פסקי דין על יעקב חסון |

6452/06 בשפ     20/08/2006




בשפ 6452/06 יעקב חסון נ' מדינת ישראל






בבית המשפט העליון

בש"פ 6452/06

בפני
:
כבוד השופט א' רובינשטיין
העורר:
יעקב חסון



נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל


ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו
בתיק ב"ש 92005/06 שניתנה ביום 4.7.06 על-ידי
השופט ד' רוזן

תאריך הישיבה: י"ט באב תשס"ו (13.8.06)
בשם העורר: עו"ד שחר חצרוני

בשם המשיבה: עו"ד אביה גליקסברג
החלטה

א. ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב- יפו (השופט ד' רוזן) מיום 4.7.06 בב"ש 92005/06, בגדרה נעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בת"פ 40166/06.

ב. (1) בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב- יפו, הואשם העורר בעבירה של חבלה חמורה באמצעות נשק קר- עבירה לפי סעיף 333 בנסיבות סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

(2) כנטען בכתב האישום, בשעות הערב של יום ה- 8.6.06 שהו העורר, המתלונן, חברתו של המתלונן ואדם אחר בדירת המתלונן בחולון. במהלך הערב שתו העורר והמתלונן לשכרה, והתפתחה ביניהם תגרת ידיים, במהלכה נשרט העורר במצחו. לאחר ששטף את פניו, תפס העורר בקבוק והכה באמצעותו בחזקה בראשו של המתלונן. כתוצאה מהמכה נחבל המתלונן קשות בראשו. מיד לאחר מכן עזבו העורר והאדם האחר את הדירה, בעוד המתלונן שוכב שותת דם. חברתו של המתלונן הזעיקה אמבולנס, והמתלונן הובהל לבית חולים במצב קריטי, בעודו ללא הכרה ומונשם; הוא נותח בו בלילה, ולעת כתב האישום (13.6.06) שהה במחלקה שיקומית.

(3) במקביל ביקשה המשיבה את מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים.

(4) בדיון שנערך בפני
בית המשפט המחוזי ביום 19.6.06 הסכים בא כוחו של העורר לקיומן של ראיות לכאורה כמו גם לקיומה של עילת מעצר. עם זאת, ביקש הסנגור כי בית המשפט יורה על הכנת תסקיר מעצר בעניינו של העורר, שיתייחס לחלופת המעצר שהוצעה. בית המשפט נעתר לבקשת הסנגור.

(5) בתסקיר מיום 3.7.06 תוארו נסיבות חייו הקשות של העורר, לרבות תאונת דרכים שעבר בגיל 6, בה נהרג דודו, ושבגינה הוא סובל מנזק נפשי עד עצם היום הזה, והדבר השפיע על יכולתו הלימודית. העורר היה מעורב בעבר בפלילים בענייני סחר בסמים וסחיטה באיומים ונאסר לשנים אחדות בגין עבירותיו. כן נאמר, כי לדברי העורר לא עבד באופן רציף בחודשים שקדמו למעצרו, עובדה שגרמה לו למתחים וללחצים נפשיים ולשתיית אלכוהול. נאמר, כי ההתרשמות היא שעסקינן באדם שאימץ בעבר התנהגות בעייתית, שהתבטאה במעורבות בפלילים, אולם לאחר מכן עבר שינוי. להערכת שרות המבחן, טרם חלפה רמת הסיכון הנשקפת מהעורר, אם כי אין המדובר ברמת סיכון גבוהה. לדברי שירות המבחן, יש בחלופה שהוצעה - מעצר בית בפיקוח אשתו של העורר וכן העסקתו של העורר במסגרת חברה למחיצות גבס - כדי להפחית מרמת הסיכון במצבו, ועל כן הומלץ על שחרור העורר בחלופה שהוצעה.

(6) בהחלטה מיום 4.7.06 קבע בית המשפט קמא, כי את המסוכנות הנשקפת מהמעשים המיוחסים לעורר אין להפיג בכל חלופת מעצר, וכי הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח עברו הפלילי המכביד של העורר, הכולל גם עבירות אלימות, שיבוש מהלכי משפט, בריחה ממשמורת חוקית והפרעה לשוטר, שבגינן ריצה העורר עונשי מאסר. אשר על כן הורה בית המשפט על מעצרו של העורר.

ג. בערר נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי בהתעלמו מנסיבות האירוע. בהקשר זה נטען, כי מעשי העורר בוצעו לאחר שהותקף על ידי המתלונן. כן טוען העורר, כי בית המשפט לא יחס משקל לעובדה, שהעורר הביע חרטה על מעשיו, וכן לעובדה, כי העורר שינה את דרכיו, וכי הוא נשוי ואב לארבעה ילדים. עוד נטען, כי המתלונן הוא חברו הטוב וקרוב משפחתו של העורר. הוטעם, כי בנסיבות אלו לא נשקפת למתלונן כל מסוכנות מהעורר. באשר לעברו הפלילי של העורר נטען, בין השאר, כי בניגוד לאמור בהחלטת בית המשפט המחוזי, לעורר עבירת אלימות אחת בלבד, כי אין בעברו הרשעות בגין שיבוש מהלכי משפט והפרעה לשוטר, וכי הרשעתו האחרונה היא משנת 1999. באשר לחלופת המעצר נטען, כי נוכח המלצתו של שירות המבחן בדבר שחרור העורר לחלופת מעצר, לא היה מקום להותירו במעצר.

ד. (1) בדיון טען בא כוחו של העורר, כי המדובר בקטטה שהביאה למכה אחת בלבד למתלונן – בחינת אירוע "מנותק" – ואין בה אלמנט עברייני "קלאסי". זאת, מה גם שעברו הפלילי של העורר הוא ישן, וגם הפעם חיכה לשוטרים שיבואו לעצרו. מטרת המעצר היא מניעה ולא ענישה.

(2) באת כוח המדינה טענה כי המדובר בחבלה חמורה בנשק קר, וחזקת המסוכנות היא עיקר. עוד הוסיפה, כי התיק קבוע למענה ליום 11.9.06.

ה. (1) השאלה שלפנינו היא האם ניתן להפיג את מסוכנותו של העורר בחלופת מעצר. חומרת העבירה כבדה; לקרבן נגרמה המטומה גדולה משמאל שנותחה, ולמרבה המזל שוחרר לשיקום במצב כללי טוב ביום 11.6.06 (תעודת ד"ר הראל מן המרכז הרפואי שיבא; יש בכך שוני מסוים מכתב האישום). עם זאת נאמר במזכר רס"מ אבנר משה מיום 11.6.06 כי על פי דברי רופא בבית החולים, הגיע המתלונן "במצב אנוש עם דימום מסיבי בראש, תוך גולגולתי, ולולא הפנייתו באמבולנס מיידי... והכנסתו לחדר ניתוח באופן בהול וכן צורת הטיפול של ד"ר עטיה שטיפל בזמיר (המתלונן – א"ר) הרי שזמיר לא היה היום בין החיים".

(2) גליון הרישום הפלילי של העורר ראשיתו בהיותו בן 17, ולחובתו שש הרשעות בעבירות גניבה, החזקת סמים, סחר בסמים, וכן בריחה ממשמר חוקי וסחיטה באיומים. התיק האחרון נפתח ב-1999 (אף כי דינו נגזר ב-2001).

(3) אכן, לא חומרת העבירה כשלעצמה מהווה כיום עילת מאסר אלא מסוכנות הנלמדת ממכלול הנסיבות (ראו בש"פ 1464/06 מדינת ישראל
נ' בילאל נאשף (טרם פורסם); בש"פ 6427/06 חמדאן נ' מדינת ישראל
(טרם פורסם), והאסמכתאות דשם); המטרה במעצר היא מניעה, בראש וראשונה, והשאלה היש בחלופה כדי להפיג חששות.

(4) בנידון דידן חוששני כי הכף נוטה לעבר אי היעתרות לערר, מעבר לעבר הפלילי ולמסוכנות על פי העבירה, בשל החשש מן העתיד. בכך שונה המקרה מבש"פ 9736/04 מדינת ישראל
נ' סאסי עמר שאליו הפנתה התביעה. אמנם נאמר בתסקיר כי העורר תופס את השתיה לא כ"התמכרותית" אלא כדרך למילוי הזמן הפנוי בהיותו מובטל. ואולם, בהיעדר אינדיקציה כי השכרות אינה עוד בנמצא, חוששני שהמסוכנות הקיימת, המוצאת ביטויה גם בדברי שירות המבחן, אינה ניתנת להפגה בחלופה, במשפחה שלא הצליחה למנוע את ההידרדרות לאלכוהול. אילולא כן, הייתי שוקל, בדומה לפרשת סאסי עמר, אפשרות לחלופה בגלל שבע השנים שבהן לא עבר העורר כנמסר עבירות.

(5) לא אוכל איפוא להיעתר לערר. אם תהא בפי העורר טענה כי נושא השתיה לשכרה ירד ואיננו, יוכל לפנות בבקשת עיון חוזר לבית המשפט המחוזי, ושירות המבחן יתבקש להגיש תסקיר משלים. כמובן איני מביע דעה על כך לעת הזאת.

ניתנה היום, כ"ו באב תשס"ו (20.8.06).

ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06064520_t01.doc מפ
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

??

??

??

??

1
4
1








בשפ בית המשפט העליון 6452/06 יעקב חסון נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 20/08/2006)