פסקי דין על אשר קוגלר ואח' | פסקי דין על עו"ד יהודה קוגלר | פסקי דין על אברהם טראוב ואח' |

17150/06 בשא     21/08/2006




בשא 17150/06 אשר קוגלר ואח' נ' עו"ד יהודה קוגלר, אברהם טראוב ואח'




בתי המשפט

בבית משפט מחוזי תל-אביב-יפו בשא 17150/06
בתיק עיקרי: ה"פ 1399/05
תאריך: 21/08/2006

בפני
: כב' השופטת נורית אחיטוב

בעניין: 1. אשר קוגלר
2. ghore venture capital limited
ע"י בא כח עוה"ד יהושע קלינמן ורפאל נבון


המבקשים

נ ג ד

1. יהודה קוגלר
, עו"ד
2. אברהם טראוב
3. glisson inc
ע"י בא כח עוה"ד יהודה רסלר

המשיבים
החלטה

1. ביום 31.7.06 ניתנה על ידי כב' סגן הנשיא השופט יהודה זפט החלטה בבש"א 13090/06 בתיק זה (להלן: "ההחלטה"). החלטה זו היא נשוא הדיון בבקשה שלפני לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט.

החלק האופרטיבי של החלטה זו הוא שהמשיבים יגרמו להעברתן של מניות, וכן של כל מסמך שיידרש לנקיטת פעולות במניות אלה ו/או בזכויות המגיעות מכוחן, לכונס הנכסים הזמני שמונה לצורך כך (עו"ד שלמה נס) "זאת תוך 5 ימים מיום מתן החלטה זו".

המשיבים לא מילאו אחר החלטה זו.

ביום 10.8.06 הגישו המשיבים בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה (בש"א 17289/06). כב' סגן הנשיא השופט יהושע גרוס, שבפני
ו נשמעה הבקשה, דן בכל טענות הצדדים - ובכלל זה הטענות כי אין ביכולתם של המשיבים למלא אחר ההחלטה. ביום 16.8.06 נתן כב' סגן הנשיא יהושע גרוס את החלטתו, ובה דחה את כל טענות המשיבים והורה שלא לעכב את ביצוע ההחלטה.
לטענת המשיבים, החלטת כב' סגן הנשיא יהושע גרוס הגיעה אליהם רק אתמול, דהיינו - יום 20.8.06.

גם לאחר קבלת החלטת כב' סגן הנשיא יהושע גרוס לא מילאו המשיבים אחר ההחלטה נשוא בקשה זו.

בין לבין הגישו המשיבים לבית המשפט העליון ביום 17.8.06 בקשת רשות ערעור על ההחלטה נשוא הדיון.

לטענתם, בכוונתם להגיש בקשה נוספת לעיכוב ביצוע לבית המשפט העליון - אולם נמנעו מלעשות כן טרם נתן כב' סגן הנשיא השופט יהושע גרוס את החלטתו באותו עניין.

2. אין חולק כי החלטתו של כב' סגן הנשיא השופט יהודה זפט לא זאת שלא מולאה "תוך 5 ימים" מיום שניתנה, אלא שלא מולאה עד היום. די בכך, כמו גם בהתקיימות שאר יסודות הוראת החוק האמורה, אשר גם עליהם אין חולק, כדי להוות בסיס לקבלת הבקשה.

מנגד, נסמכים המשיבים על שתי טענות שיש בהן - לגרסתם - כדי לדחות בקשה זו.

הטענה הראשונה של המשיבים היא כי אין ביכולת המשיבים לקיים את ההחלטה נשוא הבקשה.
זאת מטעמים של היעדר זכות חתימה היעדר ייפוי כוח, קיומו של הוראה שיפוטית סותרת (שניתנה בהסכמת המבקשים) במדינה זרה, כיוצא באלו.

כפי שציינתי לעיל, טענות ממין זה נדחו הן על ידי כב' סגן הנשיא השופט יהודה זפט בהחלטתו נשוא בקשה זו, והן על ידי כב' סגן הנשיא השופט יהושע גרוס בהחלטתו בבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה נשוא בקשה זו.

לא למיותר לציין, כי חרף טענתם של המשיבים כי אינם יכולים למלא אחר הוראות ההחלטה, הודיע עו"ד לדרמן (מטעמו של כונס הנכסים הזמני) כי בא כוח המשיבים אמר לו - מיד לאחר מינויו ככונס - כי בכוונתו לפעול על פי ההחלטה, ורק במועד מאוחר יותר חזר בו מהודעתו זו.

בשל כל הנימוקים דלעיל - דין טענה זו להידחות.

הטענה השניה של המשיבים היא שאין לראות בהם כמי שמזלזלים ומבזים את החלטת בית המשפט, שעה שהם עושים שימוש בזכותם לפי חוק לעכב ביצוע החלטה זו. המשיבים ערים להלכה לפיה הגשת ערעור או בקשה לעיכוב ביצוע אינה מעכבת הוצאה לפועל של

פסק דין
, אולם - לטענתם - יש בהליכים אלו כדי למנוע הוצאות צו על פי פקודת ביזיון בית המשפט. ביסוס לטענה זו מוצאים המשיבים בהלכה ישנה של בית המשפט העליון (ע"פ 67/53 א.צ. ברנוביץ בע"מ נ' צימרמן, פ"ד ז(1) 700) אשר אוזכרה לפני מספר שנים בפסיקתו של בית משפט זה (בש"א 21658/03 זמיר נ' עובדיה, לא פורסם - ניתן ביום 15.4.2003).
יש להדגיש כי בית המשפט העליון - בהלכות מאוחרות ועדכניות יותר - קבע לא אחת כי אין כל צורך להוכיח לגבי מפר צו של בית משפט כי שכנה בלבו "כוונת הפרה" או מצב נפשי דומה לכך. די שהוא מודע למעשיו או למחדליו כדי להקים כנגדו "בזיון בית משפט" (ראו, לדוגמא, ע"פ 2351/95 "מובי" בירנבאום בע"מ ואח'

נ' שמעוני, פ"ד נא (1), 661).

אולם, אף אם אקבל את ההלכה עליה נסמכים המשיבים, אשר ספק בעיני אם יש לראותה כתקדים מחייב, הרי שאין בה כדי למנוע את קבלת הבקשה כאן.

אין חולק כי המשיבים לא הגישו בקשה לעיכוב ביצוע בזמן שנקצב לקיום החלטתו של כב' סגן הנשיא השופט יהודה זפט. יתרה מכך, אין חולק כי המשיבים לא הגישו בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה בבית המשפט העליון אף לאחר שנדחתה בקשתם בבית משפט זה (אף אם נלך לשיטתם כי קיבלו החלטתו של כב' סגן הנשיא יהושע גרוס רק ביום אתמול, 20.8.06). כך שכיום בקשה לעיכוב ביצוע שהגישו נדחתה, וכל שעומד לדיון הוא בקשת רשות ערעור. מכאן שהמשיבים מצויים במצב בו הם מבזים החלטות בית המשפט, משלא מילאו אחריהן - ודין טענה זו (גם היא) להידחות.

3. לאור האמור לעיל, הריני מורה כי כל אחד מהמשיבים ישלם סך של 100,000 ש"ח בגין כל יום בו לא תקוים ההחלטה נשוא הדיון החל ממחר, דהיינו - יום 22.8.06.

אם סנקציה זו לא תועיל, יהיו רשאים המבקשים לפנות לבית המשפט ולבקש עיון חוזר בהחלטה.

ניתנה היום כ"ז באב, תשס"ו (21 באוגוסט 2006), שלא במעמד הצדדים - ונמסרה לנציגי משרדי בא כוחם.

_______________
אחיטוב נורית, שופטת









בשא בית משפט מחוזי 17150/06 אשר קוגלר ואח' נ' עו"ד יהודה קוגלר, אברהם טראוב ואח' (פורסם ב-ֽ 21/08/2006)