פסקי דין על משרד העבודה והרווחה ת"א | פסקי דין על שחק אבטחה | פסקי דין על שמירה ושירותי משרד | פסקי דין על ברקת רמי | פסקי דין על בר נוי חיים גיא | פסקי דין על עבודי ג.הסעות והספקת כח אדם | פסקי דין על גבארה ע.חכים |

1017/01 פ     27/09/2006




פ 1017/01 משרד העבודה והרווחה ת"א נ' שחק אבטחה, שמירה ושירותי משרד בע"מ , ברקת רמי , בר נוי חיים גיא , עבודי ג.הסעות והספקת כח אדם בע"מ , גבארה ע.חכים




1


בתי הדין לעבודה
בין הדין האזורי לעבודה
ב ב א ר – ש ב ע
פ 001017/01


בפני

כב' השופט אילן סופר


27/09/2006


בעניין:
משרד העבודה והרווחה ת"א



ע"י ב"כ
עו"ד איריס מעיין

המאשימה

נ ג ד


1 . שחק אבטחה
, שמירה ושירותי משרד בע"מ
- ע"י
ב"כ עו"ד יוסי גוטגליק

2 . ברקת רמי
- ע"י ב"כ עו"ד יהושע רזניק
ועו"ד ציון
סהראי

3 . בר נוי חיים גיא

4. עבודי ג.הסעות והספקת כח אדם בע"מ

5. גבארה ע.חכים
- הנאשמים 4-5 ע"י ב"כ עו"ד
בלעום שאכר





הנאשמים

הכרעת דין

1. בפתח הדברים וכמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב- 1982, אודיע כי החלטתי לזכות את הנאשמת 1 מעבירות לפי סעיפים 10 (א) ו- 20 (ב) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם התשנ"ו- 1996, וכן לזכות את הנאשם 3 מכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום שהוגש נגדו.

2. כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום, בו הואשמו בעבירות לפי סעיפים 2 (א) (1), 2 (א) (2) ו-4 1(א), 1(ג) ו- 2 (ב) (2), 5 (א), 5 (2), 1 א 1 ב ו- 2 (ב) (1) לחוק עובדים זרים, תשנ"א- 1991 (להלן: "חוק עובדים זרים"). בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין תשל"ז- 1977 וסעיפים 2 (א), 10 (א), 20 (ב), 21 (א) ו- 21 (ב) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם התשנ"ו- 1996 (להלן: "חוק קבלני כוח אדם").

3. הנאשמת 1, "שחק אבטחה
, שמירה ושרותי משרד בע"מ" הינה חברה, אשר במועדים הרלוונטיים לכתב האישום עסקה במתן שירותי ניקיון למלונות "נובוטל", "גולדן טוליפ" ו"קראון פלאזה" בים המלח (להלן: "שחק").

4. הנאשם 2, מר רמי ברקת, הינו בעל מניות ומנכ"ל שחק (להלן: "ברקת").

5. הנאשם 3, מר חיים גיא ברנוי, היה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום מנהל המלונאות בסניף ים המלח של שחק (להלן:"ברנוי").

6. הנאשמת 4, "עבודי ג. הסעות והספקת כח אדם בע"מ", הינה חברה המספקת כוח אדם, ובין השאר סיפקה לשחק עובדים זרים נשוא כתב האישום (להלן: "עבודי").

7. הנאשם 5, מר גבארה ע. חכים, הינו מנהלה של עבודי ובעל מניות בה (להלן: "עאבד").

8. על פי כתב האישום, שחק ועבודי העסיקו בצוותא 29 עובדים זרים (להלן: "העובדים"), ששמותיהם מפורטים בסעיף 7 לכתב האישום, בבתי המלון בים המלח, מבלי שהיה להם היתר להעסיקם על פי דין, וללא שנשלחו ע"י שירות התעסוקה. עוד הואשמו שחק ועבודי, כי העסיקו את העובדים הזרים מבלי שהתקשרו עימם בחוזי עבודה בכתב, בשפה הנהירה לעובדים ומבלי שנמסר להם העתק, וכן הואשמו בכך שעסקו כקבלני כוח אדם ללא קבלת רישיון משר העבודה.

ברקת, בר נוי ועאבד הואשמו כנושאי משרה שהפרו חובתם לפקח ולעשות כל שניתן למנוע ביצוע העבירות האמורות.

9. בקליפת אגוז נבהיר, כי ליבה של המחלוקת בתיק היא טיבה של מערכת היחסים שבין שחק ועבודי לעובדים הזרים, והאם ניתן לראות בשחק ובעבודי "מעביד" לצורך חוק עובדים זרים. כפי שנפרט בהמשך, מדובר בתבנית העסקה מרובעת, בה העובדים הזרים היו "משרתיהם" של שלושה אדונים: של המלונות בהם עבדו, של שחק אשר התחייבה לספקם למלונות ושל עבודי אשר סיפקה אותם לשחק. כאמור, כתב האישום הוגש רק כנגד שחק ועבודי שהם שניים מתוך שלושת צלעות המרובע.
המאשימה מבקשת לראות בשחק ובעבודי מעבידים בצוותא לכל דבר ועניין; שחק טוענת, כי המלונות היו המעבידים של העובדים, ולחילופין יש לראות רק בעבודי שהודה בהעסקת העובדים כמעביד. גם עבודי טוענת כי המלונות היו המעבידים של העובדים, ולחילופין ולכל היותר יש לראות בה צינור להעסקת העובדים באמצעות שחק.

10. יסודות העבירה

סעיף 2 (א) לחוק עובדים זרים בנוסחו במועד הרלוונטי לכתב האישום הנדון קובע:

"מעביד שעשה אחד מאלה:
(1) העביד עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל תשי"ב- 1952.
(2) העביד עובד זר בניגוד להוראות סעיף 32 לחוק שירות התעסוקה תשנ"ט- 1959...

(ב) (2) מי שעשה אחד מאלה - העביד עובד זר בלי שהתקשר עימו בחוזה עבודה בכתב בהתאם להוראות סעיף 1 ג' ..."
לפי המתואר, יסודות העבירה דורשים שניים: מעביד ועובד זר שאינו רשאי לעבוד בארץ.

11. זהות העובדים ומעמדם

סעיף 7 לכתב האישום מפרט את שמותיהם של 29 עובדים, אשר במהלך ביקורת שנערכה בערד בתאריך 17.7.01 נמצאו מתגוררים בדירות שונות. במהלך חקירתם, מסרו העובדים כי הם עובדים בבתי המלון "קראון פלאזה", "נובוטל" ו"גולדן טוליפ", וזאת באמצעות שחק ועבודי.

12. בתאריך 22.7.01 הגישה המאשימה בקשה לשמיעת עדותם של העובדים בטרם יגורשו מן הארץ ובטרם הגשת כתב האישום. עדותם של העובדים נשמעה ביום 24.7.01 (בשא 1002/01). בתחילת הדיון נשמעה עדותם של מספר עובדים, אך לאחר מכן ובהסכמת ב"כ הנאשמים דאז, הוגשו כל עדויותיהם של העובדים כפי שנמסרו לחוקרי משרד העבודה (ת/3).

חוקר התמ"ת, מר מרדכי אברג'ל, ערך רשימות של העובדים לפי בתי המלון בהם עבדו (מ/15, מ/16, מ/17). להודעות שמסרו העובדים צורפו תמונותיהם, ולחלקן צורף צילום הדרכון או כרטיס העבודה במלון.

מר גבריאל בן הרוש – ראש צוות פיקוח ואכיפה במשרד העבודה, ערך גם הוא רשימה של 24 עובדים מתוך הקבוצה (מ/25, מ/26, מ/27).

מעדויות העובדים עולה, כי מרביתם הגיעו לארץ מסלובניה כתיירים, תוך שהובטח לחלקם כי יושג עבורם היתר עבודה.

13. הנאשמים לא חלקו על זהות העובדים, וגם לא על העובדה כי לאף אחד מהם אין היתר לעבוד בארץ וכאמור, הסכימו כי עדותם בפני
החוקרים תוגש כראיה לבית הדין.

ברקת טוען, כי מאחר ולא היה משיב בבקשה לגביית עדות מוקדמת ולא הייתה לו הזדמנות לחקור את העובדים הזרים חקירה שכנגד, אין להשתמש בעדויות אלו כנגדו.

המאשימה טוענת, כי בשלב בו נגבו העדויות והתקבלו מסמכים, ברקת לא היה חשוד ע"י המאשימה ביחס לעבירות נשוא כתב האישום. על כן, לא הוזמן לישיבה בה נגבו עדויות העובדים. בנוסף טוענת המאשימה, כי ברקת היה באותו זמן בחו"ל ולא היה יכול להיות נוכח. מכל מקום, העדרו של ברקת רלוונטי לעניין המשקל שיש לתת לעדות, אך לא לקבילות.

14. מטרתה של גביית העדות המוקדמת היא לשמר עדות שיש חשש שלא ניתן יהיה לגבותה בשלב מאוחר יותר (יעקב קדמי, על סדר הדין בפלילים תשס"ג 2003, עמ' 645). הדבר נכון שבעתיים כאשר מדובר בעובדים זרים, הנמצאים בהליכי גירוש מהארץ. ישנה חשיבות רבה לשמיעת הדיון בעניינם מוקדם ככל האפשר, ובטרם יצאו את הארץ (עא"ח 960014/98 נתן עמיצור נ' בית הדין האזורי לעבודה בב"ש עבודה ארצי לב (1) 33). ההלכה שיצאה מבית הדין הארצי בעניין שמיעת עדויות עובדים זרים במסגרת תביעותיהם כלפי מעסיקים, יפה גם למקרה שעדותם נגבתה במסגרת חקירה פלילית שנפתחה בקשר להעסקתם.

15. הכלל הוא שעדות מוקדמת לפי סעיף 117 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשנ"ב- 1982, תיגבה כעדות רגילה, ובנוכחות תובע, נאשם או מי שעשוי להיות נאשם.

יחד עם זאת, עדות מוקדמת תישמע שלא בנוכחות חשוד או נאשם כאשר טרם "זוהה" חשוד או נאשם, או כאשר החשוד או הנאשם אינם נמצאים בארץ, או כאשר נבצר מהחשוד או הנאשם מלהיות נוכחים בחקירה ואין מנוס מלקיימה מיד או שיש הצדקה עניינית אחרת שלא לדחותה (קדמי, עמ' 652).

16. במקרה שלפנינו, העובדים נמצאו בדירותיהם בלילה שבין ה- 17 ל- 18 ליולי 2001. עדויותיהם נמסרו לחוקרים בבוקר של ה- 18 ליולי. הבקשה לשמיעת עדות מוקדמת הועברה באמצעות הפקסימיליה ב- 18.7.01, התקבלה במזכירות בית הדין ב- 22.7.01 ונקבעה לדיון ב- 24.7.01. המשיבים בבקשה היו שחק, עבודי, עאבד, בר נוי ושוקי אוזיאם אברמוביץ – מנהל התפעול של סניף ים המלח של שחק. בר נוי כזכור שימש כמנהל מלונאות בסניף ים המלח של שחק.

אין חולק, כי בשלב הראשוני שבו הייתה החקירה, טרם נגבו עדויות כלשהן מחשודים או נחקרים לבד מהעובדים. בהתחשב בזמן הקצר, לא ניתן היה לברר ביעילות ובמהירות מיהם המנהלים, וכאמור כטענת המאשימה, לא היה ברור כלל שברקת עלול להיות נאשם. שוב, יש להדגיש כי הבקשה הוגשה לבית הדין יום לאחר שנגבו העדויות מהעובדים. מכאן, שבלוח זמנים כה צפוף, לא ניתן היה לדרוש מהמאשימה כי תדע כבר בשלב זה, כי ברקת עלול להיות נאשם;

על כך נוסיף, כי ברקת הודה בעדותו (מ/42), כי במועד תפיסת העובדים ושמיעת עדותם בבית הדין, שהה בחו"ל. כלומר, גם אם היה מצורף כמשיב לבקשה, ספק אם היה מגיע לדיון. אך מעבר לכך, העדרותו מסבירה מדוע לפחות בשלב הראשוני לא נתפס ברקת כמי שעלול להיות חשוד. לבקשה צורפו כמשיבים מטעם שחק רק המנהלים שעבדו בים המלח.

17. בשולי הדברים נעיר, כי מצאנו בטענת ברקת, לפיה לא זומן לישיבה בה נגבתה העדות המוקדמת, משום היתממות. כאשר החברה בניהולו הוזמנה לשמיעת עדות של 29 עובדים זרים, חזקה שהוא ידע על כך, והוא, יותר מהמאשימה, צריך היה להבין בשלב הזה את הסיכונים שיש בכך עבורו. כמנהל, רק ברקת, ולא המאשימה, ידע את המצב העובדתי לאשורו, במועד שבו הוגשה הבקשה. רק ברקת יכול היה להבין את המשמעויות הפליליות של מעשי שחק, אשר בסופו של יום, גם אם רק שחק הייתה נאשמת, ברקת היה מי שמתייצב בשמה. נכון שהעבירה המיוחסת לשחק שונה מהעבירה שמיוחסת לברקת, אך מבחינת חקירת העובדים, אין הדבר מעלה או מוריד. אין עדותם של העובדים תורמת לבירור העובדתי של העבירה בה מואשם ברקת. לבד מכך, שהעבירה בה מואשם ברקת נגזרת מהעבירה בה מואשמת שחק. אין חולק, כי שחק יוצגה ע"י עו"ד במהלך הדיון. מכאן יוצא שלברקת לא נגרם כל נזק דיוני או מהותי מכך שהוא לא נכח או היה צד להליך של גביית העדות המוקדמת.

זאת ועוד. על זהות האינטרסים שבין שחק לברקת למדנו גם מהסיכומים שהוגשו על ידי שניהם יחדיו, למרות שיוצגו ע"י עו"ד שונים.

18. לסיכום פרק זה אנו קובעים, כי המאשימה הוכיחה את היסוד העובדתי שהעובדים הינם כולם עובדים זרים, שאינם רשאים לעבוד בישראל, בתוקף כניסתם לארץ עם אשרת תייר, או שלא הופנו למעסיקיהם באמצעות שירות התעסוקה.

19. הגדרת מעביד- בחקיקה

סעיף 1 לחוק עובדים זרים כולל את הגדת מעביד.

"מעביד- לרבות קבלן כוח אדם"

"קבלן כוח אדם- כהגדרתו בחוק העסקת עובדים זרים ע"י קבלני כוח אדם תשנ"ו- 1996".

"מתווך כח אדם- מי שעיקר עיסוקו או מקצתו בתיווך עבודה".

20. נפנה כעת להגדרת קבלן כוח אדם בחוק קבלני כוח אדם. בסעיף 1 נקבע:

"קבלן כח אדם- מי שעיסוקו במתן שירותי כח אדם של עובדיו לשם עבודה אצל זולתו, לרבות לשכה פרטית כמשמעותה בחוק שירות התעסוקה תשי"ט 1959, העוסקת גם במתן שירותי כח אדם; "
סעיף 62 לחוק שירות התעסוקה מגדיר מהי לשכה פרטית:

"לשכה פרטית- כל העוסק בתיווך עבודה, אם תמורת תשלום או תועלת חמרית אחרת או בלי תמורה, להוציא שירות התעסוקה ועיתונים או פרסומים אחרים שתיווך עבודה אינו מטרתם העיקרית; "

21. הגדרת מעביד בפסיקה

למונח מעביד, כמו גם עובד, יוצקים תכנים שונים בהתאם לסביבה החוקית בה הם נקראים.

"המונחים 'מעביד' ו'עובד' מופיעים בשורה ארוכה של חוקים. נקודת המוצא העקרונית, אשר חייבת להנחות אותנו, היא, כי לביטויים אלה אין משמעות אוניברסאלית, אלא המשמעות, שנודעת להם, קשורה קשר הדוק להקשר, בו מופיעים ביטויים אלה. לשון אחר: אין הגדרה אחת ויחידה אשר משמשת אמת מידה לקביעת יחסי מעביד-עובד, אלא קיימות הגדרות רבות ומגוונות, הכול בהתאם להקשר הדברים, בו מתעוררת השאלה. על-כן תהא זו תופעה טבעית, כי פלוני ייחשב כעובד לצורך חוק אחד, אך לא ייחשב כעובד לצורך חוק אחר".....

אכן, המטען הנורמטיבי של הדיבור "עובד" ו"מעביד" אינו נקבע על פי המשמעות היוריספרודנטלית של מושגים אלה. משמעותם של מונחים אלה היא פונקציונלית. כך הדבר גם במשפט המשווה .... כך הדבר במשפט הישראלי. מובנו של הדיבור "עובד" ו"מעביד" משתנה על פי הקשרו, והקשרו נקבע על פי תכליתו. בצדק ציין פרופ' א' זמיר, כי:

"לפני שמציגים את השאלה כיצד להבחין בין עובד לקבלן יש לברר לשם מה עורכים את הסיווג" (א' זמיר, "עובד או קבלן" משפטים כב 113, 117 (תשנ"ג)). "

ראה: דנגץ 4601/95 יוסף סרוסי נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד נ"ב (4) 817, 820. (להלן: "דנג"ץ סרוסי").
22. מכאן שעל מנת למצוא את הפרשנות המתאימה למונח "מעביד", יש להתחקות אחר תכלית החוק, בו מופיע המונח כפי שהסביר כב' הנשיא ברק בדנג"ץ סרוסי:

"מכאן, שבפרשנותו של דבר חקיקה, אנו שואלים את עצמנו מהי המטרה המונחת ביסודו. מובנו של החוק לא ייקבע אך על פי מובנה המילוני של הלשון. ללשון יינתן אותו מובן אשר מגשים את המטרה המונחת ביסוד החקיקה. בדומה, מובנו של החוק לא ייקבע אך על פי המובן היוריספרודנטלי שניתן למושגים בהם משתמש דבר החקיקה. מובנו של החוק ייקבע על פי המטרה המונחת ביסודו. מבין המובנים הלשוניים השונים ייבחר אותו מובן לשוני אשר מגשים את התכלית שהחוק נועד להגשים. ..... זו הפרשנות התכליתית המקובלת עלינו, והנגזרת מהתפיסה הכללית שהמשפט אינו גן עדן של מושגים אלא חיי יומיום של צרכים, אינטרסים וערכים, אותם מבקשת חברה נתונה להגשים בזמן נתון. על כן, לביטויים זהים המופיעים בחוקים שונים עשויים להינתן מובנים שונים. אכן, מובנו של ביטוי נקבע על פי תכליתו, והתכלית המונחת ביסוד חוקים שונים היא שונה. עמד על כך חברי, השופט זמיר, בציינו:

"מבחינה עקרונית, כל ביטוי יש לו משמעות מיוחדת בהקשר מסויים, לפי אותו הקשר. לפיכך, המשמעות של אותו ביטוי עצמו עשויה להשתנות מהקשר להקשר, לפי הסביבה שבה הביטוי חי, לפי התכלית של החוק שבו הוא משובץ ולפי שיקולים פרשניים אחרים" (בג"ץ 7029/95 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'). " (דנג"ץ סרוסי, עמ' 828).

23. על תכלית חוק העסקת עובדים זרים ניתן ללמוד מדברי ההסבר להצעת החוק (ה"ח 2032 מיום 31.1.1991) :

"התופעה של העסקת עובדים זרים ללא היתר הולכת ומתפשטת ופוגעת קשה במאמצים להקטין את ממדי האבטלה בארץ. עובדים זרים המועסקים ללא היתר לפי חוק הכניסה לישראל וללא היתר משירות התעסוקה מועסקים בתנאי שכר משפילים, ללא תנאים סוציאליים, ולעתים רבות בתנאי תעסוקה בלתי אנושיים.

הצעת החוק נועדה להתמודד עם תופעה זו על ידי קביעת עונשים מרתיעים לגבי המעסיקים עובדים זרים שלא כדין, לרבות קבלני כוח אדם ומתווכי עבודה למיניהם, ומצד שני לחזק את העבודה המאורגנת בישראל".

מהאמור לעיל עולה כי לחוק העסקת עובדים זרים שתי מטרות: האחת- מניעה וצמצום העסקת עובדים זרים ללא היתר; השניה- הבטחת תנאי העסקה הולמים לעובדים הזרים במובן הרחב: דהיינו תשלום שכר הולם והוגן, מתן תנאי מגורים הולמים, הבטחת טיפול רפואי ועוד. "

24. בעניין זה, מקובל עלי האמור בפסק דינה המאיר של כב' השופטת לאה גליקסמן פ 1072/01 (ת"א) מדינת ישראל- משרד העבודה נ' משה שוסטר (צורף לסיכומי המאשימה):

"הפרשנות ההולמת את הוראת החוק היא לפרש את המונחים "מעביד" ו"עובד" ככוללים כל סיטואציה של התקשרות לביצוע עבודה על ידי מי שהוא "עובד זר", דהיינו מי שאינו רשאי לעבוד על פי הוראות חוק הכניסה לישראל, תשי"ב- 1952. זאת, גם אם לעניין תחולת חוקי העבודה האחרים היה נקבע כי לא התקיימו בין המזמין את העבודה לבין מבצע העבודה יחסי עובד-מעביד. כאמור, אחת ממטרות החוק היא למנוע העסקת עובדים זרים הגורמת לפגיעה בתעסוקת עובדים ישראליים ומגדילה את ממדי האבטלה במשק. העסקתו של העובד הישראלי עקב העסקת העובד הזר נפגעת בין אם התקיימו יחסי עובד מעביד בין המעביד לבין העובד הזר, ובין אם מתכונת ההתקשרות ביניהם היתה אחרת, כגון התקשרות בין מזמין לבין קבלן עצמאי או התקשרות בין מזמין לבין משתתף חופשי. "

25. על כך נוסיף, כי על המעביד מוטלת החובה לדאוג שעובדיו לא ינוצלו, ודבר זה נכון הן לגבי חברת כוח אדם, קבלן ראשי וקבלן משנה. חוק עובדים זרים מתייחס למעביד של העובדים הזרים, ובמפורש מרחיב זאת לקבלן כוח אדם, ובפרק העונשין בחוק גם למי שעונה להגדרת מתווך כוח אדם ושאינו עולה כדי מעביד. הרחבת ההגדרה ברורה ומוצדקת כדי למנוע ממי שטוען להעדרם של יחסי עובד-מעביד כמשמעותם בחוקי העבודה, אולם בפועל דואג להבאתם של העובדים לארץ, או דואג רק להשמתם בעבודה, או לתיווך בינם לבין מזמין העבודה – למנוע מכל אלה לחמוק מאחריות לגורלם של עובדים אלו.

זאת ועוד. הכרה בחברות הקבלניות לאספקת כוח אדם או במתווכי כוח האדם למיניהם כמעבידים, מוצדקת במיוחדת במקרים בהם גופים אלו לקחו על עצמם במפורש, על פי חוזים עליהם חתמו, את ההתחייבות לדאוג לזכויותיהם של העובדים, ולהיתרים להעסקתם.

26. על כן, אין בידינו לקבל את טענות שחק ועבודי, להן הוקדשו מרבית סיכומיהן, בדבר ישומם של המבחנים לקיומם של יחסי עובד-מעביד, הלקוחים מהפסיקה העוסקת בתביעות של עובדים כנגד מעבידים בהתאם לחוקי העבודה. מבחנים אלו שרירים וקיימים והם נכונים למקרים בהם העובדים הזרים היו מגישים תביעות. כאשר מדובר בתביעה פלילית, הדין הוא אחר, ההגדרה משתנה והתכלית של הדין כאמור היא שנותנת את הפרשנות ההולמת.

27. הבסיס ההסכמי בין הצדדים

בין בתי המלון לשחק נכרתו הסכמים בכתב ובעל פה, ולפיהם פעלו הצדדים. כך בין אפריקה ישראל תיירות ונופש בע"מ (מלון קראון פלאזה) לשחק נחתם הסכם (מ/3) ב- 10.5.97, לפיו שחק התחייבה לספק למלון שירותי ניקיון, חדרנות, מטבח ופיקוח על שירותים אלו.

להלן סעיפים רלוונטיים מהסכם זה:

"4 (ג) שחק מתחייבת להעניק את השירותים בהתאם להוראות ולדרישות כל דין, לרבות בהתאם להוראות חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו- 1996 וכל תקנה שהותקנה מכוחו ולהשיג בעצמה ועל חשבונה את כל ההיתרים ו/או הרשיונות הדרושים לשם כך.
(ד) מובהר הזאת כי שחק תהיה אחראית בלעדית, הן מבחינה אזרחית והן מבחינה פלילית, לאי קיום כל הוראת חיקוק, בין היתר בדבר חובת השגת רשיון ו/או היתר כאמור ו/או לאי קיום או חריגה מכל תנאי מתנאי הרשיון ו/או ההיתר לכשיושג.
שחק תשפה את החברה ו/או כל גורם מטעמה בגין כל נזק שיגרם ו/או קנס שתתחייב בו החברה, בין בהליך אזרחי ובין בהליך פלילי, בשל אי השגת רשיון ו/או היתר כאמור או הפרת תנאי מתנאי הרשיון ו/או ההיתר לכשיושג. כמו כן מתחייבת שחק לקבל על עצמה ניהל כל הליך משפטי שיוגש בגין העילות המפורטות לעיל ולשאת בכל ההוצאות הכרוכות בניהולו.

7 (א) שחק מתחייבת להעסיק כמות מספקת של עובדים שיהיו בעלי נסיון ויכולת כנדרש על מנת לספק את השרותים ברמה מקצועית גבוהה לשביעות רצונה המלאה של החברה, ולדאוג כי עובדיה, שלוחיה ו/או נציגיה ינהגו בעת מתן השרותים ובעת המצאותם במתקנים ובסביבתם בצורה ההולמת מתקנים ברמה דומה, ולפי דרישת החברה.

8 (א) לשם מתן השירותים המפורטים בסעיף 4 לעיל, תמנה שחק אחראי משמרת מטעמה, אשר יהיו כפופים למפקח כהגדרתן להלן, כדלקמן:
1. לצורך מתן שירותי הנקיון תמנה שחק עובד בכיר מטעמה, בעל ידע בנושא מתן שירותי נקיון למוסדות ובעל נסיון בניהול והפעלת עובדים, הכל כמפורט בנספח א' להסכם זה.

2. לצורך מתן שירותי החדרנות תמנה שחק 4 עובדים בכירים מטעמה, בעלי ידע במלונאות ובעלי נסיון בניהול והפעלת עובדים, הכל כמפורט בנספח ב' להסכם זה.

13 (א) למען הספר ספק, מוצהר ומוסכם כי שחק ו/או כל עובד ו/או שלוח של שחק, לרבות המפקח, לא יחשבו כעובדיה של החברה לשום דבר וענין, וזאת בין היתר, באשר אינם משתלבים בארגונה. אינם חלק ממנה ואין כל אפשרות פיקוח על העסקתם, לפיכך לא תהא שחק ו/או כל עובד ו/או שלוח של שחק זכאי לשום טובות הנאה וליוצא בכך הניתנות לעובד החברה ו/או המלון, כמו כן, הסכם זה אינו יוצר יחסי שותפות ו/או שליחות כלשהם בין החברה לבין שחק.
(ב) בלא לגרוע מכלליות האמור לעיל, תהיה שחק אחראית בלעדית לתשלום מס הכנסה, ביטוח לאומי וכל תשלום והטבה סוציאלית לעובדיה ועבורם, ולכל חובה אחרת החלה על מעבידים בגין עובדיהם בין מכח הוראת חיקוק ובין מכח הסכם קיבוצי החל בענף שאליו משתייכת שחק, או שיחול בעתיד, ו/או מכח כל דין. שחק תמציא לחברה אישור על ביטוח עובדיה ותשלום דמי הביטוח הלאומי כאמור.

15 (ג) מבלי לגרוע מהתחייבויותיה של שחק ואחריותה לפי הסכם זה, מתחייבת שחק לבטח את עצמה בחברת ביטוח מוכרת ובעלת מוניטין – ולקיים את הביטוחים במשך כל תקופת החוזה – בביטוחים כדלקמן:

... (ג) ביטוח חבות מעבידים בגין העסקת העובדים הקשורה לביצוע השירותים.

16 (א) מוסכם בזאת, כי אין שחק רשאית להסב לאחר/ים את התחייבויותיה וזכויותיה על פי הסכם זה, או חלק מהן, אלא אם נתקבלה לכך הסכמת החברה מראש ובכתב. "

28. בין מלון גולדן טוליפ לבין שחק נחתם הסכם ב- 28.2.00, לפיו התחייבה שחק לספק שירותי ניקיון (מ/34). ההסכם שהוגש הינו חלקי ואינו כולל את כל הסעיפים.

להלן סעיפים רלוונטיים מתוך ההסכם:

"2.2 במידה וירצו הצדדים, או כל אחד מהם בנפרד, להפסיק את ההתקשרות, יועברו עובדי חברת שחק אשר יבחרו ע"י המלון, מקצם או כולם, לרשות המלון ויקלטו אצלו כעובדים מן המניין, ללא כל תקופת הקפאה, המלון לא ישלם לחברת שחק כל פיצוי או שיפוי בגין קליטת העובדים.

3.1 חברת שחק מתחייבת להעמיד לרשות המלון תקן כ"א המפורט להלן, של מארחות קומה, וראשי צוותים המתאימה לתפוסת מלון מלאה:
30 מפקחות קומה- לפי מפתח של 14 חדר ליום- סה"כ 320 חדרי מלון.
6 ראשי צוותים לביקורת חדרי מלון- לפי מפתח של ראש צוות לכל 50 חדרי מלון.
6 מארחות קומה לשירותי ערב- לפי מפתח של 70 חדרי מלון למארחות.
2 ראשי צוותים לערב- על פי מפתח של ראש צוות ל 150 חדרי מלון.

על כל העובדים הנ"ל להיות בעלי הכשרה מושלמת של המלון, לאחר סיום כל הדרכות החובה של המלון וההדרכות המקצועיות הכוללת של מחלקת שחק.
3.6 כל עובדי חברת שחק במלון, יחתמו על טופס שמירת סודיות בהתאם לנהוג במלון.

3.7 חברת שחק מתחייבת להיענות מיידית לבקשת המלון, בכל הקשור להפסקת נוכחותו של מי מעובדיה במלון, לא תחול על המלון כל חובת נימוק לבקשתו.

3.8 כספי ההפרשות לקרן פנסיה ופיצויים ו/או השלמת פיצויי פיטורין לעובד, ישולמו ע"י המלון, ע"פ צורך בפועל עם הוכחה שהעובד זכאי ע"פ דין לתשלומים אלה.

3.9 חברת שחק תעסיק אך ורק עובדים בעלי רשיונות עבודה, בהתאם לחוק, כל נזק שייגרם למלון בגין אי עמידה בתנאי החוק הנוגע להעסקת עובדים, יחול על חברת שחק בלבד.

5.5 על חברת שחק חל איסור מוחלט להעסיק את עובדיה הנותנים שירותים למלון, בכל מקום עבודה אחר, הפרה של סעיף זה, תהווה הפרה יסודית של ההסכם.

5.6 נציג שחק במלון, יהא לבוש בהופעה מלונאית מלאה, בכל עת ובכל מקום.

5.7 על חברת שחק חל איסור לנקוט כל פעולה, חד צדדית, שלא בתאום עם המלון, בכל הנוגע לשינויים במצבת כ"א, או תקנים, או שעות עבודה, או הסטנדרטים, הקשורים למתן שירותיהם למלון.

6.4 על חברת שחק להציג פוליסת ביטוח מלאה, המכסה את פעולותיה במלון, כולל ביטוח עובדיה וביטוח צד שלישי בהתאם. "

29. בין מלון נובוטל לשחק לא נחתם הסכם, אך מהראיות שהוגשו בתיק זה מצאנו הצעת מחיר שהגישה שחק ב- 12.4.01 למנכ"ל המלון, מר נדב גרינשטיין (מ/29). ההצעה פירטה את עלות שעות העבודה והמטלות השונות בכל הקשור לשירותי משק במלון.
מר גרינשטיין סיפר בעדותו, כי שחק סיפקה למלון שירותי ניקיון (עמ' 81 שורות 11-13), התשלום נעשה לפי מספר אנשים ותפוסה (עמ' 81 שורות 21-24, עמ' 82 שורות 11-17); המלון שילם לשחק כדי שישלם לעובדים (עמ' 86 שורות 1-2), העובדים הזרים לא החתימו כרטיסי נוכחות (עמ' 86 שורות 4-5), חלק מהעובדים של שחק הגיע במערך ההסעות של המלון (עמ' 86 שורות 22-25), המלון סיפק לעובדים את החומרים איתם עבדו (עמ' 88 שורות 7-8).

מר גרינשטיין סיפר, כי המלון לא הוציא לעובדים תלושי שכר ולא שימש צינור להעברת כספים, לא ערך ביטוח רפואי לעובדים, לא היה לו היתר להעסיק את העובדים הזרים, לא ידע שעובדי שחק הם זרים ולא הכיר את ההליך ששחק עשתה לצורך גיוס העובדים (עמ' 89 שורות 1-17).

מר גרינשטיין כתב לברקת ביום 28.9.01 (מ/28), כי כתנאי להמשך ההתקשרות ביניהם על שחק להעסיק רק עובדים ישראליים, וזאת לאחר שנמצאו "ממצאים חריגים... בנושא אפשרות העסקתכם עובדים לא ישראליים, או שאינם נושאים תעודת זהות ישראלית". העתק המכתב נשלח למר אברג'ל שהוא מפקח במשרד העבודה והרווחה.

30. המשותף לשלושת ההתקשרויות עם בתי המלון הוא אופיין. בתי המלון התקשרו עם שחק בחוזים למתן שירותים, כאשר הן רואות בשחק קבלן עצמאי, שמבחינתו הוא מי שאחראי להבאת העובדים, העסקתם, תשלום כל זכויותיהם. ככל שמדובר בעובדים זרים, שחק הייתה אחראית כלפי בתי המלון להשגת רישיונות עבודה לעובדים אלו. מכאן, שבתי המלון ראו בשחק – המעביד של העובדים.

31. אלא שאשכול ההתקשרויות בתיק זה לא התמצה באלו שבין בתי המלון לשחק, הוא המשיך והסתעף להתקשרות נוספת, בין שחק לעבודי. לפי ההסכם שנחתם ב- 1999 (מ/36), עבודי התחייב לספק לשחק שירותי מלצרות, חדרנות, ניקיון, אבטחה, אחזקה, מודיעין ותחזוקה שוטפת.

להלן הסעיפים הרלוונטיים מתוך ההסכם:

"3 (א) הקבלן מתחייב בזה לבצע עבודות עבור שחק, כמפורט בהסכם זה.
הקבלן מצהיר בזה על יכולתו לבצע את העבודות עבור שחק כפי ששחק תדרוש ובהתאם לאמור בהסכם זה.
(ב) הקבלן מצהיר כי הוא בעל הרשיונות המתאימים ומוסמך להעסיק עובדים ובצע את העבודה
(ד) העובדים יחויבו לציית ולהישמע להוראות המפקחים על העבודה מטעם שחק, הקבלן ידאג לדווח לשחק על כל מקרה של הפרת משמעת מצד העובדים, הקבלן ידאג למנוע הישנות מקרים כאלה ובמקרה הצורך, על פי דרישת שחק, יפסיק את עבודת אותו עובד בביצוע העבודות עבור שחק.

4 (א) מוסכם בזה שהתשלום לקבלן יהיה תשלום כולל בגין כל העבודות שיבצע הקבלן, והקבלן בלבד יהיה אחראי לשלם לעובדיו ועל כל תשלום אחר שיהיה כרוך בביצוע העבודה.

7 (א) מבלי לגרוע מאחריותו עפ"י הסכם זה, מתחייב הקבלן לבטח את עצמו בנוגע לעבודה ולמחויבותיו נושא הסכם זה בביטוחים הבאים:
1. ביטוח אחריות חוקי כלפי הציבור (צד שלישי, גוף ורכוש), לרבות עובדי שחק וקבלני משנה וכל אדם באתר העבודה.
2. ביטוח בגין כל נזקי רכוש כתוצאה מעבודה למזמין, לקבלן, לקבלני משנה ו/או לכל צד שלישי.
3. ביטוח חבות מעבידים עבור מנהלי הקבלן, עובדיו, קבלני משנה ועובדיהם שיועסקו ע"י הקבלן במהלך העבודה נשוא ההסכם. "

9 (א) מובהר הזה שלא יהיו יחסי עובד מעביד בין שחק לעובדים שיבצעו את העבודה עבור הקבלן וכי העובדים יחשבו לכל דבר ועניין כעובדי הקבלן, הקבלן ידאג להעביר לרשויות המס את כל המסים הנדרשים ובכלל זאת מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות, הקבלן ידאג להפריש תנאים סוציאליים בעבור עובדים, תשלום פדיון חופשה, ו/או כל סכום אחר שנובע מקיום יחסי עובד מעביד בין הצדדים, שחק לא תחויב לשאת בסכומים אלה מלבד הסכום הכולל שיועבר מידי חודש לחברה כמפורט בהסכם זה.
(ב) הקבלן מצהיר בזה שכל הפועלים המועסקים בידו הינם בעלי רשיון שהייה ועבודה בארץ והוא אחראי לפצות ולשפות את הקבלן באופן מיידי בגין כל תלונה ו/או תביעה שיוגשו במידה ויתברר כי הקבלן העסיק עובד בלי רשיון כאמור. "

32. ברקת מסר בהודעתו לחוק משרד העבודה (מ/42), כי עבודי הוא קבלן משנה שלו, המספק לו כוח אדם. הוא לא הכיר את העובדים הזרים והם כולם של עבודי. עבודי שילם את השכר לעובדיו, ושחק הכתיבה לו את השכר של עובדי בתי המלון. למגורי העובדים דאג נציג שחק וזה שולם ע"י העובדים. עבודי הוציא את השיקים לעובדים הזרים, ונציג מטעם שחק חילקם לעובדים. לעבודי לא היה מנהל עבודה בשטח. עבודי לא עבד מול המלונות באופן ישיר.

בעדותו בפני
נו הסביר ברקת, כי שחק מעסיקה כ- 1,000 עובדים, היא מספקת כוח אדם לתחומים ומטרות מסוימות, אך היא לא מוגדרת כחברת כוח אדם (עמ' 214-213). הוא ידע שעאבד מביא עובדים זרים (עמ' 219 שורות 1-2). העובדים שנעצרו היו של עאבד ( עמ' 221 שורות 25-26), עאבד דאג למגורי העובדים (עמ' 222 שורות 4-6). המלונות לא שילמו לעאבד ישירות, אלא לשחק (עמ' 233 שורות 23-25), הרעיון שמאחורי ההתקשרות עם שחק היה הוזלת עלויות (עמ' 222 שורות 23-29), הייתה חלוקה לעובדי שחק ועובדי קבלן משנה (עמ' 234 שורות 19-21). המלון לא הפריד בין עובדי שחק לעובדי קבלן המשנה (עמ' 238 שורות 1-2). זה לא שינה למלון אם שחק לקחה קבלן משנה (עמ' 238 שורות 1-2).

33. עאבד, מנהלה של עבודי, מסר לחוקר משרד העבודה עדות (מ/41), ובה הסביר כיצד נוצר הקשר עם העובדים. אדם בשם נימר, מדריך תיירות בסלובניה, הציע לעובדים לעבוד בארץ. הם הגיעו כתיירים, נאספו ע"י עאבד באוטובוסים שלו והובאו לערד, שם התגוררו בדירות שנשכרו עבורם ע"י עאבד. עבודי סיפק לשחק עובדים לצורך שיבוצם בבתי המלון. הוא לא עבד ישירות מול בתי המלון; לא היה לו מנהל עבודה במלון. לעובדים שולם שכר מינימום, הוצאו להם תלושי שכר, שולם עבור ביטוח רפואי. הוא לא ערך חוזה עם העובדים, אבל נימר עשה זאת בשמו.
כל העובדים שנעצרו במשטרת ערד הם עובדים שלו, והוא זוכר אותם מהדיון בבית המשפט. אין לו היתר להעסיק את העובדים, אבל הוא הגיש בקשה ומחכה לתשובה. הבקשות למתן היתר מיום 16.7.01 סומנו כ- מ/6.

34. כפי שעולה מעדותו של עאבד, הוא מודה בהעסקת העובדים, בהתקשרות עימם, ואפילו לאחר שנעצרו הוא דאג לשלם להם את יתרם שכרם ודאג לרכישת כרטיסי טיסה עבורם. הנאשמים 4-5 טוענים בסיכומיהם כי הקשר היחיד שלהם לעובדים הזרים היה קבלתם בארץ והסעתם. עבודי לא קיבלה את העובדים לעבודה, לא פיקחה על עבודתם, ולא היה לה את הכוח לפטרם. אכן, אלו כולם מאפיינים הלקוחים מתחום דיני העבודה, אשר אינם מתאימים לחוק עובדים זרים שתכליתו מחייבת פרשנות אחרת למונח "מעביד". אין לנו צורך במאפיינים שפורטו ע"י עבודי, שעה שאין חולק כי הוא מודה כי שימש כצינור, זאת אומרת – חברה לכוח אדם, או חברה לתיווך ועל כך יש להוסיף את עדותו, שממנה לא חזר, לפיה הוא המעסיק וממעמדה של עבודי בהסכם מול שחק.

35. אך עבודי, שהיא החברה שהעסיקה את העובדים, מהווה החוליה האחרונה בשרשרת ההעסקה של העובדים, שתחילתה בבתי המלון וסופה בעבודי. שחק מבקשת כי נראה בה רק גורם מתווך בינה לבין בתי המלון ולא מעסיק, אולם העובדות מלמדות אחרת. שחק התחייבה בפני
בתי המלון להיחשב כמעסיקה של העובדים. היא התחייבה לדאוג להיתרי עבודה לעובדים, היא התחייבה לשלם להם את שכרם. לא רק זאת, בהסכם עם מלון קראון פלאזה, היא התחייבה כי לא תסב את התחייבויותיה ללא הסכמת המלון. לעדותו של ברקת, לפיה קיבל אישור של בתי המלון לפנות לחברות כוח אדם נוספות (עמ' 215 שורות 27-28) לא נמצאה כל ראיה לתמוך. שחק מבקשת לפטור אותה מאחריות להעסקת עובדים זרים ללא היתר, אך כפי שהמסמכים מראים, זו הייתה מחויבותה כלפי בתי המלון, והיא כשלה בכך.

לברקת, לפי טענתו, לא היה מושג על קיומם של עובדים זרים שעבודי סיפקה לשחק. "חוסר הידיעה" הזה היה גם מנת חלקם של נושאי משרה אחרים בשחק. כך מר ערן גור – שותף של ברקת בניהול שחק שסיפר שלא ידע מה הסטטוס של העובדים, ולא בדק אם לעובדים הזרים היו רישיונות (עמ' 173). מרדכי מזרחי – מנהל סניף ת"א של שחק (מ/48) שהודה שלא בדק ב"ציציות" העובדים לגבי היותם זרים; מר יצחק קריגל – מנהל סניף ים המלח בשחק, שסיפר כי לא עסק בחוקיות עובדי עבודי (מ/49).

36. שחק הינה גם מעביד לצורך הגדרה זו כמשמעותה בחוק עובדים זרים המתפרסת גם על קבלן כוח אדם, וגם מי שעוסק בתיווך עבודה. שחק לא מודה בכך במפורש, אולם סיכום טענותיה מלמד, כי יש לראות בה רק גורם מתווך בין בתי המלון לעבודי. אלא שגם בהיותה מתווכת היא נכנסת כאמור להגדרה של מעביד. אם נשוב להסכמים שנחתמו בין בתי המלון לשחק, נמצא ששחק מתוארת שם כקבלן כוח אדם. היא מעסיקה כ- 1,000 עובדים בתחומים שונים שנעים בין ניקיון, שמירה, מנהלי פרוייקטים, מפקחים וכיו"ב, ובהתאם לדרישות המזמינים היא מספקת כוח אדם מקצועי. הניסיון לצמצם את תחומי עיסוקה של שחק לתחומי ניקיון ושמירה לא עולה יפה, כאשר ברקת מודה כי הם מספקים גם כוח אדם איכותי למשרות ניהול של פיקוח וניהול פרוייקטים בתחום הביטחון או המלונאות (עמ' 214 שורות 3-12).
בעניין זה אין משקל להגדרה שברקת סבור שהיא מתאימה לשחק, אלא העיסוק בפועל. כפי שניתן לראות, שחק נתפסה ע"י בתי המלון כחברת כוח אדם, גם אם בפועל תיווכה בעניין כוח האדם, וגם עיסוק זה נופל להגדרת מעביד.

37. בשולי פרק זה, נזכיר כי שחק הייתה מחויבת בהתאם להסכמים עם בתי המלון, כי בכל מלון יהיה נציג מטעמה, שיהיה איש הקשר של שחק עם המלון.
במלון נובוטל עבדה הגב' קמי ביטון, במלון נובוטל הגב' רחל אהרוני (עדותו של יצחק קריגל – מ/51), ובמלון קראון פלאזה היה נציג עליו סיפרה הגב' ליאת פסטריק – מנהלת משאבי אנוש (עמ' 16 שורות 13-18, עמ' 37 שורות 17-18).

נציג כזה לא היה לחברת עבודי, מאחר וזו לא הוכרה ע"י בתי המלון, להם היה שיג ושיח רק עם שחק.

38. לסיכום פרק זה, אנו קובעים, כי יש להכיר הן בעבודי והן בשחק כמעבידים, והדבר מוצדק כלפי שחק מהסיבה שלקחה על עצמה את כל ההתחייבות שמעביד לוקח על עצמו ברגיל – לדאוג שזכויותיהם של העובדים נשמרות כחוק, ומוצדק גם כלפי עבודי – אשר לפי עדות מנהלה, והאמור בהסכם עם שחק, ראה בעצמו מעביד – של העובדים לכל דבר וענין.
39. מחשבה פלילית

עד כאן דנו ביסוד העובדתי של העבירה שעניינה העסקת עובדים זרים, ובמיוחד השאלה אם שחק נחשבת מעביד. יחד עם זאת, יש בעצם העברת האחריות להשגת העובדים, משום העדר כוונה פלילית להעסיק עובדים זרים, וודאי עובדים זרים ללא רישיון.
סעיף 20 לחוק העונשין תשל"ז- 1977 קובע:

"(א) מחשבה פלילית- מודעות לטוב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, ולעניין התוצאות גם אחת מאלה:
(1) כוונה – במטרה לגרום לאותן תוצאות;
(2) קלות דעת- בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנען.
(ב) לעניין כוונה ,ראייה מראש של התרחשות התוצאות כאפשרות קרובה לודאי, כמוה כמטרה לגרמן.
(ג) לעניין סעיף זה –
(1) רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם, אם נמנע מלבררם; ... "

40. מכאן שעצימת עיניים שקולה למודעות בפועל. בעניין זה, יפים דבריו של ברקת במסגרת הודעתו לחוקר משרד העבודה (מ/42):

"ש. האם ידעת שהעובדים שקיבלת מעבודי הם זרים?
ת. ידעתי באופן לא רשמי שהם זרים אבל לא התעמקתי בעניין (עמ' 5 ל- מ/42 שורות 1-2).

בעדותו בפני
בית הדין אישר ברקת, כי ידע שעבודי מביא עובדים זרים (עמ' 219 שורות 1-2).

שותפו של ברקת, מר גור, אישר בעדותו כי לא ידע מה הסטטוס של העובדים, לא בדק אם יש להם רישיונות, וזה לאחר שהם עובדים עם עבודי שנתיים- שלוש (עמ' 174-173). נציג אחר של החברה, מר מזרחי, אישר בהודעתו כי לא בדק ב"ציציות" העובדים לגבי היותם זרים (מ/48).

41. בכל אלו יש כדי להוכיח, כי שחק, באמצעות מנהליה ונציגיה, העדיפה לעצום עיניים ולא לבחון את חוקיות העובדים, שעה שלפי ההסכם, בינה לבין עבודי, הייתה אמורה לקבל עובדים שיש להם רישיון, וכלפי בתי המלון התחייבה לדאוג להיתרים שכאלו.
(ראה: ע"ע 1218/02 xuebin נ' חברת א. דורי עבודה ארצי לג (א) 37, סעיף 29 לפסק הדין). בכך עולה, כי גם מחשבה פלילית במובן של כוונה הוכחה במקרה דנן בכל הקשור לשחק.


42. מבצעים בצוותא

המאשימה מבקשת, כי נראה בשחק ובעבודי מבצעים בצוותא, כפי שבעבר נקראו שותפים לעבירה. בסעיף 29 לחוק העונשין תשל"ז- 1977 קובע בעניין זה:

"(א) מבצע עבירה- לרבות מבצעה בצוותא או באמצעות אחר.
(ב) המשתתפים בביצוע עבירה תוך עשיית מעשים לביצועה, הם מבצעים בצוותא, ואין נפקא מינה אם כל המעשים נעשו ביחד, או אם נעשו מקצם בידי אחד ומקצתם בידי אחר. "

43. מבחינת היסוד הנפשי הדרוש לעבירה, יש צורך כי הכוונה – ההחלטה לבצע את העבירה- תהיה לכל אחד מהמבצעים. לעומת זאת, לגבי היסודות העובדתיים – אין צורך כי כל אחד מהמבצעים בצוותא יקיים את כל היסודות העובדתיים (דנ"פ 294/96 משולם נ' מ"י פ"ד נב (5) 50). כך במקרה בו מי שלא נטל חלק במעשה הקטילה, אין כדי לגרוע מאחריותו לביצוע הרצח (ע"פ 4317/97 פוליאקוב נ' מ"י נג (1) 299).

היוצא מכך, כי די בעשייה פיזית של מבצע אחד, ולפחות מעשהו של המבצע האחר צריך להיות לפחות ניסיון לבצע עבירה (קדמי, על הדין בפלילים, חלק ראשון עמ' 362).

44. משקבענו, כי שתי הנאשמות, שחק ועבודי, נחשבות כמעביד, אין כל מניעה לראותן מבצעות בצוותא.
גם אם היינו הולכים לשיטת שחק, בה יש לבחון את היותה מעביד לפי המבחנים המקובלים בדיני העבודה, טענות שחק בעניין זה היו מתקבלות. כלומר, אין לראות בשחק מעביד, עדיין כאשר מדובר במבצעים בצוותא, אין צורך כי כל היסודות העובדתיים יתקיימו לגבי שחק. אין חולק, כי יסודות עובדתיים אחרים של העבירה הוכחו, כמו זהות העובדים, היותם עובדים ללא היתר ובעיקר היותם משוייכים לשחק מבחינת בתי המלון. לעניין זה ניתן לראות דוח תקופתי שיצא במלון קראון פלאזה, הכולל את שמות כל העובדים במלון לפי מחלקות, וכאשר מדובר בעובדי שחק מופיעה ליד שם המחלקה, השם שחק "שרותי מטבח – שחק – אקסטר" משק- שחק- אקסטרא (מ/4 מדובר בדוחות לחודשים יוני ויולי 2001).

כך או כך, שחק ועבודי הן מבצעות צוותא לצורך העבירות נשוא תיק זה.

45. גם יסודות העבירה של העסקת עובד זר ללא חוזה עבודה בכתב התקיימו לגבי שחק ועבודי. לאחר שקבענו, כי שתיהן נחשבות מעביד לצורך חוק עובדים זרים, ובהעדר כל ראייה שהוגשה בעניין קיומו של חוזה בין מי מהנאשמת לבין העובדים, יש להרשיען גם בעבירה זו בהיותן מבצעות בצוותא.

נציין, כי עאבד מסר בהודעתו (מ/41), כי הוא לא חתם על חוזה עבודה עם העובדים, אלא נימר עשה זאת בשמו. כל העובדים שנשאלו על כך במסגרת הודעותיהם (ת/3) מסרו, כי לא חתמו על הסכם עבודה, למעט העובד בשם ales zvonicek שמסר, כי יש לו חוזה, אם כי נראה כי נפלה טעות ברישום ההודעה וחסרה האות יוד במילה "אני", וצריך להיות "איני חתום על חוזה עבודה מול מעסיקי". כפי שנרשם מפי שאר העובדים.

בעדויות של העובדים מצאנו, כי silvia brankova סיפרה, כי ראתה חוזה בשפה הסלובקית אך לא חתמה עליו (עמ' 4). ana graicarova סיפרה, כי היה לה חוזה עבודה באנגלית (עמ' 7). simona orcikova אישרה, כי היא חתומה על חוזה עבודה עם אדון שטפק (עמ' 13), אלא שעדה זו אינה נכללת ברשימת העובדים נשוא כתב האישום. jitka cemprikova סיפרה, כי חתמה על חוזה עבודה (עמ' 16). madomar goodluck סיפר, כי אין לו חוזה עבודה (עמ' 20).
בעדויות אלו, לא הוכח קיומו של הסכם חתום עם מי מהנאשמות, ועל כן יש להרשיען בעבירה של העסקת עובדים זרים ללא חוזה עבודה בכתב.

46. אי קבלת רישיון לעיסוק בתפקיד של קבלן כוח אדם

המאשימה טוענת, כי עבודי עסקה כקבלן כוח אדם ללא רישיון לכך מאת שר העבודה.

סעיף 2 (א) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם התשנ"ו- 1996 קובע:

"לא יעסוק אדם כקבלן כח אדם אלא אם כן הוא בעל רשיון לכך מאת השר ועל פי תנאי הרשיון. "

סעיף 10 (א) קובע:

"לא יעסוק אדם כקבלן כח אדם הנותן שרותי כח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל או של עובדים מישראל במקום עבודה בחוץ לארץ, אלא אם כן ניתן לו היתר מיוחד לכך מאת השר ועל פי תנאי ההיתר האמור וזאת בנוסף לרשיון כאמור בסעיף 2. "

47. משהוכח, כי עבודי סיפקה כוח אדם לשחק, ובפועל מדובר בעובדים זרים, ומשלא הובאה כל ראייה על רישיון שניתן לעבודי, או שהיא רשומה כדין כקבלן כוח אדם, אין מנוס מלהרשיעה בעבירה זו.

יצוין, כי המאשימה צירפה לסיכומיה בקשה לצרף ראייה, שהיא תעודת עובד ציבור של מר יחזקאל אופיר שהוא ממונה על רישוי קבלני כוח אדם, ממנה עולה כי עבודי אינה רשומה כקבלן כוח אדם, ולכן אין לה רישיון לעסוק כקבלן כוח אדם.

אין מניעה כי ראייה זו תתקבל ובשלב זה של הדיון, למרות שגם בהעדרה התגבש היסוד העובדתי של עבירה זו.

48. יצוין כי בכתב האישום יוחסה לשחק העבירה של מתן שירותים בין ארציים של כוח אדם – עבירה לפי סעיפים 10 (א) ו- 20 (ב) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, אולם המאשימה לא חזרה על כך בסיכומיה.

למעלה מן הצורך נבהיר, כי לא הוכח כי העבירה של מתן שירותים בין ארציים נעברה ע"י שחק; על כן, יש לזכות את שחק מביצוע עבירה זו.

49. עבירות המיוחסות לנושאי משרה

סעיף 5 (א) לחוק עובדים זרים קובע:

"5 (א) נושא משרה חייב לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת עבירות כאמור בסעיפים 2 עד 4 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר את חובתו כאמור, דינו- ...; לעניין סעיף זה "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד שחובתו מטעם התאגיד היא לפעולה לקיום חובות התאגיד לקיום הסעיפים האמורים.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיפים 2 עד 4, חזקה היא שנושא משרה הפר חובתו האמור בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח שנהג בלא מחשבה פלילית ובלא רשלנות ושעשה כל שאפשר כדי למנוע את העבירה. "

אחריות נושאי המשרה מיוחסת לברקת- מנהלה של שחק, ולעאבד- מנהלה של עבודי.

ברקת, כפי שהראינו קודם, בחר לעצום עיניים ולהתעלם מכך שלעובדים הזרים, שסיפקה
לו עבודי, לא היו היתרים. ברקת הודה בהודעתו (מ/42), כי העדיף לא להתעמק בכך. כפי
שהוכח עצימת עיניים כמוה ככוונה, ועל כן ברקת לא הצליח להוכיח כי נהג ללא מחשבה
פלילית או ברשלנות.

עאבד הודה בהודעתו, כי ידע שלעובדים אין היתרים, אך הגיש בקשה לקבלם (מ/41). עצם הגשת הבקשה (מ/6) לאחר שהעובדים משובצים בבתי המלון כחודשיים, מהווה גם היא עצימת עיניים, שעה שהעובדים כבר החלו לעבוד והבקשות מוגשות מבלי שניתנה בהן החלטה כלשהיא.

50. ביחס לעאבד מיוחסת גם העבירה של נושא משרה לפי חוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם התשנ"ו- 1996.

סעיף 21 (א) ו (ב) קובעים:

"21 (א) נושא משרה חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות כאמור בסעיף 20 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו המפר את חובתו האמורה, דינו- ....; לעניין סעיף זה "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף – למעט שותף מוגבל – ופקיד שתפקידו למנוע הפרת חוק זה.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 20 בידי תאגיד, חזקה היא שנושא משרה הפר את חובתו
האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח שנהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות כל
שניתן כדי למנוע את העבירה. "
51. עאבד לא הוכיח, כי נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות בכל הקשור לעיסוקה של עבודי כקבלן כ"א, הנותן שירותי כ"א של עובדים שאינם תושבי ישראל.

52. הנאשם 3

כתב האישום הוגש גם כנגד הנאשם 3- בר נוי – אולם, המאשימה בחרה שלא להתייחס לנאשם זה בסיכומיה.

על כן, ובהעדר ראיות להוכחת אשמתו, הנאשם 3 מזוכה מהעבירות נשוא כתב האישום.

53. סוף דבר

הריני מזכה את הנאשמת 1 מעבירות לפי סעיפים 10 (א) ו- 20 (ב) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם התשנ"ו – 1996, ומזכה את הנאשם 3 מכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום שהוגש נגדו.
הריני מרשיע את הנאשמת 1 (שחק) והנאשמת 4 (עבודי) בעבירות לפי סעיפים 2 (א) (1) (2) ו- 2 (א) (2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א- 1991, בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין.

הריני מרשיע את הנאשם 2 (ברקת) בעבירה לפי סעיף 5 (א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א- 1991.

הריני מרשיע את הנאשמת 4 (עבודי) בעבירה לפי סעיפים 2 (א) 10 (א) לחוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם, התשנ"ו- 1996.

הריני מרשיע את הנאשם 5 (עאבד) בעבירה לפי סעיף 21 (א) לחוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם, התשנ"ו- 1996.

54. בטרם סיום, מוצא בית הדין חובה להעיר על הדרך בה בחרה המאשימה לנהל תיק זה. כפי ששנינו קודם לכן, תבנית ההעסקה שהתגלתה במסכת העובדתיות לימדה כי יש לה ארבע צלעות – העובדים ומנגד, בתי המלון , שחק ועבודי. כתב האישום בחר להטיל את האשמה על שחק ועבודי ונציגי בתי המלון שימשו עדים בתיק. במקרה כזה ראוי היה להביא לבחינה משפטית את שאלת אחריותם של בתי המלון. פסק הדין התמקד אמנם באחריותם של הנאשמים, ולא עסק בחלקם של מי שלא יכלו ולא התבקשו להתגונן. אך העובדות מדברות בעד עצמן, וחבל שכתב האישום לא נתן ביטוי לכך, באופן שכל המעורבים בהעסקת העובדים הזרים יעמדו לדין תוך בחינת אחריותם המשותפת, אם היתה כזו.

55. התיק יקבע לשמיעת טיעונים לעונש ליום 1.11.06 שעה 13:30.


ניתן היום ה' בתשרי, תשס"ז (27 בספטמבר 2006) בהעדר הצדדים.

אילן סופר
- שופט
קלדנית- אלינור+ויקי








פ בית דין אזורי לעבודה 1017/01 משרד העבודה והרווחה ת"א נ' שחק אבטחה, שמירה ושירותי משרד בע"מ , ברקת רמי , בר נוי חיים גיא , עבודי ג.הסעות והספקת כח אדם בע"מ , גבארה ע.חכים (פורסם ב-ֽ 27/09/2006)