פסקי דין על רוחמה כלפוס | פסקי דין על יפה ברעם

200/98 רעא     26/03/1998




רעא 200/98 רוחמה כלפוס נ' יפה ברעם






בבית המשפט העליון
רע"א ‎200/98
בפני
: כבוד השופט י' טירקל
המבקשת: רוחמה כלפוס
נגד
המשיבה: יפה ברעם
בקשת רשות ערעור על פסק דינו
של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
בבר"ע ‎9161/97 שניתן ביום ‎10.12.97
על ידי כבוד השופטת ה' שטיין
בשם המבקשת: עו"ד אליהו חג'ג'
בשם המשיבה: עו"ד מאיר גולן
פ ס ק - ד י ן
‎1. המבקשת ומר גדעון רונן (להלן - "החייב") היו בני זוג והתגרשו. במהלך הליכי הוצאה לפועל שנקטה המבקשת נגד החייב לצורך גביית חוב המגיע לה נחקר החייב על יכולתו ובין היתר נחקר גם על עסקיה של חברה בשם מיסטר אבן בע"מ (להלן - "החברה") שלטענתו הוא עובד בה כשכיר. מחקירתו של החייב עלה שהמשיבה היא מנהלת החברה וכן עלו פרטים שונים בדבר הקשרים בין המשיבה לבין החייב. לפיכך הורתה ראש ההוצאה לפועל בנתניה (כבוד הרשמת ד' גינדיק), בהחלטתה מיום ‎24.6.97 , להזמין את המשיבה לחקירה במסגרת חקירתו של החייב. כן ציוותה עליה להביא לחקירה "את כל המסמכים המעידים על יכולתה הכלכלית" בציינה שהמשיבה היא "הידועה בציבור של החייב ומתגוררת עמו".

בהחלטתה מיום ‎29.6.97, שניתנה לפני שנפתחה חקירתה של המשיבה, דחתה ראש ההוצאה לפועל את טענתו של בא כוחה שאין להעיד אותה. בהחלטה נוספת שנתנה באותו יום, אחרי שנפתחה החקירה, נעתרה לבקשתו של בא כוח המשיבה להפסיק את החקירה. זאת, כפי שציינה, על מנת לאפשר לו לבקש רשות לערער על החלטתה להעיד את המשיבה "על מנת שתשפוך אור על יכולתו האמיתית של החייב".

בא כוח המשיבה ביקש להרשות לו לערער על ההחלטה מיום ‎24.6.97 ובעיקר על הכוונה המשתמעת ממנה, לדעתו, לחקור את המבקשת "על יכולתה הכלכלית" וכן על הדברים שנאמרו שם בדבר היותה "הידועה בציבור של החייב ומתגוררת עמו". בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כבוד השופטת ה' שטיין), בפסק דינו מיום ‎10.12.97, ביטל את החלטתה של ראש ההוצאה לפועל והורה ש"אין לערוך לה" (למשיבה - י.ט.) "חקירת יכולת במסגרת תיק ההוצל"פ".

המבקשת ביקשה להרשות לה לערער על פסק הדין. לאחר עיון בתשובת המשיבה ובתגובת המבקשת החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

‎2. אקדים ואומר שלא היה יסוד לבקשתו של בא כוח המשיבה להרשות לה לערער על עצם הזמנתה להעיד לפי ההחלטה מיום ‎24.6.97. להחלטה זאת לא קדם "'הליך' שבעקבותיו ניתן

פסק דין
הניתן להשגה בערעור" וכבר נאמר כי "יוטעם הדבר: לא כל החלטה שיפוטית מהווה הכרעה ב- '‎lis'" (דברי המשנה לנשיא ש' לוין בבש"פ ‎658/88 מחמוד סארי חסן נגד מדינת ישראל, פ"ד מה(‎1) 670, 676, 677). די בכך כדי לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

יתר על כן, מהחלטותיה של ראש ההוצאה לפועל מיום ‎29.6.97 - הן זאת שניתנה לפני חקירתה של המשיבה והן זאת שניתנה משהופסקה חקירתה - עולה בפירוש שמטרת החקירה היא "על מנת שתשפוך אור על יכולתו האמיתית של החייב". על כך רשאית היתה לצוות, כאמור בסעיף ‎67 (ב) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז‎1967- (להלן - "החוק"):

"(א) ראש ההוצאה לפועל רשאי, מיזמתו או לפי בקשת הזוכה או החייב, לחקור במצבו של החייב, נכסיו, הכנסותיו וחובותיו כדי לברר את יכלתו של החייב לקיים את פסק הדין (להלן - חקירת יכולת).
(ב) בחקירת יכולת רשאי ראש ההוצאה לפועל להזמין לחקירה את החייב וגם עדים, ולכוף התייצבותם, מתן עדות והגשת מסמכים, בדרך שמוסמך לכך בית משפט.
(ג) חקירת יכולת תהיה בפומבי או בדלתיים סגורות כפי שיורה ראש ההוצאה לפועל" (ההדגשות שלי - י.ט.).
אכן, המשיבה נצטוותה להביא לחקירה "את כל המסמכים המעידים על יכולתה הכלכלית", אולם אין ללמוד מכך בהכרח על כוונה לחקור אותה על יכולתה שלה כשלעצמה, ללא קשר לחקירת היכולת של החייב. מכל מקום, שעתו של הדיון בעניין זה תגיע רק אחרי שראש ההוצאה לפועל תחליט לדחות את התנגדותו של בא כוח המשיבה לשאלה שתוצג לה ובמסגרת בקשת רשות לערער שיגיש. כאמור, בקשת רשות הערעור של המשיבה היתה על עצם ההחלטה לחקור אותה ולא על החלטה לגבי שאלה מסויימת. מכאן שבית המשפט המחוזי הקדים את המאוחר וגם מטעם זה דין פסק דינו להתבטל. אין בכך, כמובן, כדי לחוות דעה אלו שאלות מותר להציג למשיבה (לעניין שיקוליו של בית המשפט בבואו לאזן בין האינטרסים השונים עיינו, בין היתר, בע"א ‎1211/96 עו"ד יורם ל. כהן מפרק אדאקום טכנולוגיות בע"מ (בכינוס נכסים ובפירוק) נ' נשיונל קונסלטנטס (נטקונסלט) בע"מ ואח', (טרם פורסם) והאסמכתאות שם).

בשולי הדברים אעיר כי מלכתחילה ראוי היה שהחייב - שבמסגרת חקירת היכולת שלו הוזמנה המשיבה לחקירה - יצורף כבעל דין, אולם לאור התוצאה שאליה הגעתי אין צורך לדון בכך.

‎3. לפיכך אני מבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ומחזיר את הדיון לראש ההוצאה לפועל על מנת שימשיך בחקירתה של המשיבה.

המשיבה תישא בשכר טרחת עורך הדין של המבקשת בסך ‎5,000 ש"ח.

ניתן היום, כ"ח באדר תשנ"ח (‎26.3.98).

ש ו פ ט

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי








רעא בית המשפט העליון 200/98 רוחמה כלפוס נ' יפה ברעם, [ פ"ד: נב 2 39 ] (פורסם ב-ֽ 26/03/1998)