פסקי דין על עיריית אשדוד | פסקי דין על חן המקום | פסקי דין על דחס מנוף ושירותים אשקלון 1979 | פסקי דין על י.ר.א.ב שירותי נוי 1985 | פסקי דין על שלמה עזרא | פסקי דין על צבי כהן ואחיו חברה קבלנית לעבודות עפר ופינוי אשפה |

6572/06 עעמ     03/09/2006




עעמ 6572/06 עיריית אשדוד נ' חן המקום בע"מ,דחס מנוף ושירותים אשקלון 1979 בע"מ,י.ר.א.ב שירותי נוי 1985 בע"מ,שלמה עזרא,צבי כהן ואחיו חברה קבלנית לעבודות עפר ופינוי אשפה




בבית המשפט העליון

עע"ם 6572/06
עע"ם 6785/06

בפני
:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשת בעע"ם 6572/06:
עיריית אשדוד

נ ג ד

המשיבים בעע"ם 6572/06:
1. חן המקום בע"מ
2. דחס מנוף ושירותים אשקלון 1979 בע"מ
3. י.ר.א.ב שירותי נוי 1985 בע"מ
4. שלמה עזרא
5. צבי כהן ואחיו חברה קבלנית לעבודות עפר ופינוי אשפה
המבקשת בעע"ם 6785/06: דחס מנוף ושירותים אשקלון 1979 בע"מ
נ ג ד

המשיבות בעע"ם 6785/06: 1. חן המקום בע"מ

2. עיריית אשדוד

משיבה פורמלית: 3. י.ר.א.ב. שירותי נוי 1985 בע"מ
משיב פורמלי: 4. שלמה עזרא

משיבה פורמלית: 5. צבי כהן ואחיו חברה קבלנית לעבודות עפר
ופינוי אשפה בע"מ

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לעניינים
מינהליים בבאר-שבע בעת"מ 369/05 שניתן ביום 10.7.06
על-ידי סגן הנשיא אזולאי

בשם המערערת בבע"מ 6572/06: עו"ד לימור ספצ'ק

בשם המשיבה 1 בבע"מ
6572/06 ובבע"מ 6785/06: עו"ד יורם דנציגר

בשם המשיבה 2 בבע"מ 6572/06
ובבע"מ 6785/06: עו"ד שמואל הרציג
בשם המערערת בבע"מ 6785/06: עו"ד טרי אלמוזלינו-ארנון
החלטה

א. שתי בקשות לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגן הנשיא אזולאי) מיום 10.7.06 בתיק עת"מ 369/05, עד להכרעה בערעורים שהוגשו כלפיו (עע"מ 6572/06 עיריית אשדוד
נ' חן המקום בע"מ
ועע"מ 6785/06 דחס מנוף ושירותים אשקלון 1979 בע"מ
נ' חן המקום בע"מ
). החלטה זו ניתנת במאוחד בשתי הבקשות.

רקע

ב. ביום 23.6.05 פרסמה עיריית אשדוד
(להלן העירייה) מכרז למתן שירותי "איסוף וסילוק פסולת" בתחומי העיר. ביום 13.9.05 החליטה ועדת המכרזים לפסול את הצעתה של חברת חן המקום בע"מ
(להלן חן המקום), ולקבל את הצעת חברת דחס מנוף ושירותים אשקלון 1979 בע"מ
(להלן דחס). נגד החלטה זו הגישה חן המקום עתירה מינהלית (עת"מ (באר שבע) 340/05), בה נטען כי הצעת דחס לא עמדה בתנאי הסף. ביום 30.10.05 הסכימו הצדדים שועדת המכרזים תדון מחדש בהצעות שהוגשו; להסכמה ניתן תוקף של

פסק דין
(השופט אלון). ביום 20.11.05, לאחר מספר דיונים ועדכונים, החליטה ועדת המכרזים בשנית על קבלת ההצעה של חברת דחס. כלפי החלטה זו הוגשה עתירה מינהלית נוספת (עת"מ (באר שבע) 369/05). ביום 10.7.06 קיבל בית המשפט המחוזי את העתירה. נקבע כי ועדת המכרזים היתה צריכה לפסול את הצעת חברת דחס, הן משום שלא הוגש המרשם הפלילי בעניינו של מנהלה, והן משום שהיא לא עמדה בדרישות המכרז ביחס לנסיון קודם, וכן בשל פגמים נוספים. מאידך, נמנע בית המשפט מלהורות על קבלת הצעתה של חברת חן המקום, והורה על השבת הדיון לועדת המכרזים. עוד נקבע, כי על שניים מגורמי העירייה שהביעו דעה מגובשת ונחרצת לטובת חברת דחס להימנע מליטול חלק בהמשך הטיפול במכרז (היועץ החיצוני ומנהל אגף התברואה), וכן כי הדיון יובא בפני
ועדה בהרכב שונה. כלפי

פסק דין
זה הוגשו שני ערעורים, ובצידם בקשות לעיכוב ביצוע.

ג. בעע"ם 6572/06 טוענת העירייה כי שגה בית המשפט קמא בכך שפסל את גורמי המקצוע מטעם העירייה מלהמשיך ולדון במכרז, וכן בכך שפסל את חברי ועדת המכרזים - פסילה שכנטען מטילה רבב באנשי המקצוע. בבקשה לעיכוב הביצוע נטען, כי מכיון שחן המקום כבר ביקשה לקיים את הדיון החוזר בועדת המכרזים בהרכבה החדש, ואף איימה בהליכי בזיון בית משפט, אם לא יעוכב הביצוע יהפוך הערעור לתיאורטי. בעע"ם 6785/06 טוענת דחס כי שגה בית המשפט בכך שפסל את הצעתה ובכך שהורה על קיום דיון חדש, בהרכב אחר, תוך שההצעה היחידה המונחת בפני
ו היא של חן המקום. נטען כי אי צירוף המרשם הפלילי הוא פגם שניתן לתקנו, וכי הדרישה לנסיון קודם מתקיימת מהטעם שאחד מבעלי המניות בחברה (קבלן הפינוי הנוכחי) הוא בעל נסיון כנדרש. בבקשה לעיכוב הביצוע נטען כי אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין עלולה להיווצר סתירה בין החלטת ועדת המכרזים לבין התוצאה בערעור - שסיכוייו כנטען טובים.

תגובת חן המקום

ד. בתגובתה העלתה חן המקום הן טענות סף, והן טענות לגופו של עניין. נטען כי המבקשות לא הגישו בקשת עיכוב ביצוע לבית המשפט המחוזי, וכבר מסיבה זו יש לדחות את הבקשות. נטען בהקשר זה, כי לפי פסיקת השופטת דורנר בתיק בש"ם 6815/01 המוסד לביטוח לאומי נ' אנדראוס זוהיר (לא פורסם) די באי הגשתה של בקשה לעיכוב ביצוע בבית המשפט לעניינים מנהליים בכדי לדחותה; אך גם לפי גישת השופטת ביניש בתיק עע"ם 10549/02 מדינת ישראל נ' כהן, פ"ד נז(4) 114, "על פי רוב ידחה בית המשפט בקשה לעיכוב ביצוע אם המבקש לא פנה תחילה לבית המשפט קמא בבקשה לעכב את החלטתו" (עמ' 118). עוד נטען כי בקשת חברת דחס לא לוותה בתצהיר ביחס לנזק שכנטען צפוי לה, וגם מסיבה זו יש לדחותה.

ה. לגופו של עניין, כלפי בקשת העירייה נטען, כי סיכויי הערעור נמוכים מהטעם שקביעת בית המשפט קמא ביחס לזהות הגורמים שיטפלו בהמשך המכרז נובעת ישירות מהקביעה כי "הפעולות שנעשו על ידי הגורמים המטפלים הקודמים מצביעות "על חשש ממשי של משוא פנים ונטיה להעדיף את הצעתה של המשיבה 2 (חברת דחס - א"ר)" (עמ' 34 לפסק הדין קמא; כן ראו עמ' 37 לפסק הדין). עוד נטען, כי קבלת הבקשה תביא לבזבוז כספי ציבור, שכן העירייה עצמה הודתה שהמשך העסקתו של הקבלן הנוכחי בתעריף הקיים משמעה הוצאה מיותרת של למעלה מ 300,000 ש"ח מדי חודש (כך בתשובת העירייה לבקשה לצו ביניים שהגישה חן המקום בבית המשפט המחוזי). הקביעה הפרסונאלית של בית המשפט, כך נטען, מהווה איזון ראוי בין הצורך לערוך דיון חדש והוגן, לבין הרצון ליעל את הליכי המכרז, וליישמו בשטח באופן שיחסוך כספי ציבור.

ו. כלפי בקשת דחס נטען כי סיכויי הערעור נמוכים. כזכור הצעתה של דחס נפסלה בעיקר בשל אי עמידה בתנאי המכרז ביחס לנסיון קודם, ובגין אי צירוף המרשם הפלילי של מנהליה כנדרש. ביחס לעילת הפסילה הראשונה נטען כי טענת חברת דחס לפיה דרישת הנסיון מתקיימת כיוון שקבלן הפינוי הנוכחי הוא בעל 20% ממניות החברה, אינה ראויה. נטען, כי בשורה של פסקי דין קבע בית משפט זה שככלל "יש מקום להבחין, בנסיבות העניין שלפנינו, בין ניסיונה של החברה לבין ניסיונו של מנהל או בעל מניות" (בג"צ 430/89 מאור שילוט ופרסום חוצות נ' עיריית כפר-סבא, פ"ד מג(3) 269, 271 - השופט, כתארו אז, ברק). עוד נטען כי פסילת הצעתה של דחס בשל אי צירוף המרשם הפלילי של בעל 50% ממניות החברה ומנהלה הרשום היחיד, אף שבמסמכי המכרז נקבע כי הצעה שלא יצורף לה האמור "תיפסל ולא תידון כלל" (סעיף 11.1 למכרז, ההדגשה במקור), היתה מחויבת בנסיבות. כל קביעה אחרת, כך נטען, היתה מהווה פגיעה בעקרון השוויון. עוד נטען כי "השלמת התנאי לאחר הודעה על זכייה, מעניקה למתמודד יתרון בלתי שוויוני... באלה יש פגיעה בעקרון השוויון בין המשתתפים במכרז, אשר הינו ראש וראשון לעקרונות דיני המכרזים" (עע"ם 5085/02 רמט בע"מ נ' ועדת המכרזים של עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד נו(5) 941, 947 - השופטת ביניש); זאת מה גם שתיקון זה נעשה, כנטען, בניגוד להוראת בית המשפט קמא, ומקל וחומר כאשר התברר כי לבעל המניות – המנהל כאמור אכן עבר פלילי.

ז. מעבר לכך שסיכויי הערעור נמוכים נטען, כי דחס לא הוכיחה שייגרם לה נזק בלתי הפיך, ומסיבה זו יש לאפשר לחן המקום להנות מפרי זכייתה. אין המדובר, כך נטען, במקרה בו זכתה דחס במכרז, או שהיא המספקת כיום את השירות נשוא המכרז. המדובר במצב בו איבדה דחס את האפשרות להתמודד במכרז, וכגון דא, כך נטען, לא הוכר בפסיקה כנזק בלתי הפיך:

"מהו נזק בלתי הפיך בהקשר ביצועו או אי ביצועו של מכרז? קרוב להניח שאם לא יעוכב ביצועו של המכרז... וככל הנראה יזכה אחד ממתחריה של קטימורה באספקת הציוד המבוקש. קטימורה תחמיץ אפוא את המכרז. האם הפסד זה נראה בו נזק בלתי הפיך במשמעות ההלכה לעניין עיכוב ביצועו של פסק-דין? התשובה, לדעתי, היא בשלילה; כך, מכל מקום, על דרך הכלל. לו אחרת אמרנו, כי אז היינו מנחיתים מכה קשה על משפט המכרזים... סירוב לעכב ביצועו של פסק-דין בנושא מכרזים לא נראה בו נזק בלתי הפיך אך באשר המערער יכול שיאבד את זכותו לזכות במכרז או להשתתף במכרז. טעם הדבר הוא, ששמורה לו למערער זכותו לתבוע פיצויי נזק על כך שבעל המכרז לא זיכה אותו במכרז - או לא התיר לו להשתתף במכרז - אם יעלה בידו להוכיח כי החלטתו של בעל המכרז החלטה שלא כדין הייתה וכי החלטה זו הביאה עליו נזק" (בש"מ 2236/01 קטימורה בע"מ נ' רשות השידור (לא פורסם) - השופט, כתארו אז, מ' חשין).

עוד נטען כי העירייה הודתה, כי כל עיכוב בביצוע המכרז יגרום לציבור נזק כספי כבד, וגם מסיבה זו נוטה מאזן הנוחות נגד קבלת הבקשה. ולבסוף, נטען כי עיכוב ביצוע ינציח מצב בלתי חוקי באשר המפעיל הנוכחי זכה בתפקיד ללא מכרז.

דיון

ח. לאחר העיון בבקשות ובתגובה אין בידי להיעתר למבוקש. דומני כי המבקשים לא עמדו בתנאי היסוד הנודעים המצדיקים עיכוב ביצועו של

פסק דין
: סיכוים טובים לקבלת הערעור ועמידה במאזן הנוחות (ע"א 7221/01 י.ג רובינשטיין יצור וסחר נ' שובל (נ.י.ב), פ"ד נו(4) 178- השופטת פרוקצ'יה; ראו גם ע' דקל, מכרזים (כרך שני, תשס"ו) 340 - המתייחס להוכחת נזק בלתי הפיך כתנאי עצמאי שלישי). גם הנסיבות הכלליות אינן נוטות לטובתן. אקדים ואומר כי נוכח תוצאה זו לא מצאתי לנכון להידרש לטענת הסף ביחס לחובה לבקש עיכוב ביצוע בבית המשפט קמא, בטרם הגשת בקשה בבית משפט זה. אציין כי בסוגיה זו נקבע בעבר (עע"מ 10549/02 מדינת ישראל נ' כהן, הנזכר) כי יש לפנות תחילה לבית המשפט הדיוני, למעט מקרים חריגים, וראו גם בש"ם 6815/01 המוסד לביטוח לאומי נ' זוהיר (הנזכר); אך בעניין אחר (עע"מ 8689/03 הממונה על העמדת מידע נ' העמותה למדע מוסרי, פ"ד נז(6) 953 (השופט גרוניס)) נקבע כי על פי המצב החקיקתי, משהוגש ערעור (כבענייננו שלנו), מובאת בקשה לעיכוב ביצוע בפני
ערכאת הערעור (מה שאין כן בטרם הוגש), אף אם אין נשללת סמכותה של הערכאה הדיונית לדון בכך (בהתאם לעע"מ 10549/02 הנזכרת). כשלעצמי דעתי נוטה לגישה זו, אך כאמור אין צורך להכריע במקרה דנא.
בקשת העירייה

ט. ביחס לבקשת העירייה אזכיר, כי ערעורה נסב רק על פסילתם של חברי ועדת המכרז המשתתפות בדיון החוזר בסוגיה, והקביעה כי גורמי העירייה (מנהל האגף והיועץ החיצוני) שעסקו במכרז בגלגוליו הקודמים לא יטלו חלק בהמשך הטיפול בו. אכן, כפי שטענה העירייה, אי היעתרות לבקשה עלולה לסכל את הטעם שבשמיעת הערעור בהקשר זה, ומסיבה זו ונוכח הפגיעה האישית שעליה קובלת המבקשת, התלבטתי בבקשה. ברם, סבורני בסופו של יום כי השילוב שבין סיכויי הערעור שהם לכאורה - כמובן מבלי לקבוע מסמרות - בעייתיים, ובין מאזן הנוחות, מטה את הכף כנגד קבלת הבקשה. בית המשפט קמא קבע ממצאי עובדה בהקשר הספציפי ביחס לחברי הועדה ולפקידי העירייה. אמנם, המצהירים לא נחקרו על תצהיריהם, אך ככלל אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים כגון אלה. נוכח הממצאים הללו ("חשש ממשי של משוא פנים ונטיה להעדיף את הצעתה של המשיבה 2 (דחס - א"ר)" - עמ' 34), על הערעור לחלוף על פני משוכה גבוהה. מסקנת בית המשפט עולה בקנה אחד עם איזונים דומים שהתקבלו בפסיקה בעבר (ראו בג"צ 496/81 קשוע מחמוד עבד אללטיף נ' מר אליעזר שמואלי, פ"ד לו(2) 415, 422; בג"צ 202/90 י.ב.מ. ישראל בע"מ נ' משרד המשפטים, פ"ד מה (2) 265, 283; ע' דקל, מכרזים (כרך שני, תשס"ו) 308). עקרון מפתח בדיני מכרזים, במיוחד של רשויות ציבוריות, הוא השמירה גם על מראית פני הצדק ולפיכך קיימת הקפדה יתירה על המעורבים בהליכי המכרז גם אם ככלל המדובר ב"אנשים מן היישוב" אישית ומקצועית (בג"צ 35/82 ישפאר בע"מ נ' שר הביטחון, פ"ד לז(2) 505; בג"צ 4225/91 ישראל גודוביץ נ' ממשלת ישראל, פ"ד מה(5), 781). אצרף קולי לתומכים בהקפדה, ובקו קפדני בכלל בדיני המכרזים, כדי לצמצם ככל הניתן את האפשרות לחריגה מן הדין ולמנוע מדרון חלקלק (ראו עע"מ 7799/05 יהלומית פרץ נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); עע"מ 6090/05 מ.ג.ע.ר. נ' מי נתניה (טרם פורסם); עע"מ 2696/06 מדינת ישראל נ' חרכוש (טרם פורסם)) הדברים מעוגנים גם במה שנטלתי חרות לעצמי לכנות בשם "המשפט המינהלי העברי" (עע"מ 7357/03 רשות הנמלים נ' צומת מהנדסים, פ"ד(ג) 145, 175-173; עע"מ 9660/03 עיריית רחובות נ' שבדרון (טרם פורסם)). בהתחשב בהקפדה יתירה זאת, אף אם יש מחלוקת בדבר הרבב שכנטען דבק בנסיבות הספציפיות בחברי הועדה ובגורמי העירייה כתוצאה מפסק דינו של בית המשפט קמא, או בדבר עוצמתו של זה, איני סבור כי יש מקום בשל כך לעכב את ביצוע פסק הדין.

י. מעבר לאמור, גם אילו היו סיכויי הערעור גבוהים - ושוב מבלי לקבוע מסמרות - סבורני כי אין הדבר מצדיק את עיכוב ביצועו של המכרז, באופן המונע מחן המקום ליהנות מפרי זכייתה בהליך (במובן של קיום מכרז חדש ואפשרות כי תזכה במכרז), או המונע מתושבי העיר ליהנות מן החיסכון הגדול עליו הצביעה העירייה בהתנגדותה לצו הביניים שביקשה חברת חן המקום בבית המשפט קמא. זאת, כיוון שחן המקום הגישה הצעת מחיר זהה לדחס (מחיר המינימום שאיפשר המכרז), ולפיכך מתקיימים בה לכאורה דברי העירייה בתגובתה לבקשה לצו הביניים "לו החלה הזוכה (שם הכוונה לדחס – א"ר) לעבוד עבור העירייה במחיר בו הציעה היה נחסך לעירייה סכום של למעלה מ- 300,000 ₪ בחודש (!)" (סעיף 77 לתגובת העירייה, נספח א' לתגובת חן המקום מיום 22.8.06, ההדגשה במקור). גם אם נקבל אפוא את ההנחה כי מטרת ערעור העירייה היא להגן על שמם הטוב של חברי ועדת המכרזים ושל הבאים מכוחה, ואף אפילו הנחנו כי סיכויי הערעור טובים, דומה כי על אינטרס זה גוברים האינטרסים הנוגדים של קופת הציבור ורווחת התושבים.
בקשת דחס

י"א ביחס לבקשת דחס יפים דברי השופט עדיאל בעע"מ 4538/05 אחים זילברשלג בע"מ נ' דרורי שרותי חשמל בע"מ (טרם פורסם), שנאמרו בנסיבות קרובות:

"דין הבקשה להידחות. "ככלל, בעל דין שזכה בדינו רשאי לממש את הסעד שנפסק לזכותו באופן מיידי (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). בית המשפט ייעתר לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין רק אם הצביע המבקש על נסיבות מיוחדות... בתחום המכרזים, דחיית בקשה לעכב את ביצועו של פסק הדין אינה כרוכה, בדרך כלל בנזק בלתי הפיך שכן נזקו של המבקש הנו לרוב נזק כספי אשר לגביו עומד לו סעד של פיצוי כספי (בש"ם 2236/01 קטימורה נ' רשות השידור (לא פורסם); עע"ם 5265/04 א.י.ל סלע 1991 בע"מ נ' חברת נתיבי איילון (לא פורסם); בש"ם 2565/03 שירן נסיעות נ' עיריית נתניה (לא פורסם)). יודגש כי גם בנסיבות בהן הנזק הנו בלתי הפיך, הרי שיש ליתן משקל מכריע לנזק שייגרם לצד הזוכה אם יעוכב פסק הדין. כך, בעע"ם 9257/04 טיולי עתיד בע"מ נ' עיריית אום אל פחם (לא פורסם), נקבע בנסיבות דומות כי "בבחירה בין שתי הרעות: סיכול הערעור כתוצאה מדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע, או סיכול פסק הדין בדרך של מתן עיכוב ביצוע, אני סבור שהאפשרות הראשונה עדיפה". היענות לבקשה תגרום לנזק כבד למשיבה 1 אשר זכתה במכרז, בנסיבות אלו, אין מקום להיענות לבקשה".

הנזק הנטען לדחס הוא כספי בלבד, והוא שקול בדיוק, בנסיבות ההצעות שהוגשו במכרז, לנזק שייגרם לחן המקום מעיכוב מימוש זכייתה. בנסיבות אלה נוטה מאזן הנוחות לטובת חן המקום, ה"אוחזת ביד" בפסק הדין. אך יתר על כן, באיזון זה יש לשקלל, לדעתי, גם את האינטרסים של תושבי העיר - שבעבורם עלות כל חודש של עיכוב ביצוע היא, כאמור, למעלה מ 300,000 ש"ח. זאת מעבר לעובדה שבנסיבות משמעותו של עיכוב ביצוע היא המשך פעילותו של הקבלן הנוכחי, בעל 20% ממניותיה של חברת דחס, ויתכן כי גם בכך יש קושי. אציין כי בניגוד לאמור בתגובת חן המקום, הלכת קטימורה אינה מתאימה במלואה לענייננו. בהלכת קטימורה התייחס בית המשפט להצעה שנפסלה על ידי הועדה, וקבע כי קיים סעד אפשרי של תביעת פיצויים מהועדה. במקרה שלפנינו נפסלה ההצעה על ידי בית המשפט, ודומה אפוא כי אין אפשרות מקבילה לתביעת פיצויים. אף על פי כן, גם מבלי להיזקק להלכת קטימורה, דומה כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת חן המקום.

י"ב מעבר לשיקולי מאזן הנוחות נתתי דעתי גם בהקשר זה לשאלת סיכויי הערעור. אזכיר את העובדה המוסכמות: דחס לא צרפה להצעתה את המרשם הפלילי כנדרש. כזכור, מסמכי המכרז קבעו כי הצעה שלא יצורפו לה מסמכים אלה "תיפסל ולא תידון כלל" (ההדגשה במקור). בנסיבות אלה, ובמיוחד לאחר שהתברר כי למנהל דחס אכן עבר פלילי (אם כי לא מכביד), ועומדת ותלויה נגדו חקירה בגין עבירות איומים ותקיפה משנת 2005, אין חולק כי דחס התנהלה באופן החורג מתנאי המכרז, ואין לה להלין אלא על עצמה בהקשר זה. גם מבלי להביע עמדה ביחס לסיכויי הערעור לגבי התיקון המאוחר של אי צירוף הרישום הפלילי (לגביו נקבע כי הוא צורף בניגוד להחלטת בית המשפט - עמ' 15 לפסק הדין) וביחס לעמידה בדרישות הנסיון הקודם – סיכויים שהם בעייתיים, די בעובדות המוסכמות כדי לומר שסיכויי הערעור בעייתיים.

סוף דבר

י"ג איני נעתר איפוא לבקשות לעיכוב ביצוע. הליכי המכרז יימשכו בהתאם להנחיות בית המשפט קמא. המבקשות ישאו בשכר טרחתם של עורכי הדין של חן המקום בסך 6,000 ש"ח כל אחת.

ניתנה היום, י' באלול תשס"ו (3.9.06).

ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06065720_t02.doc מפ
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il
??

??

??

??

1
8
1








עעמ בית המשפט העליון 6572/06 עיריית אשדוד נ' חן המקום בע"מ,דחס מנוף ושירותים אשקלון 1979 בע"מ,י.ר.א.ב שירותי נוי 1985 בע"מ,שלמה עזרא,צבי כהן ואחיו חברה קבלנית לעבודות עפר ופינוי אשפה (פורסם ב-ֽ 03/09/2006)