פסקי דין על מחמוד צאלח | פסקי דין על ראניא צאלח | פסקי דין על שר הפנים

4255/06 בג"צ     13/07/2006




בג"צ 4255/06 מחמוד צאלח,ראניא צאלח נ' שר הפנים






בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 4255/06

בפני
:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה


כבוד השופט א' רובינשטיין


כבוד השופט ס' ג'ובראן


העותרים:
1. מחמוד צאלח


2. ראניא צאלח



נ ג ד

המשיב:
שר הפנים


עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותרים: עו"ד לאה צמל

בשם המשיב: עו"ד אילאיל אמיר



פסק-דין

השופט ס' ג'ובראן
:

עניינה של העתירה שלפנינו הוא בבקשת העותרים, כי ישודרג מעמדה של העותרת 2 לתושבת ארעית ותינתן לה תעודת זהות זמנית מסוג א/5.

העותר 1, ילידת 1978, הינו אזרח ישראל, אשר התחתן עם העותרת 2, תושבת שכונת רמאל ברצועת עזה, בשנת 1997. הזוג מתגורר בג'לג'וליה ונולדו לו שלושה ילדים, אזרחים ישראליים כאביהם, הרשומים במרשם האוכלוסין ומטופלים על-ידי המוסד לביטוח הלאומי. בשנת 2000 הגישו העותרים למשיב בקשה לאיחוד משפחות והיתר לשהייה בישראל עבור העותרת. בקשה זו אושרה על-ידי המשיב ביום 25.11.2001 ולעותרת הוצא אישור שהייה ארעי, המכונה "הארכת מת"ק", למשך 15 חודשים (להלן: היתר השהיה). אישורים אלו הוארכו מעת לעת על-פי בקשת העותרים לתקופות קצובות. לאחרונה פנו העותרים למשיב בבקשה לשדרוג מעמדה של העותרת למעמד של תושבת ארעית וקבלת תעודת זהות מסוג א/5. לבקשה זו סירב המשיב, בנמקו את סירובו בהחלטת הממשלה מיום 12.5.2002 (להלן: החלטת הממשלה).

החלטת הממשלה עוגנה בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) תשס"ג-2003, מיום 6.8.2003, הוראת שעה אשר תוקנה בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון) תשס"ה-2005 (להלן: הוראת השעה המתוקנת). על-פי סעיף 4 להוראות השעה, רשאי שר הפנים
או מפקד האזור לפי העניין, להאריך את תוקף רישיון הישיבה בישראל או היתר השהייה שהיו בידי תושב האזור ערב תחילתו של החוק, אך אינו רשאי לשדרג את מעמדו.

כנגד החלטת הממשלה והוראת השעה המתוקנת הוגשו לבית-משפט זה מספר עתירות, אשר תוקפות את חוקתיותן (להלן: העתירות העקרוניות). העתירות העקרוניות נדחו על-ידי בית-משפט זה בהרכב מורחב זה מכבר (בג"צ 7052/03 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים
(טרם פורסם) מיום 14.5.2006).

טוענת באת-כוח העותרים, כי הוצאת היתר השהייה ל-15 חודשים בשנת 2001 היתה שלא כדין וכנגד נהלי המשיב וכבר באותה עת היתה העותרת זכאית למעמד תושבת ארעית. משכך, הרי שאין סעיף 4 להוראת השעה המתוקנת חל לגבי עניין העותרת ויש להעניק לה את המעמד לו היא זכאית כדין. לתמיכת עמדתה מפנה באת-כוח העותרים למקרים דומים בהם אכן שדרג המשיב מעמדם של עותרים בעקבות פנייתם לבית-משפט זה.

מנגד, טוענת באת-כוח המשיב, כי באותה תקופה קבעו נהלי המשיב, כי במקרה של אישור בקשה לאיחוד משפחות יונפק היתר שהייה לתקופה של ששה חודשים. מדיניות זו נועדה לתת ארכה למדינה לבחון את השלכות הענקת מעמד תושבות לתושב הזר ובתום תקופה זו ניתן בדרך-כלל מעמד התושבות. במקרה דנן ובמקרים נוספים ניתן בטעות היתר שהייה לתקופה ארוכה יותר. עם זאת, במקרים עליהם הצביעה באת-כוח העותרים, הרי שלו היו מקבלים אישור לששה חודשים, הרי שעוד לפני המועד הקובע לתחולתה של הוראת השעה המתוקנת, 12.5.2002 (להלן: המועד הקובע), היו אלו זכאים לתעודת זהות מסוג א/5. בניגוד לכך, במקרה שלפנינו גם לו הנפיק המשיב היתר שהייה לעותרת לששה חודשים, עדיין במועד הקובע לא היתה היא זכאית לתושבות ארעית ומשכך, על-פי הוראות סעיף 4 להוראת השעה, אין אפשרות לשדרג עוד את מעמדה. כן טוענת באת-כוח המשיב, כי העתירה נגועה בשיהוי כבד, שכן במידה והיו לעותרים השגות על הנפקת היתר השהייה בשנת 2001, היו צריכים לפנות לבית-המשפט ולא לחזור ולחדשו מספר פעמים לאורך כמה שנים.

דין העתירה להידחות על הסף.

אכן נראה, כי במועד הקובע לא היתה העותרת זכאית למעמד תושבת ארעית. משקבע בית-משפט זה את קביעתו העקרונית באשר לחוקתיות הוראת השעה המתוקנת, הרי ששוב אין מקום במקרה זה לחרוג מהוראותיהן של אלו ודין העתירה שבפני
נו להידחות על הסף, מחמת חוסר עילה.

אשר-על-כן, העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, י"ז בתמוז תשס"ו (13.7.2006).



ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט


_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06042550_h02.doc את
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il









בג"צ בית המשפט העליון 4255/06 מחמוד צאלח,ראניא צאלח נ' שר הפנים (פורסם ב-ֽ 13/07/2006)