פסקי דין על צאלח שרה | פסקי דין על צאלח אורי | פסקי דין על אליהו יצחק | פסקי דין על אסייג שגית | פסקי דין על אסייג יעקב |

6114/06 א     19/09/2006




א 6114/06 צאלח שרה, צאלח אורי, אליהו יצחק נ' אסייג שגית, אסייג יעקב




1
בתי המשפט
בשא001102/06
ת.א. 6114/06
בית משפט השלום הרצליה
19/09/2006
תאריך:
כב' הש' אירית מני-גור
1 . צאלח שרה

2 . צאלח אורי

3 . אליהו יצחק

בעניין:
מבקשים
עו"ד אופיר איילה

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1 . אסייג שגית

2 . אסייג יעקב
משיבים
עו"ד גוטפריד שמעון

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין

הצדדים בתובענה שבפני
י גרים בשכנות, המבקשים בבית מס' 23 ומשיבים בבית מס' 21. הבתים קרובים זה לזה ורשומים כבית משותף. המשיבים שנכנסו לגור בביתם ביקשו לשנות את הכניסה הראשית לביתם וליצור פתח בקיר המזרחי של הבית, הפתח המיועד אמור להימצא מול גרם המדרגות המוביל לביתם של המבקשים.

יוער, כי המשיבים אוחזים בהיתר לצורך אותה תוספת בנייה, אלא שהדעות חלוקות בין באי כח הצדדים אם ההיתר שאוחזים בו המשיבים הינו היתר שהוצא כדין, אם לאו. מאחר ובאי כח הצדדים הגיעו להסכמה עקרונית שמצאה ביטוי בדיון שהתקיים בפני
כב' השופט דותן ביום 9.7.06, ומאחר ובאי כח הצדדים הסכימו כי ביהמ"ש זה יכריע במחלוקות שנותרו בין הצדדים, אין מקום לדון בשאלה הנכבדה, אם ההיתר הוצא כדין אם לאו. זוהי אכן שאלה שבסמכותו הנגררת של ביהמ"ש, שהיתה מתבררת בראיות לו היו מתקיימות. בנסיבות אלה, פס"ד זה לא דן בשאלת תקפותו של ההיתר, ויוצא מתוך הנחה עובדתית כי המשיבים אוחזים בהיתר.

ההסכמה העקרונית אליה הגיעו הצדדים מנוסחת בפרוטוקול הדיון מיום 9.7.06, (להלן: "ההסכמה"), ובהתאם להסכמה תוגש תוכנית מהנדס על פיה כדי למנוע פגיעה בפרטיות הן של המבקשים והן של המשיבים, גרם המדרגות שפונה לדירת המבקשים יוסט באופן שהמדרגות המוסטות יהיו ככל שניתן כדוגמת המדרגות הקיימות, ובאופן שאותו קטע מוסט יהיה ככל שניתן זהה למעקה הקיים.

הצדדים החליפו ביניהם טיוטות, כאשר בטיוטה מס' 3 מיום 19.7.06 (להלן: "טיוטה מס' 3 או הטיוטה") נתגלעו מספר מחלוקות אשר מנעו מהצדדים מלחתום על הסכם פשרה שיקבל תוקף של פס"ד. בדיון היום, הסכימו באי כח הצדדים כי לאחר שביהמ"ש ישמע את טענותיהם ויבקר במקום, ייתן פס"ד על בסיס ההסכמות העקרוניות שמצאו ביטוי בטיוטה מס' 3, ויכריע במחלוקות שנותרו בין הצדדים.

לפיכך, אני קובעת כי על הצדדים לחתום על טיוטה מס' 3 כפוף להכרעות ביהמ"ש שיינתנו במחלוקות כדלקמן:

1. פיקוח הנדסי - בטיוטה מצוי סעיף 1 ז', הקובע כי המהנדס יפקח על עבודות הקבלן ויאשר בכתב ביצועה והשלמתה עפ"י הוראות ההסכם. בנקודה זו חלוקים באי כח הצדדים, בפתח הדיון טען ב"כ המשיבים כי על המבקשים לשאת בהוצאת הפיקוח או לחלופין יש להסתפק בקבלן המורשה שיבנה את גרם המדרגות המוסט, ובשלב הסיכומים טען ב"כ המשיבים כי מוסכם שהנדסאי שפיקח על עבודות בבית המבקשים ואשר שמו ג'קי לוי הוא זה שיפקח על הבנייה.

לאחר ששמעתי את טענות באי כח הצדדים וביקרתי במקום, אני סבורה שאכן בניית גרם מדרגות חיצוני לבניין, מהווה עניין בטיחותי מהמעלה הראשונה. גם אם בעקרונות שהוסכמו בדיון בפני
כב' השופט דותן לא אוזכרה המילה "פיקוח", הרי זה כמעט מיותר לציין כי פיקוח כזה נחוץ ולא ניתן לוותר עליו. לו חלילה ייבנה גרם המדרגות שלא על פי התוכנית או בצורה רשלנית, יכול והמקום יהווה סכנה בטיחותית לכל הצדדים הנוגעים בתביעה זו ולבני משפחותיהם, וזאת לצמיתות או עד שהמדרגות יתוקנו בהוצאה כספית ניכרת ונכבדת. לפיכך, אין מנוס אלא מלהורות על פיקוח של מהנדס, אותו מהנדס שהכין את תוכנית הבנייה ומכיר אותה, או מהנדס אחר ברמתו שמאושר לבצע פיקוח הנדסי בבנייה.
עוד סבורני, כי עלות הפיקוח ההנדסי צריכה להיות על המשיבים כפי שאף הוסכם כי תוכניות הבנייה והבנייה עצמה תהיה על חשבון המשיבים, כך אף בנושא הפיקוח ההנדסי שהינו חלק בלתי נפרד מעבודות הבנייה בגרם המדרגות המוסט, ויש לראות בפיקוח ההנדסי כמקשה אחת יחד עם עבודות הבנייה.

2. הגדר החיה - סעיף 3 א' לטיוטה, קובע כי המשיבים יהיו רשאים להסיר את בד היוטה מהגדר מיד לאחר מתן היתר הבנייה. בעניין זה טוען ב"כ המשיבים, כי אין להתנות את היתר הבנייה עם הסרת בד היוטה, והמשיבים רשאים להסיר את בד היוטה מיד עם חתימת ההסכם. סבורני, שצודק ב"כ המשיבים ובעניין זה אני קובעת כי סעיף 3 א' יתוקן באופן שהמשיבים יהיו רשאים להסיר את בד היוטה מהגדר מיד עם חתימת ההסכם.

סעיף 3 ב' להסכם - יציין מפורשות ופוזיטיבית כי יותקן גדר פישפש שיאפשר מעבר למבקשים בסוף גדר הצמחייה. עוד יש לתקן את סעיף 3 ג', כי המשיבים ידאגו כי במסגרת הבקשה להיתר בנייה להסטת גרם המדרגות תופיע הגדר וכן הפישפש, ואלה ייכללו במסגרת בקשת ההיתר. אין להתנות את היתר העירייה ביחס לגדר הצמחייה המרושתת וביחס לפישפש עם בניית הפתח שמבקשים המשיבים לבנות. אם וכאשר העירייה לא תיתן היתר בנייה לגדר המרושתת, הרי אזי מסכימים שני הצדדים כי הגדר המרושתת ובעלת הצמחייה תישאר במתכונתה הנוכחית. שני הצדדים צריכים לדאוג לטפחה ולשמרה, ובמקרה וזו תיהרס לבנות אחרת תחתיה. לפיכך, יתוקן סעיף 7 א' לטיוטה באופן שהתניית היתר הבנייה תתייחס אך ורק להסטת גרם המדרגות ולא לגדר והפישפש.

3. מכסה ביוב - בסעיף 5 א' לטיוטה, יש לקבוע כי שוחות הביוב יהיו בכיסוי דקורטיבי כפי שיבחרו המשיבים ובלבד שניתן יהיה לזהות את מכסי הביוב, ואלה יהיו ניתנים להרמה ולהסרה ללא קושי.

4. מעבר חופשי לחצר האחורית - המשיבים מתנגדים לשתי השורות האחרונות בסעיף 5 ב' לטיוטה, בהם נכתב כי המשיבים או מי מטעמם מתחייבים לא להתקין שער ולא חסימה אחרת במעבר. בעניין זה, התגלעה מחלוקת חריפה בין הצדדים, שכן החצר האחורית משמשת כמקום אחסון עבור המבקשים (אחסון לאופניים, כלי עבודה וכד'), ולפיכך נדרש מעבר חופשי ללא כל חסימה. מאידך, טוענים המשיבים כי כהורים לילדים קטנים חלה עליהם החובה לשמור על ילדיהם מפני יציאה חופשית לכביש הראשי ולא ניתן למנוע זאת בביטחון גמור, אלא אם כן תקום גדר החוצצת בין החצר האחורית לשביל אשר תמנע מהילדים לצאת החוצה.

עוד טוענים המשיבים, כי הם מסכימים שאותה גדר תהיה גדר קפיצית שאיננה נעולה ותאפשר מעבר חופשי למבוגרים אך לא לילדים. בעת הביקור במקום, העלו המבקשים הצעה כי אותה גדר במקום שתוקם בכניסה לחצר האחורית מצד שמאל של הפתח המיועד, תוקם בסוף השביל מצד ימין של הפתח המיועד ובכך ייחסם המעבר לכביש ומאידך יתאפשר מעבר חופשי לחצר האחורית. על פניו נראה פתרון זה כפתרון רצוי והוגן, אלא שהמשיבים טענו, הן בביקור במקום והן בסוף הדיון כי קיים חשש בליבם שהפישפש שיותקן על ידי המבקשים לא יהיה סגור כדרך קבע, ולפיכך לא ימנע מהילדים הקטנים להגיע לכביש הראשי דרך חצרם של המבקשים. עם כל הרצון הטוב ועם כל הדאגה לילדים רכים וקטנים, הרי אין בכך טיעון משכנע. שכן, אם המשיבים מסכימים שהגדר שתוקם תהיה גדר לא נעולה ותאפשר מעבר חופשי למבקשים, הרי מי יתקע כף לידינו שאותם מבקשים ייכנסו לחצר האחורית להוציא כלי עבודה ולא ינעלו את השער אחריהם. במקרה כזה נימצא באותו מצב, במצב בו על המשיבים לדאוג באופן תמידי לכך, שכל השערים והגדרות יהיו סגורים על מנת למנוע מעבר לילדים. ואין זה משנה אם מדובר בגדר שהקימו המבקשים או המשיבים בסוף השביל, או בגדר התוחמת את החצר האחורית. בעניין זה, אני מקבלת את טיעונם של המבקשים כי הקמת גדר ולו גדר נמוכה בכניסה לחצר האחורית, נותנת תחושה של ניכוס השטח למשיבים או למי מטעמם, ולא כך הוא. מדובר ברכוש משותף ולפיכך המעבר צריך להיות פתוח וחופשי לעין כל.

לפיכך, אני קובעת כי סעיף 5 ב' לטיוטה יישאר בעינו באשר לאי התקנת שער או חסימה אחרת במעבר, והמשיבים יהיו רשאים להקים גדר החוסמת את הגישה לכביש הראשי בסוף השביל הקיים.

5. באשר להוצאות - שמעתי טיעוני באי כח הצדדים באריכות לעניין ההוצאות, והתלבטתי ביני לביני אם אין מקום לפסוק הוצאות בתיק זה . שכן, מחד לא עלה בי הרושם כי אצה הדרך למבקשים להגיש סעד זה, וסעד זה אכן נתבקש בלית ברירה ועל מנת למנוע עובדות בשטח עוד לפני שתוכרע המחלוקת בין הצדדים. מאידך, שוכנעתי כי נגרם נזק למשיבים שכן כניסה לביתם עם קבלת צו המניעה הפכה לכניסה ארעית והיה צורך להסב את הפתח האחורי לפתח כניסה זמני עד לבניית הפתח המתוכנן.

לאחר שהתלבטתי ולאחר שהתרשמתי כי הצדדים עצמם נכונים היו להגיע לפשרות במהלך כל הדרך, ובאי כח הצדדים תרמו לא אחת בדקדוקים משפטיים כאלה או אחרים להתמשכות ההליכים, ועל מנת לשמור על יחסי שכנות טובים ותקינים ועל מנת שהשלום והשלווה ישובו על כנם, בחרתי שלא לפסוק הוצאות לאף צד ואני קובעת כי כל צד ישא בהוצאותיו.

סוף דבר:
אני מאשרת את הסכמת הצדדים כפי שקיבלה ביטוי בפרוטוקול הדיון שנערך בפני
כב' השופט דותן וכן עוצבה מחדש ופורטה בטיוטת הסכם מס' 3 מיום 19.7.06, טיוטה זו מהווה בסיס להסכם הפשרה בין הצדדים שמקבל תוקף של פס"ד בכפוף להכרעות ביהמ"ש במחלוקות שנותרו בין הצדדים, כאמור לעיל.

אין צו להוצאות. כל צד ישא בהוצאותיו.
הערבות הבנקאית שהופקדה בבש"א 1102/06 תושב למבקשים.

המזכירות תסגור בש"א 1102/06 , וכן את ת.א. 6114/06 .

מאחר ולא קויימה ישיבת קדם משפט ראשונה יש להשיב את המחצית הראשונה של האגרה לידי התובעים.

ביהמ"ש מאחל לצדדים ולבאי כוחם שנה טובה, שכנות טובה ויהיו השלום והשלווה שורים במעונם.

המזכירות תשלח עותק מפסה"ד לבאי כח הצדדים עם אישור מסירה.
ניתן היום כ"ו באלול, תשס"ו (19 בספטמבר 2006) בהיעדר באי כח הצדדים

מני-גור אירית, שופטת

קלדנית: שרה נחמני








א בית משפט שלום 6114/06 צאלח שרה, צאלח אורי, אליהו יצחק נ' אסייג שגית, אסייג יעקב (פורסם ב-ֽ 19/09/2006)