פסקי דין על רייטר שלמה | פסקי דין על ניסן שירותי ביטוח השקעות וסוכנויות | פסקי דין על ניסן השקעות וסוכנויות | פסקי דין על ניסן סולומון | פסקי דין על סימה סולומון |

222882/02 א     12/07/2006




א 222882/02 רייטר שלמה נ' ניסן שירותי ביטוח השקעות וסוכנויות בע"מ, ניסן השקעות וסוכנויות בע"מ, ניסן סולומון, סימה סולומון




1
בתי המשפט
א 222882/02
בית משפט השלום תל אביב-יפו
12/07/2006
תאריך:
כב' השופט אליהו בכר

בפני
:

רייטר שלמה

בעניין:
התובע
עמיר פיס

ע"י ב"כ עו"הד
נ ג ד
1. ניסן שירותי ביטוח השקעות וסוכנויות בע"מ

2. ניסן השקעות וסוכנויות בע"מ

3. ניסן סולומון

4. סימה סולומון

כולם ע"י ב"כ עוה"ד אברהם ילין
הנתבעים
פסק דין
א. מבוא
בפני
תביעת התובע לתשלום פיצויים בגין נזקי פריצה וגניבה שארעו בעסקו מסוכנות הביטוח, הסוכן ומנהלי הסוכנות מחמת רשלנות מקצועית, בסכום של 103,408 ₪, כפי שצוין בכתב התביעה המתוקן.

התובענה הוגשה גם כנגד מבטחת הנתבע 3 בביטוח אחריות מקצועית, אך התביעה נדחתה לאחר שהתברר שאין כיסוי ביטוחי מתאים לנתבע 3.

ב. רקע
1. טיעוני התובע:
התובע היה בעליה של תחנת ממכר כרטיסי הגרלה ומוצרי צריכה ברח' סוקולוב 37, בהרצליה (להלן: "התחנה").

הנתבעות 1 ו-2 טיפלו בביטוח התובע- בין היתר- בגין אבדן כרטיסי הגרלה, כאמור בפוליסת הביטוח הקולקטיבית (להלן: "הפוליסה הקולקטיבית") (ראה: נספח א' לת/1). וכמו כן נערכה באמצעות הנתבע 3 פוליסת ביטוח רכוש לעסקו, כאמור בפוליסה נפרדת (ראה: נספח א/2 לת/1) (להלן: "הפוליסה הפרטית").

הנתבעת 2 הינה למעשה החברה כפי ששמה מופיע ברשם החברות (נספח י"ג לתובענה) ואילו שם הנתבעת 1, הופיע רק בכותרות מכתביה.

הנתבעים 3 ו-4 היו בזמנים הרלבנטיים, כך נטען, בעליהם היחידים ומנהליהם של הנתבעות 1ו- 2, ויש לראותם כאחראים ישירים ואישיים, לנעשה אצלן, וכלפי התובע, כאשר הנתבע 3 הינו בעל רישיון סוכן ביטוח.

בתאריך 14.4.98 נפרצה התחנה ונגנבו מתוכה כרטיסי הגרלה, מוצרי צריכה ומכשירים שונים (להלן: "הפריצה הראשונה"). בגין נזקיו דנן, הגיע התובע לכלל הסדר עם מבטחיו באשר לתגמולי הביטוח. עם זאת, התעורר הצורך בתיקון הפוליסה והרחבתה לנושא סיגריות. עניין זה טופל ע"י הנתבעות 1 ו - 2 או נציגיהן.
התובע הדגיש, כי במקביל, בוטח באמצעות הנתבעים 1,2 ו/או 3 בגין אבדן כרטיסי הגרלה המצויים בעסקו, ומהווים את עיקר עיסוקו, וזאת בפוליסה קולקטיבית ע"ש הנתבעות 1 או 2, שפרטיה היו בידיעת הנתבעים 1-3, שהחזיקו בה בלעדית. התובע סבר, כי בפוליסה הקולקטיבית בוטחו כרטיסי ההגרלה המצויים בעסקו, לרבות כרטיסי "חישגד".

לשם הרחבת פוליסת התובע, כך שתכלול גם ביטוח מפני גניבת סיגריות, פנתה הנתבעת במכתב, ביום 19.4.98, אל חברת הביטוח (ראה: נספח ב' לכתב התביעה המתוקן).
בלילה שבין 19.4.98 ו - 20.4.98 נפרצה התחנה פעם נוספת ותכולתה נגנבה (להלן: "הפריצה השנייה". רשימת התכולה שנגנבה צורפה כנספח ג' לכתב התביעה המתוקן וכללה, בין היתר, ציוד חשמלי שחודש מאז הפריצה הראשונה , סיגריות וכרטיסי חיש גד).
הנתבעות 1ו-2 שקיבלו פרטי האירוע, דאגו להכנת דו"ח שמאי (הדו"ח צורף כנספח ד' לתובענה), אלא שחב' הביטוח לא מיהרה לשלם. לפיכך, פנה אל הנתבעות שאישרו לו את היקף תגמולי הביטוח להם הינו זכאי, כאמור בנספח ה' לכתב התביעה המתוקן. הנתבעות אף העבירו לידי התובע דרישתן מהמבטחות מיום 24.4.98, להרחבת הפוליסה הקולקטיבית, בתוקף מיום 1.4.98, ושאושרה להן לכאורה ע"י המבטחות (צורפו כנספחים ו/1, ו-ו/2 לכתב התביעה המתוקן).
לפיכך, סבר התובע, כי הינו מכוסה ביטוחית הן לתכולת עסקו שחודשה לאחר הפריצה הראשונה והן ביחס לסיכוני אבדן כרטיסי הגרלה למיניהם תוך הסתמכות, בין היתר, על מכתבי הנתבעים אל חב' הביטוח ותגובת חב' הביטוח (נספחים ו/1 ו - ו/2).
המבטחות סירבו לפצות התובע בגין הפריצה השנייה, ולכן התובע פנה לביהמ"ש. ביהמ"ש בפס"ד על פי סע' 79א' לחוק בתי המשפט, מפי כב' השופט גלדשטיין (ת/4), דחה חלק מתביעתו כנגד המבטחות ומכאן התובענה כנגד סוכנות הביטוח, מנהליה וסוכן הביטוח ברשלנות, בין היתר בכך שלא ביטחו במועד כרטיסי ההגרלה המצויים בעסק התובע וכן תכולת העסק, לא הרחיבו הפוליסות הקיימות, כך שתכלולנה הרכוש שנגנב מעסק התובע בפריצה הראשונה, שלא הדריכו את התובע בתנאי שמירת רכושו בעסקו, לא העבירו עותק הפוליסה ולא פעלו לגבית תגמולי הביטוח עבור התובע. כך גם הוגשה כאמור התביעה כנגד הנתבעים 3 ו - 4, באשר מחמת רשלנותם כבעליה ומנהליה של הנתבעות 1 ו/או 2, בשל הצגת מצגים שגויים באופן ישיר או באמצעות עובדיהם, ניזוק התובע.

2. טיעוני הנתבעים:
אלה טענו, כי הנתבעת 2 היתה חברה פרטית שבמסגרתה פעלה סוכנות ספורטוטו אזורית שרון-שומרון והאגודה למען החייל שהפיצה גם לתחנת התובע, כאשר מאותו מקום פיזור ובנפרד, פעל הנתבע 3, כסוכן ביטוח תחת שם הפירמה "ניסן שירותי ביטוח".

הנתבעים הודו, כי מכח פעילותה העסקית ביטחה הנתבעת 2 את התחנות עליהן היתה אחראית, בביטוח כספים בהעברה, כאשר למס' תחנות הורחב הכיסוי הביטוחי מעבר לכספי הטוטו גם לכספי הלוטו וכרטיסי חיש גד, ומ- 1997, גם לכרטיסי הגרלה של האגודה למען החייל שזהים, כך לטענת הנתבעים, מבחינת הסיכון לכרטיסי חיש גד.
הפוליסה הקולקטיבית לעניין זה הוצאה על ידי מנורה חברה לביטוח בע"מ.
במקביל ובנוסף, ועל פי בקשת התובע בוטחה תכולת עסקו של התובע בניסן שירותי ביטוח בפוליסת רימון עסקים (הפוליסה הפרטית), גם כן על ידי מנורה חברה לביטוח בע"מ.

הנתבעים הכחישו העדר ידיעת התובע בדבר תנאי הפוליסה הקולקטיבית, וציינו, כי תקציר הפוליסה נתקבל אצל התובע.
הנתבעים הפנו טרוניות התובע כלפי חב' הביטוח שסירבה לשלם לו תוך תביעה כי ייבדק בפוליגרף, לפי המלצת דו"ח חוקר חברת הביטוח.
הנתבעים הוסיפו, כי התובע קיבל שרות ככל מבוטח לאחר הפריצה הראשונה, וכן טענו, כי היה קיים כיסוי ביטוחי בפוליסה לכרטיסי חיש גד.

הנתבעים ציינו בנוסף, כי עדכון המלאי בעסק התובע הועבר לחב' הביטוח, כאמור במכתב מיום 19.4.98. הנתבעים אמנם אשרו ארוע הפריצה השנייה, אך טענו, כי מאחר והיתה הגזמה בגובה הנזק בגין גניבת כרטיסי החיש גד והסיגריות, לרבות שאר תכולת העסק, הותנה התשלום כאמור, בביצוע בדיקת פוליגרף, כאשר מסקנות השמאי, כך נטען, הן כי יש כיסוי ביטוחי למה שנגנב.
הנתבעים הדגישו, כי סירוב חברת הביטוח לשלם לתובע תגמולי הביטוח אינה מעניינם ואין ברור להם, מדוע "מנור סוכנויות לביטוח בע"מ" לא נתבעה על ידי התובע, שכן היא זו שטיפלה בפועל בתביעתו ע"י עוה"ד יהודה הרפז (בפועל היא כן נתבעה בתביעה בה ניתן פס"ד ע"י השופט גלדשטיין). הנתבעים חזרו והדגישו, כי כרטיסי החיש גד בוטחו וכך גם המלאי החדש, והכחישו כל מעשה רשלנות מצדם.

ג. המחלוקת-דיון

אין חולק, כי תביעת התובע מתייחסת למעשה אך לשני ראשי-נזק, היינו כרטיסי החיש גד וכן הסיגריות, שהתביעה בגינם נדחתה, על ידי כב' השופט גלדשטיין, בפסק דינו מיום 15.08.01, בת"א 057204/00, בעוד ביחס ליתר ראשי הנזק נתקבלה תביעת התובע. העובדה כי לא שולמו לו הסכומים שצויינו בפסה"ד, אינן עניין לכאן.
כב' השופט גלדשטיין התייחס לשני ראשי נזק אלה, כל אחד על פי פוליסה נפרדת, היינו גניבת כרטיסי ההגרלה, שכוסתה לכאורה, על ידי הפוליסה הקולקטיבית ואילו תביעת הסיגריות על פי הפוליסה הפרטית.
ביחס לכרטיסי ההגרלה, נתן כב' השופט גלדשטיין נימוקיו ביחס לדחיית התביעה, מהטעם ולפיו בקשת ההרחבה נשלחה למבטחת ביום 24.04.98, ואושרה על ידה ביום 27.04.98, היינו לאחר הפריצה, ולפיכך, אין כיסוי ביטוחי לגביהם, מה גם, שפניה להרחבה לאחר מקרה הביטוח יש בו, כך נקבע, חוסר תום לב.

השופט גלדשטיין הוסיף, כי:

"אין בטענתו של התובע כי לא ידע את פרטי הפוליסה וכן כי חשב לתומו כי כרטיסי החיש גד חוסים תחת הכיסוי הביטוחי, כדי לספק לו הגנה מאי עדכון הנתבעות באירוע הגניבה. באשר לפרטי הפוליסה לא נראה לי כי היתה מניעה כלשהי מבירור הפרטים גם אם לא היו ברשותו" (עמ' 4 לת/4).

אלא שביהמ"ש אינו מתייחס רק לכך, אלא קובע גם כי היה מצפה מהתובע, כי בתום יום העבודה, ובמיוחד לאחר שכבר פריצה אחת ארעה בעסקו, ייטול עמו את הכרטיסים לביתו, "התובע... פעל בשאננות . . . ולא דאג לאכסנם בבטחה יותר מאשר בארון הסגור עם מנעול ומפתח".
ועוד הוסיף ביהמ"ש, כי התובע מסר שאין ברשותו רישומים של הכרטיסים ועל כן האפשרות היחידה הינה לשחזר את החוסר על פי זכרונו. "לא נראה לי כי די בדרך זו כדי להתחקות אחר האמת".

כבר עתה ניתן לאמר, כי ביהמ"ש דחה את התביעה בין אם לא היה כיסוי ביטוחי, אך גם בין אם היה כיסוי ביטוחי, ובמילים אחרות ביהמ"ש אינו מקבל את טיעוני התובע הן לעניין אחסנת הכרטיסים והן לעניין שווי הנזק. לפיכך, יש לקבוע כבר עתה, כי ביהמ"ש קבע מסמרות על סמך החומר שבידו, גם לו קיימת פוליסת ביטוח בת תוקף, ולא רק מהטעם שאין פוליסת ביטוח בת תוקף.
מעבר לכך אציין, כי פוליסת הביטוח שצורפה כנספח א/1, לתצהיר התובע (ת/1), מציינת מפורשות בעמ' 2 לה, סע' 4, כי הכיסוי כולל "תחנות לוטו ומפעל הפיס,חיש גד וכספי הביטוח פדיון כפסי פרסים וכספי מכירת כרטיסים". כאשר מס' תחנת התובע, היינו 17-158-9, מצויין בפירוש בפוליסה. תוקף פוליסה זו הינו מ 1.4.98- 31.12.98, כיצד ניתן לאמר שאין כיסוי ביטוחי מתאים לכרטיסי חיש גד? ואפילו תאמר, כי היתה הוספה מאוחרת של עניין כרטיסי החיש גד, והמועד האפשרי היחיד שבו למעשה הוצאה הפוליסה והוחלה רטרואקטיבית ליום 1.4.98 הינו לאחר הפריצה השנייה, עדיין מציין עו"הד הרפז מטעם מנור סוכניות לביטוח, שלוחת חברת הביטוח מנורה, במכתבו אל הנתבעות בעניין התובע מיום 11.08.98, כי:

"בזמן קרות המקרה לא היה כלל כיסוי לסיגריות ולפיכך יש לנכות פרט זה במלואו מן התביעה.
באשר ליתרת התביעה התברר כי קיימת הגזמה והפרזה".

כלומר, כלל אין התייחסות לכך שהתביעה נדחתה אצל חב' הביטוח מטעמי חוסר כיסוי ביטוחי לכרטיסי ההגרלה.
ואף מעבר לכך, עיון מעמיק בת/3 - היינו חוות דעתו של מר י. זכאי, מטעם חברת הביטוח, מעלה, כי ביקרו במקום כבר ב- 20.04.98 (מיד לאחר ביצוע הפריצה), וכי קיימת הכרה בחבות הביטוחית של חברת הביטוח ובכיסוי תוך ציון מפורש כי:

"בסעיף 4 שברשימת הפוליסה צויין בו (צריך להיות בין א.ב.) היתר, שלגבי התחנה הספציפית שמספרה 7-158-9: (המצוינת בקבוצה מס' 8), מורחב הכיסוי לכלול גם כספים שאינם קשורים לספורטוטו, אלא מעיסוקים נוספים של ניסן סוכנויות והשקעות בע"מ כולל תחנות חיש גד".

בהמשך מתייחס השמאי לאי עמידה בדרישות ניהול ורישום מדויק של כספים אלו, וכן לכך שהכרטיסים לא היו בכספת נעולה, ולכן התנאי לא מולא.
בסיום חוזר השמאי ומפנה לפרטים משלימים שנמסרו לו ע"י סוכנות הביטוח "ניסן", שיש כיסוי לתביעה באשר:

"1. קיימת הרחבה לביטוח כרטיסי "חיש גד" בתחנה הספציפית".

מכאן , שהטענה היחידה האפשרית כלפי הנתבעים הינה, כעולה מסעיף 14ג' לכתב התביעה המתוקן, היינו כי לא יידעו את התובע בתנאי שמירת רכושו בעסקו.
לעניין זה , ציין התובע בתצהיריו, אך כי: "לא ידעו אותי בתנאי שמירת הרכוש בעסק".
מאידך מר עופר לבנה מטעם הנתבעים ציין בתצהירו;

"התחנות ביטחו בפוליסה קולקטיבית לביטוח כספים בהעברה שחודשה אחת לשנה והתחנות קיבלו בכל חידוש פוליסה את עיקרי הפוליסה ובהם הובהרו התנאים לביטוח, בכלל זה תחנתו של התובע". (סע' 11 לנ/2).

במסגרת חקירתו הנגדית של התובע בביהמ"ש, הוא מציין כך:

". . . יש לי פה מסמך שנשלח אלי חודש אחרי הפריצה השנייה, ביקשתי מניסן פירוט איך אני מבוטח. אין פה זכר לא לכספת ולא לרישום. כתוב על איזה סכום אני מבוטח. אין התייחסות גם למיגונים. לכספים בהעברה לא הייתי צריך כספת, הייתי מפקיד אותם בבנק כי יש בנק סמוך. לא היתה לי כספת . . .
ש. עצם העובדה שכרטיסי חיש גד מבוטחים בפוליסת כספים בהעברה, מתייחסים אליהם כאל כסף. ידעת שאתה צריך למגן את הכספים?
ת. גם לא ידעתי שהחיש גד היא במסגרת פוליסת הכספים בהעברה. ידעתי שאני מבוטח. לגבי כספים אמרו לנו במפורש. עופר חוזר כל הזמן שהוא העביר לי תקצירים ולכן נספח ג' הוא אחד התקצירים" (ראה: עמ' 16 לפרוטוקול)".

בחקירתו הנגדית של מר עופר לבנה נשאל כך:

"ש. אתם לא העברתם את העתקי הפוליסות ליחידי הקולקטיב?
ת. העברנו בחידוש הפוליסות תקצירים לכל התחנות, כיוון שבעלי התחנות צריכים להיות מודעים לגבי התנאים . . .".
(עמ' 18 לפרוטוקול).

לעד הוצגה דוגמא של תקציר (ת/5),שם לא צויין דבר ביחס לנוהל רישום כרטיסי חיש גד והשיב:

"ת. . . . הובהר לאותן תחנות (המחזיקות גם חיש גד מעבר ללוטו א.ב.) וגם לתובע שכרטיסי חיש גד הם כמו כסף מזומן לצורך העניין. לשאלה איפה זה כתוב בתקציר - אני מפנה לסעיף שמתייחס לכסף מזומן".

המסקנה העולה הינה, כי התובע לא קיבל לידיו, מעולם, עותק פוליסת הביטוח הקולקטיבית, אלא רק תקציר הפוליסה. ביחס לתקציר (דוגמת ת/5), לא נמסר לו בכתב, מהם התנאים למיגון לעניין כרטיסי חיש גד, אלא בע"פ.
הסבר כזה אמור היה להימסר גם הוא בכתב, שכן כל יתר התנאים המצוינים למיגון כספים, כן מצוינים בתקציר, והיה מקום לטעמי להוסיף נתון זה בכתב. הנתבעים טענו, כי הוסבר עניין זה, למעשה, בע"פ לתובע. אלא שהנטל להוכיח כי ניתן הסבר בע"פ הוא על הנתבעים ובפועל לא מצאתי כי נטל זה הורם.
אין חולק, כי השולט על הפוליסה הוא הנתבע 3, בהיותו המבוטח. הודעה מסודרת לגבי כלל התנאים הרלוונטיים אמורה להישלח לכל יתר המבוטחים שאינם מקבלים עותק ישירות מחב' הביטוח אלא על ידי המבוטח בפוליסה קולקטיבית, ומשלא נמסרו תנאי המיגון לתובע, והאמנתי שכך הם הדברים, חדלו הנתבעת 1 והנתבע 3, ולפיכך הם חבים לתובע, בגין נזקיו בעניין זה.
לגבי גובה הנזק, סומך ידו התובע על חוו"ד השמאי מטעם חברת הביטוח (ת/3), שמעריך שווים בסכום של -.31,390 ₪. אלא שאין להתעלם מהעובדה ולפיה נהג התובע בעצמו רשלנות לא מבוטלת, כפי שציין זאת השופט גלדשטיין בפסק דינו, כשלא טרח ליטול עמו את הכרטיסים לביתו, למרות שמדובר במעשה פריצה שני בתקופות מאוד קרובותאחת לשנייה. התובע ניסה לתרץ זאת כשאמר שלא דובר בסוף שבוע או חג אלא ביום רגיל והפריצות אירעו בסופי שבוע וחגים, אך בכך לא די.

לפיכך, נראה לי סביר לקבוע כי הסכום הנכון יעמוד על הסך של 15,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגניבה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

אשר לגניבת הסיגריות, שבוטחו בפוליסה הפרטית, כב' השופט גלדשטיין דחה תביעת התובע כנגד חברת הביטוח מהטעם ולפיו ההודעה, המבקשת הרחבת הפוליסה, הגיעה לאחר אירוע הפריצה, היינו בצהרי יום 20.04.98, למרות שצוין על פניה, 19.04.98 (ראה: נספח ב' לת/1), ונקבע לכן כי: "אין תיעוד כלשהו לביטוחן של הסיגריות או להרחבת הפוליסה כך שתחול גם עליהן ולכן אין הנתבעות חייבות באשר להן" (עמ' 6 לפסה"ד ת/4).

עד ההגנה, מר עופר לבנה, מציין בחקירתו הנגדית לעניין מועד המשלוח: "היום אני לא יכול להגיד מתי הוא נשלח" (עמ' 21 לפרוטוקול).

במילים אחרות, קיימת קביעת ביהמ"ש, מפי כב' השופט גלדשטיין, כי ההודעות על בקשת ההרחבה נמסרה לאחר הפריצה לחברת הביטוח, הנתבעות אינן יכולות לשלול זאת, למרות האמור ברישת נספח ב' לת/1, היינו תאריך המשלוח, ולפיכך, אין לי אלא לקבוע, כי באי משלוח בקשת ההרחבה קודם למקרה הביטוח אלא לאחריו, גרם הנתבע 3, למעשה, לכך שההרחבה לא נכנסה לתוקף ערב הפריצה.
השאלה שנותרה הינה, מה היה שווי הסיגריות. התובע ציין כי שווי הסיגריות שנגנבו היה 5,500 ₪. עם זאת, בנספח ג' לתצהירו (ת/1), מציין 5,000 ₪ ואילו בקבלות בגין רכישת הסגירות קיימות קבלות כדלקמן: מתאריך 15.04.98 על סך 2,613.41 ₪, מיום 19.04.98 ע"ס 850.36 ₪ ומיום 15.04.98 על סך 1,228.21 ₪ - כל הסכומים ללא מע"מ, והסה"כ 4,992 ₪ (במעוגל).
מאחר וסביר להניח, כי חלק מהסיגריות, שנרכשו בחלקן ב-15.04.98, נמכרו, כי אז יש לקבוע כי נגרם לתובע נזק בשיעור של 4,000 ₪.
גם לעניין זה, יש לקבוע רשלנות תורמת של התובע שכבר חווה ימים ספורים קודם לכן גניבת סיגריות אך לא טרח לאכסנם במקום בטוח והנני מעמיד רשלנותו התורמת על 20% ולכן שיעור הפיצוי יהיה 3200 ₪.
לפיכך, ישא הנתבע 3, בראש נזק זה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הפריצה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

ד. סיכום:
לאור כל האמור לעיל, ישלמו הנתבעים 2 ו- 3 לתובע הסך של 15,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 20.04.98, ועד לתשלום בפועל. כמו כן, ישלם הנתבע 3 לתובע, הסך של 3,200 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מ - 20.04.98 ועד לתשלום בפועל.

התביעה כנגד הנתבעת 1, שאינה אישיות משפטית - תדחה.
התביעה כנגד הנתבעת 4 - תדחה אף היא באשר לא הוכח כל קשר שלה למחדלי הנתבעים 2 ו- 3.

מעבר לסכומים דלעיל, ישאו הנתבעים 2 ו - 3, בהוצאות התובע ושכ"ט בסך 7,500₪ +מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל, וכן באגרת המשפט, כאשר סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הוצאתו ועד למועד התשלום בפועל.

זכות ערעור למחוזי בתוך 45 ימים מיום קבלת פסה"ד.
המזכירות תשלח עותק פסה"ד בדואר, לצדדים.
ניתן היום ט"ז בתמוז, תשס"ו (12 ביולי 2006) בהיעדר הצדדים.
אליהו בכר
, שופט








א בית משפט שלום 222882/02 רייטר שלמה נ' ניסן שירותי ביטוח השקעות וסוכנויות בע"מ, ניסן השקעות וסוכנויות בע"מ, ניסן סולומון, סימה סולומון (פורסם ב-ֽ 12/07/2006)