פסקי דין על עיזבון המנוחה עאישה דיב אבו רמילה | פסקי דין על אחמד דיב אבו רמילה

11191/06 בשא     18/10/2006




בשא 11191/06 עיזבון המנוחה עאישה דיב אבו רמילה נ' אחמד דיב אבו רמילה




1
בתי המשפט
בית המשפט המחוזי בירושלים
בשא001191/06

בתיק עיקרי: הפ 000233/97
בפני
:
כבוד השופט עוני חבש
- ס. נשיא

18/10/2006
בעניין:
1. עיזבון המנוחה עאישה דיב אבו רמילה

2. האשם אבו רמילה
ע"י ב"כ
עו"ד י' מוגרבי

המבקשים
נ ג ד
אחמד דיב אבו רמילה
ע"י ב"כ
עו"ד מ' מיעארי

המשיב

החלטה
פתח דבר
1. בקשה לביזיון בית משפט, אשר הוגשה בעקבות

פסק דין
שניתן ביום 5.5.97, בגדר בקשה לאישור פסק בוררות מטעם המשיב דנן ובהעדר בקשה לביטולו. פסק הבורר, אשר ניתן ביום 30.11.96, הציב חיובים שונים לשני הצדדים להליך, הם המנוחה עאישה דיב אבו רמילה (להלן: המנוחה) והמשיב, אחמד דיב אבו רמילה
, הוא אחיה.
טענות הצדדים לבקשה
2. ב"כ המבקש, האשם אבו רמילה, בנה של המנוחה, נימק בקשתו בטענה, שהמשיב חויב, במסגרת פסק הבורר, להרוס את השירותים ו/או התוספות אשר בנה ללא רשות, בצדו המערבי של הבית נשוא הסכסוך. המשיב, לטענת המבקש, לא קיים את פסק הבורר והפרו "על ידי סדרה של מעשים", כלשונו.
3. ב"כ המשיב ביקש לדחות הבקשה ולחייב את המבקש בהוצאות. לטענתו, העלים המבקש מבית המשפט עובדות מהותיות, ובכך נהג בחוסר תום לב. עיקר החיובים שבפסק הבורר כוונו למנוחה, כאשר המנוחה חויבה בביצוען של מספר פעולות וכן חויבה לשפות את המשיב בסך 8,000₪ על נזקיו. משלא ביצעה המנוחה מאומה מן המוטל עליה, פנה המשיב ללשכת ההוצאה לפועל, לצורך אכיפת פסק הבורר, כנגד המבקש, בגדר היותו היורש והמחזיק הבלעדי בנכס. בהתאם, החלו להינקט נגד המבקש הליכי הוצאה לפועל. אף על פי כן, והגם שחלפו 10 שנים ממועד מתן פסק הדין, טרם ביצע המבקש הוראות פסק הבורר, תוך שניצל לרעה הליכי בית המשפט וגרם לסחבת. המבקש אף הגדיל לעשות עת הוסיף בנייה לא חוקית במקום. במצב דברים זה, ובגין התנהלותו הפסולה של המבקש, מנוע המבקש, לטענת ב"כ המשיב, מלהעלות טענות בדבר תוקפו של פסק הבוררות.
השתלשלות ההליכים
4. בדיון, אשר התקיים בפני
י ביום 22.5.06, ניסיתי להביא את הצדדים לבחור במגשר מוסכם או להגיע לכדי הסכמה ביניהם, על מנת למצוא פתרון, אשר ייתר הדיון בבקשה. בדיון הבא, מיום 25.6.06, הסכימו הצדדים להצעת בית המשפט לפנות לבורר עצמו במטרה לסייע בידיהם לפתור הסכסוך אודות ביצוע פסק הבורר.
בישיבה אשר התקיימה ביום 27.7.06, הצהיר ב"כ המבקשים, כי "המבקש הבין את מה שהנו צריך לנקוט על מנת לבצע את חלקו בפסק הבורר והוא מצהיר ומתחייב לעשות הכל ובמהירות. כמו כן, יעשה את מיטב יכולתו בקשר עם קרובי המשפחה שלו על מנת להגיע לסולחה בכל הקשור לסכסוך המשפחתי". לאור הצהרה זו ולאור העובדה שהצדדים הצליחו ליצור קשר עם הבורר אך יממה לפני מועד הדיון הקבוע, נדחה הדיון ליום 20.9.06. בישיבה זו הודיעו הצדדים, כי לא הגיעו לכל הסכמה שהיא.
ב"כ המבקש הציע, בישיבת יום ה-20.9.06, "על מנת לפתור את כל הסכסוך", כלשונו, שאחד הצדדים ירכוש חלקו של הצד השני בנכס. הצעה זו לא התקבלה על דעתם של ב"כ המשיב והמשיב. על מנת לא לסתום את הגולל על אפשרות פתרון הסכסוך בהסכמה, הצהירו ב"כ הצדדים, כי הם מסכימים שההחלטה בבקשה תינתן כעבור שבועיים מיום הדיון, וכי הם יודיעו לבית המשפט אם הגיעו להסדר. עד למועד כתיבת החלטה זו לא שלחו הצדדים הודעה כלשהי.
דיון
5. לאחר עיון בטענות הצדדים, הריני סבור שיש לדחות את הבקשה בטעמים הבאים:
ראשית, הבקשה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים מוחלט מצידו של המבקש. כלל הוא, כי המבקש סעד מבית המשפט, יפנה ויבקש בניקיון כפיים מוחלט ויחשוף את כל העובדות הרלוונטיות בפני
בית המשפט, אלה שהן לטובתו ואלה שהן נגדו. המבקש לא ציין דבר בפני
י אודות החיובים, אשר עליו לקיים - כיורש אמו המנוחה וכמחזיק הבלעדי בנכס. יתרה מזו, כעולה מן הדיונים ומהצהרת ב"כ המבקש כמפורט, עולה, כי המבקש לא קיים החיובים המפורטים בפסק הבורר. לכאלה יש לומר: "טול קורה מבין עיניך", דהיינו: קיים תחילה את מה שחויבת בו אתה בטרם תבקש אחרים לקיים חיוביהם הם. יודגש לעניין זה, שעיקר החיובים המהותיים בפסק הבורר היו מנת חלקה של המנוחה, אמו של המבקש. היא חויבה להסיר את גושי העפר שהניחה על ביתו של המשיב; לתקן את מרזב ביתה; לאפשר למשיב להשתמש בגג ביתה לשם התקנת אנטנת טלוויזיה ודוד שמש; עוד חויבה אמו של המבקש לאפשר למשיב להשתמש בחבל הכביסה ולהסיר את כל הסיבות - בגינן נגרמת רטיבות בביתו של המשיב וכן חויבה לפצותו על נזקיו בעקבות זאת, בסך 8,000₪. המשיב לעומת זאת, חויב לאפשר למנוחה להשתמש בגדר ביתו, באם יהיה בכך צורך, כדי שתוכל לתקן את מרזב ביתה, וכן חויב בהריסת הנותר מהשירותים, אשר הקים בצידו המערבי של הבית.
שנית, ב"כ המבקש לא מצא לנכון להשיב לטענות שהועלו בכתב התשובה מטעמו של המשיב, וכן לא ביקש לחקור המשיב על תצהירו. מכך יש ללמוד, כי ב"כ המבקש מאשר למעשה את העובדות המעידות על כך שהמבקש בנה בנייה לא חוקית. עובדה זו מציירת את המבקש כמי שפנה לבקש סעד ושרץ בידו.
שלישית, כל המעיין במסמכים, אשר צורפו לכתב התשובה, מתקשה להשתחרר מן הרושם, כי המבקש נוקט בכל דרך אפשרית על מנת לטרפד ביצועו של פסק הבורר. המבקש הצליח לעשות כן עד כה, משך כ-10 שנים.
6. על יסוד האמור, הריני דוחה את הבקשה, וטוב היה אילולא הוגשה לכתחילה.
המבקשים ישאו, יחד ולחוד, בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד, לטובת המשיב, בסך 7,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.
ניתנה היום, כ"ו בתשרי תשס"ז (18 באוקטובר 2006), בהעדר.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

עוני חבש
, שופט
ס. נשיא








בשא בית משפט מחוזי 11191/06 עיזבון המנוחה עאישה דיב אבו רמילה נ' אחמד דיב אבו רמילה (פורסם ב-ֽ 18/10/2006)