פסקי דין על כהן אורי דוד |

2296/02 בש     07/07/2002




בש 2296/02 כהן אורי דוד נ' מדינת ישראל




1
בתי המשפט
ב"ש 002296/02
בית משפט מחוזי נצרת
בתיק עיקרי: ב"ש 000649/02
07/07/2002
תאריך:
כב' השופטת גבריאלה (דה-ליאו) לוי

בפני
:
כהן אורי דוד
ת"ז 052975752
בעניין:
העורר
ע"י ב"כ עוה"ד זגורי
- נ ג ד -
מדינת ישראל
המשיבה
ע"י ב"כ פרקליטות מחוז צפון
נוכחים: העורר וב"כ עו"ד זגורי
ב"כ המשיבה עו"ד גב' נחושתן

החלטה
בפני
ערר על החלטת כב' השופטת יונג-גפר בדבר מעצרו עד תום ההליכים של העורר.

כתב האישום שהוגש כנגד העורר מייחס לו עבירות של איומים ותקיפה סתם, במספר פעמים, שבוצעו כלפי המתלוננת שהיתה חברתו בעבר.

טענתו העיקרית של הסניגור המלומד הינה כי תסקיר המעצר שניתן בעניינו של העורר המליץ על חלופת מעצר ולפיכך היה על כב' השופטת קמא לקבל זאת, במיוחד משעבר התיק מכב' הנשיא כתילי, אשר לפי הנטען נתן לצדדים "להבין" כי באם התסקיר יהא חיובי ישוחרר העורר לחלופת מעצר.

באשר להחלפת המותב, מיותר לציין כי ככלל כל שופט ושיקול דעתו, והוא היחידי היכול להחליט בתיק שבפני
ו.
שנית, ספציפית, אין בפרוטוקול שום אינדיקציה ל"הבטחה" כלשהי או "מדיניות" כלשהי, אלא כל שנעשה הוא הפניית העורר לשרות המבחן אשר ימליץ אם ניתן לשחרר המשיב אם לאו. מכל מקום, שרות המבחן היינו רק הממליץ ובית המשפט הוא הקובע.

טענה שנייה בפי הסניגור הינה כי טעה בית משפט קמא בעניין העבירות שיוחסו לעורר, לגביהן טען כי נשפט בגינן כבר בעבר.

על פניו - תחילה מייחס כתב האישום לנאשם עבירה של איום שנעברה ביום 25/6/02, ולאחר מכן כתב האישום מתייחס לעבירות שבוצעו שנתיים לפני הזמן הרלבנטי לכתב האישום.

אמנם הניסוח אינו מדוייק ואכן לא מצויין תאריך ספציפי, אך ברור שהכוונה הינה לשנתיים לפני התאריך הנ"ל, קרי לשנת 2000.

כתב האישום הקודם הוגש עוד בשנת 99' ומתייחס לעבירות שנעברו באוגוסט 99'.

מבחינה זו צדקה כב' השופטת יונג-גפר בקבעה בסעיף 5 להחלטתה כי כתב האישום הנ"ל מתייחס לעבירות שנעברו לפני קרוב לשלוש שנים, במובחן מכתב האישום הנוכחי המתייחס לעבירות שנעברו לפני כשנתיים.

באשר לחומר הראיות, כב' השופטת יונג-גפר בחנה את חומר הראיות ופרטה אותו בהחלטתה.

אכן מחומר הראיות עולה כי לכאורה הטריד העורר את המתלוננת במשך תקופה ארוכה מאז נפרדו, לאחר שכאמור בעבר כבר נשפט והורשע באיומים כלפי המתלוננת.

מכאן שלענין הראיות לכאורה לא מצאתי סיבה לשנות את ההחלטה.

באשר למסוכנותו של המשיב, ומידת היכולת של חלופת מעצר לשלול מסוכנות זו:

כאמור העורר הורשע כבר בעבר בתקיפתה של המתלוננת ובאיום על חייה בת"פ 1468/99 בבית משפט השלום בנצרת.

הארוע האחרון בגינו התלוננה המתלוננת (המהווה את העבירה הראשונה המיוחסת לנאשם בכתב האישום), ארע ביום 26/5/02 ובאותו יום התלוננה המתלוננת על הארוע במשטרה.

גם אם כתב האישום מייחס לנאשם עבירות שנעברו על ידו קודם לכן, ואף בהנחה שבסופו של דבר יוכיח כי כבר נשפט בגינן, וגם אם כבשה המתלוננת כטענתו את תלונתה בעניין זה, אזי, לעניין הארוע האחרון בוודאי היא מהרה ורצה למשטרה להתלונן עוד באותו יום.

ארוע זה חמור הוא בפני
עצמו, נוכח הרשעתו הקודמת של הנאשם כלפי אותה המתלוננת.
כב' השופטת יונג-גפר ציינה בהחלטתה את העובדה, שמדובר בדפוס התנהגות שלכאורה חוזר על עצמו אצל העורר כלפי המתלוננת, שהיתה חברתו במשך מספר שנים והחליטה להפרד ממנו, דפוס התנהגות בו החל כנראה בעקבות הפרידה.

יש להדגיש כי האיום האחרון הינו איום ברצח, וגם האיום הקודם שהופנה כלפי המתלוננת, בגינו כאמור הורשע העורר אף הוא היה איום ברצח;

המתלוננת בעדותה מפרטת דברים שאמר לה העורר בעבר [עמ' 1 להודעה שורות 21-19], מהם ניתן ללמוד לכאורה על רצינות כוונותיו, כך שמבחינה זו הצדק עם כב' השופטת קמא בקבעה כי קיים חשש אמיתי מפני מימוש האיומים כלפי המתלוננת.

כב' השופטת קמא בחנה את תסקיר המעצר שהוגש והגיעה למסקנה כי חרף ההמלצה, מחליטה היא כי חלופת מעצר אין בה כדי למנוע את החשש הנ"ל.

כל הנימוקים שנומקו על ידי כב' השופטת יונג-גפר אכן עולים מקריאת תסקיר המעצר, במיוחד מן האמור בעמ' 2 לתסקיר לגבי תחושותיו והתכחשויותיו של העורר.

תסקיר שירות המבחן אינו מתייחס באופן ספציפי לעניין הערכת המסוכנות של העורר, אלא כל שנאמר הוא שהמצוקה "שחש במעצר עשוייה להוריד את הסיכון שהתנהגותו תשנה..."
דווקא כל האמור בתסקיר, יחד עם הרשעותיו הקודמות של המשיב וסוג העבירות שבהן הורשע, אינם מפיגים את החשש הנ"ל, ומביאים למסקנה כי חלופת מעצר אינה יכולה להיות תחליף ראוי להשגת מטרת המעצר, ועל כן אין כל סיבה לשינוי ההחלטה.

הערר לפיכך נדחה.

ניתנה היום כ"ז בתמוז, תשס"ב (7 ביולי 2002) במעמד הצדדים.
___________________
גבריאלה (דה-ליאו) לוי

שופטת

002296/02בש 054 רחל








בש בית משפט מחוזי 2296/02 כהן אורי דוד נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 07/07/2002)