פסקי דין על עובד מאיר | פסקי דין על מכבי בית שמש עמותה רשומה | פסקי דין על המגן חב' לביטוח | פסקי דין על עירית בית שמש |

9477/00 א     17/09/2006




א 9477/00 עובד מאיר נ' מכבי בית שמש עמותה רשומה, המגן חב' לביטוח בע"מ, עירית בית שמש






בתי המשפט
1

א 009477/00
בית משפט השלום ירושלים
17/09/2006

כב' השופט כרמי מוסק
-סגן נשיא

לפני:
עובד מאיר

בעניין:
התובע
נ ג ד
1 . מכבי בית שמש עמותה רשומה

2 . המגן חב' לביטוח בע"מ

3. עירית בית שמש
הנתבעות
פסק דין
לפני תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, עובד מאיר
, ביום 09.03.96 עת שיחק כדורגל במגרש מכבי שבבית שמש ובמהלך המשחק, נפל ונפצע בברכו.

רקע
1. 1. ביום 09.03.96 התקיים משחק כדורגל במגרש מכבי בבית שמש, והתובע שובץ כשחקן במשחק.
2. 2. במהלך המשחק "עלה" התובע לנגיחה ואולם לדידו, עקב בור שהיה במגרש הוכשלו רגלו וגופו והוא נפגע באורח קשה בברכו. (להלן:"האירוע").
3. 3. התובע צרף לתביעתו חוו"ד של ד"ר חיימסקי, מומחה רפואי בתחום האורטופדיה , שקבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בגובה 28%.
4. 4. נתבעת מס' 1 צרפה חוו"ד מטעמה של ד"ר יצחקי , מומחה רפואי בתחום האורטופדיה, אשר קבע כי לתובע נכות צמיתה בגובה 10%.
5. 5. לאור הפער בין חוות דעת הצדדים מונה מומחה מטעם בית המשפט (ע"י כב' השופט א. פרקש) , ד"ר מן, מומחה רפואי בתחום האורטופדיה, אשר קבע, בחוו"ד מיום 2.7.02, כי לתובע נכות צמיתה בגובה 22%.
6. 6. בהמשך לחווה"ד מיום 2.7.02 ולאחר שהועברו לד"ר מן, צילומים נוספים בעניין התובע נערכה חוו"ד משלימה ביום 11.2.03 אשר קבעה כי לתובע נותרה נכות צמיתה בגובה 25%.
7. 7. ביום 1.9.03 צרפה נתבעת מס' 3 חוו"ד מטעמה של ד"ר ליבני, מומחה רפואי בתחום האורטופדיה, אשר קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בגובה של 10%.
8. 8. התובע תבע בכתב התביעה המתוקן את מכבי בית שמש, המגן חברה לביטוח בע"מ ואת עיריית בית שמש.
9. 9. נשלחו הודעות צד ג' למגן חברה לביטוח, למכבי ישראל ולהתאחדות לכדורגל בישראל. ההודעות נמחקו במהלך שלבי הדיון.

דיון

10. לטענת התובע ביום האירוע, שובץ מטעם נתבעת מס' 1 כשחקן במשחק כדורגל. המשחק התקיים במגרש בבית שמש. במהלך המשחק "עלה" התובע לנגיחה ואולם בשל בור במגרש, הוכשלו רגליו, התעקמה רגלו והוא נפגע בברכו.
11. המחלוקת בין הצדדים נסבה על עצם האירוע, חבותם של הנתבעים ושיעור הנזק.
12. אדון תחילה בעצם קרות האירוע -
התובע העיד בעמודים 9-10 לפרוטוקול בדבר נסיבות האירוע:
"ש. ת אני אחרון לפני השוער.
ש. בשלב הזה היתה התקפה של היריב לכיוון השער שלך.
ת. לא היתה התקפה, הכדור עלה לגובה משחקן יריב ועליתי לנגוח. הכדור נע מהמערבי למזרחי, ועליתי לנגוח. נפלתי היה בור.
ש. האם ראית את הבור.
ת. כשעליתי לנגוח, אני לא ראיתי את הבור. אי אפשר לראות כל סנטימטר במגרש.
...
ש. מבחינתך זה היה פחות או יותר סוג המגרשים ורמת המגרשים שהיתה נהוגה בליגות ב' ו-ג'.
ת. כן.
ש.ת. אני שחקתי בליגה ג'.
ש. כשאתה אומר שזה היה מגרש עפר, איזה חומר היה שם.
ת. זה מעורבב, אין שם דשא יפה, לרוב אין דשא, יש יותר עפר. זה מגרש עפר."

13. לגבי העדים לאירוע העיד התובע בעמודים 7-8 לפרוטוקול כדלקמן:
"ת. חדד זה יו"ר הקבוצה.
הוא היה נוכח בזמן המשחק.
ת. כן
ש. יש לך הסבר למה לא הבאת אותו לעדות כדי שיעיד מה קרה במשחק.
ת. אותו לא הבאתי לעדות. יש לי שלושה עדים, קובי דדון, אורי בן אודיס,ואלימלח. אני רשמתי את השמות שלהם.
ש. זה אנשים שיש לך קשר איתם.
ת. היה לי קשר בתקופה ששיחקתי איתם.
ש. היה יש לך מניעה להתקשר לפני הדיון לבוא להעיד על המקרה.
ת. לא היתה מניעה.
ש. אתה לא יודע למה לא הובאו לעדות במשפט.
ת. אני לא יודע.
ש. אני מבין שחוץ מהם, אתה אומר שיש לך 3 עדים, דיברת איתם באופן מיוחד לקראת המשפט.
ת. 3 היו קרובים לידי במשחק, ממש כשנפלתי הם באו והרימו אותי.
ש. אני מבין שבמגרש עצמו היו הרבה אנשים, היו שופטים, מנהלים וראו את המקרה הזה.
ת. ראו שנפלתי. הם לא היו קרובים אלי.
ש. האם אתה חזרת למגרש אחרי האירוע שארע.
ת. לא הייתי במגרש.
ש. מאז התאונה לא היית במגרש.
ת. אני בקרתי במגרש אחרי 4 שנים. אני לא זוכר את היום. הלכתי לבקר כדי לראות את המקום שנפלתי."
(ההדגשות שלי - כ.מ.).

14. פרט לעדותו של התובע אין כל עדות נוספת התומכת בגרסתו. כמו כן, לא צרף התובע תמונות ממקום האירוע, גם לא ממועד הסמוך לפציעה. התובע לא הביא כל פרוט, תיעוד או עדות לעניין מצב המגרש, תחזוקתו הסיכונים התמונים בו וכד'. תיאור התובע את הבור הוא לקוני ולא ניתן להבין מתיאורו באיזה בור מדובר באיזה גודל ואם כך, האם הגיוני שהבור הוא שגרם לפגיעה. יתר על כן, לא ברור מדוע נמנע התובע להעיד את אותם שלושה שלדבריו היו עדים לנפילתו והם אלה שהרימו אותו. לא ברור מדוע נמנע התובע לחזור למגרש סמוך לאחר הנפילה ולצלם את הבור או לתעד אותו בכל דרך אחרת, גם לא באמצעות עדים שהיו נוכחים כאמור.

15. 15. הלכה היא כי בעל דין הנמנע מלהביא ראיה שיכולה לתמוך בגרסתו ללא כל הסבר, חזקה כי אותה ראיה היתה משמשת כנגדו, ובמקרה דנן הימנעות מהבאת העדים הרלוונטים, שיכולים לשפוך אור על המקרה ולתמוך בגרסתו של התובע אשר מוכחשת ע"י הנתבעים, אומרת דרשני. מחדל זה פוגע קשות בגרסת התובע ועדותו שהיא עדותו של עד יחיד המעוניין בתוצאת המשפט.

16. לאור זאת, לא שוכנעתי כי גרסתו של התובע לנסיבות קרות האירוע אכן ארעה, היינו כי נפגע עקב בור שהיה במגרש. על התובע הנטל להוכיח גרסתו ולדידי לא עמד התובע במקרה זה בנטל המוטל על כתפיו.

17. בהנחה שהתובע נפגע בזמן המשחק ביום האירוע עקב קפיצה ונפילה בלתי תקינה, ולא מבור שהיה מגרש כטענתו, יש לבחון את שאלת אחריותם של הנתבעים לפציעה, אם אכן במצב כזה קיימת אחריות.
אחריות הנתבעים

18. בבואנו לקבוע האם חלה האחריות האזרחית בעוולת הרשלנות על מקרה מסוים, עלינו לבדוק את העניין בשלושה שלבים. האם חב המזיק חובת זהירות לניזוק, במסגרת זו יש לבחון את שאלת חובת הזהירות המושגית ואת חובת הזהירות הקונקרטית. בשלב השני יש לבדוק האם הפר המזיק את חובת הזהירות המוטלת עליו, ובשלב השלישי נבדוק האם הפרת החובה היא שגרמה לנזק.

19. בע"א 145/80, שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית, בית שמש ואח'. פ"ד לז(1), 113 קבע כבוד השופט ברק (כתוארו דאז) את כלליי היסוד לעניין הוכחת עוולת הרשלנות. חשוב להדגיש לעיניינינו כי נקבע שם מפורשות כי רק קיומו של סיכון בלתי סביר יגרור קיומה של חובת זהירות קונקרטית. סיכון בלתי סביר הוא אותו סיכון "שבגינו מוטלת חובת זהירות קונקרטית, הוא אותו סיכון, אשר החברה רואה אותו במידת חומרה יתירה, באופן שהיא דורשת כי יינקטו אמצעי זהירות סבירים כדי למנעו". (פס"ד ועקנין הנ"ל).

20. ראוי להפנות ל- בת"א (קרית-גת) 567/92 - יצחק כהן נ' אגודת פועלי קריית גת, תק-של 97(1), בו ארע מקרה הדומה למקרה דנן, שם נאמר כך:
"11. האם קיימת חובת זהירות מושגית ביחסים שבין התובע לבין הפועל ק"ג? במקרה זה הקטגוריה אליה משתייכים הצדדים היא של אגודת ספורט ושחקן כדורגל מטעמה. היחסים ביניהם הם יחסים מיוחדים, כאשר האגודה היא למעשה אחראית על פעילותו של השחקן במסגרתה, היא זו שמדריכה אותו וקובעת את מסגרת האימונים, אופיים והיקפם, והיא זו שקובעת מתי ישחק השחקן במשחקי ליגה. יחסים אלה יוצרים זיקת "רעות" ביניהם, ומטילים חובה על אגודת הספורט לדאוג לשחקן לתנאי משחק הולמים ובלתי מסוכנים. משכך, התשובה לשאלה שלעיל, חיובית.
12. האם קיימת חובת זהירות מושגית ביחסים שבין התובע לבין המועצה המקומית נתיבות? גם לכך התשובה חיובית. אין ספק כי המועצה המקומית נתיבות, כבעלת המגרש והמחזיקה בו, חבה חובת זהירות מושגית כלפי המבקרים במקרקעיה. חובתו של בעל מקרקעין היא למנוע סיכונים בלתי סבירים במקרקעין מהמבקרים בהם, והלכה זו נקבעה בשורת פסקי-דין (ר' למשל בע"א 145/80, ועקנין, פ"ד לז' (1) 113 מפי כבוד השופט, כתוארו אז, ברק). לפיכך, המועצה המקומית, שהיא המחזיקה, הבעלים ובעלת השליטה במגרש כדורגל, אחראית כלפי המשחקים בו, וחבה כלפיהם חובת זהירות המתבטאת, בין היתר, בשמירה על תקינות המגרש.
13. משקיימת חובת זהירות מושגית מצד הנתבעות, נותרת השאלה באם קיימת חובת זהירות קונקרטית בנסיבות מקרה זה. גם מבחן זה נבדק על פי מבחן הצפיות, ובעייננו מתמקד הדיון בשאלת תקינות המגרש, ובשאלת אופן קרות התאונה, באשר נטען כי התאונה לא היתה כתוצאה מסיכון צפוי עקב משחק כדורגל - כגון התקלות בשחקן אחר, אלא נגרמה כתוצאה מהתקלות התובע בפגם אשר היה במגרש, פגם אשר הוא תוצאה של תחזוקה לא סבירה של המגרש. בענין ועקנין הנ"ל קבע השופט, כתוארו אז, ברק כי "הדין מבחין בין סיכון סביר לסיכון בלתי-סביר. רק בגין סיכון בלתי סביר מוטלת חובת זהירות..." (בעמוד 127). (ר' גם בענין ע"א דניאלי נ' אורט, פ"ד ל"ה (764 (2 מפי כבוד הנשיא שמגר). אם אכן נגרמה הפגיעה לתובע, במקרה הנוכחי, כתוצאה מליקוי במתקן שהועמד לרשות השחקנים, דהיינו במגרש, אזי יהיה מקום לחייב את הנתבעות בפיצוי בשל כך שלא דאגו לתחזוקה תקינה של המגרש ונתנו לתובע לשחק עליו, הפרו את חובת הזהירות, ויצרו סיכון בלתי סביר, שהן חייבות באחריות לו. אך במידה ולא יוכח הקשר בין מצב המגרש לבין הפגיעה שנגרמה לתובע, או אם יסתבר כי הפגיעה נגרמה כתוצאה מסיכון סביר שעל השחקן להיזהר ממנו - במידה והדבר ניתן, כגון דחיפה משחקן אחר או נפילה מסיבה שאינה תלויה בטיב המגרש, אזיי תדחה התביעה. "
יפים הדברים גם למקרה שלפני, והמסקנה ברורה היא.

אחריות נתבעת מס' 1 -מכבי בית שמש
21. מר יוסף חדד, יו"ר אגודת הכדורגל מכבי בית שמש העיד בתצהיר תשובות לשאלון כי התובע היה שחקן בליגה ג' במסגרת אגודת הכדורגל מכבי בית שמש ועל כן יש להגדיר את היחסים בין הצדדים כמיוחדים וכיוצרים זיקת "רעות" ביניהם ומטילים חובה על אגודת הספורט לדאוג לשחקן ולתנאי משחק הולמים ובלתי מסוכנים. על כן חלה חובת הזהירות המושגית.

22. לעניין חובת הזהירות הקונקרטית, עלינו לבדוק על פי מבחן הצפיות האם האירוע קרה כתוצאה מסיכון בלתי סביר במשחק כדורגל אם לאו. ב

פסק דין
ועקנין שלעיל, קבע השופט ברק, כתוארו אז, כאמור כי "הדין מבחין בין סיכון סביר לסיכון בלתי-סביר. רק בגין סיכון בלתי סביר מוטלת חובת זהירות..." . לו שוכנעתי כי כתוצאה מליקוי במגרש, נפצע התובע, אזי יהיה מקום לחייב את נתבעת מס' 1 על כך שהפרה את חובת הזהירות כלפי התובע שהיה שחקן במסגרתה, ויצרה סיכון בלתי סביר, שהיא חייבת באחריות לו. אולם לא כך הוכח. מסקנתי היא כי הפציעה נגרמה כתוצאה מסיכון רגיל שעל שחקן להיזהר ממנו כדוגמת נפילה שאינה תלויה בטיב המגרש או מתחזוקה לא תקינה, ועל כן אינני מוצא כי הנתבעת מס' 1 חבה בחובת זהירות קונקרטית כלפי התובע. ודאי שלא הוכח כי מחדל מצידה הוא שגרם לנזק.

23. טוענת ב"כ התובע, כי היות ונתבעת מס' 1 שעל פי עדותו של מר יוסף חדד, יו"ר אגודת הכדורגל מכבי בית שמש, התפרקה, הקבוצה ואינה קיימת מאז שנת 1999 לא התגוננה, לא בטיעון משפטי כלשהו ולא ע"י הבאת עדים מטעמה (ראה עמ' 8-9 לסיכומים) אלא רק הגישה חוות דעת מטעמה, ומכיוון שלא התייצב נציג מטעמה לכל הדיונים הרי שיש להחיל את תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן:"התקנות") וליתן נגדה

פסק דין
.

24. בתקנה 157 לתקנות סייפא נקבע כדלקמן:
"(2) התייצב התובע, ואילו הנתבע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, רשאי התובע להוכיח את תביעתו עד כמה שחובת הראיה עליו, ואז יהא זכאי לסעד המבוקש ולכל סעד מתאים אחר;"

25. היות והתובע לא הוכיח את תביעתו, ובהתחשב בעובדה כי הנתבעת אינה קיימת עוד משנת 1999, נראה כי לא ניתן לראות בנתבעת כמי שלא התגוננה גם אם הגנתה אינה שלמה. מאחר ולא מצאתי כי הנתבעת 1 חבה כלפי התובע חובת זהירות, אינני מקבל טענה זו של ב"כ התובע למתן

פסק דין
כנגד הנתבעת מס' 1.

אחריות הנתבעת מס' 2 - המגן חברה לביטוח בע"מ
26. נתבעת מס' 2, היt חברת ביטוח אשר לטענת התובע ביטחה את הנתבעת מס' 1 (להלן:"חברת הביטוח"). חברת הביטוח מכחישה את חבותה על פי הפוליסה ולדידה הנתבעת מס' 1 לא בוטחה באמצעותה ועל כן אין היא צד לעניין. לאור העובדה כי לא מצאתי שהנתבעת מס' 1 חבה כלפי התובע, הרי ששמימילא אין להפעיל את פוליסת הביטוח במידה שיש כזו, ועל כן הדיון בעניין האם בוטחה הנתבעת מס' 1 ע"י הנתבעת מס' 2 אם לאו. מתייתר.

אחריות נתבעת מס' 3 - עיריית בית שמש
27. העירייה הינה הבעלים של המקרקעין עליהם ממוקם המגרש וכרשות עירונית היא אחראית לביטחונם של המתקנים העירוניים ותחזוקתם. כבעלים של מקרקעין עליה לצפות את הנזק כעניין טכני, ועל כן חלה עליה חובת זהירות מושגית.

28. הנתבעת מס' 3 טוענת כי התובע לא הוכיח כי היא הבעלים של המקרקעין עליו ממוקם המגרש.

29. מר יוסף חדד, יו"ר אגודת הכדורגל מכבי בית שמש העיד בתצהיר תשובות לשאלון, בסעיף 6 לתצהירו כי "המגרש נבדק, באופן קבוע, על ידי עובד עירייה." אני מקבל עדות זו בצרוף לעובדה כי הנתבעת מס' 3 לא טענה כי אין היא הבעלים אלא טענה כי התובע לא הוכיח את בעלותה. לפיכך יש לקבוע כי חלה על נתבעת 3חובת זהירות מושגית.

30. לעניין חובת הזהירות הקונקרטית, מאחר ולא שוכנעתי בגרסתו של התובע כי היה בור במגרש, התובע לא הוכיח כלל כי העירייה לא תחזקה את המגרש בצורה סבירה, לא הוכיח מה היה מצבו של המגרש וכי היו במגרש סיכונים שאינם סבירים, הרי שאינני מוצא כי הנתבעת מס' 3 חבה בחובת זהירות קונקרטית כלפי התובע.

31. אסכם ואומר, לעניין אחריות הנתבעות, כי חובת הזהירות הקונקרטית חלה עליהן רק אם היה מוכיח התובע את מצבו הפיזי של המגרש ביום האירוע כאשר זה האחרון היה הגורם לפציעה ובנוסף כי הנתבעים היו ערים למצב ונמנעו מלפעול בעניין. היות ועל התובע נטל ההוכחה הן באשר למצבו הפיזי של המגרש ביום המשחק וכי בשל מצבו הפיזי ארעה הפציעה, והן באשר לידיעת הנתבעים אודות אותו מצב וכי לא נקטו בכל פעולה, ומכיוון שהתובע לא עמד בנטל האמור ונכשל מלהוכיח את גרסתו, יש לדחות את התביעה.

לסיום
32. הדין מבחין בין סיכון סביר לסיכון בלתי סביר, ורק בגין סיכון בלתי סביר מוטלת חובת זהירות. לכן, אם המשתתף בפעילות הספורט נפגע מסיכון סביר, כפי שארע במקרה זה, הנובע מעצם מהותה של הפעילות, ומאחר ולא הוכח קיומו של סיכון בלתי סביר, לא קמה חובת הזהירות. לאור האמור אינני מוצא כי הנתבעים הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם. לפיכך התביעה נדחית. לאור הנכות שנגרמה לתובע לא ראיתי מקום להטיל עליו הוצאות.
ניתן היום כ"ד באלול, תשס"ו (17 בספטמבר 2006) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
כרמי מוסק
, שופט
סגן נשיא









א בית משפט שלום 9477/00 עובד מאיר נ' מכבי בית שמש עמותה רשומה, המגן חב' לביטוח בע"מ, עירית בית שמש (פורסם ב-ֽ 17/09/2006)