פסקי דין על יאיר ווקנין | פסקי דין על מוריאל שרה ווקנין | פסקי דין על רונן סטפנסקי | פסקי דין על משכן - בנק הפועלים למשכנתאות ואח' |

1311/02 בשא     06/06/2002




בשא 1311/02 יאיר ווקנין,מוריאל שרה ווקנין נ' רונן סטפנסקי,משכן - בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ ואח'




1
בתי המשפט
בש"א 001311/02
בית משפט מחוזי נצרת
ת"א 001182/00
06/06/2002
תאריך:
כב' השופטת גבריאלה (דה-ליאו) לוי

בפני
:
1. יאיר ווקנין

2. מוריאל שרה ווקנין

בעניין:
המבקשים
ע"י ב"כ עוה"ד האני חדאד
- נ ג ד -
1. רונן סטפנסקי

2. משכן - בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד א. גולדברג
3. מינהל מקרקעי ישראל כמנהל מקרקעי המדינה
רשות הפיתוח והקרן קיימת לישראל
ע"י ב"כ היועמ"ש לממשלה, עו"ד הדס ליטבק כהן
4. שיכון ופיתוח לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד י. באום ו/או ע. הנגבי ו/או שרון באום ו/או ראובן שעשוע
5. עו"ד חנוך עדי-זהב
רח' חרוד 7/28, שכונה דרומית ת"ד 9778,
נצרת עלית 17581

המשיבים
החלטה

בפני
בקשה לתיקון כתב תביעה.

לבקשה זו הוגשו שתי תגובות - מטעם נתבע 2 ומטעם נתבעת 4, וביום 14/5/02 נערך דיון במסגרתו נחקר המבקש.
טרם בחינת הבקשה ודיון בה, אסקור את עובדות המקרה כפי שעלו מכתבי הטענות.

רקע:
ביום 26/5/96 חתמו המבקשים על הסכם רכישה עם המשיב 1 (להלן - "סטפנסקי") לרכישת דירה מס' 17 בקומה א' ברחוב סביון מס' 4 מבנה מס' 221 חלקה 27 גוש 16557 בנצרת עילית (להלן - "הדירה").

הסכם הרכישה התבסס לטענתם על אישור של שיכון ופיתוח לישראל (להלן - "שו"פ") מיום 22/5/96 כי הזכויות בדירה רשומות בשלמות על שם סטפנסקי וכי הן נקיות מכל התחייבות.

בהתאם להסכם הרכישה שולמה מלוא התמורה על הדירה לסטפנסקי וכן כל המיסים המתחייבים, בעקבות הדיווח ביום 4/6/96 למנהל מס שבח.

בשלב מסוים כאשר רישום זכויותיהם התעכב, נודע למבקשים כי זכויות סטפנסקי בדירה מושכנו לזכות משכן - בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ (להלן - "בנק משכן") אצל רשם המשכונות, בכדי להבטיח הלוואה שנתן לסטפנסקי לרכישת הדירה, וזאת עוד בשנת 94', עוד לפני רכישת הדירה מסטפנסקי.

על המועד בו נודע למבקשים על טענותיו של בנק משכן קיימת מחלוקת בין הצדדים; לטענת המבקשים, עיכוב ברישום זכויותיהם במינהל ובשו"פ הוא שהביא לגילוי כי בנק משכן טוען לזכויות בדירה בהתבסס על אי פרעון הלוואה שניתנה לסטפנסקי; לטענת בנק משכן, עוד ביום היוודעו על מכירת הדירה (15/12/96) פנה לתובעים ולבא כוחם, עו"ד חנוך עדי זהב, בכדי לברר כיצד נמכרה הדירה ללא הבטחת זכותם בה, וכן הודיע על כוונתו למנות כונס נכסים באם לא יסולק חוב ההלוואה המגיע לו.
מכל מקום, סטפנסקי לא פרע את ההלוואה ובנק משכן טוען היום לזכויותיו הוא בדירה, ואילו המבקשים כאמור טוענים לזכויותיהם.

בכתב התביעה המקורי עתרו התובעים לסעדים ההצהרתיים הנוגעים לזכויותיהם בדירה. לאחר מכן הגישו כתב התביעה המתוקן בו נעשו שינויים פורמליים בלבד מבחינת זהות הנתבעים.

עתה מבקשים הם להגיש כאמור כתב תביעה מתוקן בשנית, שלהלן יקרא "כתב התביעה המבוקש".

בכתב התביעה המבוקש מבקשים התובעים להוסיף מיני סעדים, מיני עילות משפטיות ובעיקר תביעות כספיות (חילופיות) כנגד נתבעים 2 ו-4.

כיום התביעה הינה כנגד ארבעה נתבעים:

1. רונן סטפנסקי

2. משכן - בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ.
3. מינהל מקרקעי ישראל
4. שיכון ופיתוח לישראל בע"מ

על פי תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, רשאי בית המשפט, בכל עת, להתיר תיקון כתבי טענות וזאת לפי הצורך ובכדי שיוכל להכריע בשאלות השנויות באמת במחלוקת בין בעלי הדין.

מדברים אלו עולה כי בבוא בית המשפט לבחון בקשה בדבר תיקונו של כתב תביעה, עליו לבחון האם הוכיחו המבקשים כי יש בבקשתם בכדי למקד את השאלות השנויות באמת במחלוקת; רק לאחר מכן יפנה בית המשפט לבחון האם ישנם סייגים או הגבלות המונעים ממנו לקבל את כתב התביעה המבוקש.

זאת יעשה בית המשפט לאור ההלכה הידועה לפיה כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, נעתרים לו ברוחב לב (ע"א 3029/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מ"ו (3), 214) בכפוף לחריגים כדוגמת שיהוי רב, חוסר תום לב או שלילת הגנת ההתיישנות מהצד שכנגד (ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' זייד, פ"ד ל"ד (4) 126, 131, רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה , פ"ד נ"ב (3)ף 427 וכן המ' (נצרת) 1171/98 בה"פ 477/97 תדביק בע"מ נ' ליברמן תק-מח 98 (3), 6603).

אולם במקרה זה לא ניתן כלל להגיע למסקנה כי התיקון אכן יסייע בהכרעה בשאלות השנויות במחלוקת, נוכח ניסוח הבקשה, התצהיר התומך בה וכתב התביעה המבוקש, כפי שיפורט להלן. ניתן אף לומר כי ההפך הוא הנכון, אם יאושר התיקון רק תתערפל התמונה והדיון יסורבל ויתארך מעבר לנדרש.

הבקשה לתיקון כתב התביעה נתמכת בתצהיר של 20 עמודים.

בתצהיר זה ליקויים רבים. כך יש ערוב של טענות עובדתיות ומשפטיות, כך יש טענות עובדתיות חילופיות, וחזרה על טענות בסעיפים רבים, עד שנדרשה ממני עבודה מייגעת כדי לנסות ולהבחין בין הטענות השונות.

תקצר היריעה מלפרט את כל הליקויים, אך רק לדוגמא אציין אחדים:

התצהיר נוקט בלשון רבים וחתום על ידי שני מצהירים יחדיו, דבר שאין לעשותו.

בתצהיר מפרטים התובעים את השתלשלות העניינים, עד שבסעיף 26 הם מציינים כי נפלו קורבן למעשי מרמה ונוכלות של סטפנסקי, הוא זה שמכר להם את הדירה.

בהמשך הם טוענים כי לבנק משכן אין כל זכויות בנכס, מטעמים משפטיים שונים המפורטים בסעיף, והנה בתוך סעיף זה בס"ק (ה) הם טוענים גם לניצול לרעה של ההליכים המשפטיים על ידי בנק משכן; "לרבות פתיחת הליכי הוצל"פ ומתנהג בדרך שאינה מקובלת בחוסר תום לב בהפעלת זכויותיו, אם בכלל ו/או..." [ההדגשה בקו הינה שלי - ג.ד.ל.].

ובס"ק (ו) שהינו המשכו של הסעיף דלעיל, שנגמר כאמור ב-ו/או, נאמר:

"זכויותיו של בנק משכן התיישנו ו/או אינו יכול לממש את המשכון בשל התיישנות ו/או שיהוי רב ו/או בשל מעשה בי-דין ו/או ללא קבלת רשות לפיצול סעדים נגד סטפנסקי".

היינו אם בס"ק (ד) מדבר על טענה עובדתית שעניינה היא התנהגות בנק משכן בקשר למימוש זכויותיו (אינה נוגעת כלל וכלל לשאלה שבמחלוקת, האם לבנק משכן זכויות עדיפות על זכויות התובעים), בסוף הסעיף מוסף הביטוי ו/או כאשר הסעיף הבא כולל טענות משפטיות מגובבות - האחת טענת התיישנות - בלא שיש כל פרוט מדוע יש התיישנות, השנייה טענת שיהוי, השלישית - טענת מעשה בית דין. - איזה מעשה בית דין? האם קיים בין הצדדים

פסק דין
כלשהו, אם כך מדוע לא צויין ו/או הוצג, והרביעית, קבלת רשות לפיצול סעדים נגד סטפנסקי - מי צריך לקבל רשות לפיצול סעדים?, באיזו תביעה?

בכתב התביעה המבוקש כביכול עותרים התובעים לסעדים חילופיים, אולם בפועל כפי שיפורט להלן, נוסח הדברים מלמד על מעין "תביעות חילופיות" - משל אם תכשל תביעתנו הראשונה, יתבקש בית המשפט להתכבד ולדון בתביעתנו השנייה ואם תכשל תביעתנו השנייה, יתכבד בית המשפט וידון בתביעתנו השלישית.

דבר זה עולה מניסוח "הסעדים החילופיים", שכאמור אינם רק סעדים, ומכך שבכל מקום בו נטענו הטענות החילופיות, נטענו גם טענות עובדתיות נוספות, שברורן מתבקש על ידי התובעים רק אם התביעה הראשונה או השנייה בהתאמה, תכשל. ברור שנוסח כזה פסול הוא ואינו ממקד את השאלות השנויות במחלוקת.

כך התובעים מבקשים כסעד עיקרי בתביעתם כי בית המשפט יצהיר על זכויותיהם בדירה וכי הם זכאים לאכיפת הסכם הרכישה עם סטפנסקי וסעדים הצהרתיים נלווים לכך. (ראה סעיף 30 לתצהיר).

סעדים אלה מתבקשים כנגד כל הנתבעים ובכלל זה בנק משכן ושיכון ופיתוח, המתנגדים לבקשת התיקון.

לחילופין, טוענים התובעים בסעיף 30 כי אם יקבע שאינם זכאים לסעדים ההצהרתיים הנ"ל, אזי שו"פ חבה כלפיהם בנזיקין, והם מבקשים להחיל את הכלל "הדבר מעיד על עצמו".

לאחר מכן הם מסבירים את טענותיהם כלפי סטפנסקי, ומדוע הוא חייב לשלם להם כספים, לאחר מכן מסבירים הם את טענותיהם כנגד עו"ד עדי זהב, שוב תוך ערוב טיעונים משפטיים ועובדתיים וחזרה עליהם.

בסעיף 33 ג' הם מפרטים את טענותיהם כלפי שו"פ, כאשר כלפיה נטענות טענות של רשלנות, תרמית שקר מפגיע גרם הפרת חוזה או הפרות חובות חקוקות, מבלי שמצויין איזה חובות הופרו.
לאחר מכן בסעיף 34 שוב טענות חילופיות כלפי סטפנסקי, עו"ד עדי זהב או שו"פ.

למען שלמות התמונה ובהקשר לדברי לעיל לגבי ניסוח כתב התביעה והתיקונים המבוקשים, אציין את נוסח הרישא של סעיף 34 במלואו:
0
"בנוסף או לחילופין, התובעים יטענו כי הנזקים נגרמו כתוצאה מרשלנות בלעדית ו/או חוסר זהירות ו/או פזיזות ו/או קלות ראש ו/או הפרות חובות חקוקות מצד סטפנסקי ו/או עו"ד עדי זהב ו/או שו"פ ו/או מי מטעמם ו/או מי מעושי דברם כפי שהתבטאו בין היתר במעשים ו/או במחדלים הבאים כולם ו/או מקצתם בין ביחד ובין לחוד ובין לחילופין כדלקמן:"

וכך בהמשך הם מפרטים שוב טענותיהם כלפי סטפנסקי, כלפי עו"ד עדי זהב וכלפי שו"פ, כאשר כל טיעון עובדתי מסתיים במילים ו/או, בניגוד לדין האוסר טענות עובדתיות חילופיות.

כך בהמשך גם כלפי עו"ד עדי זהב מצוינות טענות עובדתיות חילופיות, תוך ערובם בטענות משפטיות, וכך בהמשך כלפי שו"פ, הכל כמפורט בסעיפים הקטנים של סעיף 34 לכתב התביעה המבוקש.

בגין כל הנ"ל עותרים התובעים בסעיף 40 לכתב התביעה המבוקש לסעדים כנגד סטפנסקי, עו"ד עדי זהב ושו"פ.

בפרק השלישי לכתב התביעה, המתחיל בסעיף 41, עותרים התובעים לסעדים חילופיים, שבמקרה ותדחה תביעתם כנגד שלושת הגופים הנ"ל, אזי מבקשים הם לחייב גם את בנק משכן בנזיקין, כאשר בתוך הסעיף עצמו (44 לכתב התביעה), טוענים הם לרשלנות בנזיקין, ו/או בגין עוולת תרמית, ו/או שקר מפגיע ו/או גרם הפרת חוזה ו/או הפרת חובות חקוקות, וכאשר בהמשך הם טוענים טענות עובדתיות, שברורן ידרש כאמור רק אם תדחה התביעה השנייה, היינו לאחר שבית המשפט יפסוק בטענות העובדתיות הנטענות בפרק הקודם.

כך בסעיף 45 מפורטות הטענות כלפי בנק משכן, כאשר כל הטענות העובדתיות בסעיפים הקטנים של ס"ק (ב) הינן שוב טענות עובדתיות חילופיות האסורות על פי הדין.

היינו כלפי שו"פ נטענת "תביעה חילופית" ולא סעד חילופי, תביעה שברורה ידרש רק אם תכשל התביעה הראשונה, וכך גם כלפי בנק משכן התובעים על פי כתב התביעה עותרים למעשה לא לסעדים חילופיים, אלא לגישתם, לפי הניסוח, יש לדון קודם בתביעתם נגד הנתבעים האחרים, ורק אם תדחה תביעתם נגד אלו יש לגשת לברור העובדתי, גם כנגד בנק משכן.

ברור שכתב תביעה שכזה אינו יכול להתקבל, וזאת מבלי להכנס כלל לשאלות העומדות בבסיסה של בקשה לתיקון כתב התביעה, האם הצדיק המבקש את אי הכללת התיקונים בכתב התביעה המקורי, האם יש בכתב התביעה בכדי לפגוע בנתבע בכך שתמנע ממנו האפשרות להעלות טענת התיישנות וכו'.

מעבר לכך, השאלות העובדתיות הקשורות בהכרעה לגבי זכותו של מי עודפת, אינן קשורות לשאלת הנזק הנטען ולזהות האחראי לו. שאלה זו תוכל להתברר רק אם בבוא היום יפסק כי לתובעים אין כל זכויות בדירה.

אם אמרתי כי כתב התביעה המבוקש מסורבל ומעורפל ואינו מנוסח כראוי, הנה באה חקירתו של המבקש על תצהירו וערפלה עוד יותר את המצב (או אולי הבהירה אותו, תלוי בנקודת המבט)!!!

מר וקנין בחקירתו נשאל על ידי בא כוח בנק משכן, באופן מפורש לגבי התיקון המבוקש, והוא השיב:

"אם אתה שואל אם אני מאשים את בנק משכן במרמה ומבקש ממני להסביר מהי המרמה, אני מאשים את בנק משכן ברשלנות שכתוצאה ממנה אני רומיתי על ידי סטפנסקי...
אני לא מבקש כסף מבנק משכן..."
[עמ' 6 לפרוטוקול, בין השורות 12-4].

גם בא כוח שיכון ופיתוח שאל את אותה שאלה וקיבל את התשובה הבאה:

"כלפי שיכון ופיתוח אין כל שינוי בכתב התביעה..."

יתכן והיה ניתן להניח לטובת המבקש שאין הוא מבין את ההבחנה בין העילות המשפטיות השונות, אולם כאמור מאחר והתצהיר וכתב התביעה המבוקש כה מערבבים בין טענות משפטיות ועובדתיות, לא ניתן במקרה זה לזקוף את ההנחה לטובתו.

טענת מרמה בוודאי צריך לבסס אותה בטיעון עובדתי, וכאשר עד עומד על דוכן העדים ומתבקש להסביר מהי המרמה לה הוא טוען, והוא משיב שהוא טוען להתרשלות, ולאחר מכן מציין שמבנק משכן אין לו כלל כל תביעה כספית, לא ניתן לומר שאין הוא מבין על מה הוא מדבר.

יתירה מזו, בחקירה החוזרת הוא התבקש להסביר על ידי עורך דינו מה היתה כוונתו בכך שאמר שכנגד בנק משכן אין לו כל תביעה כספית, והסברו היה שכל מה שהוא מבקש זה שבנק משכן יסיר את המשכון - "היינו הסרת המשכון יש לה משמעות כספית" [עמ' 7 שורות 3-1], וזאת בסתירה מוחלטת לאמור בכתב התביעה המבוקש, בו נטען סעד חילופי לתשלום כספים לתובעים, (במקרה ותכשל תביעתם הראשונית - כאמור).

אמירותיו אלו של המבקש בחקירתו הנגדיות, עומדות בסתירה מוחלטת לאמור בתצהיר ובבקשות ומתווספות לכל הפגמים שצויינו לעיל.

מכל הטעמים האמורים לעיל, איני מתירה את תיקון כתב התביעה, אף לא את הוספת עו"ד עדי זהב.

אם ירצו התובעים בבוא היום להגיש תביעה כספית יוכלו לעשות כן ויקבלו היתר לפיצול סעדיהם במידה והדבר ידרש.

התובעים ישלמו לכל אחד מהנתבעים 2 ו-4 שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ בצרוף מע"מ כדין.

נקבע לק"מ ליום 2/10/02 שעה 09:00.

ניתנה היום כ"ו בסיון, תשס"ב (6 ביוני 2002) בלשכתי בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
___________________
גבריאלה (דה-ליאו) לוי

שופטת
001311/02בשא054 רחל








בשא בית משפט מחוזי 1311/02 יאיר ווקנין,מוריאל שרה ווקנין נ' רונן סטפנסקי,משכן - בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 06/06/2002)