פסקי דין על אברהם בר הראל | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי ו-30 אחרים

6810/05 עא     23/10/2006




עא 6810/05 אברהם בר הראל נ' כונס הנכסים הרשמי ו-30 אחרים






בבית המשפט העליון בירושלים

ע"א 6810/05 - כ"ה

בפני
:
כבוד הרשמת שושנה ליבוביץ
המערער:
אברהם בר הראל



נ ג ד

המשיבים:
1. כונס הנכסים הרשמי

2. פורמלי אסתר הרשקוביץ

3. טובה אורביטל

4. מיה שיר הראל באמצעות טובה אורביטל

5. סיוון גלילה הראל באמצעות טובה אורביטל

6. פורמלי סוניה סימון

7. פורמלי בנק הפועלים בע''מ

8. קבוצת בנק לאומי לישראל בע''מ ואח'

9. פורמלי קופת חולים מכבי

10. פורמלי אמירה פרוסט

11. פורמלי אבירם את גולד

12. פורמלי טופז שירותים בע''מ

13. פורמלי בנק הדואר

14. פורמלי בנק דיסקונט בע''מ

15. פורמלי מוטי ביאר

16. פורמלי מס ערך מוסף מע''מ 2

17. פורמלי מס הכנסה פקיד השומה 4

18. פורמלי בזק

19. פורמלי פלאפון מס' צרכן 475311-050

20. פורמלי שרה חי חלומית

21. פורמלי ב''שאירית להט ז''ל ,שירלי ביתה

22. פורמלי גל חקירות וביטחון ע''י גד קוצ'ינסקי

23. פורמלי אנדרי פרנק

24. פורמלי טובה כהן ,עו'ד

25. פורמלי אלחנן לי ,עו'ד

26. פורמלי קובלר זאב ,עו'ד

27. פורמלי ישראל פניני ,רו'ח

28. פורמלי איסר הוברמן ,רו'ח

29. פורמלי דני אטיאס , עו'ד

30. פורמלי יגאל שפירא ,עו'ד

31. פורמלי ג'וני יונתן הלברור

בקשה למחיקת ערעור כנגד המשיב 1

החלטה
לפני בקשה מטעם כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכנ"ר) למחיקת הערעור שבכותרת מכוח תקנה 100(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1987(להלן: התקנות) ככול שהוא הוגש נגדו ולחילופין להארכת מועד להגשת סיכומים מטעמו.

1. ההליך נסוב על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אשר נתן למערער צו הפטר חלוט אולם קבע כי אין מקום להיעתר לבקשתו לפיה ההפטר יחול גם על חוב מזונות. הכנ"ר מתאר בבקשתו סאגה ארוכה של הליכים אשר ננקטו על ידי המערער ואשר מתנהלים כבר משך עשור; ביום 26.12.96 ניתן לבקשתו של המערער צו כינוס נגדו וביום 30.6.97 ניתן נגדו צו בפשיטת רגל ונתמנה לו נאמן על נכסיו. ביום 22.2.01 ניתן למערער הפטר אשר הותנה במספר תנאים וביניהם התנאי כי ההפטר כפוף להוראות סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] תש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל). על החלטה זו הגיש המערער ערעור (ע"א 2920/01). ערעורו נדחה ובמסגרתו נקבע כי משניתן הפטר הרי שבית המשפט לענייני משפחה הוא המוסמך לדון בחוב המזונות. המערער הגיש בקשה להבהרת פסק הדין אולם בקשתו נדחתה. המערער הגיש בקשה לקיום דיון נוסף בפסק הדין (דנ"א 2585/03). הבקשה נדחתה. המערער הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו אך גם בקשה זו נדחתה. המערער לא אמר נואש והגיש לבית המשפט המחוזי בקשה נוספת לפיה הוא ביקש כי יינתן לו צו הפטר חלוט נוכח עובדות חדשות שהתגלו לפי הנטען (בש"א 3495/05). אולם בהחלטה, נשוא הערעור שבכותרת, בית המשפט דחה, כאמור, את הבקשה.

2. לטענת הכנ"ר, מתיאור ההליכים אשר קדמו להגשת הערעור עולה כי הערעור הוא טורדני כלפיו. הכנ"ר טוען כי בשים לב לכך שהמערער הופטר מחובותיו, אין לו כל יריבות עמו והוא סיים את תפקידו בפרשה. הכנ"ר מבהיר כי למערער טענות כנגדו שכן לדעתו על הכנ"ר היה לערוך קיזוז לפי סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל בין כספים אשר לטענתו מגיעים לו מהנושים ובין תביעות חוב שהוגשו על ידי נושים אלה. אולם לטענת הכנ"ר צו ההפטר מרוקן מתוכן את טענת הקיזוז כנגד תביעות החוב הנכללות בצו ההפטר ולפיכך את טענת הקיזוז ניתן להעלות רק כלפי תביעת החוב בגין המזונות שלא נכלל בצו ההפטר. כמו כן, לטענת הכנ"ר, חובותיהם הנטענים של הבנקים כלפי המערער לא הוכחו והם טעונים בירור בבית המשפט. עוד טוען הכנ"ר כי בית המשפט של פשיטת הרגל קבע שטענות אלה הם מיחזור של טענות קודמות שכבר לובנו ובתי המשפט פסקו בהם וכי כל סכסוך בין המערער לבנקים אין מקומו בבית המשפט של פשיטת הרגל. אשר לחוב המזונות, לטענת הכנ"ר טענותיו של המערער בנוגע לחוב המזונות נבחנו כמה פעמים בהליכים קודמים שהתנהלו במסגרת תיק פשיטת הרגל וכי מסקנת בית המשפט היתה כי למערער לא מגיעים כספים מאשתו ובנותיו ולכן אין מה לקזז. הכנ"ר מדגיש כי ממילא נושא המזונות אינו מעניינו וכי יש לפנות בעניין זה אל בית המשפט המוסמך. לסיכום, הכנ"ר טוען כי הערעור שהוגש נגדו הוא טורדני ולפיכך בקשתו היא כי בית המשפט ימחוק אותו לפי תקנה 100(2) לתקנות ככול שהוא מתייחס אליו ויאפשר לו להפנות את מרצו לאפיקים בהם קיימת חשיבות אמיתית למעורבותו. המערער מתנגד לבקשה.

3. תקנה 100(2) לתקנות מסמיכה את בית המשפט או הרשם למחוק על הסף כתב תביעה אם "נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית". השאלה המקדמית המתעוררת בענייננו הינה האם מוסמך בית משפט שלערעור למחוק ערעור על הסף לפי העילות הקבועות בתקנה 100 לתקנות ובכללם תקנה 100(2) לתקנות והאם מוסמך רשם בית המשפט שלערעור לעשות כן. לאחר ששקלתי בדבר הגעתי לכלל מסקנה כי במקרה שלפני, לא מתעורר צורך לקבוע מסמרות בסוגיה זו ולפיכך ניתן להותירה למקרה בו הדבר יידרש. אין מחלוקת כי הכנ"ר נטל חלק בהליכים שהתנהלו לפני בית משפט קמא וכי הוא היה "בעל דין" במסגרתם. במצב דברים זה, דומה כי נוכח הוראת תקנה 424 לתקנות, אשר לפיה כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואיננו המערער יסווג כמשיב, ממילא אין מקום למחוק לחלוטין את הערעור כנגד הכנ"ר. לגופו של עניין, עיון בבקשתו של הכנ"ר מעלה כי עמדתו היא שאין לו כל יריבות עם המערער, ולדידו מבקש הוא כי הערעור שהוגש נגדו יימחק. בכך גילה הכנ"ר את דעתו כי אין לו כל עניין בהליך או בתוצאות הערעור. במצב דברים זה, לצורך השגת התכלית של מניעת הטרדתו, די בכך שהכנ"ר יסווג כמשיב פורמאלי, וכך אני קובעת. בנסיבות אלה, פטור הכנ"ר בשלב זה, ועד למתן החלטה אחרת, מהגשת סיכומים בתיק. אשר להתייצבותו לדיונים, בשים לב לכך שהמערער, המתנגד כאמור לבקשה, אינו מיוצג, קיים חשש כי העדר התייצבות לדיון מטעם נציגי הכנ"ר עלול לסרבל את הדיון שלא לצורך. לפיכך אני מותירה את שאלת התייצבותו של הכנ"ר לדיונים בערעור שבכותרת לשקול דעת ההרכב אשר ישב בדין.

4. בשולי הדברים אוסיף את הדברים הבאים לעניין סמכות בית משפט שלערעור למחוק ערעור על הסף לפי תקנה 100 לתקנות. יש הסוברים כי אם סמכות כאמור קיימת, היא נתונה לבית המשפט שלערעור בלבד (ראו דברי כבוד הרשם ש' צור בב"ש 130/87 עזיז שנסי נ' יהודית גלעדי, פ"ד מא(4), 707). אכן, ברגיל, סמכות רשם לסלק ערעור על הסף מוגבלת רק לאותם טעמים אשר בגינם לא יקובל ערעור לרישום (תקנה 421 לתקנות, ראו ב"ש 130/87 הנ"ל). מכוח סמכות זו, מוסמך הרשם, בין היתר, למחוק ערעור אם דרך ההשגה על פסק דינה של הערכאה הקודמת היתה שגויה (שם); למחוק ערעור שכנגד שהוגש שלא כדין (בש"א 3868/90 יעד אלקטריק-שירות וביצוע עבודות חשמל בע"מ נ' לה טלמכניק אלקטריק ס.א. פ"ד מה(1), 256) וכן למחוק טענות בערעור או את הערעור כולו מהטעם שלמערער אין מעמד לטעון טענות מסוימות או להגיש ערעור (ע"א 5417/90 מרגלית בללי נ' אהרון צוריאנו, תק-על 92(1), 915; בש"א 292/98 עיסא ג'רייס נ' המועצה לשיווק ויצור ירקות בע"מ, פ"ד נג(2) 29). על פני הדברים, מחיקת ערעור בשל היותו טורדני אינו נמנה עם מקרים אלה ולפיכך לכאורה, אין למנוע קבלת ערעור לרישום רק מהטעם שהוא טורדני. חיזוק לכך ניתן למצוא בתקנה 445(ב)(3) המגבילה את סמכותו של שופט בדין מקדמי:

"להורות כי יימחק או יתוקן כל נימוק בכתב הערעור שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן, לסבכו או להשהותו".

היותו של הליך "טורדני" אינו נמנה עם הטעמים הנמנים בתקנה אשר בהתקיימם ניתן למחוק בהליך מקדמי טענות בכתב הערעור. במצב דברים זה, ספק בעיני אם רשם מוסמך למחוק ערעור על הסף מכוח תקנה 100 (2) לתקנות. יחד עם זאת, בפסיקה הוכרה סמכותו של בית משפט שלערעור להפעיל את תקנה 91 לתקנות, המסמיכה את בית המשפט או הרשם למחוק כל עניין בכתבי הטענות שאין בו צורך או שהוא מביש, לא רק על הליכים בפני
ערכאה דיונית אלא גם על הליכים המתנהלים לפני בית משפט שלערעור (ראו: בש"א 5613/96 קולימר נ' קולימר, דינים עליון מד 312; עע"ם 5737/01 אוסדיטשר נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה, דינים עליון, כרך ס', 856). אם מוסמך בית משפט שלערעור וכן הרשם להתערב בתוכן הודעת הערעור ולמחוק טענות מהטעם שהן מבישות, יתכן שראוי כי דין דומה אמור לחול גם על טענות שהן מטרידות. קיים אפוא ספק האם בית משפט שלערעור מוסמך למחוק על הסף ערעור בשל היותו טורדני, וכאמור לעיל, במקרה הנדון התרת הספק אינה נדרשת לצורך ההכרעה בבקשה שלפני. אוסיף, כי לגישתי, אם אכן מוסמך בית המשפט שלערעור למחוק על הסף ערעור בשל היותו "טורדני", בין אם מכוח תקנה 100(2) לתקנות ובין אם מכוח סמכותו הטבועה, איני רואה טעם מדוע לא יוכל רשם בבית משפט שלערעור להפעיל סמכות זו, בשים לב לכך שרשם בערכאה הדיונית מוסמך לכך.

התוצאה היא, כאמור, שהכנ"ר יסווג כמשיב פורמאלי והוא פטור מהגשת סיכומים בתיק. החלטה זו תתויק בתיקי השופטים אשר ישבו בדין.

בשים לב למועד הדיון, החלטה זו תומצא לכנ"ר ולמערער ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.

ניתנה היום, א' חשון תשס"ז (23.10.2006).

שושנה ליבוביץ

ר ש מ ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05068100_e25.doc כש
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

??

??

??

??

1
5
1








עא בית המשפט העליון 6810/05 אברהם בר הראל נ' כונס הנכסים הרשמי ו-30 אחרים (פורסם ב-ֽ 23/10/2006)