פסקי דין על יהודה מארש | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

1916/04 בל     26/09/2006




בל 1916/04 יהודה מארש נ' המוסד לביטוח לאומי




1


בתי הדין לעבודה
בית הדין האזורי לעבודה
באר-שבע
בל 1916/04


בפני

כבוד השופט אילן סופר


26/09/2006


בעניין:
יהודה מארש



ע"י ב"כ
עו"ד סאמי אבו ורדה

התובע

נ ג ד


המוסד לביטוח לאומי



ע"י ב"כ
עו"ד ילנה צ'וקלר

הנתבע

פסק דין


1. עניינה של התביעה שבנדון, היא להכיר בליקוי השמיעה של התובע כתאונת עבודה.

2. התובע יליד 4.5.38.

3. התובע עבד בנמל אשדוד מתאריך 17.1.66 ועד יציאתו לפנסיה בתאריך 30.11.01.

4. בעשר השנים הראשונות עבד התובע בתור סוואר בבטן האוניה. במקביל לעבודתו כסוואר עבד התובע עד 10/68 בתור מנופאי. לאחר מכן ועד יציאתו לפנסיה עבד התובע בתור אתת.

5. במסגרת עבודתו נחשף התובע לרעש אשר נגרם על ידי פריקת וטעינת מכולות מועמסות וריקות. הרעש נגרם על ידי התנגשות המכולות ברצפת סיפון האוניה, וכן מהתנגשות המכולות אחת בשניה בעת ההעמסה את הפריקה, כאשר התובע היה במרחק קצר ביותר מהן, עד 40 ס"מ בעת ההתנגשות.

6. בנוסף נחשף התובע לרעש של מכשיר קשר מסוג מוטורולה ישן, בו השתמש התובע כל זמן עבודתו לצורך תיאום מדוייק של מיקום המכולות עם המנופאי.

7. התובע נחשף לרעש הנע בין 72 ועד 81 דציבל (הצדדים מסתמכים על מדידות רעש שנעשו במסגרת תביעת עובד אחר בנמל אשדוד שעבד בתור אתת, וזאת בהעדר מדידות רעש לגבי תנאי עבודת התובע באופן ספציפי). כל יום עבד התובע מעל 8 שעות, וזאת במשך כל זמן עבודתו.

8. התובע התחיל להרגיש ירידה בשמיעה לפני 8-10 שני. כמו כן מתלונן על טנטון.

9. התובע עבד ללא אטמי אוזניים מלבד בשנתיים האחרונות לפני פרישתו לגמלאות.

10. הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין.

11. ביום 3.11.05 מינה בית הדין את ד"ר א. ברקו כמומחה רפואי, אשר התבקש לענות על השאלות הבאות:

א. מהי המחלה ממנה סובל התובע?
ב. האם סובל התובע מירידה בשמיעה ובאיזו מידה?
ג. אם התשובה לשאלה האחרונה חיובית, האם נגרם לתובע נזק לאוזן הפנימית, והאם נגרמה לתובע ירידה בכושר השמיעה בתדירויות הדיבור?
ד. האם נתקיימו בתובע התנאים להכיר בנזק לאזניו כמחלת מקצוע שהיא בגדר "פגיעה בעבודה", על פי תקנה 45 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954 ופריט 7 בחלק ב' של התוספת השניה בתקנות האמורות?
ה. האם נפגע התובע פגיעה מסוג injury שניתן להגדירה בזמן?
ו. האם הפגיעה גרמה לנזק?
ז. האם הרעשים במקום בו עבד התובע גרמו לו לפגיעות זעירות שניתן להבחין בהן ואפשר ליחס אותן לזמן מסויים?
ח. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית האם היו הפגיעות הנ"ל בעלות אופי בלתי הפיך (ireversible) כך שבהצטרף אליהן פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים?
ט. אם לא, האם יש לראות במצב הקיים תוצאה של תהליך תחלואתי רגיל?
י. האם לדעת המומחה נכון לאמר כי השפעת הארועים בעבודה על הופעת המחלה ממנה סובל המערער היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים כאשר לעניין זה יש לשקול מצד אחד את גורמי המחלה האחרים לרבות נתונים אישיים שהיו קיימים לפני הארועים בעבודה, ומצד שני את השפעת הארועים בעבודה על המחלה?

12. בתאריך 20.2.06 הגיש ד"ר א. ברקו את חוות דעתו וממצאיו כדלקמן:-

"מדובר בגבר בן 68, העובד בנמל אשדוד משנת 1966:
1. ב-10 שנות עבודתו הראשונות עבד בסוואר ומנופאי – לא ברור לאילו מפלסי
רעש נחשף. בכל מקרה, בתקופה זו לא היו תלונות על ליקוי שמיעה או טינטון.
2. לאחר מכן ועד צאתו לגימלאות בשנת 2001, נחשף למפלסי רעש של 81-72 דציבל, מפלסי רעש שלא עומדים בקריטריונים של ה- damage risk criteria, היינו, מפלסי רעש למשכי חשיפה שאין בהם כדי לגרום לנזק שמיעתי.
טוען שסובל מליקוי שמיעה וטינטון. תלונתו הרשומה הראשונה היא בשנת 2002, עת יצא כבר לגימלאות וטוען שליקוי שמיעה זה התחיל לפני 10-8 שנים, עת לא נחשף למפלסי רעש מזיקים.
בדיקת השמיעה היחידה בתיק הרפואי מראה שסובל מליקוי שמיעה אסימטרי ב- 2 האוזניים עם ירידה קשה בשמיעה בתדירויות הגבוהות ועם קומפוננט הולכתי באוזן ימין. עפ"י:
1. עקומת השמיעה עם הליקוי האסימטרי והקומפוננט ההולכתי מימין.
2. זמן הופעת ליקוי השמיעה (והטינטון) – בשעה שלא נחשף לרעש מזיק.
לא מדובר בליקוי שמיעה שמחשיפה לרעש אלא מתחלואה. אך כיון שקיים ספק בקשר לדיוק של בדיקת השמיעה אבקש להפנותו:
1. לבדיקת שמיעה עדכנית + טימפנומטריה.
2. בדיקת bera לסף."

13. בתאריך 3.8.06 נתקבלה חוות דעתו של ד"ר א. ברקו לאחר שעיין בבירור השמיעתי שעבר התובע במכון קולות:

"ממצאי בירור שמיעתי מקיף זה מחזק את מסקנותיי שלא מדובר בליקוי שמיעה שמחשיפה לרעש אלא מתחלואה מהטעמים הנוספים הבאים:
1. בבירור זה קיים קומפוננט הולכתי ב- 2 האוזניים.
2. האופי הפרוגרסיבי המהיר של ליקוי השמיעה, שעה שאינו חשוף רעש.
לכן תשובותיי לשאלות כב' השופט סופר אילן הן:
א. סובל מליקוי שמיעה חמור דו-צדדי, מעורב, הולכתי ועיצבי.
ב. סובל מירידה חמורה בשמיעתו ב- 2 האוזניים.
ג. לא נגרם לתובע נזק לאוזן הפנימית מחשיפה לרעש.
ד. לא מדובר במחלת מקצוע.
ה. ליקוי השמיעה, ממנו סובל, לא התפתח לפי הילכת המיקרו-טראומה.
ו. יש לראות במצב הקיים תוצאה של תהליך תחלואתי רגיל.
ז. לא היתה השפעה לארועים בעבודה על הופעת מחלתו."

14. ה כ ר ע ה

על פי הפסיקה, קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה לבין הפגיעה הנטענת בעבודה או שלילת קיומו של קשר כאמור, הינה קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות. אלא שבקביעה זו, בית הדין מייחד משקל מיוחד לחוות דעת שמוגש על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים.

ראה: דב"ע תשן/48-0 המוסד נ' עמירם פיאלקוב, פד"ע כב', 321.
דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע ז', 374.

15. בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן.
ראה: דב"ע נו/244-0 המוסד נ' יצחק פרבר, (לא פורסם).

בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של מומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין.
ראה: דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד, ניתן ביום 2.11.99.
16. לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה.

במקרה הנוכחי, לא ניתן לומר שחוות דעת המומחה אינה מפורטת ומנומקת, או שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו, גם אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה.

17. לאחר שהמומחה הרפואי עיין בחומר הרפואי שהיה בפני
ו ביקש לקבל בדיקות נוספות. הבירור השמיעתי שעבר התובע במכון קולות, חיזק את מסקנותיו של המומחה, שלא מדובר בליקוי שמיעה שבא כתוצאה מחשיפה לרעש אלא מתחלואה.

18. המומחה קבע, כי לא נגרם לתובע נזק לאוזן הפנימית מחשיפה לרעש, לא מדובר במחלת מקצוע, ליקוי השמיעה ממנו הוא סובל, לא התפתח לפי הילכת המיקרו-טראומה וכי יש לראות במצב הקיים תוצאה של תהליך תחלואתי רגיל.

19. על כן וכאמור, התביעה נדחית.

20. אין צו להוצאות.



ניתן היום ד' בתשרי, תשס"ז (26 בספטמבר 2006) בהעדר הצדדים.

______________
אילן סופר
- שופט
001916/04בל 734 ויקי גוטפלייש








בל בית דין אזורי לעבודה 1916/04 יהודה מארש נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 26/09/2006)