פסקי דין על יחזקאל ברוך | פסקי דין על שירותי בריאות כללית | פסקי דין על זאב וורמברנד | פסקי דין על יחזקאל כאלו | פסקי דין על אורי רבינוביץ |

5692/06 בשא     04/07/2006




בשא 5692/06 יחזקאל ברוך נ' שירותי בריאות כללית , זאב וורמברנד , יחזקאל כאלו , אורי רבינוביץ




1


בתי הדין לעבודה
בית דין א.לעבודה ת"א
בשא005692/06

בתיק עיקרי: עב 004384/06
בפני
:
כבוד השופטת יהלום הדס

נ.צ.ע. – מר לאוזון
נ.צ.מ. – מר עמיר

04/07/2006



בעניין:
יחזקאל ברוך



ע"י ב"כ עו"ד
הלוי

המבקש

נ ג ד


1 . שירותי בריאות כללית

2 . זאב וורמברנד

3 . יחזקאל כאלו

4 . אורי רבינוביץ



ע"י ב"כ עו"ד
גולן

המשיבים

החלטה

1. המבקש עתר למתן צו מניעה זמני המורה למשיבה (להלן – הכללית) להמנע מלנקוט בכל הליך שמטרתו להביא לסיום העסקתו של המבקש אצל המשיבה.

2. נקבע דיון במעמד הצדדים ליום 16/5/06.

3. בדיון הדגיש ב"כ המבקש כי המבקש פנה למבקר המדינה בתלונות אודות נושאים הקשורים לכללית.
בהחלטתנו ממועד זה אפשרנו למבקש להגיש אסמכתאות לכך ונקבע דיון נוסף.
כן קבענו כי עד להחלטה אחרת, לא יזומן המבקש להליך שימוע.

4. לקראת הדיון הנוסף שנקבע ליום 23/5/06, הוגשה לתיק בית הדין הודעה מטעם המבקש, לה צורף מכתב חתום ע"י גב' אתי סגס, מזכירת יועץ המבקר, מיום 21/5/06 בו נכתב כדלקמן:
"לכל מאן דבעי,
א.ג.נ.,
1. הנני לאשר כי בתאריך 27/3/06 הגיעו למשרד מבקר המדינה מספר עורכי דין וביניהם עו"ד חגי הלוי
ומר יחזקאל ברוך
ובמהלך הפגישה הוגש חומר בעל – פה ובכתב למשרד מבקר המדינה.
2. החומר הועבר לבדיקה כמקובל".

בדיון שהתקיים ביום 23/5/06, העידו המבקש וכן מר אורי רבינוביץ
מטעם שירותי בריאות.
הצדדים הגישו סיכומי טענות בכתב.

5. אלה טענות המבקש כפי שעולות מהבקשה ומהסיכומים:
א. המבקש עבר תהליך התעמרות וזאת בעקבות מלחמתו העקבית בחשיפת אי סדרים בהנהלת הקופה.
ב. המבקש זכאי להגנה מכח חוק ההגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל תקין) התשמ"ד 1997 (להלן – חוק הגנה על עובדים).
ג. המבקש ביצע תפקידו בהצטיינות והודח מהתפקיד עקב אי סדרים במעשי מר שטאובר הממונה עליו.
ד. הליך השימוע דכאן בא לאחר שהמבקש הצהיר כי בכוונתו לחשוף שחיתויות ולהתלונן במשרד מבקר המדינה, ההליך למראית עין בלבד ותוצאותיו ידועות מראש.
ה. מאזן הנוחות.
6. אלה טענות המשיבה כפי שעולות מהתגובה ומהסיכומים:
א. כל מטרתו של המבקש היא להשיג מטרות כספיות שהציב בעבר כתנאי לסיום עבודתו.
ב. ההחלטה להעמידו לשימוע באה לאחר כ- 4 שנים בהם המבקש מקבל שכר ואינו עובד.
ג. לא התקיימו יסודות חוק ההגנה על עובדים.
ד. בבקשה נטען נושא חשיפת שחיתויות בשפה רפה.
ה. שימוע אינו מהווה פגיעה כמשמעה בחוק. יכול היה המבקש לפרוס את כל טענותיו בהליך השימוע.
ו. בעת שזומן לשימוע לא ידעו בשירותי בריאות על התלונה שהגישו ומה פרטי התלונה.
ז. שיהוי, מניעות, אי נקיון כפיים וכיו"ב.

7. נבהיר כבר עתה כי החלטתנו הינה במסגרת בקשה לסעד זמני ולפיכך כל הקביעות העובדתיות המצויינות בה, נכונות לשלב זה של ההליך.

8. נסקור להלן את השתלשלות העניינים, כפי שעולה מחומר הראיות שצורף בשלב זה:
א. המבקש עובד בכללית משנת 1996.
החל משנת 2001 הינו במעמד של עובד קבוע.
ב. במסגרת תפקידו מונה כמרכז פרוייקט "כרכרות", עגלות למכירת ויטמינים.
ג. ביום 7/9/98 נשלח למבקש מכתב פיטורים (נספח ב' לתצהיר רבינוביץ).
ד. הפיטורים בוטלו והמבקש הוחזר לעבודה בכללית בתפקיד מנהל מחלקת צר"פ – ציוד רפואי (ואח"כ – צר"פ וריאגנטים), זאת עד סוף שנת 2001, שאז הועבר מתפקידו.
ה. הסיבות להעברתו מהתפקיד הנ"ל שנויות במחלוקת, ויפורטו להלן.
ו. מסוף שנת 2001 המבקש מקבל שכר אך אינו מבצע עבודה (עדות המבקש, עמ' 6 ש' 1).
ז. ביום 27/3/06 הגיש המבקש תלונה כנגד הכללית במשרד מבקר המדינה.
ח. ביום 4/4/06 הגיש תביעה נגד הכללית, בבית הדין לעבודה, למתן צו המורה על החזרתו לעבודה בפועל וכן לפיצוי כספי.
ט. ביום 4/4/06 נשלח למבקש מכתב זימון לשימוע בעניין סיום העסקתו.
שימוע נוסף נקבע ליום 14/5/06, ובוטל בשלב זה, על פי החלטתנו.

9. נדון אחת לאחת בטענות הצדדים.

10. החלטות הכללית לענין העברת המבקש מתפקידים שמילא
עד שנת 1998 מילא המבקש תפקיד של אחראי על כרכרות למכירת ויטמינים שהוצבו בסניפי הכללית.
בסוף שנת 1998 המבקש פוטר ולאחר מכן פיטוריו בוטלו.
בתצהיר הכללית נטען כי הפיטורים היו בגלל תפקוד לקוי.
מר רבינוביץ נחקר בעניין זה.
מעדותו עולה תמיהה כיצד, ככל שהמבקש נכשל בתפקידו, הועבר לתפקיד חשוב יותר – מנהל רכש ציוד רפואי.
מאידך טוען המבקש כי פיטוריו באו על רקע התנכלות אישית כלפיו מטעם הממונה עליו מר שטאובר, בגין חשיפת ליקויים בכל הנוגע לאופן ההתנהלות של מר שטאובר, לרבות לעניין מכרז מדטכניקה.

11. מהבקשה עולה כי במהלך תקופת העבודה, התריע המבקש על מעשים חמורים לכאורה שנעשו ע"י מר שטאובר סמנכ"ל וראש חטיבת תשתית ולוגיסטיקה של המשיבה, שהיה ממונה על המבקש.
אחת הטענות התמקדה בהחלטה לרכוש מחברת מדטכניקה, מכשירים עבור מעבדות הכללית, לבדיקת כימיה בדם (המכשיר מכונה "אולימפיה").
לטענת המבקש, מר שטאובר החליט לרכוש את מכשיר אולימפיה מתוצרת מדטכניקה, אף שמכשיר זה לא תאם את צרכי הכללית, וכי מדובר במכרז מכור.
נושא זה פורסם בזמנו בכלי התקשורת, בסדרת כתבות משנת 2002 שחלקן צורף נספח ו' לבקשה.

12. במהלך 2001 הועבר המבקש מהתפקיד אותו מילא – מנהל צר"פ וריאגנטים.
העברה זו היתה בסמוך לפרסום נושא רכישת הציוד מחברת מדטכניקה.

13. רבינוביץ טען בתצהירו (סע' 92) שההעברה מהתפקיד היתה בשל העובדה שהמבקש לא מילא את התפקיד כראוי וכן כי במחצית השניה של 2002 הוחלט לסגור את המחלקה.

14. ניתן לאמר כבר עתה כי ניכר מההליכים עד שנת 2001 בנוגע למבקש, שיש קשר הדוק בינם לבין התנהלותו של מר שטאובר סמנכ"ל הכללית.
בשלב זה המבקש הוכיח לכאורה כי העברתו מתפקידים אותם מילא בכללית, היתה בשל התערבותו של מר שטאובר לאחר שהמבקש היה מעורב בחשיפת התנהלותו של מר שטאובר, בין השאר בענין מכרז מדטכניקה.

חיזוק לכך ניתן למצוא בעובדה שמר שטאובר אינו עובד בכללית מאז 2002 (אף שרבינוביץ נמנע מלמסור לבית הדין מה היו נסיבות הפסקת עבודתו של מר שטאובר בכללית, בטענה שאין לו מידע על כך).
עוד ובנוסף – המבקש לא פוטר עד היום אף שבפועל אין הוא ממלא תפקיד כלשהו מאז שנת 2001.

15. תפקידים חלופיים
התברר כי מאז סוף שנת 2001 המבקש מקבל שכר חודשי, כ- 30,000 ₪ ברוטו, אך אינו עובד.
כך תאר זאת המבקש בחקירתו:
"הנתבעת יודעת שאני נמצא בביתי ובא להחתים כרטיס ושאין לי מקום לשבת בו ושאין לי מה לעשות.
נכון שמסוף שנת 2001 אני מקבל שכר ולא מבצע עבודה ...".

במהלך השנים הוצעו למבקש מספר תפקידים.
א. בשנת 2003 הוצע תפקיד מנהל מרכז הקטלוג במנהל האספקה.
המבקש סירב להצעה זו בטענה שאינה הולמת את יכולותיו המקצועיות והניהוליות (נספח י' לתשובה).
הצעה נוספת לאותו תפקיד הוצעה לו שנית בסוף 2003 במכתב בו נאמר כי התפקיד הוא לשנתיים ובסיומו ישובץ לתפקיד הולם אחר (נספח יב' לתגובה). גם לכך סירב המבקש, בהבהירו כי מבירור שערך, תהליך הקיטלוג הושלם ולפיכך התפקיד אינו כפי שמתואר ע"י הכללית (נספח י' לתצהיר התשובה, מכתב מיום 22/10/03).

ב. בחודש ינואר 2005 הוצע לתובע תפקיד מנהל לוגיסטיקה בבי"ח מאיר.
המבקש סירב לתפקיד אף כאן בטענה שמדובר בתפקיד פחות בחשיבותו (נספח ג' 2 לתצהיר התשובה שהגיש המבקש, מכתב מעו"ד מולכו).
בעקבות זאת זומן המבקש, בחודש פברואר 2005, להליך שימוע, אלא שההליך בוטל.

ג. תפקיד נוסף שהוצע הוא מנהל אדמניסטרטיבי של השירות האמבולטורי בבי"ח קפלן (סע' 99 לתצהיר רבינוביץ).

16. בתצהיר התשובה שהגיש המבקש, צירף הוא מכתבים ששלח לגורמים שונים בכללית, במועדים שונים, בהם מבקש הוא למצוא לו תפקיד הולם וראוי ואף הציע מעת לעת תפקידים שהולמים לטענתו את מעמדו.

מאז שנת 2001 המבקש מעולם לא פנה לבית הדין בעניין מציאת מקום עבודה חלופי או בעניין חיוב הכללית להחזירו לתפקיד ממנו הודח.

17. המבקש טען בתצהירו ובסיכומיו כי ההצעות היו על מנת לצאת ידי חובה, כי הוא זה שפנה וביקש להסדיר את העסקתו וההצעות הוצעו בתגובה לפניותיו ולא כיוזמה של הכללית, וכן כי רבינוביץ אינו מכיר כלל את כישוריו ולא עשה מאמץ אמיתי על מנת למצוא לתובע תפקיד.
מעדות רבינוביץ עולה כי אכן לא בחן אישית את כישוריו של המבקש (עמ' 13 ש' 7), אף שהוא זה שהוסמך על ידי המנכ"ל למצוא למבקש תפקיד חלופי.

18. אף שניתן למצוא פסול בעדותו של רבינוביץ לענין "המאמצים" שהושקעו במציאת תפקיד למבקש, הרי שבפועל הוצעו למבקש מספר תפקידים לאורך השנים.
אין די באמור לעיל כדי להוכיח את טענת המבקש לפיה התפקידים שהוצעו לו לא תאמו את כישוריו.
מדובר בתפקידים בכירים, הכרוכים בין השאר גם בניהול של צוות עובדים.
המבקש סירב למלא כל אחד מהתפקידים שהוצעו.
ודוק – המבקש מילא תפקיד בכיר בכללית. מספר התפקידים הבכירים הפנויים, מטבע הדברים, אינו רב.
בשלב זה הוכח כי סירובו של המבקש למלא את התפקידים שהוצעו לו, אינו עומד במבחן הסבירות.

19. הפניה למבקר המדינה מחודש מרץ 2006
המבקש הוכיח בשלב זה כי התקיימה פגישה במשרד המבקר המדינה, בנוכחות המבקש ובהשתתפות מספר עורכי דין וזאת ביום 27/3/06.
מכתב הזימון לשימוע, נשוא הבקשה שבפני
נו, נשלח למבקש ביום 4/4/06, מספר ימים לאחר הפגישה אצל מבקר המדינה.

נבחן להלן מהחומר שהוגש בשלב זה, את הקשר בין שני הנושאים הנ"ל.

20. נושא זה יבחן על ידינו לפי שני אלה:
א. השתלשלות העניינים שהביאה לזימון לשימוע.
ב. תוכן התלונה.

21. במהלך 2004 התקיים בין הצדדים מו"מ שעניינו סיום העסקתו של המבקש בכללית תוך קבלת פיצוי כספי (מסמכים בעניין זה צורפו לתצהיר המשלים של הכללית).
המו"מ, שנמשך מספר חודשים, הגיע למבוי סתום.
במסגרת המו"מ שלח המבקש לכללית טיוטת הסכם (מכתב מיום 23/5/04) בו נאמר, בין השאר:
"הואיל והצדדים מסכימים על הפסקת עבודתו של חזי, אולם חלוקים על התנאים לסיום עבודתו".

מכתב נוסף שצירף בעניין מו"מ כספי הוא מחודש 12/04.

22. ביום 19/1/06 שלח ב"כ התובע מכתב לב"כ הכללית אליו צורף נוסח של כתב תביעה שבכוונת המבקש להגיש לבית הדין לעבודה, בתביעה להשבה לתפקיד אותו מילא עד 2001 וכן תביעה כספית (נספח י' לבקשה).

23. ביום 16/2/06 נשלח לב"כ המבקש מכתב מאת ב"כ הכללית, נספח יא' לבקשה.
כך נאמר במכתב:
"1. כפי שהבהרנו במכתבנו הקודם, מזו עת רבה, עשתה ועושה מרשתנו מאמצים רבים בנסיון להביא לפתרון של סוגיית העסקתו של מרשכם, מר חזי ברוך, במרשתנו. במסגרת זו הוצעו למרשכם במהלך השנים האחרונות הצעות שיבוץ ראיות שונות ומגוונות, אשר את כולן דחה הוא.
...
7. ייאמר מיד – ככל שיש כיום בידי מרשכם מידע או חומר המוכיח קיומם של אי סדרים, מינהל לא תקין או שחיתות במרשתנו, הנוגעים להתרחשויות כיום או שהיו בעבר, קוראת לו מרשתנו להעביר מייד מידע וחומר זה לידיעת כל הגורמים המוסמכים, בכללית ומחוץ לה, והיא מעוניינת כי הוא יעשה כן, לשם ליבון כל הדברים לגופם עד תומם.
...
22. הגשת טיוטת כתב התביעה איננה אלא הקדמת תרופה למכה – מרשכם ידע היטב, והדברים אף הובהרו לו מפורשות, כי ככל שהיה הוא ממשיך ועומד על סירובו להתחיל לבצע עבודה בפועל, ודוחה סופית את הצעת השיבוץ האחרונה שהוצעה לו בשבועות האחרונים, היתה נחושה מרשתנו להביא את הפרשה לסיומה – ובלית ברירה לסיים את העסקתו של העובד שמסרב לעבוד...
...
23. ככל שיש כיום בידי מרשכם מידע או חומר המוכיח קיומם של אי סדרים, מינהל לא תקין או שחיתות במרשתנו, עליו להעבירם מייד לידיעת הגורמים המוסמכים, במרשתנו ומחוצה לה, לשם ליבון אמיתי של הדברים לגופם.
24. ככל שסבור מרשכם כי יש לו עילה שבדין כנגד מרשנו והתנהלותה, פתוחה בפני
ו הדרך לנקוט בכל הליך משפטי כנגד מרשתנו, בו ילובנו כל הטענות ההדדיות עד תום ...".
(ההדגשה במקור).

24. דרישה נוספת לחשיפת מידע שבידי המבקש, הועלתה על ידי הכללית במכתב נוסף מתאריך 20/2/06 (נספח יב' לבקשה).

25. במכתב נוסף מיום 26/3/06 (נספח ה' לתצהיר התשובה של הכללית) נאמר לב"כ המבקש:
"הכללית הציעה למר ברוך תפקידים שונים ומגוונים וכל הצעותיה נדחו על ידו. משכשלו כל המאמצים להגיע להסדר, החלה הכללית בהליכים לסיום העסקתו של מרשכם וניתן להניח שבימים הקרובים הוא יוזמן, על פי הנוהג, להליך של שימוע" (ההדגשה הוספה).

26. התלונה למבקר המדינה הוגשה ביום 27/3/06.
המבקש אישר בעדותו כי לא אמר לאיש בכללית שהוא עומד להפגש עם נציג משרד מבקר המדינה.

27. ביום 4/4/06 הוגשה התביעה לבית הדין לעבודה, ובו ביום נמסרה לכללית (נספח יג' לבקשה).
בתביעה שהוגשה לבית הדין לעבודה (בניגוד לטיוטת התביעה שהועברה לב"כ הכללית) מופיעה טענה בדבר חשיפת מעשים של פגיעה שטוהר המידות ובסדרי מנהל תקינים וכן עובדת הגשת תלונה למבקר המדינה (סע' 44 לתביעה).

28. עוד ובנוסף, בבקשה המקורית שהוגשה כאן עלה נושא הפניה למבקר המדינה במובלע, בסע' 42 לבקשה, ללא פירוט.
המכתב ממבקר המדינה הוגש לתיק רק לאחר שבית הדין הסב תשומת ליבו של ב"כ המבקש לכך שנושא זה לא הובהר די צרכו.

29. בשלב זה הובהר כי הכללית לא ידעה על הפגישה במשרד מבקר המדינה בזמן אמת, וכי הודעתה על כך שצפוי להיות זימון לשימוע, נשלחה למבקש עוד בטרם הוגשה התלונה.

עוד הובהר כי המידע שבידי המבקש, עליו בין השאר הוא מבסס את טענותיו, היה בידיו מזה תקופה ארוכה, ולראיה השיחות עם מר בן שחר (שתמליל חלקי שלהן צורף לבקשה), הינן משנת 2005, ולדברי המבקש בחקירתו – חלק מהשיחות היו אפילו בשנת 2004.
משמע – בשלב זה לא הוכח כי הסיבה להגשת התלונה דוקא בחודש מרץ היתה מידע חדש כלשהו שהגיע לידי המבקש במועד זה.
בשלב זה המבקש לא הבהיר מדוע הגיש את התלונה דוקא במועד שהגישה.

במאמר מוסגר יאמר כי אין לקבל את טענת הכללית לפיה לא ב"תלונה" עסקינן. החוק אינו קובע מתכונת קבועה להגשת "תלונה". פגישה במשרד מבקר המדינה עם נציג בכיר של המשרד ומסירת אינפורמציה, עומדת גם עומדת בקנה המידה של "תלונה".

30. ועתה לנושא הנוסף – מהות התלונה.
בסע' 42 לבקשה לצו מניעה זמני נטען:
"למען שלמות הדברים יצויין, כי העובדות ביחס להתנהלות התמוהה של המשיבה לרבות נושא המכרז המכור שנערך במהלך 2005, הועברו לאחרונה לידי מבקר המדינה.
למיטב ידיעות המבקש, בימים אלה החלה חקירה על ידי משרד מבקר המדינה בדבר הפעולות וההתנהלות הקשורה לרכישת מכשיר האולימפוס".

31. בדיון שהתקיים ביום 16/5/06 נשאל ב"כ המבקש לעניין זה, ורק אז פירט שלפני כחודשיים פנו הוא והמבקש למשרד מבקר המדינה, נערכה פגישה ונמסרו ראיות.
נטען באותו מועד כי התלונה לא היתה רק על המכרז מ- 2005 (מכרז מדטכניקה) אלא על נושאים נוספים.
כך קבענו בהחלטתנו:
"משמתברר שהמבקש פנה למבקר המדינה בתלונות אשר לטענתו כוללות מרכיבים נוספים מלבד המכרז מ- 2005 ועל אף שהיה עליו לצרף נתונים בעניין זה לבקשה במסגרת חובת הגילוי המוטלת על מבקש סעד זמני, הרי שאנו מאפשרים למבקש להמציא אסמכתא לעניין זה ולפיכך אנו מורים על דחיית הדיון לשבוע".

32. רק בעקבות הדיון הוגש עותק מכתב מאת גב' אתי סגס, מזכירת יועץ המבקר, שפרטיו הובאו לעיל.

בחקירה הנגדית סירב המבקש לענות לשאלות בדבר הגורמים שהשתתפו בפגישה, מה נאמר בה, איזה מידע נמסר לנציג המבקר, וכל כיו"ב.
על מנת שלא לפגוע בחקירה, ככל שמתנהלת כזו, קבענו בהחלטתנו:
"לטענת המבקש מתקיים הליך בירור בפני
מבקר המדינה וחשיפת מידע בשלב זה עלולה לפגוע בחקירה.
אין בידינו בשלב זה כדי לברר אם הדברים נכונים או לאו.
מכיוון שקיים חשש לפגיעה בחקירה, נצמצם באופן ניכר את השאלות לגבי הפגישה אצל בורובסקי ולגבי החקירה המתנהלת".

33. כאמור, כל שהובא לידיעתנו עד כה, הוא העובדה שבין 27/3/06 נערכה פגישה עם הנציב בדימוס מר בורובסקי ממשרד מבקר המדינה ונמסר לו מידע, הן באשר למכרז מדטכניקה והן באשר לנושאים נוספים.
נסקור להלן את החומר שהובא בפני
נו בענין מכרז מדטכניקה.


34. עניין מכרז מדטכניקה
כאמור, הוכח לכאורה כי העברתו של המבקש מהתפקיד אותו מילא בשנת 2001, היתה בגין מעורבותו בחשיפת ביצוע מעשים בלתי כשרים על ידי סמנכ"ל הכללית מר שטאובר, בין השאר בנוגע למעורבותו של מר שטאובר ברכישת מכשירים למעבדות הכללית, בשם אולימפיה, מחברת מדטכניקה.

הכללית הגישה מסמך דין וחשבון, נספח ד' לתשובה, מחודש 9/04, שהינו פרי עבודת "צוות בדיקה לבחינת ההיבטים הרפואיים והנילווים לגבי רכז פריטים רפואיים בשירותי בריאות כללית
".
ועדת רווח בחנה את אופן התנהלות הכללית בעניין רכישת מכשירי אולימפיה והסיקה מסקנותיה.
כך נאמר בתצהיר רבינוביץ לעניין המסקנות:

"הועדה מצאה פגמים מנהליים בפעילות הרכש בכללית.
הועדה מצאה ליקויים ביישום נהלי רכישה.
הועדה אף קבעה, כי בחטיבת הלוגיסטיקה התקיים סגנון ניהולי ריכוזי, וכוחני אשר אינו מתאים למוסד כשרותי בריאות כללית.
ואולם חרף כל אלו, הועדה הוסיפה וקבעה, חד משמעית, כי לא מדובר בשחיתות.
הועדה קבעה, כי חטיבת הלוגיסטיקה והעומד בראשה שטאובר, לא פעלו על פי אינטרסים אישיים או פסולים אלא להיפך, חסכו לכללית מאות מליוני שקלים, ועשו כל שביכולתם כדי למקסם את התועלת לכללית מתהליכי הרכש" (ההדגשות במקור).

עדותו בעניין זה לא נסתרה.
המבקש אישר בחקירה נגדית כי דבר הדו"ח היה ידוע לו. למבקש לא היה הסבר מדוע צורפו לבקשה הכתבות בעיתון ולא דו"ח ועדת רווח.

35. עוד הובהר מתצהיר המשיבה, כי שטאובר פרש מהכללית בשנת 2002 לערך וכי המכרז לרכישת אולימפוס התנהל בשנים 2004 ו- 2005 , מספר שנים לאחר ששטאובר כבר לא עבד.

36. נושא נוסף שהובא בכתב התשובה, אך לא בתצהיר המבקש, הוא כי נעשה נסיון לתקוף בבית המשפט המחוזי את המכרז עם מדטכניקה (ע"י חברה נוספת שהשתתפה במכרז – דין דיאגנוסטיקה), וכי העותרים קיבלו את המלצת בית המשפט ומשכו את העתירה (נספח ו' לתצהיר המשיבה, החלטת בית המשפט המחוזי מיום 30/3/05).
על כך העיד מר רבינוביץ בפני
נו:
"… השופט בדבריו מצא שהקונספרציה לכאורה איננה קיימת ושלדעתו ועדת המכרזים פעלה באופן מקצועי והוגן וענייני והוא הציע לחברה לצאת ולחשוב ולמשוך את עתירתה והחברה יצאה וחשבה ומשכה את העתירה".

המבקש אישר כי היה מודע גם להליך במחוזי, אך לא ציין זאת בתצהירו.

37. העולה מהאמור עד כה כי לענין מכרז מדטכניקה, התלונות שהיו למבקש כנגד שטאובר, אינן עוד רלבנטיות. אלה נבדקו והסתיימו עם דו"ח ועדת רווח.

התלונה העדכנית למבקר המדינה, שתוכנה אינו ידוע, מתיחסת למכרז שהסתיים בשנת 2005.
למעשה, הן התלונה לענין מכרז מדטכניקה והן התלונות בנושאים האחרים, נותרו בגדר נעלם נכון להיום.

38. סיכום
המבקש הועבר מתפקידו בשנת 1998 ופעם נוספת בשלהי שנת 2001.
בשלב זה לא הוכחה טענת הכללית לפיה ההעברה מהתפקיד בשנת 1998 או בשנת 2001 היתה בשל תפקוד לקוי.
בשלב זה הוכיח המבקש, ולו לכאורה, כי העברתו מהתפקיד שנת 2001 היתה בשל התערבות של הממונה עליו מר שטאובר, וזאת לאחר שהמבקש היה מעורב בחשיפת מידע אודות אופן התנהלותו של שטאובר.

39. מאז שנת 2001 המבקש אינו עובד אך מקבל שכר.

40. במהלך השנים הוצעו למבקש מספר הצעות עבודה. המבקש סירב לכולם.
לא מצאנו בשלב זה כי יש ממש בטענת המבקש לפיה תפקידים אלה פחותים במעמדם מהתפקיד אותו מילא עד שנת 2001.

41. תפקיד מנהל צר"פ וריאגנטים (התפקיד האחרון שמילא המבקש), בוטל במהלך שנת 2002. עדות זו לא נסתרה בשלב זה.

42. המבקש לא פנה לבית הדין לעבודה. נושא אי שיבוצו לתפקיד אחר לא נבדק על ידי ערכאה כלשהי מלבד הכללית, זאת עד ליום 4/4/06.
מאידך – כאמור – מקבל הוא שכר משנת 2001 ללא שמבצע עבודה כלשהי.

43. למבקש הודע על הכוונה להעמידו בפני
שימוע ולשקול את פיטוריו, בחודש פברואר 2006.

44. לא הוכח בשלב זה כי הסיבה להעמדתו לשימוע היא חשיפת מעשים בלתי כשרים בכללית.
בשלב זה הוכח כי בכללית ידעו שהמבקש טוען שבידיו מידע אודות התנהלות בלתי תקינה של גורמים בכללית, ואף נשלחו מכתבים בהם נדרש המבקש לדווח על המידע שברשותו, לגורמים בכללית או לגורמים חיצוניים אך המבקש לא עשה כן.
יחד עם זאת, הובהר כי לכללית לא היה מידע מפורט באילו עניינים מדובר וכי המבקש לא פנה בעניינים אלה לגורם כלשהו בכללית, על אף שהמידע היה מצוי בידיו מזה זמן רב.

45. המבקש הגיש תלונה למשרד מבקר המדינה בחודש מרץ 2006, למרות שהמידע שברשותו נצבר חודשים רבים קודם לכן.
המבקש לא טען ולא הוכיח כי עיתוי הגשת התלונה היה בשל סיבה אחרת כלשהי וכן לא הבהיר ולא מסר גירסה כלשהי מדוע פנה למבקר המדינה דוקא במועד שפנה.

46. אין בידינו מידע אודות הנושאים שנמסרו לבדיקת המבקר (אף לא בנושא מכרז מדטכניקה).

47. המבקש אינו עובד בפועל מאז שנת 2001.
כל הידיעות שיש לו, לטענתו, אודות התנהלות הכללית, לא נובעות מעבודתו בכללית אלא ממידע שאסף בתקופה שהוא מקבל שכר אך אינו עובד, דהיינו - שלא במסגרת מילוי תפקיד כלשהו.

48. אמת נכון כי ראשיתה של המחלוקת היא בשל חשיפת מעשים בלתי כשרים של הממונה על המבקש, מר שטאובר. הדברים ארעו עד שנת 2001.
התלונות בענין התנהלותו של שטאובר בנוגע למכרז מדטכניקה, שהמבקש היה שותף לחשיפתן, נבדקו על ידי ועדת רווח והוסקו מסקנות.
המידע שבידי המבקש כיום אינו בהכרח קשור לאותם מעשים. כך לפחות על פי חומר הראיות המצוי בפני
נו כיום.
חשיפת מעשים בלתי כשרים, אינה יכולה להוות תירוץ לאי עבודה ואין היא מהווה מחסום בפני
פיטורים שעה שהעובד אינו ממלא תפקיד כלשהו.

48. הכללית הוכיחה בשלב זה כי הזימון לשימוע נעשה לאחר שהמבקש סירב למלא תפקיד כלשהו מאז שנת 2001, על אף שהוצעו לו על ידי הכללית מספר הצעות עבודה ומאחר שבמשך כל התקופה המבקש מקבל שכר ללא שמבצע תפקיד כלשהו.
לא הוכח הקשר הסיבתי הנדרש בין הגשת התלונה למבקר המדינה במרץ 2006 לבין ההעמדה לשימוע.
הארועים כאן הם אמנם תולדה של הנסיבות שבעטין המבקש הועבר מתפקידיו בשנים 1998 ו- 2001, אך אין קשר ישיר בין הדברים.

49. זימון לשימוע
הליך שימוע נועד על מנת לאפשר הן למעביד והן לעובד לשטוח טענותיהם.
הליך השימוע כשלעצמו מהווה פררוגטיבה של המעביד.
אין הוא מהווה פיטורים.
בית הדין לעבודה אינו רשאי מתערב בהחלטתו של המעסיק להעמיד את עובדו בפני
שימוע.
לענין הגשת עתירה טרם זמנה ראו בג"ץ 2285/93 נחום נ' ראש עירית פתח תקוה ואח', פ"ד מ"ח (5) 644 ועוד.

הדברים נכונים במיוחד למקרה זה שבו לא הוכח כי המבקש זכאי להגנת חוק הגנה על עובדים.

אין גם לקבל את טענת המבקש לפיה השימוע הוא בבחינת "משחק מכור".
נושא זה לא הוכח.
ממילא טרם התקיים שימוע ולכן אין לדעת מה תהיה החלטת הכללית בעקבות ההליך.
למבקש זכות להעלות מלוא טענותיו במסגרת הליך השימוע ומטבע הדברים שהטענות יבחנו.
אין המבקש זכאי למנוע את עצם השימוע.

זאת אנו אומרים אף שבדיון הראשון, במהלך הדברות בין הצדדים, הועלתה טענה של ב"כ הכללית לפיה תנאי להסכמה כלשהי היא שהמבקש לא יתייצב עוד במשרדי הכללית.
טוב היה לאמירה זו שלא תאמר כלל. משנאמרה על ידי ב"כ הכללית, אין בה כשלעצמה כדי לפגוע בהליך השימוע או כדי לקבוע קטגורית כי תוצאותיו ידועות מראש.
למותר לציין כי במסגרת השימוע וההחלטה בסיומו, תידון בין השאר שאלת מעמדו של המבקש לאחר שהגיש תלונה למשרד מבקר המדינה.


49. זהות מבצע השימוע
מר אורי רבינוביץ
, שהזמין את המבקש לשימוע בפני
ו, הוא סמנכ"ל בכללית, ראש חטיבת תשתית ולוגיסטיקה.

לטענת המבקש, מר רבינוביץ אינו כשיר לבצע את השימוע, זאת מכיוון שהוא מעורב אישית בחלק מהנושאים שבגינם פנה המבקש למבקר המדינה וכן מהטעם שמר רבינוביץ נתבע אישית בכתב התביעה.

העובדה שמר רבינוביץ נתבע אישית – אין בה כשלעצמה כדי לפסול אותו מלבצע שימוע למבקש.
נושא האחריות האישית של רבינוביץ, במסגרת כתב התביעה, תידון בבוא העת.
אין בצרוף נתבע, כך סתם, כדי לפסול אותו מלקיים שימוע.

50. הטענה לפיה מר רבינוביץ מעורב בחלק מהנושאים שהועברו לבדיקת מבקר המדינה, נותרה נכון להיום בגדר נעלם.
יחד עם זאת, משזו הטענה ומשלא ניתן לבררה כיום שכן לטענת המבקש יש בכך סיכון של פגיעה בבדיקה שנערכת על ידי משרד המבקר, הרי שלאור הספק המתעורר, אנו מוצאים לנכון לקבוע כי השימוע לא יעשה בפני
מר רבינוביץ כי אם בפני
גורם בכיר אחר, בדרגת סמנכ"ל, שלא היה מעורב אישית בעניינו של המבקש.
ככל שלא ימצא גורם כזה, יבוצע השימוע ע"י המנכ"ל.


51. שיהוי
המבקש הועבר מתפקידו בשנת 2001.
מאז אינו מבצע תפקיד כלשהו.
המבקש העלה לראשונה טרוניה בעניין זה, בפני
בית הדין לעבודה, בתביעה שהגיש ביום 4/4/06.
ביום זה זומן המבקש להליך שימוע.
הבקשה בפני
נו הוגשה ביום 11/5/06, למעלה מחודש לאחר שזומן לשימוע.
אמנם נכון שיש בכל משום שיהוי אך לאור החלטתנו לעיל, אין אנו מוצאים להשתית את החלטתנו על נושא זה.

52. מהות הסעד המבוקש
הסעד שהתבקש הוא צו המורה לכללית להמנע מלנקוט בכל הליך שמטרתו להביא לסיום העסקתו של המבקש בכללית, עד להכרעה בתביעה שהגיש.
משמעות סעד זה היא להנציח מצב שבו המבקש מקבל שכר מהכללית אך אינו ממלא תפקיד כלשהו.
עסקינן בגוף ציבורי, גוף הממומן מכספי הציבור.
מצב דברים זה שבו אדם מקבל שכר, גבוה ביותר, ללא שהוא מבצע עבודה תמורתו, אינו יכול להמשך.
אין בפני
נו בקשה להורות על השבת המבקש לתפקיד המקורי או לתפקיד אחר כלשהו. בעניין זה הוגש כתב תביעה, שעתיד להתברר כסדרו.
משמעות הבקשה הזמנית היא כי עד לבירור התביעה, ימשיך המצב הקיים – שבו אין המבקש ממלא תפקידו כלשהו אך מקבל הוא שכר.

53. בנסיבות אלה, אין זה ראוי להעניק למבקש את הסעד המבוקש.
יחד עם זאת, לא מן הנמנע שאחת התוצאות האפשריות של הליך השימוע, תהיה כזו שבה המבקש ימשיך להיות עובד הכללית, תוך שהוא מחוייב לבצע אחת ממספר הצעות שיוצעו לו (על פי רוח הצעתנו לצדדים במהלך הדיון).

54. עמדת ועד העובדים
לתיק בית הדין צורף מכתב מאת יו"ר ארגון עובדי קופ"ח כללית, מר בן-חמו, מיום 25/4/06, לפיו הוא מתנגד לשימוע:
"לאור העברת כל הנושאים הקשורים במר חזי ברוך לגורמים חיצוניים, וההתפתחויות האחרונות בנושא".

על פי חוקת העבודה החלה על עובדי הכללית, פיטורי עובד יעשו תוך קיום התייעצות עם ועד העובדים. לא נדרשת הסכמה של הועד.
לכן, הכללית רשאית לזמן את המבקש לשימוע ואין בהתנהגות ועד העובדים להליך, כדי להביא לביטולו.
ראו לענין זה עס"ק 400005/98 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' הסתדרות עובדי המדינה, פד"ע לה 103.

55. סוף דבר
בשלב זה הוכח לכאורה כי העמדתו של המבקש בפני
הליך שימוע, אינה קשורה לתלונה שהגיש למבקר המדינה ואף אינה קשורה לחשיפת מעשים בלתי כשרים שנעשו בכללית.
ההעמדה לשימוע נובעת מכך שמאז שנת 2001 המבקש אינו ממלא תפקיד כלשהו וסירב למלא מספר תפקידים שהוצעו לו.
בשלב זה לא נמצא פסול בהעמדתו בפני
הליך שימוע.
יש לקיים השימוע בפני
גורם בכללית, בדרגת סמנכ"ל, שלא היה מעורב אישית בעניינו של המבקש ובהעדר כזה – בפני
המנכ"ל.
במסגרת השימוע תבחן הכללית את מכלול הנסיבות ואת מכלול האפשרויות העומדות בפני
ה.

56. לאור תוצאות ההליך שבפני
נו, איננו עושים בשלב זה צו להוצאות אלא קובעים כי נושא זה יידון בעת מתן פסק הדין בהליך העיקרי.

57. כתב הגנה בתביעה העיקרית יוגש תוך 30 יום מהיום.
דיון מוקדם יקבע על ידי המזכירות והודעה תשלח לצדדים.

ניתנה היום ח' בתמוז, תשס"ו (4 ביולי 2006) בהעדר הצדדים

________________
__________________
_________________
נ.צ.ע. – מר לאוזון
נ.צ.מ. – מר עמיר
יהלום הדס
, שופטת

תשובה חן-קלדנית.








בשא בית דין אזורי לעבודה 5692/06 יחזקאל ברוך נ' שירותי בריאות כללית , זאב וורמברנד , יחזקאל כאלו , אורי רבינוביץ (פורסם ב-ֽ 04/07/2006)