פסקי דין על דוד זגייה | פסקי דין על פנטה אלמז | פסקי דין על אביסהל צ'לוט ציון | פסקי דין על קבדה ג'מבר אורי ואח' | פסקי דין על עירית חדרה | פסקי דין על ישראל סדן | פסקי דין על יאשיהו וולשטיין | פסקי דין על אברהם בלדב | פסקי דין על טספאי אדרג'או ואח' |

2126/04 עתמ     08/07/2004




עתמ 2126/04 דוד זגייה,פנטה אלמז,אביסהל צ'לוט ציון,קבדה ג'מבר אורי ואח' נ' עירית חדרה,ישראל סדן,יאשיהו וולשטיין,אברהם בלדב, טספאי אדרג'או ואח'




1
בתי המשפט

עתמ002126/04
בית המשפט לענינים מנהליים בחיפה
08/07/2004
תאריך:
השופט י' דר

בפני
:
העותרים
1. דוד זגייה

2. פנטה אלמז

3. אביסהל צ'לוט ציון

4. קבדה ג'מבר אורי
5. צקולה יצחק
6. שמעון אטליי אורן
7. סקלה אדוניה
ע"י ב"כ עו"ד דן דנגור

בעניין:

- נ ג ד -
המשיבים
משיבים פורמליים
1. עירית חדרה

2. ישראל סדן

3. יאשיהו וולשטיין

4. אברהם בלדב

ע"י ב"כ עו"ד יוסי ברזילי
5. טספאי אדרג'או
ע"י עו"ד נועם רם
6. אברהם נגוסיה
7. ראובן מרחב
פסק דין
1. המחלוקת
שתי קבוצות מתוך עולי אתיופיה המתגוררים בתחומי העיר חדרה, מסוכסכות ביניהן ואינן מסוגלות להגיע להסכמה בדבר דרך הבחירה של "ועדת היגוי מקומית במסגרת הפרוייקט הלאומי [של עולי אתיופיה]" (הפרוייקט).
המחלוקת הסתבכה, לפחות בכל הקשור לפורום שאמור לברר אותה, לאור מעורבותו של ראש עירית חדרה
בבחירות, שנעשתה בפעילות ישירה מלשכתו והן במסגרת "הקרן לפיתוח חדרה - ע"ר".

הדבר הביא להחלטת ביניים לפיה הסמכות לדון בהליך, שהוגש תחילה כתובענה ל

פסק דין
הצהרתי, מסורה לבית-המשפט לענינים מנהליים, ובמסגרת זו התבררו הטענות.

2. הרקע
2.1 קודם לפירוט השתלשלות הענינים, ראוי להביא את הרקע לענין כולו, וכדי להבינו אני רואה לנכון לצטט מדברים שמסר באחת הישיבות מר ראובן מרחב, שמונה כיו"ר "הפרוייקט הלאומי של עולי אתיופיה":

"אנו מדברים על פרוייקט אתיופי שהחל לפני 3 שנים במלוא 10 שנים למבצע שלמה ו-20 שנה למבצע משה. הפרוייקט נולד מיוזמה של הסוכנות היהודית שאיגדה ארגונים יהודיים, קהילות יהודיות, קרן היסוד וממשלת ישראל ובעיקר את נציגות יוצאי אתיופיה.
מטרת הפרוייקט היה לעשות מאמץ בהיקף כספי עצום של 660 מליון דולר. חציים תרמו על ידי יהדות התפוצות וחציים תרמה ממשלת ישראל כדי להאיץ על ידי שורה של פעולות מרוכזות את תהליך הקליטה של יהודי אתיופיה תוך הפקת לקחים מהכשלונות.
יש החלטת ממשלה מס' 414 מתאריך 11.7.01 שמאמצת החלטה קודמת של המוסד לתאום והיא שתוקם ועדת היגוי שתחליט על הקווים המנחים של הפרוייקט ותגיש לועדת ההיגוי תכנית מפורטת לביצוע במשך 9 שנים. אז התחיל תהליך ארוך, הורכבה מועצה מ-19 איש, נבחר יו"ר זמני שהוא איש אמריקאי והתחילו לגייס כספים לענין.
...
במקביל נעשתה פעולת תכנון נרחבת על ידי גוף שהסוכנות היהודית בחרה שקבעה פעולות אסטרטגיות - סיוע בתעסוקה וקידום ההשכלה אשר המאמץ מכוון לקבוצת הגיל של לידה עד גיל 35.
הגוף הזה היה גוף בהקמה ובשנת 2002 הוחלט לבחור יו"ר ואני נבחרתי כאחד שמעורה בעדה האתיופית משך שנים. במקביל נעשתה פעולת חיפוש מנכ"ל לפרוייקט. באוקטובר 2002 תהליך חיפוש המנכ"ל היה בעיצומו ואני אמרתי שהמנכ"ל צריך להיות בן הקהילה.
אנו פועלים על בסיס של סידורים זמניים שמגובים על ידי החלטות של גופים שהם גופים בהסכמה.
הבסיס היה שיתוף פעולה מלא של הקהילה האתיופית והעברת החלטות. נבחרו 6 ריכוזים ראשונים מתוך 15 כאשר חדרה היתה אחת מהם. היו ריכוזים נוספים. פנינו לששת ראשי הערים והצגנו בפני
הם את הפרוייקט שחלקו על בסיס תכניות מקומיות. סוכם שהגופים המקומיים צריכים להיות מורכבים בחלקים שווים מנציגי העדה וממלאי תפקידים, בין אם ברשויות ובין אם מגופים אחרים. על בסיס זה פנינו לכל ראשי הערים, קיימנו עם כולם פגישות, העברנו לכולם קווים מנחים. בשלב זה השותפים עוד לא גמרו את השותפויות ביניהם. הנציגות הארצית עד היום אינה מאוגדת כחוק. הכסף עוד לא הועבר אבל התשתית הארגונית והמבצעית אנו הכנו."

2.2 ראובן מרחב הציג "קווים מנחים להקמת ועדות ההיגוי מקומיות", שהוצעו על ידי מנכ"ל הפרוייקט במכתב מיום 8.1.04.
על פי קווים אלה אמורה כל ועדת היגוי לכלול "... את נציגי כל השותפים בפרוייקט ברמה היישובית, תוך מתן ייצוג הולם (50%) לבני הקהילה האתיופית המקומית". עוד נקבע כי "בראש וועדת ההיגוי יעמוד ראש הרשות המקומית אשר יהיה האחראי העליון להפעלת הפרוייקט, כשלצידו מכהן סגן מבני העדה. ראש העיר ימנה רכז/ת לעבודת וועדת ההיגוי".
במסמך פורטו הגופים שמהם יבואו הנציגים, נוסף לאנשי הרשות המקומית ונוסף לנציגי העדה (מחצית מהמספר הכולל של חברי הועדה המקומית).
עוד נקבע כי "בוועדות מקומיות לא יוכלו לכהן נושאי תפקידים ברמה הארצית; כלל זה יחול הן על נציגי המשרדים, הארגונים והרשויות המכהנים בהם והן על נציגי הקהילה האתיופית".

2.3 כפי שנלמד מפיו של ראובן מרחב, חמישה ועדים מקומיים נבחרו בהסכמה, ללא התערבותן של הרשויות המקומיות, אף שכל אחת מהרשויות "... היתה שותפה, היתה נוכחת ועודדה את זה".
רק בחדרה לא הושגה הסכמה. הנהלת הפרוייקט הבהירה, לדברי מרחב, ל"חברים בחדרה" כי לא תתערב, ולא חזרה בה מעמדה זו למרות פניות אליה של הסיעות בחדרה ועורכי דינם. זו גם העמדה שהוצגה בפני
ראש עירית חדרה
.
לענין מעורבותו של ראש העיריה, הוסיף ראובן מרחב את הדברים הבאים:

"תחושת הבטן הראשונית שלי כאשר ראש העיריה פנה אלי ואמר שברצונו לקדם את הפרוייקט, אמרתי לו שזה חיובי. לאחר שיקול חזרתי אליו ואמרתי לו שאני מציע שלא יעשה זאת".

לאחר שנקבע כבר מועד לעריכת הבחירות (בחודש ינואר 2004), הוא בוטל עקב אי סדרים. המועד הבא שנקבע היה ליום 16.3.04.

3. ההליך
3.1 ביום 15.3.04 בשעה 17:20 הועברה לביתי בקשת העותר 1 (זגייה) למתן צו מניעה במעמד צד אחד, כאשר המשיבה היחידה היא העיריה.
הבקשה הוגשה כהליך ביניים אזרחי, ללא הליך עיקרי.
עיינתי בחומר והחלטתי שלא לצוות כמבוקש, משום שלא מצאתי בבקשה הסבר משכנע מדוע הוגשה ערב הבחירות. הוספתי שאיני משוכנע באיזו מסגרת נעשה ההליך, והאם לא ראוי שיתברר בבית-המשפט לענינים מנהליים. קבעתי דיון בפני
למחרת.

3.2 בדיון זה שמעתי מפיו של ראובן מרחב את הרקע הכללי, שאת חלקו הגדול הבאתי בהרחבה. ב"כ העיריה טען לענין הסמכות הענינית, ואפשרתי לצדדים להגיש לי טעון בכתב בענין זה, תוך שהבהרתי שאם אחליט שהסמכות מסורה לבית-המשפט לענינים מנהליים, אמשיך לדון בהליך בתוקף סמכותי כשופט בית-המשפט לענינים מנהליים.
במקביל הוריתי שתוצאות הבחירות לא תפורסמנה והמסמכים כולם ישמרו לצורך שימוש בעתיד.
3.3 בהליך העיקרי צורפו לזגייה עותרים נוספים (עדין כתובעים, לפני מתן ההחלטה להעברת ההליך) ורשימת הנתבעים כללה את העיריה ואת ראשה, את מזכיר העיריה ואת ממלא מקום ראש העיריה וכן את הנתבע 5 (טספאי), שהוצג כיועץ ראש העיריה לעניני העדה וכאחד משני המועמדים שיתמודד בבחירות.
עוד צורפו שני "נתבעים פורמליים", שהם יו"ר נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה וראובן מרחב.

3.4 לאחר שהובאה בפני
בקשת העיריה להעביר את ההליך לבית-המשפט לענינים מנהליים (בש"א 5340/04), קבעתי שלאור העובדה שהמחלוקת נוגעת להחלטה שקיבל ראש העיריה, לפיה תהיה העיריה מעורבת בבחירות, מסורה הסמכות לבית-המשפט לענינים מנהליים. הוספתי שגם אם חרג ראש העיריה מסמכותו, אין סמכותו של בית-המשפט לענינים מקומיים נבחנת על פי סמכותה של הרשות להחליט, ודי בעצם מתן ההחלטה על ידי הרשות כדי להקנות סמכות לבית-המשפט לענינים מנהליים. בשלב שני יבחן בית-המשפט לענינים מנהליים אם ההחלטה מצויה בתחום סמכותה של הרשות.

3.5 צריך להוסיף לענין זה כי בכתב התביעה נכללו סעדים שהתבקשו נגד הנתבעים בתוקף סמכותם המנהלית. הנתבע 3 תואר כמזכיר העיריה, הנתבע 4 תואר כממלא ראש העיריה והנתבע 5 תואר כ"יועץ [ראש העיריה] לענייני העדה האתיופית", נוסף להיותו מועמד בבחירות.

3.6 בדיון נוסף עלתה אפשרות של גישור וב"כ הצדדים הסכימו לשתף פעולה כדי לנסות ולהגיע להסכמה. הגישור לא צלח ושמעתי טעונים של ב"כ הצדדים. צריך לציין שב"כ העותרים הרחיב בטעוניו בעל פה הרבה מעבר לטעון שבכתבי הטענות.
לבקשת ב"כ העיריה, התרתי לו להשלים טעון קצר בכתב והתרתי לב"כ העותרים להגיב וכך נעשה.

3.7 לאחר שהוגשה תגובת ב"כ העיריה, נשמטה מזכרוני העובדה שהתרתי לב"כ העותרים להגיב לתגובה זו וכי התגובה לא הגיעה. לפיכך הוכן פסק הדין שבו דחיתי את העתירה. כמוסכם, נמסרה הודעה מהלשכה לב"כ הצדדים כי העתירה נדחתה ופסק הדין היה אמור להתפרסם למחרת באינטרנט.

משנמסרה הודעה לב"כ העותרים, הודיע שהתגובה טרם נמסרה.
צריך להבהיר כי פסק הדין הוכן ונחתם ביום 21.6.04, הוא המועד האחרון להגשת תגובת ב"כ העותרים.
משנמסרה לי הודעה זו, מנעתי פרסומו של פסק הדין ולב"כ הצדדים נמסרה הודעה מן הלשכה כי פסק הדין מעוכב. לאחר מכן הארכתי המועד לב"כ העותרים להגיש את תגובתו והיא הוגשה לי ביום 30.6.04.

3.8 אף שקודם למתן פסק הדין הראשון (שבוטל) גיבשתי דעתי, שבאה לידי ביטוי בדחית הבקשה, בחנתי עמדתי מחדש לאחר שהוגשה לי תגובת ב"כ המבקשים ועשיתי זאת כשאני משוחרר מדעה קדומה.

4. טענות העותרים
4.1 העותרים מעוררים מספר שאלות. על פי גרסתם, אין זה ראוי שיתקיים הליך של בחירות, שכן יש בכך "חינוך שלילי" לאנשי העדה ואולי גם התנשאות מעליהם. על פי גרסת ב"כ העותרים, פעלה העדה משך שנים על יסוד הסכמה, תוך ציות לזקני העדה ולנכבדיה, והעמדתם בפני
הליך של בחירות פוגעת בהם.

4.2 בא כחם של העותרים טען עוד שההחלטה בדבר ארגון הבחירות בחדרה בחסותו של ראש העיריה נעשתה ללא סמכות. הוא הפנה להוראת פקודת העיריות וביקש להצביע על כך שסמכויות העיריה אינן כוללות ארגון בחירות לגופים כמו ועדת ההיגוי המקומית של העדה. עוד הוסיף שההחלטה כלל אינה של העיריה, שכן לא התקבלה במועצת העיריה.
עוד נטען לשיקולים זרים של ראש העיריה, במטרה להביא למינוי מקורביו מתוך חברי ועדת ההיגוי ומבין נציגי העדה. נטען שטספאי הוא, לאמיתו של דבר, שותפו של ראש העיריה לדרכו הפוליטית.

4.3 טענה נוספת נוגעת לכך שטספאי חבר בנציגות הארצית, והוא מנוע לכן מליטול חלק בבחירות המקומיות, מחמת ניגוד אינטרסים.
5. תשובת המשיבים
5.1 בא כחו של טספאי טען לשיהוי בנקיטת ההליך. הוא הוסיף שהדברים שנכתבו בעתירה בדבר חוסר נקיון כפיים של ראש העיריה או של טספאי אינם אלא שמועות לא מבוססות שנועדו להכפשה.

5.2 ב"כ העיריה הפנה להשתלשלות הענינים ביחס לבחירות הראשונות שסוכלו ולכך שראש העיריה התבקש לסייע בארגון הבחירות. הוא הפנה למעמדו של ראש העיריה כיו"ר ועדת ההיגוי ולסמכות הנגזרת מכך. גם הוא טען לשיהוי בנקיטת ההליך ולסבירות בפעילותם של ראש העיריה ואנשי העיריה.

6. שיהוי
6.1 נקיטת ההליך ערב הבחירות, פשוטו כמשמעו, כאשר מועד הבחירות היה ידוע זה מכבר וכאשר גם שורש המחלוקת בין זגייה לבין טספאי נחשף כבר בדיונים שהתקיימו חודשים לפני הבחירות, נועדה לסכל את קיום הבחירות. תשובת ב"כ העותרים, לפיה פעלו העותרים כדי להגיע להסדר ולכן נמנעו מפניה לבית-המשפט, אינה מצדיקה שיהוי כה ממושך, ופניה לשופט בשעות אחר הצהריים המאוחרות, ערב הבחירות, שמועדן היה ידוע זה מכבר לעותרים.

6.2 די לעיין בפרוטוקול ישיבת נציגות הקהילה מיום 18.2.04 כדי ללמוד ממנו על המחלוקת הקשה בין זגייה לבין טספאי ביחס לאופן הרכבתה של ועדת ההיגוי. בסיומה של אותה ישיבה התקבלה החלטה וראוי להביאה כאן במלואה (ההדגשה הוספה):

"1. הנציגות נותנת עדיפות להרכב ועדת ההיגוי שתורכב בהסכמה.
2. עמדת הנציגות היא כי היות ואין הסכמה של הצדדים על אופן הרכבת ועדת ההיגוי יש ללכת לבחירות שהציבור יכריע.
3. במידה ותתקיימנה בחירות הנציגות תבקש מראש העיר שהרכב ועדת הבחירות ייקבע בתיאום עם שתי המחנות כדי למנוע מצב של ניגודי עניינים".
בנסיבות אלה הוגשה העתירה בשיהוי חמור, ודי בכך כדי להצדיק את דחייתה.
עם זאת, אני רואה לנכון להתיחס לשני ענינים שעלו בקשר לעתירה.

6.3 ב"כ העותרים מקדיש פרק בתגובתו לטענת השיהוי אבל לא מצאתי את הכתוב שם משכנע.
הרצון להגיע להסדר במהלך כל התקופה, אינו יכול לשמש "מחסום אוטומטי" בפני
טענת שיהוי. אף שצריך לזקוף לזכותו של צד סכסוך את רצונו להגיע להסדר, הוא אינו יכול להשתמש בטענת הנסיונות להסדר כמגן בפני
טענת שיהוי.
בבג"צ 7258/97 סולי מאני נ' שר הפנים, פ"ד נד(3) 783, דנה השופטת ביניש בשיהוי ובמשקלן של טענות הנטענות כהגנה בפני
טענת שיהוי, בקשר לאחור בהגשת תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה.
השופטת הבחינה בין מי שאינו שלם עם החלטת הרשות ופונה אליה באופן חד-צדדי, שאז צריך לראות בכך שיהוי, לבין מקרה שבו מתנהל משא ומתן עניני בין הצדדים.

6.4 בעניננו התפרצה המחלוקת לכל המאוחר ביום 18.2.04, בישיבה שבה נכח זגיה.
לא נטען שמועד הבחירות פורסם קרוב מדי. לפיכך, לא היתה מניעה להגיש את העתירה במועד מוקדם ובמקביל, לקיים דיונים להסדר.
גם לא הוכח קיומו של משא ומתן רציני, שהיה בו כדי להצדיק עיכוב הפניה לבית-המשפט עד ערב הבחירות.

6.5 בשולי הדברים, אינני משוכנע שלא ניתן לראות בתוצאת ההחלטה ובעיקר בסעיף 3 בה, בדבר פניה לראש העיר כדי שיקבע את הרכב ועדת הבחירות, משום מחסום היוצר מניעות בפני
העותרים, או לפחות בפני
זגיה, שנטל חלק בישיבה, לטעון נגד פעילותו של ראש העיריה.
בענין זה צריך להוסיף שגם אם יש ספק בסמכותו של ראש העיריה כדי לפעול, הרי הפניה המשותפת של נציגות הקהילה, ובכללה זגיה, לראש העיריה כדי שיפעל כפי שיפעל, בוודאי שיש להם משקל משמעותי כאשר זגיה מנסה לטעון היום טענת חוסר סמכות של ראש העיריה.
7. הסמכות
7.1 פעילותו של ראש העיריה, שכללה כנראה גם רתימת חלק מן המערך המנהלי של העיריה לסיוע בבחירות, לא נעשתה כפעילות ממוסדת של העיריה.
לכאורה, כפי שנראה, לא הובא הדבר להחלטת המועצה ומדובר בפעולה שראש העיריה ראה זכות לעצמו לבצע.

7.2 העותרים טוענים כי ראש העיריה "התנדב" (המרכאות במקור) לפקח על הבחירות "... כעושה דברו של ו.או בהשפעתו של [משיב 4]...", שטספאי היה מועמד ברשימתו למועצת העיריה ובמקביל שימש כיועצו של ראש העיריה.
העותרים מצביעים על חשש שחלק מן הבוחרים "... יבטלו את שיקול דעתם..." ויצביעו עבור טספאי "הנתמך" על ידי העיריה, ואחרים יאבדו אמונם "..." במוסד העיריה, אם כך מתנהלים ענייניה."
נטענות גם טענות לא מעטות בדבר חשד להטיית תוצאות הבחירות כתוצאה משיתוף הפעולה בין ראש העיריה לבין טספאי.

7.3 לאור השלב שבו ננקט ההליך, אינני רואה מקום לבחון שאלות אלה. תפקידם של ראש העיריה ושל אנשים אחרים בעיריה שפעלו בענין הבחירות, הסתיים בהליך הבחירות. הפור הוכרע בהליך הבחירות עצמו, וכל שנותר לעשות הוא למנות את הקולות.

7.4 השיהוי החמור שבנקיטת ההליך, כאשר העותרים ידעו לא רק על מועד הבחירות אלא על מעורבותו של ראש העיריה, מכריע גם כאן את הכף, הן לגבי היקף הבחינה של בית-המשפט והן לגבי התוצאה.
בנסיבות אלה, אינני סבור ששאלת הסמכות מחייבת בירור בשלב הזה, שכן גם אם פעל ראש העיריה ללא סמכות, הרי פעילותו הסתיימה.

7.5 בשולי הדברים אוסיף כי אפילו הייתי מניח שראש העיריה מעוניין שטספאי יקודם ויבחר בבחירות, אין הדבר מספיק כדי לקבוע שעצם קיום הבחירות פגום או שניהולן היה כזה שהטה מראש, שלא כדין, את התוצאה לטובתו של טספאי.
הבחירות התקיימו. לא עלתה טענה ולא נתבקש תיקון העתירה כדי להתיחס לדרך ניהולן של הבחירות. לא הובאה ראשית ראיה לכך שהליך הבחירות היה נגוע בפגמים המצדיקים התערבות בהם בדיעבד.

8. ניגוד אינטרסים
8.1 מועמדותו של טספאי לנציגות המקומית אינה מתישבת עם הכללים שקבע הפרוייקט הלאומי, ואשר בהם נקבע במפורש כי "בוועדות מקומיות לא יוכלו לכהן נושאי תפקידים ברמה הארצית" (מכתבו של מנכ"ל הפרוייקט הלאומי מיום 8.1.04, נספח 1 לתגובתו של טספאי).
אם אכן טספאי הוא חבר בגוף הארצי, אין הוא יכול לעמוד לבחירה בועדת ההיגוי המקומית.

8.2 הגוף הארצי והנציגות המקומית הם גופים וולנטריים, שפעילותם נשלטת במשפט הפרטי ולא במשפט המינהלי. (הסמכות לדון בהליך נקבעה, כאמור, מחמת הדגש על פעילותו של ראש העיריה).
אפילו הייתי רואה לנכון לדון בנפרד בשאלת ניגוד האינטרסים של מועמד לבחירות בגוף וולנטרי, פן המצוי בתחום המשפט הפרטי (בג"צ 4212/91 המוסד החינוכי הממלכתי דתי נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל, פ"ד מז(2) 661), לא היה מקום לסעד זמני מחמת השיהוי, ואין הטעון בענין זה מצדיק עיכוב של מנין הקולות בבחירות.
עם זאת, אם יתברר כי טספאי נבחר לנציגות המקומית, יהיה עליו להתפטר ממנה או מן הנציגות הארצית, אלא אם תתקבל החלטה בפרוייקט הלאומי של עולי אתיופיה המשנה את הקווים המנחים כפי שבאו לידי ביטוי במכתב מיום 8.1.04.

9. סיכום

9.1 ב"כ העותרים חוזר וטוען שמן הראוי היה להסדיר את המחלוקת בדבר הנציגות המקומית בדרך של הסכמה. הוא התיחס למעמדם של נכבדי העדה וטען שאופיה של העדה מימים ימימה הוא שענינים יוסדרו בהסכמה ולא בדרכים אחרות. הוא חזר על כך גם בתגובה שהגיש.

בהחלט ראוי היה ורצוי היה שהצורך בבחירות בחדרה היה נמנע כפי שנמנע במקומות אחרים בישראל. עם זאת, התברר בדיעבד שדווקא בחדרה לעומת המקומות האחרים, לא ניתן היה להגיע להסכמה.

9.2 אינני יודע כיצד פתרו חברי העדה האתיופית מחלוקות ביניהם כאשר לא הגיעו להסכמה. מכל מקום, בשיטתנו, כאשר ציבור זקוק לנציגות, הוא בוחר בה. הבחירה יכולה להעשות בהסכמה, ובהעדר הסכמה מתקיים הליך של בחירות.
זה הפתרון שנבחר כאן, בנוכחותו של זגיה ובהסכמתו, שכן לא נרשמה התנגדות לכך באותו שלב. הבחירות נערכו ובנסיבות אלה, אין מקום לבטלן.

9.3 התוצאה היא שאני דוחה את העתירה.
אני מחייב את העותרים, ביחד ובנפרד, לשלם למשיבים 4-1 הוצאות ההליך בסך 20,000 ש"ח.
עוד אני מחייב את העותרים, ביחד ובנפרד, לשלם למשיב 5 הוצאות ההליך בסך 10,000 ש"ח.
כל הסכומים ישאו הפרשי הצמדה ורבית כחוק מהיום ולתשלום המשולם למשיב 5 תתווסף תוספת בשעור מע"מ.

מן הלשכה נמסרה לב"כ הצדדים הודעה על דבר פרסום פסק הדין, ולפיכך אין צורך במשלוח פסק הדין.

היום י"ט בתמוז, תשס"ד (8 ביולי 2004).

י' דר
, שופט
002126/04עתמ061א.ס








עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 2126/04 דוד זגייה,פנטה אלמז,אביסהל צ'לוט ציון,קבדה ג'מבר אורי ואח' נ' עירית חדרה,ישראל סדן,יאשיהו וולשטיין,אברהם בלדב, טספאי אדרג'או ואח' (פורסם ב-ֽ 08/07/2004)