פסקי דין על הופ הנדסה | פסקי דין על יצחק אשכנזי | פסקי דין על אביעזר דורף | פסקי דין על יגאל צברי

9432/05 בשא     19/07/2006




בשא 9432/05 הופ הנדסה בע"מ , יצחק אשכנזי , אביעזר דורף נ' יגאל צברי




1


בית הדין לעבודה
בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב - יפו
בש"א 9432/05
עב 004989/05


בפני
:
כב' השופטת אפרת לקסר

נ.צ. – מר דוד גלנוס (עו')
נ.צ. - מר אברהם בקשי (מע')
תאריך:
19/07/2006



בעניין:
1 . הופ הנדסה בע"מ

2 . יצחק אשכנזי

3 . אביעזר דורף

המבקשים (הנתבעים)


נ ג ד


יגאל צברי

המשיב (התובע)



החלטה

1. לפנינו בקשה שהגישו המבקשים לסילוק התביעה שהגיש כנגדם המשיב, בתיק עב' 4989/05, על הסף, (להלן: "הבקשה").

2. המשיב, מר צברי, הגיש בראשית שנת 1988 תובענה לבית דין זה, (בתיק עב'
98-471-3), כנגד אשד גומיות אריזה בע"מ וכנגד חברת הופ הנדסה בע"מ
, (המבקשת 1), (להלן: "התובענה הראשונה"), בה טען, בין היתר, כדלקמן:
"2. א. התובע עבד אצל הנתבעת 1 מיום 1/12/93 והמשיך ברציפות לעבוד אצל הנתבעת 2 עד ליום 9/3/98 מועד בו פוטר ללא הודעה מוקדמת....
3. ב. בתמורה להשקעתו הובטחו לתובע מניות בחברה ותמורה כספית.
ג. בין התובע לבין מנהלי הנתבעות, איציק אשכנזי ואביעזר דורף
התגלעו סכסוכים על רקע ההסכם בניהם כאשר התובע דרש לקבל את המגיע לו.
ד. מנהלי הנתבעות בניסיון להמנע מוויכוחים וכחלק מאסטרטגית המאבק בין הצדדים פיטרו את התובע ביום 9/3/98.
4. בכוונת התובע להגיש תביעה נגד מנהלי הנתבעות בגין הפרת ההסכמים בניהם אולם יצמצם את התביעה הנוכחית לגדר יחסי עובד מעביד בינו לבין הנתבעות, תביעה שהנה במסגרת סמכות בית הדין הנכבד.
5. בנסיבות אלה מתבקש בית הדין הנכבד לחייב את הנתבעות לשלם לתובע פיצויי פיטורים והכל בצירוף פיצויי הלנת פיצויי פיטורים עד מועד התשלום בפועל".

המבקשים הגישו כנגד התובענה הראשונה, תביעה שכנגד.

3. במקביל להגשת התובענה הראשונה, הוגשו על ידי הצדדים לתובענה זו, תביעות נוספות לבית המשפט המחוזי בתל אביב, (ת.א. 2264/99, ת.א. 2271/99, ה.פ. 134/02 – להלן: "התביעות שהוגשו בבית המשפט המחוזי"). תביעות אלו הוגשו על בסיס התקשרות הצדדים בהסכם שותפות להקמת המבקשת 1. התובענה הראשונה, יחד עם התביעות שהוגשו בבית המשפט המחוזי, אוחדו בהסכמת הצדדים, על פי הסדר דיוני שהגיעו אליו, לפיו כל התביעות יובאו בפני
כב' השופטת חיות, (להלן: "התובענה המאוחדת") והיא תכריע בכל הסכסוכים שבין הצדדים, בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, (נוסח משולב), - התשמ"ד – 1984.
ההסדר הדיוני כאמור קיבל תוקף של החלטה ביום 26.2.02.

4. ביום 15/8/03 ניתן

פסק דין
בתובענה המאוחדת, על ידי כב' השופטת חיות. באותו

פסק דין
, נקבע, בין היתר, חלקו של המשיב כבעל מניות במבקשת וכן נקבע הסדר מפורט ביותר באשר להתחייבויות וזכויות הצדדים על פי ההסכמים שביניהם. לגבי הסכסוך המתייחס לתובענה הראשונה, נקבע, כי על המבקשים לשלם למשיב סך של 45,000 ₪ בגין כל הסכומים שנתבעו על ידו.

בס' 1 לפסק הדין מיום 15.8.03, נקבע במפורש:
"ביום 26.2.02 ניתן תוקף של החלטה להסכמה שהושגה בין הצדדים בדבר סיום כל הסכסוכים שביניהם על דרך הפשרה...
הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע ביניהם במכלול הסכסוכים כאמור, על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984, ולצורך כך הגיש כל אחד מהם תצהירים וכן מסמכים רלבנטיים, הדרושים להכרעה. כמו כן נשמעו ביום 18/12/02 טיעונים בעל פה מפי באי כח הצדדים, בהמשך לחומר הכתוב שהוגש",(ההדגשה שלי – א.ל.).

5. ביום 11.5.05 הגיש המשיב כנגד המבקשים תובענה חדשה לבית דין זה, עב' 4989/05, (להלן: "התובענה החדשה").
יצויין, כי מלכתחילה, תובענה זו הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב והיא הועברה לבית דין זה, בשל חוסר סמכות עניינית.
בתובענה החדשה, תובע המשיב פיצוי כספי מהמבקשים בגין הפרת ההתחייבות להעסיקו במבקשת 1. המשיב מסתמך על אותם הסכמים ואותה מסכת עובדתית שנטענה על ידו בתובענה הראשונה.

6. בבקשה שלפנינו, טוענים המבקשים למחיקת התובענה החדשה על הסף, מחמת השתק עילה ו/או מעשה בית דין ו/או העדר עילה וכן מחמת היותה קנטרנית וטרדנית.
לטענתם, ניתנה למשיב האפשרות להביא את מכלול טענותיו המשפטיות בגדר התובענה המאוחדת ולכן הוא אינו זכאי לשוב ולהציגן בשנית בגדרו של הליך נוסף הנסב על עילה זהה.
לטענתם, בעצם הגשת התובענה החדשה, המשיב מסב להם עינוי דין באשר המערכה המשפטית בין הצדדים בגין אותן עילות כבר נסתיימה.

לטענת המשיב, מדובר בתובענה בעילה חדשה, שכן רק לאחר שנפסק בפסק הדין מיום 15/8/03, שהוא הבעלים של העסק, רק אז, לטענתו, "קמות לתחיה" כל זכויותיו מתוקף היותו בעלים משותפים ומתוקף ההסכמים לגבי ההתנהלות המשותפת של העסק. התביעה החדשה לטענתו דנה בזכויות חדשות אלו.
לדידו, כב' השופטת חיות הכריעה רק בסכסוכים שהיו קיימים באותה עת והתובענה החדשה דנה בסכסוך חדש.

7. בע"א 167/63, ג'ראח נ' ג'ראח, פד"י יז 2617, נפסק לגבי הכלל בדבר זהות עילות ומעשה בית דין:
"מקובלת עלינו ההגדרה, כי מסכת העובדות המעמידה את זכות התובע לקבל את הסעד המבוקש היא עילת התביעה...
עילת התביעה לעניין חובתו וכוחו של בית המשפט לפסוק בתובענה אינה כעילת התביעה לענין מעשה בית דין. לעניין הראשון המבחן הקובע הוא אם העובדה נטענה כראוי בכתב התביעה והועלתה על שולחן הדיונים ולעניין השני, אם יכול וחייב היה התובע לרכז את כל טענותיו הנוגעות למעשה הנזיקין בתובענה אחת. לעניין הראשון פירושו של הדיבור צר יותר, כי בית המשפט אינו יכול לדון בעובדה שלא הובאה לפניו. לעניין השני, המבחן רחב יותר, כי כאן קובע השיקול שלא מן הדין להטריד את הנתבע בתביעות רבות בשל אותו מעשה".

כך גם בפס"ד ע"א 246/66, קלוזנר נ' שמעוני, פ"ד כב (2) 561, נפסק:
"מחובתו של התובע לכלול בתביעתו את כל הנימוקים העובדתיים
(grounds) העומדים אז לרשותו והמצביעים על התקיימותם של האלמנטים החשובים, ואם תמצי לומר, עובדות היסוד – המעמידות, בעיני החוק, את הזכות או החיוב, אשר הלה דורש לממשם. אם לא עשה כן, ותביעתו נדחתה, אזי אם יגיש תביעה נוספת, המבוססת על אותם האלמנטים שעליהם הושתתה תביעתו הקודמת, תהא התביעה חסומה מחמת "זהות" העילות של שתי התביעות, אף אם מקצת הפרטים, שנכללו בה, הם חדשים".

עוד נפסק לגבי מעשה בית דין:
"כללי מעשה בית דין מבוססים על הרעיון כי מסגרת סדרי הדין ששיטת המשפט מספקת לבעלי הדין מאפשרת להם בדרך כלל למצות בהליך דיוני אחד את מלוא טענותיהם ומלוא סעדיהם. בכך טמונה גם ההנחה הנוספת כי מקום שבעל הדין לא מיצה את מלוא טיעוניו וסעדיו בהליך הראשון, די בכך שניתנה לו הזדמנות דיונית לעשות כן כדי שתחסם דרכו לתבוע פעם נוספת באותו ענין. כך, מניחים כללי מעשה בית דין כי מי שבידו להגיש תובענה אזרחית רגילה בעילה של הפרת התחייבות חוזית, ובידו לתבוע הן את אכיפת ההתחייבות והן סעדים כספיים בגין הפרתה או ביטולה, עליו לשלב את מלוא סעדיו תחת קורת גג שיפוטית אחת. אם לא עשה כן, ייחסם מתביעה נוספת על מה שהחסיר, אלא אם כן הותר לו לפצל את סעדיו בהיתר מיוחד מבית המשפט", (ע"א 1650/00, זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון, דינים עליון, כרך טד' 806).

8. במקרה שלפנינו, התובענה החדשה מתייחסת לאותם צדדים, לאותם הסכמים ולאותה מסכת עובדתית שכבר הוכרעה בתובענה המאוחדת. התובע סמך את טענותיו בתובענה הראשונה על הסכמי ההתקשרות בין הצדדים ועל קיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. שאלה זו נדונה והוכרעה כאמור על ידי כב' השופטת חיות. בפסק דינה, נקבעה זכותו לבעלות חלקית על מניות המבקשת 1 וזכותו לקבלת פיצויי פיטורין עקב סיום עבודתו במבקשת 1.

יומו של המשיב ניתן לו כאמור לעיל וכמפורט בפסק הדין בתובענה המאוחדת. למשיב לא היתה כל מניעה לתבוע במסגרת התובענה הראשונה סעד של חזרה לעבודה ו/או פיצוי כספי בשל הפרת ההתחייבות להעסיקו. כאמור, הוא לא עשה זאת. כפי שצוטט לעיל, המשיב, אשר הסתמך על אותה מערכת הסכמית, תבע בתביעתו הראשונה רק סעדים המתייחסים לתקופת עבודתו וסיומה ואף קיבל פיצויי פיטורין מן המבקשים בגין סיום יחסים אלו.

פסק הדין מיום 15.8.03 סיים את כלל טענות הצדדים, הנוגעות למערכת יחסי העבודה ביניהם ולהסכמים שנחתמו ביניהם בענין זה. ככזה, מהווה פסק הדין מעשה בית דין בנדון.

טענתו של המשיב, כי עילת התביעה בתובענה החדשה לא התגבשה או לא הייתה קיימת בעת הדיונים בתובענה המאוחדת, אינה מתקבלת.
עילת התביעה דנן מבוססת על אותם הסכמים ואותה מסכת עובדתית בין הצדדים שכאמור הוכרעה כבר ביום 15/8/03 ועל כן, אין מנוס מלדחות התובענה על הסף מחמת מעשה בית דין.

9. אשר על כן, הבקשה מתקבלת.
הננו מורים בזאת על מחיקת התובענה החדשה על הסף בשל מעשה בית דין. המשיב ישא בהוצאות כל המבקשים ביחד ובשכ"ט עורך דינם בסך כולל של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.



ניתן היום כ"ג בתמוז, תשס"ו (19 ביולי 2006) בהעדר הצדדים.



נ.צ. – מר דוד גלנוס
(עו')

נ.צ. – מר בקשי אברהם
(מע')

אב"ד – א. לקסר, שופטת

קלדנית: אורית משולם.








בשא בית דין אזורי לעבודה 9432/05 הופ הנדסה בע"מ , יצחק אשכנזי , אביעזר דורף נ' יגאל צברי (פורסם ב-ֽ 19/07/2006)