פסקי דין על רפאל רוזנבלום | פסקי דין על ביו-ראד לברטוריס (ישראל) אינק

8536/01 עב     05/12/2001




עב 8536/01 רפאל רוזנבלום נ' ביו-ראד לברטוריס (ישראל) אינק




1
בתי הדין לעבודה
עב 008536/01
בית דין א.לעבודה ת"א
05/12/01

כבוד השופטת חגית שגיא

נ.צ.: מר ביצור אשר
מר פרלוב שלמה
בפני
:

רפאל רוזנבלום

בעניין:
המערער
עו"ד רענן קריב

ע"י ב"כ
נ ג ד
ביו-ראד לברטוריס (ישראל) אינק
המשיבה
עו"ד י.ישראלי

ע"י ב"כ
פסק דין
1. בפני
נו ערעור במעמד צד אחד על החלטת כב' הרשמת וולך לדחות את בקשת המערער להטלת עיקול זמני.

2. השתלשלות העניינים היתה כדלקמן:

א. המשיבה הגישה תביעה כנגד המערער בגין רכישות פרטיות, היעדרויות, נזקים שגרם ועוד.

ב. המערער הגיש כתב תביעה שכנגד בו תבע שכר, תמורת הודעה מוקדמת, השלמת פיצויי פיטורים, זכויות סוציאליות ועוד.

ג. המערער הגיש בקשה לעיקול זמני על נכסי המשיבה.

ד. כב' הרשמת ולך דחתה את הבקשה וקבעה:
"לא מצאתי בנספחים שצורפו כל ראשית ראיה מהימנה התומכת ברכיבים ובסכומים לגביהם מבוקשת הטלת העיקול.
כיום לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אין עוד לתת עיקול זמני על דרך השגרה ועל ביהמ"ש וביה"ד לייחס משקל רב מבעבר לאיכות הראיות שיש בהן כדי לתמוך בבקשת העיקול ולכמותן - ראה לעניין זה רע"א 5242/95...
כמו כן, לא שוכנעתי כי קיים כל סיכון ממשי של הכבדה, ונהפוך הוא- עולה לכאורה מהתצהיר כי חברת האם האמריקנית של המשיבה עומדת מאחוריה ומזרימה לה כספים לא די בחשש סתמי ולא מבוסס של המבקש לפיו חברת האם תחליט לחדול לעשות כן בעתיד..."

ה. המערער הגיש לכב' הרשמת בקשה לעיון מחדש בהחלטה, אליה צירף את תלוש השכר של המבקש לחודש אפריל 2000, ואת טופס 106 שלו.

ו. כב' הרשמת קבעה:
"גם לאחר שעיינתי בבקשה לעיון מחדש אינני מוצאת מקום לשנות את ההחלטה ובפרט לאור העובדה כי כפי שכבר צויין לא שוכנעתי בקיומה של הכבדה והחשש הפוטנציאלי הנטען בתצהיר לגבי יכולתה הכלכלית של המשיבה. "

ז. על החלטה זאת הגיש המערער ערעור זה.
3. תמצית טענות המערער:

א. טעתה הרשמת כאשר קבעה כי אין בנספחים שבפני
ה כל ראיה מהימנה התומכת ברכיבים ובסכומים לגביהם מבוקשת הטלת העיקול.

ב. החשש אשר הביע המערער אינו סתמי שכן המשיבה הינה חברת חוץ אשר אינה מוכרת בישראל, אין לה רכוש בישראל, והיא לא מינתה מנכ"ל ישראלי לאחר פיטורי המערער.

ג. קיימים סימנים לכך שהמשיבה עלולה לחסל את פעילותיה בישראל: חברת האם מסוגלת בהחלטה של רגע להחליט שלא להזרים עוד כספים לישראל; אצל החברה מסתמנת מגמה של צמצום הקשר עם ישראל; לחברה אירעו פיגורים בתשלומי חובה למוסדות.

ד. למבקש סיכויי הצלחה טובים בתביעה.

ה. הטלת העיקול חיונית למנוע הברחת כספים ונכסים ע"י החברה.

ו. למבקש יגרם נזק רב באם לא תתקבל הבקשה והחברה תבריח נכסים, אך לחברה לא יגרם נזק מקבלת הבקשה.

4. לאחר עיון בטענות המערער ובחומר הראיות המצוי בתיק, החלטנו לדחות את הערעור, וזאת מהנימוקים הבאים:

א. המערער לא הוכיח כי יש חשש ממשי להברחת נכסים מישראל ע"י המשיבה.

אין די בטענת המערער כי החברה עלולה להבריח נכסים, ועליו להראות כי יש בסיס לטענותיו.
מן המסמכים אשר צירף המערער לבקשותיו לא ניתן ללמוד כי המשיבה או חברת האם מתכוונות להבריח נכסים מישראל.

ב. המערער בבקשתו טוען מחד כי אין למשיבה רכוש בישראל, ואילו מאידך הוא מבקש להטיל עיקול על כספים וזכויות השייכים או מגיעים למשיבה בסך של 2,300,000 ₪.

ג. הבקשה לעקל סך 2,300,000 ₪ עומדת בסתירה גם לטענה כי אין למשיבה הכנסות בישראל.

ד. הפיגור הנטען בתשלומי חובה מהווה הצטברות הפרשים (כעולה מהנספח), וסכומו זעום ביותר, בהתייחס לתשלומים החדשיים המופיעים באותו מסמך.
ממסמך זה אין כלל ללמוד על קשיים כלכליים.

ה. אין כל ראיה ואף לא ראשית ראיה לטענה כי בכוונת המשיבה לחסל את עסקיה בישראל או להבריח נכסים וכספים.

ו. בתקנה 374 ב' לתקנות סדר דין האזרחי נקבע:
"בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק, בכפוף להוראות סימן א', ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין".

העולה מן האמור בסעיף זה הוא כי קיימות שתי דרישות מצטברות למתן צו העיקול:
הוכחה לכאורה של סיכויי התביעה; קיום חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

ז. משלא הוצגה בפני
נו כל ראיה לכך שאי-מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק הדין - אין מנוס מדחיית הערעור.

ניתן ביום כ' בכסלו, תשס"ב (5 בדצמבר 2001) בהעדר הצדדים.
ח. שגיא - שופטת, אב"ד

נ.צ-מר פרלוב שלמה

נ.צ.-מר ביצור אשר








עב בית דין אזורי לעבודה 8536/01 רפאל רוזנבלום נ' ביו-ראד לברטוריס (ישראל) אינק (פורסם ב-ֽ 05/12/2001)