פסקי דין על עזבון המנוחה שרה שור ז"ל | פסקי דין על שאול שור | פסקי דין על אומר מעליות בע"מ

522470/01 א     17/08/2006




א 522470/01 עזבון המנוחה שרה שור ז"ל, שאול שור נ' אומר מעליות בע"מ




1
מדינת ישראל
בתי המשפט
א 522470/01
בית משפט השלום תל אביב-יפו
17/08/2006
תאריך:
כב' השופט קידר אליהו

בפני
:

1. עזבון המנוחה שרה שור ז"ל

2. שאול שור
בעניין:
התובעים
שאול שור
ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
אומר מעליות בע"מ
הנתבעת
אלדד אדטו

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
התובע הגיש תביעה נגד הנתבעת, שהתקינה מעלית בבית בו הוא מתגורר, כאשר המעלית לא תאמה את ההסכם בשלושה פרטים:
א. א. רוחב פתיחת דלת המעלית הינה 63 ס"מ ולא 70 ס"מ, כאמור בהסכם.
ב. ב. דלתות המעלית אינן אוטומטיות.
ג. ג. המעלית הידראולית ולא חשמלית.

כתוצאה מהאמור, לטענת התובע, אשר אמו התגוררה בדירה ונזקקה לכסא גלגלים, היא לא יכולה היתה להשתמש במעלית ונגרמו לו נזקים כספיים. כמו כן תיקון הליקויים האמורים גם הוא בגדר נזק הנתבע בתביעה זו.

הנתבעת הכחישה את כל טענות התובע.

ההסכם להתקנת המעלית נחתם ביום 18.1.00 בין 4 בעלי דירות בבניין לבין הנתבעת, כאשר התובע לא היה צד להסכם.

בנספח 3 להסכם זה שבו תאור ופרטים טכניים נכתב באשר ל-3 הפריטים דלעיל, כדלקמן:
" 1.4 דלתות חוץ כנף, דלתות פנים אוטובוס.
1.6 1.6 מתקן הרמה חשמלי.
3.6 3.6 פתח הכניסות 700 מ"מ x 1,950 מ"מ".

ביום 15.11.00 ערך התובע חוזה מכר עם הגב' נלי בלומרוזן לרכישת הדירה נשוא תיק זה.

בהסכם המכר מצויין כי התובע רוכש את הדירה וכן את זכויות המוכרת במעלית.

סעיף 6 בהסכם המכר על עשרת סעיפיו הקטנים יוחד לעניין המעלית.

בסעיף 6(א) להסכם נכתב כדלקמן :
"מוסכם על הצדדים כי תנאי יסודי להתקשרות הוא קיומה של מעלית הפועלת והמגיעה עד לדירה בנכס, כאשר פתח הכניסה למעלית הינו ברוחב של 64 ס"מ נטו, כדי לאפשר לאם הקונה, שתתגורר יחד עימו בנכס, אישה המרותקת לכסא גלגלים, להשתמש במעלית בבואה ובצאתה מהדירה."

כבר בשלב זה ברור כי התובע הסכים כי רוחב פתח הכניסה למעלית הינו 64 ס"מ, כטענת הנתבעת כי עניין זה סוכם עם הדיירים החתומים על הסכם בניית המעלית.

סעיף 6(א) האמור מציין את ההסכמה האמורה, שאם לא כן לא היה מצויין בו רוחב הפתח.

מאחר והיו חילוקי דעות לגבי רוחב הפתח, החלטתי לערוך ביקור במקום (ערכתי 2 ביקורים כאלה).

בביקור במקום מדדתי בעצמי את רוחב הפתח, דהיינו ביצעתי פעולה פשוטה של מדידה. במהלך המדידה מצאתי כי במקום ידיות מתקפלות, שאינן מקטינות את פתח הכניסה, התקין התובע, יום לפני הביקור על פי עדותו שלו - ידיות ניצבות שאינן מתקפלות ובכך הקטין את פתח הכניסה.

במדידה שלי מצאתי כי רוחב הכניסה היה 63 ס"מ, אך אותן ידיות היו בגודל של 2 ס"מ כל אחת ולפיכך בעת שיסירו את הידיות הללו ויתקינו ידיות מתקפלות רוחב הדלת יהיה 67 ס"מ.

טענת התובע כי המומחה מטעמו ציין אחרת וכי לביהמ"ש אין את המיומנויות למדוד את הפתח, מוטב היה שלא נטענה.
ביצוע מדידה פשוטה היא עניין שאינו נזקק לחוות דעת של מומחה, מה עוד שנוכחתי בפעולה מכוונת של הקטנת הפתח שבוצעה לפני ביקורי במקום.
יודגש כי גם לפני הביקור השני הותקנו שוב ידיות שהקטינו את הפתח.

לנוכח כל האמור לעיל אני קובע כי פתח המעלית הינו 67 ס"מ.

מאחר והתובע, על פי האמור בהסכם הרכישה התנה את רוחב הפתח ב-64 ס"מ, אני קובע כי יש לדחות את תביעת התובע לעניין רוחב הפתח.

טענתו השנייה של התובע היא כי בהסכם עם הנתבעת נאמר כי יהיו דלתות אוטומטיות, אך בפועל הפתיחה היתה ידנית.

מתוך עיון בנספח 3 להסכם בין הדיירים לנתבעת עולה כי בסעיף 1.3 נאמר :
"דלתות חוץ כנף, דלתות פנים אוטובוס."

המומחה מטעם התובעים המהנדס צבי כסיף אישר כי אמנם דלתות כאלה הותקנו במעלית.

עם זאת הוא מציין כי בסעיף 3.13 נאמר כי :
"על משקוף התא יותקן תא-פוטו אלקטרי אשר עם חצייתו תיסוג הדלת לאחור ולאחר השהייה תיסגר מחדש".

התקנה זו היא לדלתות אוטומטיות ולא ידניות ומכאן מסיק המומחה כי המדובר בדלתות אוטומטיות.

לעניין דלתות פיר המעלית נכתב "אוטומטיות". כמו כן בסעיף 4.1 הדן בפיר המעלית אין אני מקבל מסקנה זו כי תיאור הדלת שהופיע במפרט דלעיל זהה לדלת המותקנת, ולפיכך אני דוחה את העילה המתייחסת לסוג הדלת.

העילה השלישית מתייחסת לסוג המעלית.

על פי סעיף 7 לנספח 3 דלעיל נאמר, כי תותקן מעלית חשמלית עפ"י תקן ישראלי מס' 24.

אין מחלוקת כי לא הותקנה מעלית חשמלית אלא הותקנה מעלית הידראולית.

המומחה מר כסיף הצביע בחוות דעתו על כך שמעלית הידראולית:
"מוגבלת יותר, ושונה מהמעלית החשמלית שהוזמנה בעיקר מהבחינות הבאות:
אחזקה יקרה יותר ובעייתיות יותר.
מהירות נסיעה איטית יותר.
בלאי מוגבר יותר עקב נסיעות.
מיותרות עד 50% היות ומעלית הידראולית לאחר כל נסיעה והמתנה של כ-10 דקות יורדת אוטומטית לתחנת הקרקע."

מר כסיף ברוב הגינותו ציין בחקירתו הנגדית כי גם הוא היה מתקין מעלית הידראולית ולא חשמלית.

על פי מסמך של הנתבעת מיום 7.2.01 היא מודיעה למוכרת הדירה הגב' בלומרוזן כי:
"בהתאם לבקשתו של מר רפי אוחיון אנו מודיעים לך שבבניין הנדון הותקנה מעלית הידראולית לפי החלטה משותפת של וועד הבית (עו"ד בילו) ושל חברתנו כדי לספק תא ל-3 נוסעים בהתאם לדרישות ההסכם..."

בהסכם בין הדיירים לנתבעת קיבלה על עצמה הנתבעת לטפל בקבלת היתר בנייה, כאשר בנספח 1 להסכם ישנן הוראות לעניין טיפול בקבלת היתר בנייה.

בסעיף 4 לנספח זה נאמר :
"התוכנית שהוכנה על ידי המהנדס תועבר לחתימת הדיירים, הדיירים יחתמו על התוכנית בהתאם לרישום הבעלות בנספח טאבו מרוכז."

בבקשה להיתר הבנייה ("גרמושקה") חתומים כל הדיירים וביניהם גם הגב' בלומרוזן. בתשריט שהינו חלק מהבקשה מפורטת מעלית הידראולית. גם היתר הבנייה ניתן למעלית הידראולית.

מאחר והגב' בלומרוזן הסכימה להתקנת מעלית הידראולית לאחר ההסכם עם הנתבעת, הרי שהיא יכולה היתה למכור את הזכויות שהיו לה במעלית, ואלה היו במעלית הידראולית.
לפיכך, מטעם זה בלבד, אין לתובע כל עילה באשר לסוג המעלית.

לנוכח כל האמור אני דוחה את התביעה.
התובעים ישלמו לנתבעת את הוצאות המשפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתם ע"י הנתבעת ועד לתשלום בפועל ע"י התובעים.

כמו כן, אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעת שכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ₪ בצירוף מע"מ שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 ימים מיום קבלת פסה"ד.

המזכירות תעביר עותק מפסק הדין למשרדי ב"כ הצדדים, בדואר רשום.

ניתן היום כ"ג באב, תשס"ו (17 באוגוסט 2006) בהעדר הצדדים

א. קידר, ש ו פ ט








א בית משפט שלום 522470/01 עזבון המנוחה שרה שור ז"ל, שאול שור נ' אומר מעליות בע"מ (פורסם ב-ֽ 17/08/2006)