פסקי דין על טייב שלום | פסקי דין על רוקח יוסף מוצרי מלט | פסקי דין על חפרפר (1992) |

1039/02 א     13/07/2006




א 1039/02 טייב שלום נ' רוקח יוסף מוצרי מלט בע"מ, חפרפר (1992) בע"מ




12
בתי המשפט
א 001039/02
בית משפט השלום טבריה
13/07/2006
תאריך:
כב' השופט יונתן אברהם

בפני
:
טייב שלום

בעניין:
התובע
אפרים כהן

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1. רוקח יוסף מוצרי מלט בע"מ

על ידי ב"כ עו"ד גושן

2. חפרפר (1992) בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד י. אסולין ואח'
הנתבעים
פסק - דין

רקע

בפני
תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שאירעו לתובע לטענתו במהלך עבודתו ביום 13.9.00.
התאונה לפי הנטען, אירעה במהלך ביצוע עבודות של הנחת קו צנרת הכולל הנחת בריכות בטון יצוקות בתוך שוחות חפורות.

הנתבעת 1 לפי הנטען הינה יצרנית בריכות הבטון היצוקות הנ"ל.
הנתבעת 2, לפי הנטען בתביעה הינה תאגיד שהתקשר עם התובע כקבלן משנה לצורך ביצוע העבודות הנ"ל.

התביעה

נטען כי ביום 13.9.00 או בסמוך לכך העמידה הנתבעת 2 (להלן :"חפרפר") והניחה בשטח העבודה בריכות בטון יצוקות שנרכשו מהנתבעת 1 (להלן :"רוקח").
בבריכות הנ"ל פתחים מרודדים בשכבת בטון דקה המיועדים לפתיחה על ידי מכה קלה עליהם לצורך השחלת צינור דרכם.
תוך כדי עבודתו ובעת שניסה לפתוח אחד הפתחים הנ"ל באחת הבריכות והכה על המקום המרודד הבריכה כולה התפוצצה וגושי בטון נפלו על רגליו וגרמו לו שברים וכמו כן נפגע ביד שמאל שלו.
התובע טען כי הבריכה הועמדה לרשותו לצורך עבודתו ביום 13.9.00 שעה שהיא נוצקה על ידי רוקח ביום 29.8.00 ובטרם חלף המועד הנדרש ו/או הצריך ו/או המותר לעבודה עימה.
התובע צירף לתביעתו חוות דעת אורטופדית ערוכה על ידי דר' טנצמן ולפיה נותרה לו מהתאונה נכות רפואית צמיתה בשיעור של 10%.
לטענתו הבריכה היא דבר מסוכן ועל כן עובר הנטל על הנתבעות להוכיח שלא היתה לגביה התרשלות שתחובנה בגינה.
כן טען כי אין בידיעתו את האפשרות לדעת את הנסיבות הממשיות לאירוע התאונה ועל כן, חל הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" וגם לכן מועבר הנטל להוכחת העדר רשלנות לנתבעות.
לחלופין טען כי התאונה אירעה בשל רשלנות הנתבעות או מי מהן שכן לא דאגו למקום עבודה בטוח, לא הזהירו אותו מהסכנות הצפויות לו מעבודתו עם הבריכה, לא דאגו לפיקוח נאות או מספיק במקום העבודה, לא הדריכו אותו כיאות לגבי עבודה עם הבריכה, לא בדקו את תקינות הבריכה, או כשירותה לצורך העבודה בטרם אספקתה וסיפקו בריכה למרות שלא חלף הזמן הנחוץ בטרם היא תשמש לתפקיד לו יועדה.
כן טען כי סיפקו את הבריכה בטרם עברה בדיקות בטיחות או חוזק או תקינות.

הוא טען גם כי הנתבעות הפרו חובות חקוקות ובין היתר לפי פקודת הבטיחות בעבודה ו/או תקנותיה ובמיוחד פרק ז' לחוק ארגון ופיקוח על העבודה ותקנותיו, חוק האחריות למוצרים פגומים וכן כי נהגו בניגוד לנוהלים או לתקנות או לחוקים (ששמם לא הוזכר).
התובע ביקש לפסוק לו את נזקיו בגין הפסד השתכרות לעבר ולעתיד, עזרת צד ג' לעבר ולעתיד, הוצאותיו לרבות נסיעות לשיקום או הסבת מקצוע, וכן בגין כאב וסבל, אי נוחות ואובדן הנאות אחרות.

הגנת הנתבעת 1 (רוקח)

רוקח הכחישה את כל טענות התובע אחת לאחת לרבות הטענות להעברת נטל הראיה וטענה כי אינה אחראית לקרות התאונה.
כן טענה כי מדובר בתאונת עבודה ועל כן במידה שהיא תוכרז כחבה בנזקי התובע יש לנכות את כל ההטבות שקיבל ממטיבים שונים בעקבות התאונה.
כן טענה להעדר קשר סיבתי בין התאונה לבין הנזקים הנטענים.
כן טענה שהתובע לא עשה די להקטנת נזקיו.

הגנת הנתבעת 2 (חפרפר)

חפרפר הכחישה את כל טענות התובע אחת לאחת לרבות הטענות להעברת נטל הראיה וטענה כי אינה אחראית לקרות התאונה.
כן טענה כי אם יש אשם באירוע הנטען הרי זה אשמו של התובע עצמו בהיותו קבלן ביצוע עצמאי.
כן טענה כי הוא התחייב שהוא יהיה אחראי בכל נזק שייגרם במהלך העבודה ועל כן מנוע הוא מלהגיש תביעה נגדה ואינו זכאי לפיצוי ממנה.
לחלופין טענה שיש להטיל עליו אשם תורם מכריע.
לחלופי חלופין טענה שאם מתקיים אשם הרי זה אשמה של הנתבעת 1 רוקח.
כן טענה כי התובע לא נפגע כלל בתאונה הנטענת ומכל מקום לא נפגע באופן המטיל חבות עליה.
היא הוסיפה וטענה לחלופין כי פגיעתו היתה קלה ביותר והוא החלים ממנה כליל, כי מדובר בתאונת עבודה וכל נזקי התובע כוסו על ידי המל"ל.
כן טענה כי יש לנכות תשלומי מיטיבים.
כן טענה כי התובע לא עשה להקטנת נזקיו.

חומר הראיות

בעניין הנכות הרפואית הגישו ב"כ הצדדים ביום 8.12.02 "הודעה בהסכמה לבית המשפט " ולפיה ימונה פרופ' רופמן כמומחה רפואי מוסכם ומטעם בית המשפט.
פרופ' רופמן הגיש את חוות דעתו וקבע כי נכותו הצמיתה של התובע בתחום האורטופדי בשיעור של 10% לפי סעיף 35(1)(ב) לתקנות המל"ל וזאת בגין מעיכה של כף הרגל הימנית.

לתובע העידו:
מר מוטי עולמי, שעבד כקבלן משנה עבור חפרפר.
מר שרון עולמי, שהיה מפעיל הטרקטור שעבד באתר באותו יום.
מר ביקלס אליעזר, שהגיש חוות דעת מומחה (ת/3) בנוגע לתאונה ולענייני בטיחות הנוגעים לה.
מר עוזיאל טייב, דודו של התובע.
התובע עצמו.
מאוחר יותר העיד מטעמו גם כעד הזמה מר כהן משה אשר ערך את המסמך נ/2 (הודעה על פגיעה בעבודה למל"ל).

לרוקח/הנתבעת 1 העידו :
המהנדס מר ישעיהו סוקל, שהגיש חוות דעת מומחה (נ/3).
מר רוקח יוסף בעלי הנתבעת 1.

לחפרפר/הנתבעת 2 העידו:
מר שחר עומרי ששימש כמנהל תחום תשתיות בחפרפר.
המהנדס מר גיל רפאל שערך חוות דעת מומחה (נ/5).
חלק מן העדויות של העדים הנ"ל הוגשו בתצהירים אליהם צורפו מסמכים שונים הנוגעים להתקשרויות שבין הצדדים ולתאונה.
כמו כן הוצגו במהלך שמיעת הראיות מטעם הצדדים מוצגים שונים לרבות תמונות של שברי בריכות יצוקות, שרשרת ששימשה כמנשא של הבריכה באמצעות טרקטור, שרטוטים של הבריכה, קבלות שונות, מסמכי מל"ל, תוצאות בדיקות חוזק ועוד.

אדון להלן בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

נסיבות התאונה

התשתית העובדתית שנטענה בנסיבות התרחשותה של התאונה פורטה בסעיפים 3-4 לכתב התביעה שהוגש ב-10.1.02 כדלקמן:

3. א. ביום 13.9.00 או במועד סמוך לכך, הנתבעת מס' 2 העמידה לרשות התובע והניחה בשטח העבודה בריכות לצורך ביצוע העבודות ע"י התובע (להלן: "הבריכות"), בריכות אשר הוזמנו ונרכשו ע"י הנתבעת מס' 2 מאת הנתבעת מס' 1.
רצ"ב ההזמנה כחלק בלתי נפרד מכתב התביעה.
ב. בבריכות העשויות בטון ישנם פתחים מרודדים בשכבת בטון דקה, פתחים אשר מיועדים ואמורים להיפתח ע"י מכה קלה לצורך השחלת צינורות דרכם.
ג. בעת ותוך כדי עבודתו, בעת שהתובע ניסה לפתוח הפתח כאמור ובעת שהכה במקום הפתח, לפתע הבריכה כולה "התפוצצה" וגושי בטון נפלו על רגליו ונגרמו לו שברים וכן נפגע ביד שמאל.
לארוע המתואר לעיל וכפי שיתואר בין היתר בסעיף 10 להלן יקרא להלן: "התאונה".
4. כפי שהתברר לתובע בדיעבד, הבריכה יוצרה ב-29.8.00 או בסמוך לכך ובפועל סופקה והועמדה לרשות התובע לצורך עבודתו ב- 13.9.00, ובטרם חלף המועד הנדרש ו/או הצריך ו/או המותר לצורך עבודה עמה."

סיבת התאונה הנטענת ע"י התובע בתמצית הינה כי סופקה לו לעבודה ע"י חפרפר בריכת בטון שיוצרה ע"י רוקח, שטרם הגיעה לחוזק מינימלי הנדרש בטרם ניתן יהיה לעבוד איתה, וזו בשל חולשתה, או פגם אחר שבה, התפוצצה וחלקיה נפלו על רגלו.

בכתב התביעה לא פירט התובע את מיקומה המרחבי של הבריכה בעת שהיכה עליה (במקום בו מיועד להיפתח פתח להשחלת צינור) היינו האם היתה אותה עת על הקרקע או שהיתה מונפת באויר.
כמו כן לא פירט אם עשויה היתה הבריכה מקשה אחת או מורכבת ממס' חוליות בטון גליליות המונחות זו על זו.

בתצהיר עדותו הראשית שנחתם ביום 27.2.03 ושהוגש ב-23.3.03, בסעיף 4, פירט ביתר הרחבה את נסיבות התאונה כדלקמן:

"4. א. לצורך ביצוע העבודות, הנתבעים העמידו לרשותי והניחו בשטח העבודה הבריכות לצורך ביצוע העבודות (להלן: "הבריכות"), בריכות אשר הוזמנו ונרכשו ע"י הנתבעת מס' 1 מאת הנתבעת מס' 1, אשר ייצרה וסיפקה אותן.
ב. בבריכות העשויות בטון ישנם פתחים מרודדים בשכבת בטון דקה, פתחים אשר מיועדים ואמורים להיפתח ע"י מכה באמצעות פטיש לצורך השחלת צינורות דרכם.
ג. ביום 13.9.00 הטרקטוריסט הרים הבריכה והביא אותה בסמוך לבור שנחפר כדי להתקינה. הבריכה חוברה לטרקטור באמצעות שרשרת הרמה מיוחדת לצורך כך.
הטרקטור הגיע עם הבריכה בסמוך לבור הנ"ל, הטרקטוריסט הוריד את הבריכה ולמיטב זכרוני הבריכה הונחה על הקרקע, אם כי עדיין היתה מחוברת לטרקטור עם שרשרת ההרמה כאשר הטרקטור היה בעמידה עם רגליים אחוריות לייצוב.
הבריכה מורכבת מחוליות אשר היו מחוברות אחת לשניה ובמקרה זה היו למיטב זכרוני 3 חוליות כאשר גובה כל חוליה ולמיטב זכרוני היה 1/2-1 מ'.
אני הייתי בעמידה התכופפתי והיכיתי עם פטיש 2 ק"ג על החלק המרודד המיועד לפתיחה בחוליה. פתחתי בצד אחד וכאשר ניסיתי לפתוח את הפתח השני והיכיתי עם הפטיש ואז לפתע הבריכה "התפוצצה" וגופי בטון - חלקי הבריכה נפלו על גופי ולרבות על רגל ימין והיד (להלן: "התאונה").
כפי שהתברר לי בדיעבד, הבריכה יוצרה ב-29.8.00 או בסמוך לכך ובפועל סופקה והועמדה לרשותי לצורך העבודה ב-13.9.00, ובטרם חלף המועד הנדרש ו/או הצריך ו/או המותר לצורך עבודה עמה וכפי שהתברר לי בדיעבד.
בפועל הבריכות הובאו והונחו בשטח ע"י מוביל מטעם הנתבעת מס' 1 מס' ימים קודם לכן (ראה ת. משלוח)."

הצהרה כמעט זהה מצויה בסעיף 4 לתצהיר דודו של התובע, מר טייב עוזיאל:

"4. בבריכות העשויות בטון ישנם פתחים מרודדים בשכבת בטון דקה, פתחים אשר מיועדים ואמורים להיפתח ע"י מכה באמצעות פטיש קטן לצורך השלחת צינורות דרכם.
כאמור הטרקטוריסט הרים הבריכה והביא אותה בסמוך לבור שנחפר כדי להתקינה.
הטרקטור הגיע עם הבריכה בסמוך לבור הנ"ל, הטרקטוריסט הוריד את הבריכה על הקרקע, אם כי עדיין היתה מחוברת לטרקטור עם שרשרת ההרמה כאשר הטרקטור היה בעמידה עם רגליים אחוריות לייצוב.
הבריכה מורכבת מחוליות אשר היו מחוברות אחת לשניה ובמקרה זה היו למיטב זכרוני 3 חוליות כאשר גובה כל חוליה ולמיטב זכרוני היה 1/2-1 מ'.
שלום היה בעמידה והתכופף והכה עם פטיש 2 ק"ג על החלק המרודד המיועד לפתיחה בחוליה. שלם פתח בצד אחד וכאשר ניסה לפתוח את הפתח השני והכה עם הטיש ואז לפתע הבריכה "התפוצצה" וגושי בטון - חלקי הבריכה נפלו על גופו ולרבות על רגל ימין והיד (להלן: "התאונה").
כשהבחנתי כי הבריכה "מתפוצצת", דחפתי את שלום הצידה וברחתי בעצמי אך כאמור חלק מחלקי הבריכה בכ"ז פגעו בשלום."

מעדותם הראשית של התובע ושל עוזיאל עולה כי הבריכה הובלה ע"י הטרקטור ממקום פריקתה (מהמשאית שהביאה אותה מהמפעל) מרחק של כ-10-30 מטר וכי בעת הובלתה ע"י הטרקטור וכן בעת שהתובע היכה על המקום המיועד לשבירה בה מורכבת היתה הבריכה מ-3 חוליות.

כן עולה מהעדויות הנ"ל (ומעדויות נוספות שבתיק) כי הובלת הבריכה ע"י הטרקטור נעשית באמצעות הנפתה ע"י כבל פלדה בן 3 גידים שמחוברים יחדיו זה לזה בקצה העליון המתחבר לכף הקידמית של הטרקטור, ובקצות 3 הגידים הנ"ל מצויים 3 פינים המוחדרים לנקבים המצויים על היקף דופן הבריכה.
עולה מעדויות התובע ועוזיאל, כי בעת שהיכה התובע כאמור לעיל היתה הבריכה מונחת על הקרקע והכבל היה רפוי.

אשלים ואומר כי בעניין נסיבות התאונה נשמעה גם עדותו של מפעיל הטרקטור (שלא בתצהיר) שרון עולמי שהעיד (עמ' 20):

"הבאתי את הבריכה הנחתי אותה על הריצפה מחוץ לתעלה כמובן, אחרי שהנחתי אותה צריך לעשות שם חור בבריכה ואז הוא דפק על הבריכה לעשות בה חור ואז הבריכה נפלה עליו".

בנוגע לתאונה נתבקש ע"י התובע מומחה מטעמו, מר ביקליס, לחוות דעתו. חוות דעתו נערכה ביום 4.1.04 (מוצג ת/1).
התובע מסר למר ביקלס גירסה בנוגע לנסיבות התאונה. צויין בעמ' 2 לחוות דעתו של ביקלס:

"בתאריך 16.12.03 נפגשתי עם התובע וקיבלתי הסברים מפיו. כמו כן עיינתי במסמכים הבאים:
תצהיר התובע מיום 25.2.03 ..... " (ההדגשה שלי - י.א.).

כלומר, פרט לגירסה שמסר התובע לביקלס, הוא גם מסר לו תצהיר שנחתם ביום 25.2.03 שלכאורה איננו התצהיר שהוגש לבית המשפט ע"י התובע הנושא תאריך 27.2.03.
אלא שביקלס, לפי עדותו, הבין מהתובע נסיבות שונות לחלוטין לארוע התאונה והן:

א. שהטרקטור הוביל בריכה בת חוליה אחת ולא שלוש (עמ' 42):
"עד רגע זה הבנתי שהיתה חוליה אחת בלבד".

ב. שהמכה על הבריכה (שחלקיה נפלו על התובע) ניתנה ע"י התובע שעה שהיא היתה מונפת באויר ולא על הקרקע ועל עובדה זו הוא ביסס את חוות דעתו:
"ש. בהנחה שהמכה שהיכה התובע את הבריכה היא בשעה שמונחות היו שלוש חוליות אחת על השניה האם זה יכול להסביר את נפילת חלקי הבריכה על רגלי התובע.
ת. צריך לתת נתון נוסף האם המכה ניתנה על הבריכה התחתונה, ברור שעל הבריכה התחתונה מצויות שתי בריכות שמשקלן כל אחת קרוב לטון, ברור שבמכה כזו ובתוספת שלא הגיע לגיל 28 יום יכול להיות התפוצצות של הבריכה ונפילת החלקים, אך שתי הבריכות מלמעלה היו צריכים ליפול ולדעתי הוא היה נהרג. מדובר בגובה של 3 מטרים.
ש. אם הכאת הבריכה נעשתה כשהבריכה באויר. זה יכול להסביר את נפילתה על התובע.
ת. להסביר נפילתה על רגל התובע וצריך לדעת איפה ברגלו, כפי שהבנתי זה היה בכף הרגל, זה שונה לגמרי מאשר בירך. אם הבריכה עומדת על הקרקע וחלקיה נופלים על כף הרגל זה יכול לקרות גם.
ש. אם היא רפויה (הכוונה לכבל ההנפה - י.א.) הסכמנו שהיא לא נופלת.
ת. הצגת שהיא נופלת כשהיא תלויה, אם היה רפויה זה לא יפול, אם היא לא רפויה וזה על סמוך לקרקע, והפגיעה בכף הרגל זה יכול להיות במצב הזה, ברור שאם תלוי באויר החלקים יפלו."

כאמור, בתצהירו של התובע שהוגש לבית המשפט לתמיכה בעילת התביעה נטענו טענות הסותרות את אלו ששימשו בסיס לחוות דעתו של ביקלס.
ראשית, כעדות שבמומחיות לא יכולה חוות הדעת שהושתתה על גירסה שונה של התובע בפני
המומחה, לשמש לצורך תמיכה בתביעתו.

אולם האמור בה, בגרסת התובע למומחה, יכול גם יכול לשמש ראיה לסתור את גירסת התובע הנטענת בעילת התביעה בכתב תביעתו ותצהירו.

יש להמשיך ולבחון האם ניתן לקבוע ממצאים עובדתיים מהימנים לעניין נסיבות התאונה מתוך עדויות התובע ועדיון האחרים.
מהימנותו של התובע נפגמה כבר נוכח האמור לעיל והשוני בין גירסאותיו בתצהירו ובפני
המומחה מטעמו.
אין זהו הפגם היחיד.

באמור לעיל אין כדי לקבוע שהתשתית המערערת את הנחות היסוד שהניח המומחה (היינו גירסאות התובע ועוזיאל בתצהיריהם) כשלעצמה הינה מהימנה.
עדותו של התובע באשר לנסיבות התאונה נסתרה גם ע"י עדויות עדים מטעמו.
כך למשל טען התובע בעדותו כי תחילה שבר את המקום המיועד לשבירה בצידה האחד של הבריכה וכאשר נתן מכה בצד השני המיועד לשבירה התפוצצה הבריכה. עולה מעדותו כי ההתפוצצות ארעה מיידית עם מתן המכה הראשונה בצד השני.

עדות זו אינה מתיישבת עם עדותו של דודו עוזיאל עולמי אשר נכח לצדו בעת התאונה והעיד (עמ' 47):
"הפתח הראשון הלך מהר, שלש ארבע מכות יצא הפקק. הצד השני התעקש לא רצה לצאת כנראה החיתוך לא היה מספיק עמוק והיה צריך הרבה מכות".

העדות על "עקשנות" והרבה מכות מתארים סיטואציה שונה מזו הבאה לידי ביטוי בעדות התובע (עמ' 55):

"... את החור הראשון שברתי עם הפטיש, עברתי לחור השני וברגע שנתתי את המכה השניה, היא התפוצצה".

עיננו הרואות שני עדים אשר לפי הטענה נכחו באותו מקום מתארים סיטואציה שונה.
אגב, עדותו של עד התביעה עוזיאל גם עומדת בסתירה לטענות התובע בדבר "חולשת" הבריכה. לכאורה, לו אכן מדובר היה בבריכה בעל פגם בייצור (ועל כן פגם בחוזקה של הבריכה) צפויה היתה להתפוצץ כבר עם המכה על "החור הראשון". עדות העד עוזיאל מלמדת שאפילו את החלק הרדוד (שאמור להישבר בקלות יחסית) בחור הראשון הצליח התובע לשבור רק לאחר "שלוש ארבע מכות".

לעדותם של התובע ועוזיאל אודות בריכה בת 3 חוליות נמצאה סתירה בחקירתו הנגדית בה שינה גירסתו (עמ' 49) והעיד כי היו רק שתי חוליות.
הוא גם העיד ששתיהן התפרקו.
תמיהה נוספת נעוצה בשאלה כיצד התפרקה חוליה נוספת שהרי התובע היכה רק על אחת, התחתונה.
בענין זה אציין כי מעדותו של המומחה ישעיהו סוקל (עמ' 72 למטה) עולה כי השברים שצולמו ע"י התובע כשברים מהם נפגע הינם שברים מ-2 חוליות.
כיצד אם כן נשברה החוליה הנוספת?!
התובע לא סיפק הסבר כלשהוא לתמיהה זו.
עוד יותר מכך.
בעוד התובע ועוזיאל טוענים כי מדובר היה בשינוע (ע"י הטרקטור) של 3 חוליות זו על גבי זו נסתרת עדותם לחלוטין ע"י עד תביעה אחר, שותפו של התובע לאותו פרוייקט, מר מוטי עולמי שהעיד באופן נחרץ (עמ' 12):

"אי אפשר להרים עם הטרקטור 3 חוליות"

מוטי עולמי, כפי שציינתי לעיל שימש כשותפו של התובע לאותו פרוייקט. הדבר עולה מפורשות מעדויות עדי התביעה.
כן עולה מאותן עדויות כי מוטי הנ"ל הינו קבלן העבודה.
עדותו הנ"ל של מוטי עולמי משמיטה לחלוטין את הבסיס לטענתו העובדתית של התובע כי נסיבות התאונה היו מורכבות בין היתר מבריכה בת 3 חוליות.

אפילו אתעלם מסתירה מהותית זו לגירסת התובע לעניין מס' החוליות ואניח כי היתה חוליה אחת בלבד, הרי שהיתכנות גירסת התובע, כי התאונה אירעה לאחר שהיכה את המכה (על אותה חוליה בודדה) כשהבריכה על הקרקע (נוכח עדותו ועדות יתר העדים מטעמו כי השרשרת המשמשת להנפה היתה רפויה) נשללת לחלוטין ע"י המומחה מטעמו ביקלס. (עמ' 41 ש' 25):

"ש. העדים שהעידו מעידים שהשרשראות היו רפויות. מדוע נפלה אותה בריכה?
ת. אני אומר לך, אני חושב שאם הבריכה היתה עומדת והשרשראות היו רפויות, החלקים לא היו צריכים ליפול".

(ובסוף עמ' 41):

"ש. אם השרשרת רפויה והוא נותן מכה קטנה עם פטיש החלקים אינם צריכים ליפול.
ת. נכון לדעתי."

גם בחקירה החוזרת כשנשאל המומחה מטעם התובע ע"י ב"כ התובע ונתבקש ליתן הסבר כלשהוא לגירסה אפשרית שכזו השיב:

"ש. לגבי הבריכה נשאלת כשהשרשרת רופפת אמרת שזה לא יפול. עו"ד אסולין אמר שהיו עדים שהעידו שהבריכה הונחה על הקרקע והשרשרת שתפסה היה רפוי ואז הוא היכה וזה נפל. בהנחה שזה המקרה וניקח הנחה שנפל עליו הבטון, האם יש לך הסבר לדבר הזה?"
ת. קשה לי מאוד ואני אסביר. כשאני מסתכל על התמונה השלישית בת/2 אני רואה לפחות חור אחד שבו היה נתון פין מסומן באיקס. זה הנקב שבו היה תקוע הפין.
אני לומד מכך שהשבר לא היה בנקודה שבה אחזה השרשרת אלא בצד, לכן השרשרת היתה חייבת לאחוז בשבר את השרשרת לא אוחזת היטב החלק הזה והוא היה צריך לפול. רק כשהוא מושך זה עלול ליפול. לכן אמרתי מה שאמרתי".

מייד אח"כ שוב נדרש להבהיר את תשובתו נוכח עדויות שהבריכה הורדה לקרקע, ונוכח העובדה שהשרשרת עדיין מחוברת היתה אליה אך רפויה והשיב:

"אני חושב שאם כל הפינים יושבים בתוך החורים שלהם והשרשרת הולכת באלכסון, יש כוחות כלפי המרכז אז החלקים הללו לא צריכים ליפול. הם יפלו כאשר זה תלוי ואז תהיה תנועה הפוכה ולצאת מתוך הפינים".

עדות זו של המומחה מטעם התובע שמה את הקץ לאפשרות ששברי הבריכה (אפילו מורכבת היתה מחוליה אחת כפי שסבר המומחה) נפלו על התובע, סיטואציה אותה תארו התובע ועדיו, היינו שהבריכה אינה תלויה באויר אלא מונחת על הקרקע והשרשרת/כבל המניפה אותה רפויה.
יושם אל לב כי עד כה נותחו נסיבות התאונה ע"י עדויות התובע ועדיו בלבד (מבלי להתייחס לעדויות וראיות סותרות נוספות מטעם מומחה הנתבעים).

סיכומו של דבר

על מנת שיטיל בית המשפט אחריות על נתבע למעשה נזיקין, חייב התובע ראש וראשית לטעון ולהוכיח תשתית עובדתית מהימנה באשר לנסיבות בהן אירע מעשה הנזק.
רק על יסוד נסיבותיו הספציפיות של אירוע נזק שהוכחו כדין, תיתכן בחינת שאלת אחריות הנתבעות.
במקרה דנן כשל התובע מלהוכיח תשתית מהימנה שתהיה תואמת את הגירסה העובדתית לה טען בתביעתו ובתצהירו.
נוכח העובדה שהתובע לא עמד בנטל הראיה לענין נסיבות התאונה שהרי גירסתו הופרכה לחלוטין בחלקה ע"י עדויות סותרות (של העדים מטעמו ואף שלו עצמו) ובחלקה באמצעות מסקנות המומחה מטעמו, בדבר אי סבירות היתכנות הגירסה מבחינה פיזיקלית (כמפורט בסוף הניתוח העובדתי מציטוטי המומחה ביקלס), נאלץ אני לדחות את התביעה.
בהתחשב בכמות ואורך הדיונים שנתקיימו בתיק זה אני מחייב את התובע לשלם לכל אחד מן הנתבעות בנפרד שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ ומע"מ כדין.
כן אני מחייב את התובע לשלם לכל אחת מן הנתבעות בנפרד הוצאות משפט (לרבות בגין שכר מומחים ועדים) בסך של 4,000 ₪ ועליהם מע"מ כדין.
הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן ישאו ריבית והצמדה מהיום.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים
ניתן היום י"ז בתמוז, תשס"ו (13 ביולי 2006) בהעדר הצדדים.
יונתן אברהם
, שופט
001039/02א 111 מיכל בן-יאיר-כהן








א בית משפט שלום 1039/02 טייב שלום נ' רוקח יוסף מוצרי מלט בע"מ, חפרפר (1992) בע"מ (פורסם ב-ֽ 13/07/2006)