פסקי דין על סעד חסון | פסקי דין על רפיק חסון | פסקי דין על האני חסון |

6385/06 בשפ     21/08/2006




בשפ 6385/06 מדינת ישראל נ' סעד חסון,רפיק חסון,האני חסון






בבית המשפט העליון

בש"פ 6385/06

בפני
:
כבוד השופט א' רובינשטיין


המבקשת:
מדינת ישראל



נ ג ד

המשיבים:
1. סעד חסון


2. רפיק חסון


3. האני חסון


בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62
לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה: ט"ז באב תשס"ו (10.8.06)
בשם המבקשת: עו"ד יאיר חמודות

בשם משיב 3: עו"ד שמואל קינן


תאריך הישיבה: כ"ב באב תשס"ו (16.8.06)
בשם המבקשת: עו"ד גלי פילובסקי
בשם משיב 1: עו"ד כמאל כמאל
בשם משיב2: עו"ד משה שרמן

החלטה

א. בקשה להארכת מעצר בתשעים ימים מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), תשנ"ו- 1996, החל מיום 14.8.06 או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 2068/05 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

ב. (1) ביום 14.11.05 הוגשו לבית המשפט המחוזי שני כתבי אישום נפרדים כנגד המשיבים בגין שותפות בפרשיה עצובה אחת. כתב האישום, שהוגש כנגד המשיבים 1- 2, ייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע- עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן החוק) ורצח בכוונה תחילה - עבירה לפי סעיף 300(א)(2) בצירוף סעיף 301 לחוק. בכתב האישום השני הואשם המשיב 3 בקשירת קשר לביצוע פשע - עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק וברצח בכוונה תחילה - עבירה לפי סעיף 300(א)(2) בצירוף סעיף 301 לחוק. ביום 21.11.05 תוקנו שני כתבי האישום. בכתבי האישום המתוקנים הואשמו המשיבים אף בעבירה של חטיפה לשם רצח לפי סעיף 369 וסעיף 372 לחוק. כתבי האישום תוקנו פעם נוספת, והמשיבים הואשמו בעבירה של ביצוע בצוותא לפי סעיף 29 לחוק. יצוין, כי המבקשת מתעתדת לזמן את המשיב 3 כעד תביעה במשפטם של המשיבים 1- 2.

(2) המשיב 1 הוא אביה של סמר חסון עליה השלום (להלן המנוחה). המשיבים 3-2 הם דודיה של המנוחה. לפי המתואר בכתבי האישום, ביום 22.10.05 קשרו המשיבים קשר להמית את המנוחה. במועד האמור, בשעות הערב, פגש המשיב 3 במנוחה בצומת הכניסה לישוב אעבלין, והביאה במרמה, במכוניתו, אל בית הקברות הסמוך לצומת אבלים. בהגיעם לבית הקברות תקפו המשיבים את המנוחה, הכו אותה בראשה והסיעוה אל מטע זיתים סמוך. במטע הזיתים הוציאו המשיבים את המנוחה מהמכונית, ומתוך כוונה להמיתה כרכו חבל סביב צווארה, תלו אותה על ענף וגרמו למותה. מעשיהם הנטענים של המשיבים בוצעו על הרקע הבזוי הקרוי בשם המפוקפק "כבוד המשפחה", שאינו מצליח לחלוף מן העולם כעילה לפגיעות קשות ואף לרצח, ופעם אחר פעם אנו נתקלים בשכמותו.

(3) עם הגשת כתבי האישום הוגשה בקשות למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים (ב"ש 3108/05, 3109/05), וביום 21.12.05 הורה בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ר' שפירא) על הארכת מעצרם של המשיבים כמבוקש. בהחלטה נקבע, כי קיימות ראיות לכאורה, המבססות את הסיכוי הסביר להרשעת המשיבים במעשים המיוחסים להם בכתב האישום. כן נקבע, כי קיומן של ראיות לכאורה בעבירת רצח, מקים עילת מעצר על פי סעיף 21(א)(1)(ג)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו- 1996. במקרה זה עסקינן, כך נאמר בהחלטה, בעבירת רצח אשר בוצעה באלימות, בקור רוח ובתכנון מראש, ומעשה זה מקים חזקת מסוכנות כנגד המשיבים. עוד צוין, כי במקרה הנוכחי אף קיים חשש, כי שחרור המשיבים יגרום להשפעה על חלק מעדי התביעה ואף לפגיעה פיזית במספר עדים. נוכח האמור קבע בית המשפט, כי לא ניתן להורות על חלופת מעצר מסוג כלשהו בעניינם של המשיבים.

(4) ערר על החלטה זו בקשר למשיב 1 נדחה בבית משפט זה בהחלטה מיום 30.1.06 (בש"פ 505/06 סעד חסון
נ' מדינת ישראל
(טרם פורסם)). בהחלטה נקבע, כי כנגד המשיב 1 אכן קיימות ראיות לביצוע המיוחס לו בכתב האישום, וכי קמות כנגדו עילות המסוכנות ושיבוש הליכי המשפט.

(5) אשר למהלך המשפט; במשפטם של המשיבים 1- 2 התקיימו שש ישיבות הוכחות בימים 20.2.06, 22.2.06, 1.3.06, 9.4.06, 14.5.06 ו- 22.5.06 במהלכן נשמעו 14 עדי תביעה. כן נקבעו מועדי הוכחות לימים 23.10.06, 5.11.06, 12.11.06, 20.11.06, 4.12.06, 13.12.06, 25.12.06. במשפטו של המשיב 3 הועדו 19 עדים בארבע ישיבות במסגרת משפט זוטא, שניהל המשיב 3, ובכך תמה שמיעת הראיות במסגרת משפט הזוטא. בישיבות נוספות, שנערכו בימים 25.5.06, 28.5.06, 2.7.06, 5.7.06, 6.7.06 נשמעו 18 עדים. כן נקבעו ישיבות לימים 7.11.06 ו-14.11.06 אשר במהלכן, כך נמסר, תסתיים ככל הנראה פרשת התביעה. צוין, כי המועד להגשת תשובתו של המשיב 3 לכתב האישום נדחה מספר פעמים לבקשת בא כוחו דאז, וכן חל עיכוב בהתנהלות משפט הזוטא כיוון שמשיב זה החליף את בא כוחו.

ג. בבקשה נטען, כי מסוכנותם של המשיבים גבוהה ומחייבת המשך מעצרם. נטען, כי מסוכנותם נלמדת מהמיוחס להם בכתבי האישום. עוד נטען, כי לגבי המשיבים 2- 3 נלמדת מסוכנותם אף מעברם הפלילי. לטענת המבקשת, המשך מעצרם של המשיבים מתחייב גם בשל חשש ממשי כי שחרורם יגרום לשיבוש הליכי משפט. בהקשר זה נמסר, כי במהלך הדיונים בעניינם של המשיבים עלה חששם של עדים שונים מפני המשיבים, ועל כן העידו עדים אלה בדלתיים סגורות. כן נטען, כי העונש הקבוע בצידן של העבירות בהן הואשמו המשיבים – והוא מאסר עולם - יוצר חשש ממשי להתחמקות מאימת הדין. לסיכום טוענת המבקשת, כי עילות המעצר הנזכרות והאינטרס הציבורי הכרוך בבירור משפטם של המשיבים, מחייבים את המשך מעצרם.

ד. (1) הדיון בבית משפט זה נערך – מטעמים טכניים הקשורים בבאי כוח המשיבים – בשני המשכים, תחילה בעניינו של האני חסון
משיב 3 ואחר כך בעניינם של סעד ורפיק חסון
משיבים 2-1.

(2) עמדת המדינה (מפי באי כוחה עו"ד חמודות ופילובסקי) היתה, לגבי משיב 3 כי טענת זוטא שלו הוסרה ונשמרה לטענות משקל; הודגשו הרשעות קודמות של משיב 2, וכן מסוכנות המשיבים שלשיטת המדינה אינה נקודתית אלא כוללת מסוכנות, למשל, כלפי אמה של המנוחה המצויה עדיין במקלט לנשים מוכות, וכן כלפי חברה של המנוחה רבאח חג'אזי. נטען כי המסוכנות לא הוקהתה עם חלוף הזמן.

(3) בא כוחו של משיב 3, עו"ד ש' קינן, ציין כי טענתו העיקרית של שולחו היא שהובטח לו מעמד עד מדינה. ועוד, המדובר בבקשת הארכה שלא תהא אחרונה, וברור שתהא בקשת הארכה לאחריה. אין – לשיטתו – מסוכנות, שכן אין מאוים.

(4) בא כוח משיב 1 עו"ד כ' כמאל, טען, כי העדים שהעידו עד כה מטעם התביעה לא קשרו את שולחו לאירוע, למעט הודאתו של משיב 3 (האני); לעדות זו אין חיזוק ממשי. ועוד, מצבו הרפואי של משיב 1 בכי רע, כנטען, עברו נקי, והמקרה זועק לשיטתו לשחרור לחלופה.

(5) בא כוח משיב 2 עו"ד מ' שרמן, מעבר לטענות בנושא סעיף 62 והשימוש הרחב מדי, כך שהחריג הפך לכלל, טען כי אין ראיות להרשעת שולחו ברצח, אלא לכל היותר בסיוע לאחר מעשה או לפניו או בקשר; מעשה הרצח עצמו אינו קשור לשולחו, כך נטען. אכן, המדובר באירוע חמור ומבחיל, אך המשיב 2 אינו – כנטען – חלק מביצוע הרצח, ולדעת בא כוחו איזוק אלקטרוני שלו בגדרי חלופה יבטיח את בטחון הציבור.

ה. (1) לאחר העיון סבורני כי יש מקום להיעתר לבקשה בהארכה זו. עלי לצאת מן ההנחה כי התשתית הראייתית שעליה הושתת המעצר עד תום ההליכים בעינה. לעניין זה דרך המלך היא בבקשה לעיון חוזר, או מכל מקום הצגה ספציפית של כרסום – כנטען על-ידי חלק מן המשיבים – בחלק הראייתי, דבר שלא אירע. השאלה איפוא היא האם הגיעה עת תזוזה של נקודת האיזון והאם נעה המטוטלת לכיוון שחרור לחלופה. אכן, מועד תשעה חודשים הוא אבן דרך שבדין; אך המחוקק הטיל על בית משפט זה, מכוח סעיף 62, לשקול את מכלול הנסיבות באשר להארכת המעצר. מה בענייננו? אשר לקצב המשפט, במשפטו של משיב 3 נוהלו דיונים במאי וביולי 2006 ונקבעו דיונים נוספים לנובמבר 2006, אחד מהם למצער בהארכה הנוכחית, לסיום פרשת התביעה. במשפטם של משיבים 2-1 נערכו דיונים מפברואר עד מאי 2006, ונקבעו דיוני המשך מאוקטובר 2006 ובמהלך נובמבר ודצמבר 2006. לא למותר לציין כי הוצעו על-ידי בית המשפט תאריכים שונים בספטמבר עד דצמבר, ורבים מהם לא תאמו את יומנו של בא כוח משיב 2. בית המשפט בשני המותבים לא שקט אל שמריו, אף שכשלעצמי סבורני במבט לעתיד כי יש מקום לפניה מצד הצדדים לתוספת מועדים ככל שהמדובר בתיקו של משיב 3. בתיק זה קבועות רק שתי ישיבות בנובמבר, וקביעת שתי ישיבות בתקופת הארכה של 90 יום לדידי אין די בה – עם כל העומס שבבית המשפט המחוזי – להגשמת כוונתו של המחוקק בסעיף 62 (ראו בש"פ 6405/06 מדינת ישראל
נ' ירון אנג'ל (טרם פורסם)). חשוב שהדבר יטופל בהקדם, בטרם יתמלא כליל (אם טרם התמלא) יומן בית המשפט. אשר למסוכנות, קיימת – בראש וראשונה – זו הקשורה בעצם העבירה של רצח בכוונה תחילה, וגם אם תאמר כי זוהי מסוכנות ממוקדת ובמיוחד כשהמדובר בבעלי עבר נקי כמו משיבים 3-1, ואינה כלפי כולי עלמא, טענה המתקבלת בנסיבות יוצאת דופן, הנה בענייננו קיימת המסוכנות הספציפית כלפי חלק מן העדים בתיק, כגון אם המנוחה וחברה, כאמור לעיל.

(2) ספציפית, אשר למשיב 3, איני רואה מקום לעת הזאת לשינוי, אך ראוי לפנות ולבקש תוספת דיונים כבר מעתה. אשר למשיב 1, אציין כי עיינתי בפרוטוקול העדויות שהציג עו"ד כמאל, מהן עולה כנטען ששולחו לא הודה בפני
הזולת בקשר כלשהו לרצח, ושבניגוד לנטען לא הביע שמחה בעקבות הרצח. ואולם אין בכך עדיין כדי לאיין את הודעת משיב 3 באשר לו, וכל אשר נסקר בבש"פ 505/06 הנזכר. באשר למצבו הרפואי של משיב 1, אף בעניין זה הוער בבש"פ 505/06. החומר הרפואי שהוצג – תעודת רופא משירות בתי הסוהר מ-8.8.06 – מתאר גידול שהוקרן והמחייב מעקב וכן צורך בהמשך בדיקות. חזקה על שירות בתי הסוהר כי יערוך את הבדיקות, ואשוב ואומר כי כל התפתחות משמעותית במצב, מטבע הדברים צריך שתוצג ללא דיחוי לפני שלטונות המעצר ורופא המעצר. ואשר למשיב 3, בנוסף לעבירה הנוכחית בה הוא מואשם, כולל עברו הפלילי תריסר הרשעות על עבירות רכוש, שוד, עבירת מין, סמים ועוד. כללם של דברים, יש מקום לעת הזאת להארכת מעצרם של המשיבים כמבוקש.

ו. בנתון להערות האמורות אני נעתר איפוא לבקשה להארכת המעצר.

ניתנה היום כ"ז אב התשס"ו (21.8.06).

ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06063850_t05.doc מפ
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il












בשפ בית המשפט העליון 6385/06 מדינת ישראל נ' סעד חסון,רפיק חסון,האני חסון (פורסם ב-ֽ 21/08/2006)