פסקי דין על חמרה רינה |

7301/04 עב     19/07/2006




עב 7301/04 חמרה רינה נ' מדינת ישראל-הממונה על הגימלאות




1


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב -יפו
עב 007301/04


בפני
:
כב' השופטת טרכטינגוט חנה

נ.צ. – מר דוד קמאי
תאריך:
19/07/2006



בעניין:
חמרה רינה




המערערת


נ ג ד



מדינת ישראל-הממונה על הגימלאות



ע"י ב"כ עו"ד קאופמן

המשיבה




פסק דין


1. האם זכאית המערערת לתשלום גימלה שתחושב החל מיום פרישתה משירות המדינה, ודהיינו מחודש ספטמבר 2000?

2. העובדות שקדמו להגשת הערעור אינן שנויות במחלוקת, כפי שיפורט להלן:
א. המערערת היתה מורה לערבית במשרד החינוך והתרבות.
ביום 31.5.00 הודע למערערת על פיטוריה אשר יכנסו לתקוף ביום 31.8.00.
ב. המערערת לא הסכימה עם פיטוריה וניסתה לגרום לביטולם בדרכים שונות.
המערערת לא הגישה תביעה משפטית בבקשה לביטול הפיטורים.
ג. המערערת הציגה בפני
נו מכתבים רבים חלקם לפני הפיטורים והנוגעים, לטענתה, לכוונה לפטרה, ורובם לאחר הפיטורים. חלק מהמכתבים הינם באמצעות עו"ד ד"ר סימון ובאמצעות הלשכה לסיוע משפטי.
ביום 17.12.02 הודע למערערת על ידי לשכת הסיוע המשפטי כי הוחלט להעניק לה סיוע משפטי בענין תביעה לצו הצהרתי לביטול הפיטורים.
כאמור בסופו של יום, מתוך עדות המערערת, לא הוגשה תביעה הגם שמתוך מכתבו של יו"ר סניף בת-ים בהסתדרות לעו"ד מיכל שפרן עולה כי תביעה הוגשה (שכן במכתב נאמר כי מצורפת הזמנה לדיון משפטי).
ד. המערערת הגישה תביעה לגימלה ביום 22.3.04, היא נ/1.
ה. הממונה על תשלום הגמלאות אישר את זכאותה של המערערת לגמלה מחודש פברואר 2002, ודהיינו שנתיים לפני הגשת התביעה לקצבה.
ו. באשר לסיבה לכך שהבקשה הוגשה באחור העידה המערערת:
"לקח הרבה זמן עד שפניתי בבקשה לגמלה כי היתה לי עוגמת נפש. לא היה לי מזל עם עורכי דין. פניתי אליהם ואמרתי להם לא לפטר אותי. יש לי כמה מכתבים שאני ערערתי ולא נתנו לי תשובה. אני מחכה שנה וחצי. אני מציגה לבית הדין את כל המכתבים אשר שלחתי בנושא...
אחרי שפניתי להסתדרות המורים נקבעה לי פגישה ביום 1.4.04 והוא אמר לי שדחוף אני צריכה לחתום על טפסים. הוא שאל למה לא חתמתי עד עכשיו ואמרתי לו שלא ידעתי. הוא אמר לי לחתום דחוף כדי שאקבל את זכויותי. בגלל זה היה לי איחור."

3. עתה עומדת בפני
נו ערעורה של המערערת על החלטתו של הממונה לשלם לה את הגמלה רק שנתיים רטרואקטיבית מיום פניתה אליו, ולא לשלמם לה ממועד פרישתה.



4. טענות הצדדים -
המערערת טוענת כי נגרמה לה עוגמת נפש ולכן יש לשלם לה גמלה ממועד פרישתה.
המשיבה טוענת כי הממונה על הגמלאות שילם למערערת את התשלום המכסימלי ולא נפל כל פגם בהחלטתו.
המערערת היתה צריכה להגיש במקביל להתנהלותה מול משרד החינוך תביעה לגמלה.

5. ההכרעה -
הזכות לקיצבת פרישה מקורה בתיק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב] התש"ל – 1970 (להלן: "חוק הגמלאות").
סעיף 42 (א) לחוק הגמלאות קובע:
"התובע גמלה יגיש תביעתו למממנה."
סעיף 48 לחוק הגמלאות קובע:
"(א) לא תשולם קיצבה בעד תקופה העולה על ארבעה חודשים שלפני הגשת התביעה לקיצבה, אולם הממונה רשאי להאריכה לתקופה שאינה עולה על שנתיים אם האיחור בהגשת התביעה חל מסיבות שלדעת הממונה מצדיקות הארכה זו."
בע"ע 1400/00 שוואח כמאל נ. מ"י פסק בית הדין הארצי:
"דרישת המחוקק בסעיף 42 לחוק הגמלאות היא דרישה מהותית ביסודה, ואין המדובר, בפעולה פורמלית. המחוקק קבע תנאי מוקדם והכרחי אשר רק בכפוף להתקיימותו יהא בידי הממונה לדון ולהכריע בדבר עצם הזכאות לקיצבת פרישה ושיעורה. בהתאם, מניין תקופת הזכאות לקיצבת פרישה יתחיל ממועד הגשתה של התביעה ואילך. תשלום למפרע של הקיצבה ייעשה לארבעה חודשים, ובסמכות הממונה להאריכה עד לכדי שנתיים ימים. אם מצא בית הדין כי נפל פגם בשיקול דעתו של הממונה מוסמך הוא, בקיימו ביקורת שיפוטית על החלטת הממונה, להורות על שינוי בתקופה הקצובה למפרע, ובלבד שלא תחרוג מן ההגדרות שנקבעו לה בחוק, לאמור – שנתיים ימים בלבד ולא יותר."

6. הממונה הפעיל את שיקול דעתו ושילם למערערת את מלא הגמלה הרטרואקטיבית שהוא רשאי לשלם במסגרת חוק הגמלאות ומכאן שלא נפל כל פגם בהחלטתו.
משהמחוקק לא העניק לממונה על הגימלאות סמכות להאריך את התקופה מעבר לשנתיים ימים מיום הגשת התביעה לגמלה אין בית הדין מוסמך במסגרת הפעלת ביקורת שיפוטית על החלטת הממונה על הגמלאות להאריך את התקופה.

7. המערערת טוענת כי לא ידעה כי עליה להגיש תביעה וכי נלחמה כנגד הפיטורים.
בענין זה נאמר בדב"ע נז/ 9-6 חנא חדוב חריש נ. מ"י:
"ככל שלעובד המדינה לשעבר יש השגה כנגד פיטוריו או
הצאותו לקיצבה, רשאי הוא להגיש על כך תובענה או ערר, לפי העניין במקביל, כדי להבטיח את זכותו לקבלת הגמלה המגיעה לו, עליו להגיש "תביעה" לגימלה לממונה על תשלום הגמלאות. אם רצונו בכך רשאי הוא לציין בתביעה לגמלה שהיא מוגשת במקביל לתובענה או לערר שהגיש, ובכפוף לתוצאות בהם."
8. אמנם בענין שוואח פנה הממונה אל המערער פעם אחר פעם בבקשה כי יגיש את התביעה לגמלה, ואף הבהיר לו כי תשלום הגמלה יעוכב אם לא יחתום על הטופס הרלבנטי עובדה אשר לא התקיימה במקרה שלפנינו.
המערערת העידה, ועדותה לא נסתרה, כי דבר הזכות להגיש תביעה נודע לה רק ביום 1.4.04 לאחר פגישה בהסתדרות המורים.
טענה זו עומדת בסתירה לכך שבפועל התביעה לממונה הוגשה ביום 27.3.04 ודהיינו בטרם הפגישה.
כמו כן במכתב הפיטורים הופנתה המערערת לבירור זכויותיה הן במוסד לביטוח לאומי והן בקרן לביטוח הדדי בהסתדרות המורים.
המערערת היתה מיוצגת על ידי עורכי דין שונים ולכן קשה להניח שלא ידעה על זכותה להגיש תביעה לקיצבה.
כך או כך אין בכך כדי לשנות את התוצאה ולעניק לממונה על הגמלאות סמכות לאשר תשלום לתקופה רטרואקטיבית מעבר לשנתיים ימים.

9. אשר על כן, אין מנוס מדחית הערעור.

בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.

ניתן היום כ"ג בתמוז, תשס"ו (19 ביולי 2006) בהעדר הצדדים.

נ.צ. מר דוד קמאי

חנה טרכטינגוט, שופטת
קלדנית: א.כ.








עב בית דין אזורי לעבודה 7301/04 חמרה רינה נ' מדינת ישראל-הממונה על הגימלאות (פורסם ב-ֽ 19/07/2006)