פסקי דין על חגי אברהם

3528/05 פ     26/09/2006




פ 3528/05 מדינת ישראל נ' חגי אברהם




1
בתי המשפט
פ 003528/05
פ 003597/05
בפני
כב' סגן הנשיא, השופט חנוך פדר
26/09/2006
תאריך:
בית משפט השלום כפר-סבא
בפני


מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה
עו"ד יואב קייסי

ע"י ב"כ
נ ג ד
1.
2. חגי אברהם
הנאשם
עו"ד טל גולדנר

ע"י ב"כ
גזר דין לענין נאשם 2

הנאשם הורשע, עפ"י הודאתו, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, התפרצות למקום מגורים בצוותא, גניבה בצוותא, הכשלת שוטר במילוי תפקידו - עבירות לפי סע' 499 (א) (1), סע' 406 (ב) + 29, סע' 384 + 29, סע' 275, לחוק העונשין - בתיק העיקרי.

כמו כן הורשע הנאשם כאמור, בעבירה של הפרת הוראה חוקית - עבירה לפי סע' 287 בתיק הצרוף.

כעולה מכתב האישום: לקראת סוף דצמבר 2005, קשר הנאשם - ביחד עם אחרים (בגיר וקטין) - קשר לביצוע פשע, בכך שתכננו התפרצות לבית מגורים.

הנאשם נסע יחד עם האחרים, לבית המגורים (ברכב נהג נאשם 1).

בהמשך, בשעת צהריים(!), התפרצו הנאשם ואחר לבית, כאשר פתחו בצוותא את בריח ויטרינת הסלון, ונכנסו לבית - בעוד ששניים אחרים ממתינים ברכב, ושומרים.

הנאשם והאחר עקרו בצוותא את הכספת המוסתרת שהיתה מקובעת וגנבוה, כמו גם תכשיטים שהיו מונחים על שידה.

הכספת הכילה רכוש רב ויקר ערך.

הנאשם והאחר, בצוותא, הניחו את הכספת בתא המטען של הרכב, ונסעו מהמקום (ברכב נהג נאשם 1).

לציין, כי שוטרים דלקו אחר רכב זה .

הנוהג ברכב - נאשם 1 - ביצע עבירות תעבורה רבות, וסיכן עצמו ואת האחרים, כמו גם את המשתמשים בדרך.

בנסיבות המתוארות, הנאשם והאחרים, השליכו בצוותא, מן הרכב - גרב, ובה התכשיטים.

ברי, שהמדובר בצבר נכבד של עבירות רכוש, היוצר את אווירת התסכול הקשה בה נמצא הציבור - למול החדירה לפרטיותו, והפגיעה בקנייניו.

פריצות וגניבות הפכו - זה מכבר - ל"מכת מדינה" של ממש במחזותינו.

העלייה המדאיגה בעבירות הרכוש פוגעת - במובן מסויים - בבטחון הציבור, לאמור: בטחון חיי הקהילה וזכויות היסוד של חבריה.

כזאת קבעה כב' השופטת בייניש, בבש"פ 5431/98, רוסלן פרנקל ואח' נ. מד"י:

"מעשים שנועדו לפגוע ברכוש ולשלול רכוש פוגעים בסדרי החברה,
פוגעים גם בזכויותיהם היסודיות של יחידה, ובנסיבות מסויימות יש
בהם כדי לסכן את בטחונה של החברה, ואת בטחונו של כל אדם בה".

אינטרס הרבים מחייב, איפה, הגנה על אזרחים תמימים, אשר רכושם הפך הפקר ומטרה לפורעי חוק.

לפי האמור, על בית המשפט לעשות כל שביכולתו, על מנת לסייע בביעור נגע זה- בדרך של ענישה ממשית אשר אמורה לשדר נחישות, הוקעה והרתעה.

ודאי שחומרת התנהגותו של הנאשם מעצימה, בשל עזות המצח, לבצע פריצה לתוך בית, בשעות האור - בריש גלי - ולפי שנקט בדפוס עברייני של הימלטות מן המשטרה.

לציין, כי בטרם טיעונים לעונש, ולבקשת ב"כ הנאשם, נשלח הנאשם לקבל עליו תסקיר חובה של שירות המבחן, לענין העונש.

מן התסקיר של יום 7.6.06 עולה, כי הגם שהנאשם נטל אחריות מילולית, "נראה כי אינו מבין את חומרת עבירותיו" (שם, עמ' 2 סיפא)

עוד לציין, כי המדובר במי שהתחבר לחברה שולית.

הנאשם "ציין את רצונו ברווח כספי מהיר" (שם, עמ' 2 רישא), אותו קשר למצוקתו הכלכלית הקשה, בהיותו מפרנס עיקרי בביתו - על רקע קשיי המשפחה, ומאסרו של אביו.

שה"מ הציע לנאשם עזרה בהתמודדויות האישיות, הכלכליות והמשפחתיות - גם ע"מ למנוע הישנות עבירות בעתיד, אלא שזה, "שלל צורך בהתערבות שירות, והסביר כי אינו מעוניין בטיפול" (-כך!).

אומר מיד: לא יתכן שהציבור הרחב ישמש בן ערובה למצבו הכלכלי של הנאשם ומשפחתו.

הדרך לפתור בעיות במשפחתו, אינה מהווה משום הצדק כלשהו לנאשם לגרום נזקים רבי היקף שכאלה לציבור.

נסיבות ביצוע העבירות מצביעות על קשר מקדים לביצוע העבירה, בתכנון מוקדם ובצוותא.

התביעה עתרה להשית על הנאשם מאסר בפועל.

הסניגורית ביקשה להשית על הנאשם ענישת מאסר, שתרוצה בעבודות שירות.

על הרקע האמור, ברי, כי יש להציב מעל העבירות דנן את דרגת החומרה היאה להן - להרתעת הנאשם דנן, כמו גם את הרבים בכח, הממתינים לתוצאות גזה"ד.

ביהמ"ש אינו יכול להתעלם מן המסר הציבורי, שעליו להעביר לכולי עלמא, וענישה שאינה כוללת רכיב של מאסר ממש, תחטיא את תכלית הענישה.

קל וחומר, כאשר מדובר בנאשם אשר ביהמ"ש שחררו לחלופת מעצר, ובכל זאת הפר את תנאי שחרורו- ימים ספורים בלבד לאחר ששוחרר למעצר בית - כאילו אינו ירא את החוק.

ע"כ אין בידי לאמץ את המלצתו המקלה של שה"מ לפסיקת מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

ברי, כי שה"מ רואה את הנאשם שבפני
ו כחזות הכל, ואילו שיקוליו של ביהמ"ש רחבים ביותר וכוללים בחובם גם את החובה לאזן את הענישה האישית עם האינטרס הציבורי.

עם זאת, ועל אף האמור, התחשבתי - בכל זאת - גם בנסיבות האישיות המקלות עפ"י עקרון הענישה האינדיבידואלית, והעובדה כי נשלח בזה למאסרו הראשון, כמו גם שכתב האישום תוקן לקולא.

הוסף לכך את גילו הצעיר של הנאשם, העדר עבר פלילי, ורגליים לסברה, כי במידה מסויימת נגרר לביצוע העבירות ע"י חברה שולית - אליה חבר, וממנה כנראה התנתק.

בנוסף, הנאשם צירף תיק נוסף, ותיקים נוספים לא נפתחו כנגדו.

עוד טענה הסניגורית, לאחידות הענישה, בענין אותו קטין שחבר לנאשם, ואשר נידון בביהמ"ש לנוער - ולישומו של כלל זה ינתן משקל מתאים.

ראוי להדגיש: יש לאבחן בין תכלית הענישה אצל קטין, לעומת תכלית הענישה אצל בגיר - גם אם הינו צעיר בגילו.

עוד מצאתי לציין, את עדותה של אם הנאשם, הגב' אברהם אביגיל, שזומנה לדוכן העדים, ע"מ לדבר בשבח אופיו הטוב.

מעדותה עלה, שהיא מרוכזת בבעיותיה שלה.

אפיון זה של גישתה, מתחזק גם לנוכח עמדתה המפורטת בתסקיר מיום 7.6.06.

סוף דבר -

בהתחשב בנסיבות, ולאחר ששקלתי את כלל הנסיבות לקולא ולחומרא, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

אני גוזר הנאשם 20 חודשי מאסר, מהם ירצה הנאשם 8 חודשים בפועל, ואילו 12 חודשי מאסר יהיו על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים, לא יעבור עבירת רכוש מסוג פשע.

כמו כן, אני גוזר על הנאשם 6 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירת רכוש מסוג עוון, כמו גם עבירה לפי פרק ט' סימן ג' לחוק העונשין.
זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, ד' בתשרי, תשס"ז (26 בספטמבר 2006), בפומבי, במעמד הצדדים.
חנוך פדר
, שופט
סגן נשיא









פ בית משפט שלום 3528/05 מדינת ישראל נ' חגי אברהם (פורסם ב-ֽ 26/09/2006)