פסקי דין על רחל טל | פסקי דין על מאיר הר-טל ואח' | פסקי דין על פרופ' שמעון פולק | פסקי דין על מרכז רפואי רמב"ם ואח' |

201174/05 הפ     18/10/2006




הפ 201174/05 רחל טל ,מאיר הר-טל ואח' נ' פרופ' שמעון פולק ,מרכז רפואי רמב"ם ואח'




בעניין:
1 . רחל הר-טל

2 . מאיר הר-טל

3 . עזבון המנוחה עופרה הר-טל
ז"ל
המבקשים
ע"י ב"כ
עו"ד דורון כספי
נ ג ד
1 . פרופ' שמעון פולק

2 . מרכז רפואי רמב"ם
3 . מדינת ישראל-משרד הבריאות
המשיבים
ע"י ב"כ
עו"ד איילת סבג
פסק דין
1. עופרה הר-טל
ז"ל, שהמבקשים הם הוריה ועזבונה, אושפזה בבית החולים רמב"ם לצורך הכנה להשתלת מח עצם.
במהלך אשפוזה קיבלה עופרה טיפולי קרינה. בדיעבד התברר, כי מתוך טעות כלשהי, ניתנו לה מנות קרינה כפולות מאלו שנקבעו לה.
ביום 2.12.02, כחודש וחצי מיום אשפוזה, עופרה נפטרה.

2. במהלך התכתובת שהיתה בין המבקשים ובא כוחם ובין המשיבים, באמצעות המשיב 1, שהוא סגן מנהל המשיב 2 ופרופ' גליק, נציב קבילות הציבור של המשיבה 3, נמסרו למבקשים סיכומים רפואיים שנעשו בבית החולים.
בסיכומים אלה צוין במפורש, כי עופרה קיבלה טיפולי קרינה מוגדלים וכפולים מאלה שנקבעו לה.
במכתבו האחרון ציין פרופ' גליק, כי בית החולים "מינה ועדת בדיקה בעזרת אנשי הטכניון, בכדי לבדוק את המערכת ואת הסיבות שהביאו לתוצאה העצובה", וכי משרד הבריאות ממתין לתוצאות בדיקה זו "לפני החלטתנו אם למנות ועדה נוספת מטעמנו".
נקדים את המאוחר ונאמר, כי לאחר קבלת תוצאות הבדיקה, החליט משרד הבריאות, שלא להקים ועדת בדיקה מטעמו.
3. הבדיקה המדוברת נערכה וממצאיה נכתבו בחוברת מחודש יולי 2003, הנושאת את הכותרת: "ניתוח מערכתי של תהליך העבודה ביחידה לרדיותרפיה והמלצות לשיפור" (להלן – הדו"ח).
הדו"ח נכתב על ידי אנשי מרכז מחקר לבטיחות בעבודה והנדסת אנוש של הטכניון.

4. בתובענה זו עותרים המבקשים להורות למשיבים להמציא להם עותק מהדו"ח.
המשיבים סירבו ומסרבים לכך, כשהם טוענים לחסיון הדו"ח.
במוקד בירור התובענה, עומדת השאלה, האם הדו"ח נערך על ידי ועדת בדיקה במובן סעיף 21 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (להלן – החוק), או שהוא נערך על ידי ועדת בקרה ואיכות במובן סעיף 22 לחוק?

5. בעבר שלטה בכיפה הלכת בית המשפט העליון (מפי כב' הנשיא א. ברק), כפי שנקבעה ב-רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם נ' עפרה גלעד ואח'

, פ"ד מט(2) 516, שנתנה עדיפות ניכרת לגישה, לפיה יש להמציא לחולה (או למי מכוחו) כל בדיקה שנעשתה בענינו, וכנגד הגישה שטענה לחיסיון הבדיקות הרפואיות הפנימיות, כדי לאפשר עריכת ביקורת אמיתית וגלויה, ללא חשש.
בית המשפט העליון, מהנימוקים המצוינים שם, נמנע מלתת הכרה בחסיון הלכתי חדש, שלא נקבע בחקיקה (סעיף 14 לפסק הדין).
לאחר פסק הדין, וככל הנראה בעקבות תוצאותיו (ראו: פרופ' א. כרמי, "חוק זכויות החולה – ועדת בדיקה וועדות בקרה ואיכות: סוגית החסיון", רפואה ומשפט, חוברת 25, עמ' 3) נחקק החוק.
משכך, עלינו לברר את הדברים על פי האבחנות שנעשו בסוגיה זו בחוק.

6. "ועדת בדיקה" לפי סעיף 21(א) לחוק היא "ועדה שהוקמה לשם בדיקת תלונה של מטופל או של נציגו או לשם בדיקת אירוע חריג הנוגע למתן טיפול רפואי".
"ועדת בקרה ואיכות" לפי סעיף 22(א)(1) לחוק. היא "ועדה פנימית של מוסד רפואי שהקים מנהל המוסד לשם הערכת הפעילות הרפואית ושיפור איכותו של הטיפול הרפואי" (הגדרות מקבילות נמצאות לגבי ועדות שהוקמו על ידי קופות החולים או משרד הבריאות: ס"ק(2)(3)).
ומהי האבחנה לענין חסיון הפרוטוקולים והממצאים?
ובכן, בעוד שמסמכיה של ועדת הבדיקה גלויים, כמעט כולם, בפני
המטופל: הממצאים והמסקנות באופן מוחלט (סעיף 21(ב)) והפרוטוקול באופן יחסי (סעיף 21(ד)), הרי שכל מסמכיה של ועדת הבקרה והאיכות: תוכן הדיונים, הפרוטוקול, כל חומר שהוכן לשם הדיון ושנמסר לה, סיכומיה ומסקנותיה, זוכים לחסיון מוחלט בפני
כל אדם, לרבות המטופל, והם לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי (סעיף 22(ב)).
על מטרתו של חסיון זה ניתן ללמוד מדברים שנאמרו בהצגת הצעת החוק, דברי הכנסת ה-13, מושב חמישי, כרך ה', עמ' 5879-5880 (יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ יוסי כץ): "...יש חיסיון, והרופאים יכולים לומר מה שהם רוצים ללא פחד שמשהו יודלף, ללא פחד שיאשימו אותם שהם פוגעים בחבריהם. והמטרה של ועדות הבדיקה והאיכות היא לשמור על הרמה הרפואית".

7. מטבע הדברים, האבחנה בין שתי הועדות אינה תמיד קלה. תמצאנה "ועדות בדיקה", שמסקנותיהן וממצאיהן יחרגו מענינו הצר של המטופל, שלשם בדיקת תלונתו הן הוקמו, ושיהא בהן ענין רב להערכת הפעילות הרפואית ושיפור איכותו של הטיפול הרפואי, כפי שתמצאנה "ועדות בקרה ואיכות", שמסקנותיהן וממצאיהן רלבנטיות מאד לענינו של מטופל מסוים.
גם העובדה שועדה כלשהי הוקמה בעקבות ארוע ספציפי הנוגע למטופל מסוים, אפילו המדובר בארוע חריג, לא תוביל בהכרח למסקנה, כי המדובר בועדת בדיקה ולא בועדת בקרה ואיכות. מטבע הדברים, המאיץ להקמתן של ועדות בקרה ואיכות הם אירועים ספציפיים שקרו למטופלים מסוימים, ובדרך כלל המדובר, למרבה הצער, באירועים מעציבים הכרוכים באסונות פרטיים.
נמצא, כי האבחנה בין שני סוגי הועדות תוכרע על פי ליבת הבדיקה, מרכזה ועיקר מסקנותיה וממצאיה. אם אלה מכוונים למטופל ספציפי, כי אז ענין לנו בועדת בדיקה, ואם אלה אינם מכוונים למטופל ספציפי, אלא לקבוצה רחבה או לכלל הציבור, כי אז המדובר בועדת בקרה ואיכות.
אבחנה נוספת יכולה להעשות על פי הכיוון העיקרי שפני הועדה מכוונים אליה. אם אלה מכוונים כלפי העבר, ועיסוקה העיקרי של הועדה היו בממצאים שהתגלו, כי אז נטה לומר כי המדובר בועדת בדיקה, אולם אם פני הועדה מכוונים בעיקר לעתיד, ועיסוקה העיקרי של הועדה היה בחשיפת הכשלים ובהסקת מסקנות אופרטיביות לעתיד, סביר יותר לומר כי זוהי ועדת בקרה ואיכות.

8. לעניננו.
על פי הסכמת הצדדים, הוצג לי הדו"ח הנדון, לעיוני, ומבלי שהוא גולה למבקשים. אין חולק, וגם המשיבים מודים בכך (סעיף 16 לכתב תשובתם), כי הדו"ח הוזמן ונערך בעקבות אירוע פטירתה המצער של עופרה. הדבר אף נזכר במפורש בפתיח של הדו"ח (בלי לנקוב בשמה של עופרה). אולם, מלבד אזכור זה, הדו"ח אינו עוסק כלל בארוע זה ואין בו כל מסקנות הנוגעות ישירות אליו.
תחילתו של הדו"ח: תיאור כללי של יחידת הקרינה של בית החולים ופירוט השלבים בתהליך הטיפול הקרינתי (רדיותרפיה), אך עיקרו ומרביתו – ניתוח הממצאים ומסקנות אופרטיביות לעתיד בנוגע לצורך במחשוב היחידה, הנהגת תהליכי בקרה מסודרים ומוקפדים, מסקנות הנוגעות למשאבי כח אדם וציוד והמלצות נוספות.
לצורך הכנת הדו"ח ראיינו עורכיו בעלי תפקידים שונים וערכו תצפיות וסיורים, ויש להניח שבלעדי שיתוף הפעולה, לו זכו, מעובדי בית החולים, עבודתם לא היתה שלמה ומקיפה כפי שהיא. ועוד סביר להניח, שבלעדי החסיון המוטל
על פי חוק על בדיקות וחקירות מסוג זה, לא היו זוכים עורכיו לאותה מידה של שיתוף פעולה.

9. ניכר בדו"ח כי נעשתה בדיקה יסודית לחשיפת הכשלים, וכי נעשה מאמץ ניכר ורציני בקביעתן של המלצות לשיפור איכותו של הטיפול הרפואי הנדון.
אם המלצות אלה אכן כבר יושמו והופנמו, הרי שיש להניח שהן מנעו ועוד ימנעו אסונות דומים, ובכך יצא הציבור נשכר.
ואולי יש בכך נחמה פורתא לצערם הגדול של הוריה, קרוביה וידידיה של עופרה, שבעקבות אסונה קמה הועדה שהמליצה את המלצותיה.

10. כאמור, המשיבים לא הכחישו מעולם את הטעות במינון הקרינה, וזו צוינה באופן מפורש ומפורט בסיכומים הרפואיים, שנמסרו למבקשים, כולל פירוט הסטיה המדויקת במינון (הסיכומים ויתר המסמכים הנלווים צורפו להמרצת הפתיחה).
בכך נמצא מענה למרבית דרישתם של המבקשים לגילוי הדברים הרלבנטיים להם.
אני מסופק, אם צריך להיות למבקשים ענין של ממש בפירוט הטכני והמקצועי של הנהלים הנוהגים, הכלול בדו"ח, אם לשם הגשת תביעת הנזיקין (שכבר הוגשה) ואם לכל צורך אחר.
אמנם, ההכרעה בדבר חסיון הממצאים והדיונים נעשית על פי סיווגה של הועדה, אך קיומן או העדרן של ראיות חילופיות יכול להיות רלבנטי כאשר מתעוררת שאלת גילויו או חסיונו של מסמך מסוים (השוו לדבריו של כב' השופט י' עדיאל בפסק דינו של בית המשפט העליון: רע"א 4708/03 חן ואח'

נ' מדינת ישראל, סעיף 44 לפסק הדין).

11. ודאי, שאין בכך שהבדיקה נעשתה והדו"ח נערך על ידי מומחים של הטכניון, כדי להוציאם מהגדרתה של "ועדה פנימית של מוסד רפואי" (סעיף 22(א)(1) רישא לחוק).
הבדיקה הוזמנה על ידי בית החולים ונערכה מטעמו ועבורו. העובדה, שהיא נעשתה באופן מעשי על ידי גוף חיצוני, יש בה רק כדי לתרום לאובייקטיביות המתבקשת מניתוח הממצאים והסקת המסקנות.

12. המסקנה:
המסמכים הנדונים הם מסמכים שנעשו על ידי ועדת בקרה ואיכות, כמשמעה בסעיף 22 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1966, ומשום כך הם חסויים באופן מוחלט.
בקשת המבקשים נדחית.
בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.

13. המזכירות תשיב לב"כ המשיבים את מוצג 1385 (הדו"ח).
רק מובן הוא, כי אם יוגש ערעור על

פסק דין
זה, יהא על ב"כ המשיבים להמציא עותק הדו"ח לערכאת הערעור.

ניתן היום כ"ו בתשרי, תשס"ז (18 באוקטובר 2006) בהעדר.
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.
אטדגי יונה
, שופט
קלדנית: חיה י.
??

??

??

??

1
בתי המשפט
בית משפט השלום תל אביב-יפו
הפ 201174/05
בפני
:
כב' השופט אטדגי יונה

תאריך:
18/10/2006









הפ בית משפט שלום 201174/05 רחל טל ,מאיר הר-טל ואח' נ' פרופ' שמעון פולק ,מרכז רפואי רמב"ם ואח' (פורסם ב-ֽ 18/10/2006)