך 20,000 ₪ אשר ישולם בחמישה תשלומים שווים או שלושה חודשי מאסר תמורתם. התשלום הראשון למן ה-23.7.06 מדי חודש בחודשו באופן עוקב. אי תשלום אחד מהתשלומים במועד - יעמיד לפרעון את הסכום כולו, מלבד כל הסנקציות הקבועות בדין.

באשר לנאשם 4 תנחום אדלר - הריני גוזרת:
1. 1. עונש מאסר של שלושה חודשים אשר ירוצו בדרך עבודות שירות.
הממונה הנכבד על עבודות השירות מתבקש ליתן חוות דעת על יכולתו של הנאשם לעבוד בעבודת שירות, ומהי, וזאת על פי סעיף 51ב(ב) לחוק העונשין.
2. מאסר על תנאי לתקופה של שנה למשך שלוש שנים מהיום, והתנאי הוא כי לא יעבור הנאשם בתקופת התנאי עבירות בהן הורשע.
3. קנס בסך 40,000 ₪ אשר ישולם בחמישה תשלומים שווים או חמישה חודשי מאסר תמורתם. התשלום הראשון יבוצע עד תאריך 23.7.06 ואח"כ מדי אותו דבר.
אי עמידה באחד מהתשלומים יפעיל מיידית פרעון הקנס כולו לבר כל סנקציה אחרת הקיימת על פי דין.

בנוסף לכך:
4. ניתן בזאת צו לחילוט רכוש בסך 3,275,000 ₪ על פי המפורט בנספח א' להסכם הטיעון ת/1.
סכום זה מהווה סך של כ- 50% מהרכוש שהוקפא, נכון למועד החתימה על ההסכם הנ"ל.
הרכוש המחולט יועבר אל קרן החילוט כמצויין בסעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון בהפניה לסעיף 36ח' לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג-1973.
לאחר העברת הנכסים, כאמור, יבוטל צו הקפאת הרכוש ותשוחרר יתרת הרכוש והכספים.

הקנסות - יועברו גם הם לקרן החילוט המצוינת לעיל.

הממונה הנכבד על עבודות השירות יואיל להעביר לבית המשפט דוח לגבי עבודות השירות באשר לנאשם מס' 4 לתאריך 11.9.06 שעה 08.30.

הודע לנאשם 4 על חובתו להתייצב.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה היום י"ד בתמוז, תשס"ו (10 ביולי 2006) במעמד הצדדים.

ד"ר עדנה קפלן-הגלר
שופטת
קלדנית: רז








פ בית משפט מחוזי 40040/06 מדינת ישראל נ' ברד אלי, יחיאל הרצל, טברסקי מרדכי, אדלר תנחום, royale (פורסם ב-ֽ 10/07/2006)